ארבע פרשיות
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן (דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'), החל משבת מברכין אדר ועד ראש חודש ניסן. השבתות אינן מתקיימות ברציפות, אלא יש הפסקה של שבת או שתיים על מנת שהן יתקיימו בזמן הנכון. השבתות עצמן נקראות בשמות מיוחדים: "פרשת שקלים", "פרשת זכור", "פרשת פרה", "פרשת החודש".
בשבתות הללו מפטירים בהפטרות מיוחדות, אין אומרים "אב הרחמים" ולא מזכירים נשמות קודם תפילת מוסף, אך אומרים "צדקתך" במנחה (אלא אם כן זה שבת ערב ראש חודש, שבת ראש חודש או ערב פורים שאין אומרים "צדקתך"). במנהג התפילה של נוסח אשכנז ישנם פיוטים רבים מיוחדים לשבתות אלו[1], אך רבים (בעיקר בארץ ישראל) מדלגים עליהם.
המקור לקריאת הפרשיות
עריכההמקור לקריאת ארבע הפרשיות מופיע כבר במשנה, במסכת מגילה[2]. קביעת קריאת ארבע הפרשיות היא מתקופה קדומה יחסית, בה נהגו מנהגים שונים לסדר פרשיות השבוע והשלמת התורה, קודם לקביעת סדר אחיד המקובל כיום.
בתלמוד הבבלי, נחלקו האמוראים אם ארבע הפרשיות נקראות כתחליף לקריאת התורה הקבועה, או שהקריאה הקבועה נקראת כרגיל וארבע הפרשיות מתוספות כקריאה נוספת (בספר תורה שני).[3] מנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את ארבע הפרשיות כתחליף לקריאה הרגילה (מהמחזור התלת-שנתי), בעוד מנהג בבל היה להוסיף את קריאת ארבע פרשיות לקריאת פרשת השבוע, ולכן להוציא בשבתות אלה שני ספרי תורה.[4] לפי שיטה זו, הקריאות בתורה בארבע השבתות הללו קצרות מכדי להעלות בהן שבעה עולים לתורה כנדרש,[א] ועל פי ממצאי גניזת קהיר נהגו בארץ ישראל להאריך את ארבע הפרשיות מעבר לנהוג כיום כדי לאפשר חלוקה של הקריאה לשבע עליות.[5] פוסקי ההלכה קיבלו את מנהג בבל, וכך נהוג היום בכל הקהילות.[6]
ארבע השבתות
עריכהשבת שקלים
עריכה- עניינה: בשבת זו קוראים את "פרשת שקלים" (שמות, ל', י"א–ט"ז) מתוך פרשת כי תשא.[ב][ג] פרשת שקלים עוסקת בחיוב המוטל על כל אחד מעם ישראל להביא את מחצית השקל עבור קרבנות הציבור שהקריבו בבית המקדש.
- זמנה: שבת ראש חודש אדר או השבת שלפני ראש חודש אדר. בשנה מעוברת זמנה לפני אדר ב'. פרשת שקלים נקראת בזמן זה עקב דין המשנה שבאחד באדר מכריזים על איסוף השקלים[8], לקראת איסופם בפועל החל מט"ו באדר. אם זו שבת ראש חודש, מוציאים עוד ספר תורה (אחד לקריאת פרשת השבוע, שני לקריאת "פרשת ראש חודש", ושלישי לקריאת "פרשת שקלים").
- הפטרה: אשכנזים, איטלקים ותימנים מפטירים במלכים ב', י"ב, א'–י"ז, ואילו הספרדים מתחילים מי"א, י"ז. ההפטרה עוסקת בנדבת העם לבדק הבית בבית המקדש. בנוסח רומניא הפטירו ביחזקאל, מ"ה, י"ב עד מ"ו, ה'.
שבת זכור
עריכהבתקופת הגאונים נקראה גם בשם שבת מחיית עמלק או שבת פורענות עמלק.
- עניינה: בשבת זו קוראים את "פרשת זכור" (דברים, כ"ה, י"ז–י"ט) מתוך פרשת כי תצא.[ד] פרשת זכור עוסקת במצווה לזכור את מלחמת עמלק שארעה זמן קצר לאחר יציאת מצרים. בהמשך לחיוב זה מצווה עם ישראל למחות ולהשמיד את זכר עמלק.
- זמנה: השבת שלפני פורים. בעקבות פרשנותם של חז"ל, שהמן האגגי הוא מזרע עמלק (צאצא ישיר של אגג מלך עמלק), קוראים את הפרשה סמוך לחג הפורים, שבו נתלו המן ועשרת בניו.
- הפטרה: ספר שמואל א', פרק ט"ו, שעניינו מלחמת שאול בעמלק. האשכנזים מפטירים בפסוקים ב'–ל"ד (וכן נהגו בנוסח רומניא אלא שסיימו בפסוק כ"ב, ובק"ק פוזנא סיימו בפסוק כ"ג). הספרדים והאיטלקים מתחילים מפסוק א'. התימנים מתחילים עוד מפרק י"ד, פסוק נ"ב, ומסיימיים בפרק ט"ו, פסוק ל"ג.
- חיובה: חלק מן הראשונים ורוב האחרונים פוסקים ששמיעת פרשת זכור היא מצווה מהתורה, מצוות זכירת מעשי עמלק. ברם, ישנן דעות, שאכן הקריאה של פרשת זכור היא מדרבנן, כמו כל ארבע הפרשיות[9] ואין חיוב מיוחד בשמיעתה. בשל חשיבותה של קריאה זו לפי רוב הדעות כמצווה מהתורה, נוהגים להקפיד על קריאת פרשה זו יותר מהרגיל (למשל, קריאה מספר תורה שכשרותו טובה, דקדוק בניקוד ובטעמי המקרא, הקפדה על הברת הקורא בתורה[ה], הכרזה על הצורך בכוונה לפני הקריאה). ישנן דעות שגם נשים חייבות בשמיעת הפרשה מן התורה.
- אם שכחו לקרות פרשת זכור יש לה תשלומים ויכולים לקרותה עד שבת פרשת החודש, אך לאחר מכן אין לקרותה בציבור.
שבת פרה
עריכה- עניינה: בשבת זו קוראים למפטיר בפרשת פרה שבפרשת חקת, מתחילת הפרשה עד "תטמא עד הערב" (ספר במדבר, פרק י"ט, פסוקים א'–כ"ב).[ו] פרשת פרה עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה.
- זמנה: חז"ל תקנו לקרוא את פרשת פרה בשבת שלפני שבת החודש מפני ששריפת הפרה הראשונה התקיימה סמוך לחודש ניסן כדי לטהר את ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כך אנו מתפללים שתחזור טהרה זו[10].
- הפטרה: "וזרקתי עליהם מים טהורים..." בספר יחזקאל, פרק ל"ו. האשכנזים והאיטלקים קוראים את פסוקים ט"ז–ל"ח, הספרדים והתימנים קוראים את פסוקים ט"ז–ל"ו, ובנוסח רומניא קוראים מפסוק כ"ה עד פרק ל"ז, פסוק ז'. ההפטרה עוסקת בטיהורו הרוחני של עם ישראל על ידי הקב"ה.
- חיובה: יש מן הראשונים האומרים שאף קריאת פרשת פרה היא מן התורה[11]. אך מנגד יש החולקים בטענה שאין שום רמז בתורה על כך[12].
- אם סיים בעל הקורא במקום ב'תטמא עד הערב' ב'הגר הגר בתוכם לחקת עולם', צריך לחזור ולקרוא מתחילת הפרשה, ואם כבר בירך העולה ברכה אחרונה יחזור ויברך שוב לפני הקריאה הנוספת.
- אם טעו וסיימו את הקריאה ב'מים חיים אל כלי' (כפי שמסתיימת העלייה בשבת פרשת חוקת) אף אם כבר בירך העולה את ברכת התורה של אחרי הקריאה, יחזרו ויקראו שוב מראש הפרשה, אך לא יברכו שוב לפניה ולאחריה.
- על פי הקבלה, העולה לתורה יהיה מחשובי הקהל, ויש להעלות לכתחילה דווקא מי שכבר גדול ויש לו זקן, ובדיעבד אם בחור בר מצווה הכין את קריאת התורה וההפטרה אפשר להעלותו, ויקרא את המפטיר וההפטרה.
שבת החודש
עריכה- עניינה: בשבת זו קוראים את "פרשת החודש" (שמות, י"ב, א'–כ')[ז] מתוך פרשת בא. פרשת החודש עוסקת בדיני קורבן פסח. כמו כן מוזכר בה שניסן הוא החודש הראשון ועל פי הדרש גם ענייני קידוש החודש.
- זמנה: השבת שלפני ראש חודש ניסן (או שבת ראש חודש ניסן). אם זו שבת ראש חודש מוציאים בה עוד ספר תורה (בראשון פרשת שבוע, בשני פרשת ראש חודש, ובשלישי פרשת החודש).
- הפטרה: "בראשון באחד לחודש" וכו' בספר יחזקאל, פרק מ"ה. ההפטרה עוסקת בדיני חג הפסח וקורבנותיו בבית המקדש השלישי. האשכנזים קוראים את מ"ה, ט"ז עד מ"ו, י"ח. הספרדים קוראים את מ"ה, י"ח עד מ"ו, ט"ו. האיטלקים קוראים את מ"ה, י"ח עד מ"ו, י"א. התימנים קוראים את מ"ה, ט' עד מ"ו, י"א. בנוסח רומניא קוראים את מ"ה, כ"א עד מ"ו, י"ג.
פיוטים מיוחדים
עריכהמעבר לקריאה שתקנו חז"ל, נהגו לומר פיוטים מיוחדים לשבתות אלו – יוצר וקדושתא בכל אחת מארבע השבתות, ובשבת שקלים והחודש גם קרובה בתפילת מוסף. יש קהילות שממשיכות לאומרם עד היום.[13]
במחזור "חזונים כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא",[14] נמצאים פיוטים אחרים לנשמת ויוצר לשבתות אלו, ובהם פיוטים מפייטני ספרד בהם רבי משה אבן עזרא, רבי שלמה אבן גבירול, רבי יצחק אבן גיאת ורבי יהודה הלוי. מנהג זה לא נהוג היום באף קהילה.
פיוטי שבת זכור
עריכהיש נוהגים לקרוא בשבת זו את הפיוט מי כמוך ואין כמוך שחיבר ר' יהודה הלוי, המכיל את תקציר סיפור מגילת אסתר. לפי המנהג המקורי, אמרו פיוט זה בברכות קריאת שמע אחרי הפסוק "מי כמוך באלים ה'", אך מנהג זה לא נשתמר בשום קהילה בעולם. יש נוהגים לומר את הפיוט בתוך תפילת נשמת כל חי, ויש נוהגים לאומרו לאחר חזרת הש"ץ של תפילת שחרית סמוך לקריאת התורה או אחריה.
בקהילות אשכנז היה נהוג לומר פיוטי יוצר וקדושתא של רבי אלעזר בירבי קליר לשבת זו. הקדושתא כוללת בין השאר את הפיוטים בלשון אשר הזכרת לזוכריך, ואץ קוצץ. יש קהילות הממשיכות במנהג זה גם כיום.
שבתות סמוכות
עריכהשבת הפסקה
עריכהעל פי הלוח העברי הנהוג כיום, ראש חודש אדר הסמוך לניסן יכול לחול בארבעה מתוך שבעת ימי השבוע - שני, רביעי, שישי ושבת. כדי שכל פרשה מתוך ארבע הפרשיות תצא בזמנה, נקבעה בכל שנה שבת או שתיים בחודש אדר, בהן הרצף נפסק ויש הפסקה מארבע הפרשיות. הסימן לזכור באיזו שבת ההפסקה מובא בשולחן ערוך[15] תרפ"ה בהלכות ארבע פרשיות סימן ו': "זטו בו דד וביו". הפענוח - האות הראשונה היא היום בשבוע בו חל ראש חודש, האותיות אחר כך הן התאריך בחודש של שבת ה'הפסקה'. ביאורו:
הסימן | ראש חדש חל ביום | תאריך שבת הפסקה 1 | תאריך שבת הפסקה 2 |
---|---|---|---|
ז - טו | ראש חודש חל בשבת | ט"ו בחודש (שושן פורים) | |
ב - ו | ראש חודש חל ביום שני | ו' בחודש | |
ד - ד | ראש חודש חל ביום רביעי | ד' בחודש | |
ו - ב, יו | ראש חודש חל ביום שישי | ב' בחודש | י"ו (נכתב בדרך כלל כ-ט"ז) בחודש (למחרת שושן פורים) |
בסוג ההפסקה של "זטו" (שנים בהן יוצא פורים משולש), במקומות בהם נחגג שושן פורים, קוראים בשבת זו למפטיר את הקריאה לפורים (ויבוא עמלק) ובהפטרה קוראים שנית את הפטרת שבת זכור.
פרשיות נוספות
עריכהמדברי המשנה ש"בחמישית חוזרים לכסדרן", הסיק מאיר איש שלום שהיה קיים מנהג לקרוא קריאה מיוחדת נוספת.[16] ואכן, בכמה קהילות של נוסח ארץ ישראל נהגה קריאה נוספת ב"שבת חמישית" (לא ברור אם מדובר בשבת שלפני פסח או בשבת הסמוכה לשבת החודש).
כנראה לא היה מנהג אחיד מהי הקריאה המיוחדת לשבתות אלה: מחלק מהמקורות עולה קריאה בפרשת "ויהי בחצי הלילה"[17], וממקורות אחרים נראה שקראו "ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים"[18]. ייתכן שהיו הבדלים בין הקהילות, או ששתי הקריאות נועדו לשתי השבתות בין שבת החודש לפסח.[17]
מנהג נוסף היה לקרוא קריאה מיוחדת גם בשבת שאחרי פסח, בפרשת "ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור"[19], כך שבארץ ישראל באותה תקופה היו "שש (או שבע) פרשיות" במקום "ארבע פרשיות".
שבת הגדול
עריכה- ערך מורחב – שבת הגדול
השבת שלפני פסח נקראת שבת הגדול. בניגוד לארבע הפרשיות שמקורן בימי חז"ל, שבת זאת מוכרת רק מימי הביניים. לא נקבעה בה קריאת פרשייה מיוחדת בתורה, אבל היו שנהגו לקרוא בה חלקים מההגדה. שבת זאת מתאפיינת במיוחד בלימוד הלכות הפסח.
ביאורים והרחבות
עריכה- ^ כמה מן האחרונים (טורי אבן, נצי"ב), וכן חלק מן החוקרים (לוי גינצבורג, חנוך אלבק) סברו שלשיטה זו יש לחזור את הפרשה שוב ושוב לכל העולים.
- ^ לדעת רב, פרשת שקלים אינה פרשת מחצית השקל, אלא פרשת קרבן התמיד בפרשת פינחס. ההלכה הוכרעה כדעת שמואל, שפרשת שקלים היא פרשת מחצית השקל.[7]
- ^ במנהג ארץ ישראל, שפרשת שקלים נקראת במקום הקריאה הרגילה, נהגו כנראה להמשיך לקרוא עד פרק ל"א, פסוק י"ז.[5]
- ^ במנהג ארץ ישראל, שפרשת שקלים נקראת במקום הקריאה הרגילה, נהגו להמשיך לקרוא עד פרק כ"ז, פסוק ח'.[5]
- ^ לפי המשנה ברורה ואחרים, ישנו ספק האם לקרוא בסגול או בצירה את האות זי"ן שבמילה "זכר", אך בהגייה ספרדית אין הבדל בקריאה ביניהם. ראו חדרי חרדים: בעניין ניקוד המילה "זכר".
- ^ במנהג ארץ ישראל, שפרשת פרה נקראת במקום הקריאה הרגילה, נהגו להמשיך לקרוא עד פרק כ', פסוק י"ג או עד פסוק כ"א.[5]
- ^ במנהג ארץ ישראל, שפרשת החודש נקראת במקום הקריאה הרגילה, נהגו להמשיך לקרוא עד פסוק כ"ח או עד פסוק מ"ב[5]
קישורים חיצוניים
עריכה- הלכות ארבע פרשיות בקיצור שולחן ערוך
- מדיני ארבע פרשיות מהספר ילקוט יוסף
- ארבע פרשיות באתר שטייגן
- מידע על ארבע פרשיות בקטלוג הספרייה הלאומית
- ארבע פרשיות בפניני הלכה
- הפיוטים לד' פרשיות לפי מנהג אשכנז המזרחי (שלשבתות אלה זהה למנהג המערבי, חוץ מהאופן) מתוך סדר עבודת ישראל.
- הערכים שבת זכור ושבת פרה באתר המכלול
- הערך "ארבע פרשיות", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- מאמרים בנושא ארבע פרשיות, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
עריכה- ^ דר יוסף מרקוס, יוצרות לארבע פרשיות, באתר היברובוקס
- ^ משנה, מסכת מגילה, פרק ג', משנה ד'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל', עמוד ב'.
- ^ רחמים שר שלום, פרשת השבוע - ממנהגים שונים למנהג אחיד, תשנ"ד (1994), אתר 'דעת'.
- ^ 1 2 3 4 5 הרב נתן פריעד, "מנהגותיה הקדומים של ארץ ישראל בקריאת התורה והנביאים: ארבע פרשיות היאך היו נקראות", אשל אברהם ג (תשע"ד), עמ' עז–פב, באתר אוצר החכמה; שולמית אליצור, "להיקפה הקדום של פרשת שקלים", תרביץ פב [ג] (תמוז תשע"ד), עמ' 395–405.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ג, הלכה כ"ב; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ט, עמוד ב'
- ^ שקלים א' א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ג, הלכות כ'–כ"ג
- ^ משנה ברורה, סימן תרפ"ה, סעיף קטן א'
- ^ תוספות ר"י החסיד לברכות יג א.; תוספות הרא"ש שם; ריטב"א מגילה יז ב.
- ^ מגן אברהם תרפה; פרי חדש קמו; ביאור הגר"א תרפה. תשובת המצדדים ראו בפורום אוצר החכמה.
- ^ פיוטים אלו מובאים בהרבה סידורים מודרניים, ונמצאים בכל מחזורי אשכנז לפחות מהמאה ה-12. בנוסח איטליה אומרים רק את גוף היוצר.
- ^ https://hebrewbooks.org/42160
- ^ הסימן מופיע כבר ביוצר של מנחם בר מכיר ל"שבת הפסקה", כלומר השבת שבין פרשיות שקלים וזכור או זכור ופרה, שנתקבל בשני מנהגי אשכנז. סדר עבודת ישראל, נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 660.
- ^ מאיר איש שלום, פסיקתא רבתי, וינה תר"ם, דף עט:, באתר היברובוקס. אמנם, השערתו שקרו בשבת זו "את קרבני לחמי" נדחתה בידי החוקרים (ראו במקורות להלן).
- ^ 1 2 עזרא פליישר, "פיוט ותפילה ב'מחזור ארץ ישראל – קודקס הגניזה'", קריית ספר סג (תש"ן), עמ' 235–242.
- ^ עמוס גאולה, "קדושתא לשבת חמישית (לסדר 'ראה ראיתי') לר' אלעזר הקלירי", גנזי קדם ה (תשס"ט), עמ' 65–97.
- ^ בנימין לפלר, "קדושתא לשבת ויסע - לרבי אלעזר ברבי קיליר", ירושתנו ב (תשס"ח), עמ' רכג ואילך, באתר היברובוקס.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.