סנט תומאס (איי הבתולה)
סנט תומאס (באנגלית: Saint Thomas) הוא אי בים הקריבי המהווה מחוז של איי הבתולה של ארצות הברית - טריטוריה של ארצות הברית. באי ממוקמת בירת הטריטוריה: עיר הנמל שארלוט אמאלי. נכון לשנת 2020 התגור באי 42,261 תושבים. שטח האי 80.7 קמ"ר.
 | |
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
הים הקריבי  |
| קואורדינטות | 18°20′00″N 64°55′00″W / 18.333333333333°N 64.916666666667°W |
| שטח | 80.7 קילומטר רבוע |
| גובה מרבי | Crown Mountain |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
ארצות הברית |
| אוכלוסייה | 42,261 (2020) |
| אזור זמן | UTC-4 |
| עיר ראשית |
שארלוט אמאלי |
|
(למפת איי הבתולה של ארצות הברית רגילה) | |
  | |
היסטוריה
עריכהקודם להתיישבות האירופית
עריכההמתיישבים הראשונים הגיעו אל האי במאה ה-14 לפנ"הס (לפני הספירה), היו אלה אנשי שבט הקיבוני האינדיאני. מאוחר יותר הגיעו לאי אנשי שבט האראוואק ואחריהם הקאריב.
כריסטופר קולומבוס היה האירופאי הראשון שגילה את האי (במסעו השני לאמריקה, בשנת 1493). זמן קצר לאחר מכן, הגיעו מתיישבים אירופאים ולאחר הגעת האירופאים לאי מתו כל התושבים המקומיים הקריביים ממגפות או משימושם כעבדים.
ב-150 השנים לאחר גילוי האי, שימש האי כבסיס לשודדי הים הקאריביים.
התקופה הקולוניאלית הדנית
עריכהההתיישבות הדנית הראשונה באיים החלה בשנת 1666. בשנת 1672 שלטו הדנים באיי הבתולה באמצעות חברת מערב הודו וגינאה הדנית.
האי חולק למטעים בהם גודל בעיקר קנה סוכר. מטעים אלה התבססו בעיקר על עבודת עבדים. בשנת 1685 השתלטה חברת ברנדנבורג אמריקן על סחר העבדים בין האיים ובאי הוקם שוק העבדים הגדול ביותר ביבשת אמריקה.
בשנת 1691 שונה שם היישוב המרכזי של האי לשארלוט אמאלי על שם אשת מלך דנמרק כריסטיאן החמישי. המלך פרדריק החמישי הכריז על העיר כעל נמל חופשי.
במהלך המאה ה-19 נפגע גידול קנה הסוכר ובעקבותיו כלכלת האי: מסופות הוריקן, בצורות (בצורת) ותחרות מצד מטעים בארצות הברית. בשנת 1848 בוטלה העבדות באי והעלייה בעלויות גידול הסוכר הביאו לקריסה כלכלית של האי. בשל חשיבותו האסטרטגית של האי הציעה ארצות הברית לדנמרק לרכוש את האי בשנות ה-60 של המאה ה-19 בעלות של 7.5 מיליון דולרים. ההצעה לא התגבשה לכדי חקיקה של הקונגרס ולא יצאה לפועל.
רכישת האי על ידי ארצות הברית
עריכהבשנת 1917 נרכש האי (יחד עם האיים סנט ג'ון וסנט קרואה) על ידי ארצות הברית בעלות של 25 מיליון דולרים, כחלק מתוכנית אסטרטגית לבנות מערך המגן על איי הים הקריבי ועל תעלת פנמה בשל מלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1927 קיבלו תושבי האי אזרחות של ארצות הברית. בשנת 1931 עבר ניהול האי לשליטת משרד הפנים של ארצות הברית.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוקמו באי בסיסים של כוחות צבא ארצות הברית.
בשנת 1954 הוענק רשמית לאי מעמד של טריטוריה של ארצות הברית.
בשנת 1970 קיבל האי אוטונומיה פנימית מלאה.
בשל האמברגו האווירי והימי על קובה ועלויות הטיסה הנמוכות הפך האי במחצית השנייה של המאה ה-20 לאתר תיירות פופולרי. בשנת 1989 נפגעו תשתיות האי מהוריקן הוגו ובשנת 1995 מהוריקן לואיז והוריקן מרילנד.
עם זאת, הפופולריות התיירותית של האי לא נפגעה.
תחבורה
עריכהבאי נמצא שדה התעופה סיריל א. קינג. בדומה לבריטניה, הנהיגה בכבישי האי היא בצד שמאל של הכביש. בשונה מבריטניה, הרכבים הם מאותו סוג בו נעשה שימוש בארצות הברית - היינו ההגה הוא בצד השמאלי של הרכב.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- איי הבתולה של ארצות הברית במדריך לונלי פלנט.
- "עיתון סנט תומאס"
- סנט תומאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סנט תומאס (איי הבתולה של ארצות הברית), דף שער בספרייה הלאומית
