משה מרדכי אפשטיין
הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.
 | |
| רבי משה מרדכי אפשטיין בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה | |
| לידה |
7 במרץ 1866 כ' באדר ה'תרכ"ו בקשטי, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
28 בנובמבר 1933 (בגיל 67) י' בכסלו ה'תרצ"ד ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| השכלה |
ישיבת וולוז'ין |
| מקום פעילות | סלבודקה (ליטא) חברון |
| תקופת הפעילות |
? – 28 בנובמבר 1933 |
| השתייכות |
חרדים ליטאים |
| תחומי עיסוק | תלמוד, מדרשים, מוסר, הלכה |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
| רבותיו | הנצי"ב מוולוז'ין, הרב נתן צבי פינקל (הסבא מסלובודקה) והרב חיים סולובייצ'יק |
| חיבוריו | "לבוש מרדכי" על הש"ס |
| אב | צבי חיים אפשטיין |
  | |
קורות חיים
עריכהנולד בבאקשט (סמוך לווילנה) לבילא חנה ולרב צבי חיים אפשטיין, רב המקום. למד בבית אביו ולאחר מכן בישיבת וולוז'ין ונחשב בה לעילוי. לאחר שנפטר שרגא פייבל פרנק, הגביר מאלקסוט, ביקשה אלמנתו גולדה למלא את צוואתו ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה. ראש הישיבה הרב נפתלי צבי יהודה ברלין התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - בעל אחותה - הרב זבולון בריט, רבה של העיר פלונגיאן, לבחון את שניהם, אך גם הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים לרב יצחק אלחנן ספקטור בקובנה, התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להינשא, ואכן בשנת תרנ"ב (1892) נישאה הבת חיה מנוחה לרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה לרב איסר זלמן מלצר.
על שמו נקרא רחוב בשכונת נווה חיים שבחדרה, וכן נקרא על שם ספרו "לבוש מרדכי" רחוב בשכונת גאולה ירושלים, סמוך למבנה הישן של ישיבת חברון.
פעילותו הציונית וגאולת חדרה
עריכה
ערך מורחב – רכישת אדמות חדרה
עוד בתקופת לימודיו בוולוז'ין, היה בקשר עם הראי"ה קוק שלמד שם. הוא הושפע מתפיסת הגר"א והנצי"ב שיש לקומם את א"י באופן מעשי ולכן היה פעיל באגודת סתר ציונית בשם "נס ציונה". מטרת חברי האגודה, שכולם היו בחורי ישיבה, הייתה לעלות לארץ ישראל. מזכיר האגודה היה פסח פרידלנד. גם הבחור הרב איסר זלמן מלצר, לימים גיסו של הרב אפשטיין, היה חבר באגודה.
לאחר נישואיו חבר הרב אפשטיין לשלוש אגודות סתרים נוספות - בהן אחת מאלקסוט(אנ') ואחת מריגה. הוא היה חבר במשלחת של חמישה מטעם אגודות אלה שיצאו לקנות אדמות בארץ ישראל[1]. בהמלצתו ובתיווכו של יהושע חנקין קנו את אדמות חדרה, לאחר שחנקין התחייב בכתב שידאג לייבושן של כל הביצות בסביבה. הרב אפשטיין חזר לליטא ורק בשנת 1925 עלה לארץ ישראל עם תלמידי ישיבתו.
בישיבת כנסת ישראל
עריכה- ערך מורחב – ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)
בשנת תרנ"ד מינהו הרב נתן צבי פינקל, לימים מחותנו, לעמוד בראש הישיבה שייסד - ישיבת סלבודקה, יחד עם גיסו - הרב מלצר. מאוחר יותר עבר הרב מלצר כדי לעמוד בראשות ישיבת סלוצק. לצד אמירת השיעורים היה אחראי על הניהול הכספי וגיוס התרומות. במהלך מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק ולקרמנצ'וג ובשנת 1919 שב לסלבודקה. בעת המחלוקות על שיטת המוסר שניטשו בישיבה עמד לימינו של הרב פינקל. במקביל שימש גם כרב הפרבר הקובנאי סלבודקה. בסוף שנת 1924 הוחלט להעלות את תלמידי הישיבה לארץ ישראל. חברון נבחרה בשל היותה מקום מרוחק מפוליטיקה ומחלוציות חקלאית. בנוסף, אנשי היישוב הישן השמרנים בירושלים לא רצו בקרבתם ישיבה שתלמידיה בעלי הופעה מודרנית. הישיבה נקראת עד היום ישיבת חברון. הרב אפשטיין שהה אז בארצות הברית במסע התרמה למען הישיבות, עם הרב קוק והרב שפירא מקובנה. מאוחר יותר הוא עלה לחברון, ושהה בה כשנה. אחר כך חזר לסלבודקה לנהל שם את ענייני הישיבה, ושוב חזר לחברון. בפרעות תרפ"ט נרצחו 24 מתלמידי הישיבה, בהם אחיינו אהרן דוד אפשטיין מארצות הברית שהיה כבן 15. הרב אפשטיין, משפחתו וכל מי שהסתתר בביתו ניצל. הטבח בחברון שבר אותו נפשית, והוא חדל כמעט מלתפקד. ההנהגה נמסרה לחתנו הרב יחזקאל סרנא שהקים מחדש את הישיבה בירושלים, בשכונת גאולה.
נפטר בי' בכסלו תרצ"ד ונקבר בהר הזיתים[2]. לאחר פטירתו צורפו להנהגת הישיבה שני חתנים נוספים: הרבנים חברוני וכהן.
את חידושיו פרסם בספרי "לבוש מרדכי" על הש"ס. תשובות ששלח לשואלים נדפסו על ידי משפחתו בספר שו"ת לבוש מרדכי.
על ספריו חתם בשם 'עפשטיין', ומאוחר יותר בארץ ישראל הוחלפה האות ע' בא' - 'אפשטיין'. בנו היחיד - חיים שרגא פייבל - החליף את האות ט' באות ת' - 'אפשתין', כדי ליצור בידול מן השם 'אפשטיין' שהמחזיקים בו היו בדרך כלל לויים.
משפחתו
עריכהאחיו הגדול, הרב אליהו דוד אפשטיין, היה חתנו של רבי מרדכי מאושמינא. אחותו קריינה הייתה נשואה לרב נפתלי מנחם הוטנר. בתם צביה נישאה לרב מאיר חדש, לימים המשגיח של ישיבת חברון.
כאמור היה חתנו של רבי שרגא פייבל פרנק וגיסו של רבי איסר זלמן מלצר.
ילדיו:
- בתו פייגא, אשת הרב משה סקרוטה, ר"מ בישיבת כנסת ישראל. נרצח בעת חיסול גטו קובנא[3].
- בתו שרה זלאטה, אשת הרב משה פינקל - בנו של הסבא מסלבודקה, ר"מ בישיבה בסלבודקה ובחברון.
- בתו פעשא מרים, אשת הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון כנסת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה.
- בתו לאה, אשת הרב יוסף זוסמנוביץ, רב בסלובודקה ורבה של וילקומיר.
- בתו רחל, אשת הרב משה חברוני, ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה.
- בתו צילה, אשת הרב אהרן כהן ראש ישיבת חברון.
- בנו חיים שרגא פייבל. בתו רמה נישאה לרב משה פינקל (בנו של הרב חיים זאב פינקל).
מתלמידיו
עריכהמאות מבוגרי ישיבתו היו לרבנים. בהם:
- חתנו הרב יוסף זוסמנוביץ
- חתנו הרב יחזקאל סרנא
- חתנו הרב משה חברוני
- חתנו הרב אהרן כהן
- הרב יחיאל יעקב וינברג
- הרב אהרן קוטלר
- הרב יצחק הוטנר
- הרב יעקב קמנצקי
- הרב יצחק מאיר בן-מנחם
- הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
לקריאה נוספת
עריכה- שלמה יוסף זוין, אישים ושיטות, ע' רנז-רעד, הוצאת קול מבשר, ירושלים תשס"ז.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה ומוסר, כרך ראשון, ע' רצו-שלג, ארץ-ישראל תשל"ו.
- שלמה טיקוצ'ינסקי, למדנות מוסר ואליטיזם: ישיבת סלבודקה מליטא לארץ ישראל, הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים 2016.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מאיר ברלין, אחרי מיטתו של הגרמ"נ אפשטיין ז"ל, הארץ, 27 בדצמבר 1933
- משה צינוביץ, הגאון רמ"מ אפשטיין, הצופה, 10 ביוני 1960
- בן-ציון אייזנשטט, עפשטיין, הרב משה מרדכי, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמודים 54–55, באתר היברובוקס
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' משה מרדכי עפשטיין זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 93, באתר היברובוקס
- דוד תדהר (עורך), "הרב משה מרדכי אפשטיין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2661
- 'אפשטין, ר' משה־מרדכי ב"ר צבי־חיים', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1229).
- כרטיס קבר באתר הר הזיתים
משה מרדכי בן צבי חיים אפשטין (1866-1933), דף שער בספרייה הלאומית
ספריו
עריכה- הספר לבוש מרדכי על מסכת יבמות
- הספר לבוש מרדכי על מסכת גיטין
- הספר לבוש מרדכי חלק שני על מסכת בבא מציעא
- הספר לבוש מרדכי חלק שלישי על מסכת זבחים ומסכת מנחות
- הספר לבוש מרדכי על מסכת בבא קמא
- שו"ת לבוש מרדכי על השולחן ערוך
הערות שוליים
עריכה- ^ כתביו של הרב אפשטיין על חדרה - נחשפים, באתר כיכר השבת
- ^ הרב ר' משה מרדכי אפשטיין איננו!, דואר היום, 29 בנובמבר 1933
- ^ עליו, ראו: רבי משה סקרוטה - בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
| הקודם: הרב משה דנישבסקי |
רבני סלובודקה | הבא: הרב יוסף זוסמנוביץ והרב זלמן אוסאווסקי |
| הקודם: - |
ראשי ישיבת חברון - כנסת ישראל 1894-1934 |
הבא: הרב יחזקאל סרנא, הרב משה חברוני, והרב אהרן כהן |