שלמה הכהן אהרונסון

שלמה הכהן אהרונסון
	הרב שלמה הכהן אהרונסון
לידה	1863; אלול ה'תרכ"ג; קרוצ'ה, בלארוס
פטירה	1935 (בגיל 72 בערך); כ' באדר ב' ה'תרצ"ה; תל-אביב, פלשתינה (א"י)
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
מדינה	האימפריה הרוסית
תקופת הפעילות	?–1935
צאצאים	בוריס ארונסון

הרב שלמה הכהן אהרונסון (אלול ה'תרכ"ג, 1863 – כ' באדר ב' ה'תרצ"ה, 1935) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון של העיר תל אביב (משנת ה'תרפ"ג-1923 עד שנת ה'תרצ"ה-1935). לפני עלותו לארץ ישראל כיהן כרב הערים ניז'ין וקייב שבאוקראינה.

חייו

נולד בקרוצ'ה (אנ'), בפלך מוהילב שברוסיה הלבנה, לרב יעקב אהרונסון, חסיד חב"ד שהיה רב העיירה. אחיו היה לימים העסקן הציוני מאיר אהרנסון מחרקוב. בצעירותו למד תורה אצל אביו. בגיל 15 החל למסור שיעורים בתלמוד בישיבת ליאדי, בה אביו היה ראש ישיבה. בשנת תרמ"ז התמנה לרב בקהילת גלוכוב^[1], ובגיל 34 קיבל משרת רבנות בניז'ין^[2], עירו של ניקולאי גוגול. שם הצליח למנוע פוגרום הודות לפנייתו הישירה להמון שביקש להכות ביהודים, והודות לחינו ולשליטתו המלאה בשפה הרוסית ולהשכלתו הכללית. בגיל 43 התמנה לרבה של קייב. בעת משפט בייליס סייע ביד הסנגוריה לנסח את טענות ההגנה, והשתתף בכל מהלך המשפט. בימי מלחמת העולם הראשונה התמסר לעזרה בשביל פליטי גליציה שהתגוררו בקייב. במהלך מלחמת העולם הראשונה סייע לרבבות יהודים שהוגלו בידי צבא הצאר בדרכם לסיביר. השתתף באספה המכוננת של יהודי אוקראינה כראש הסיעה הדתית "אחדות ישראל".

עקב רדיפות הקומוניסטים יצא מאוקראינה מערבה^[3] והגיע לגרמניה, שם נתמנה לרבם של יוצאי רוסיה. בשנת ה'תרפ"ג מונה לכהן כרבה הראשי של תל אביב, במקביל לעמיתו הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. הוא הגיע לתל אביב בסוף אוגוסט 1923 ונתקבל בתחנת הרכבת על ידי מאות מתושבי העיר^[4]. הוא הקים תנועה בשם "אחדות ישראל" והשתדל לחזק את החיים הדתיים בתל אביב בדרכי נועם ואף קיים יחסי קרבה עם החלוצים אנשי תנועת העבודה. הוא יזם את הקמתה של ישיבת תל אביב, יחד עם הרב מאיר בן הרב אלחנן ברלין ורבנים נוספים.

הרב אהרונסון נפטר אור ליום שני כ' אדר ב' תרצ"ה, בתום מחלה ממושכת. בהלווייתו השתתפו אישים רבים בישוב^[5].

פעילותו הציונית

עוד מנעוריו נמשך לתנועת חיבת ציון. הוא היה חברו של שלום עליכם, וקיים קשר מכתבים עם אחד העם ומל"ל. מבחינת השקפתו הציונית נטה לשיטתו המעשית של מל"ל. היה ציר באסיפות הכלליות של חובבי ציון ומורשה הוועד ותרם כספים עבור הפועלים בארץ ישראל^[6]. בחתונת בתו נאספו כספים למען בניית בתים לתימנים בארץ ישראל^[7]. הצטרף אל הציונות המדינית עם הופעתה ואחר הקונגרס הציוני הראשון הגן מעל גבי כתב העת "המליץ" על הציונות מפני מתנגדיה החרדים^[8]. כציוני דתי מצא את מקומו במזרחי. במשך שנים רבות היה חבר הוועד הפועל של המזרחי בארץ ישראל ולקח חלק פעיל בוועידות הארציות.

בנוסף, היה הרב אהרנסון מחברי אגודת חובבי שפת עבר, ותואר כמי ש"הדיבור העברי שורר בביתו"^[7].

רכש 3000 דונם מצפון לרעננה, עליו הוקמו פרדסי המושבים בני ציון, חרוצים ובית החולים השיקומי קריית שלמה ב-1933. "גן שלמה" נקרא על שמו^[9]^[10]^[11].

משפחתו

בנו יעקב הוא אביו של פרופסור שלמה אהרונסון. בתו חיינה נישאה לסופר נחמן מייזל. נכדו של אחיו, הרב אברהם הכהן אהרונסון, הוא אברהם זכאי, מפקדה הראשון של הפלי"ם. בנו זלמן אהרונסון היה אביו של אדריכל הנוף שלמה אהרונסון.

לקריאה נוספת

'אהרונסון, שלמה הכוהן', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 518–519. (הספר בקטלוג ULI)
יצחק אלפסי, החכם המופלא - הרב שלמה הכהן אהרנסון - הרב הראשי הראשון של תל אביב - חייו ומפעלו, תל אביב, ה'תשמ"ה
שלמה אהרונסון, סבא, או חורים שחורים, הוצאת כרמל, ירושלים, 2006
'הרב ר' שלמה הכהן אהרנסון זצ"ל', שערי ציון, שנה טו חוברות ד-ו, טבת-אדר תרצ"ה, עמ' עג-עה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שלמה הכהן אהרונסון בוויקישיתוף

הרב שלמה אהרונסון, באתר המועצה הדתית של תל אביב-יפו
יצחק אלפסי, הרב שלמה הכהן אהרונסון, "מגד ירחים", גיליון 113, אדר תשס"ט, עמ' 4
שלמה הכהן אהרונסון, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
דוד תדהר (עורך), "הרב שלמה הכהן אהרנסון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 164
נתן אקסלרוד, הלווית הרב שלמה אהרונסון בת"א, אוסף יומני כרמל באתר YouTube ‏
הלך לעולמו ההיסטוריון והעיתונאי פרופ' שלמה אהרונסון, news1
שלמה אהרן בן יעקב אהרנסון (1863-1935), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ אל הרועים, המליץ, 9 באוקטובר 1891
שמאל, שני מלמטה, המליץ, 12 באוקטובר 1893
^ ברור דברים (טור ימני, פסקה אחרונה), המליץ, 2 באוגוסט 1898
^ אורח חשוב מאוד, הצפירה, 22 ביולי 1921
^ הד יפו הרב אהרנסון, דואר היום, 30 באוגוסט 1923
^ 'רבי שלמה הכהן אהרונסון ז"'ל', ידיעות תל אביב, חוברת 5, מרץ 1935, עמ' 162.
^ טור אמצעי באמצע, המליץ, 17 בינואר 1894
^ ¹ ² משה רזנבלט, כותבים אלינו, קיוב, הצפירה, 25 בדצמבר 1912
^ דעת הרבנים, המליץ, 31 באוגוסט 1900
^ החגיגה ב"גן שלמה", הארץ, 16 באוגוסט 1933
^ "גן שלמה": נקודה חדשה בשרון, דואר היום, 17 באוגוסט 1933
^ בחברת "גן שלמה", דבר, 26 ביולי 1934

[1] אל הרועים, המליץ, 9 באוקטובר 1891
שמאל, שני מלמטה, המליץ, 12 באוקטובר 1893

[2] ברור דברים (טור ימני, פסקה אחרונה), המליץ, 2 באוגוסט 1898

[3] אורח חשוב מאוד, הצפירה, 22 ביולי 1921

[4] הד יפו הרב אהרנסון, דואר היום, 30 באוגוסט 1923

[5] 'רבי שלמה הכהן אהרונסון ז"'ל', ידיעות תל אביב, חוברת 5, מרץ 1935, עמ' 162.

[6] טור אמצעי באמצע, המליץ, 17 בינואר 1894

[רזנבלט-7] ¹ ² משה רזנבלט, כותבים אלינו, קיוב, הצפירה, 25 בדצמבר 1912

[8] דעת הרבנים, המליץ, 31 באוגוסט 1900

[9] החגיגה ב"גן שלמה", הארץ, 16 באוגוסט 1933

[10] "גן שלמה": נקודה חדשה בשרון, דואר היום, 17 באוגוסט 1933

[11] בחברת "גן שלמה", דבר, 26 ביולי 1934

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]


הרב שלמה הכהן אהרונסון
לידה	1863 אלול ה'תרכ"ג קרוצ'ה, בלארוס
פטירה	1935 (בגיל 72 בערך) כ' באדר ב' ה'תרצ"ה תל-אביב, פלשתינה (א"י)
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
מדינה	האימפריה הרוסית
תקופת הפעילות	?–1935
צאצאים	בוריס ארונסון