הצגת המקור של הדף "המכשפה"

[[קובץ:Sorceress.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער המחזה המכשפה, ורשה תרס"ה 1905]]
'''המכשפה''' (ב[[יידיש]]: '''די כישוף-מאכערין''', '''די צויבערין''', '''קאלדוניא''') הוא [[מחזה]] מוזיקלי שנכתב והועלה ב-[[1877]] או [[1878]] על ידי [[אברהם גולדפדן]].

== תקציר העלילה ==

מירלה (מירעלע) היא נערה [[יתמות|יתומה]] בת 17 שחיה עם אביה העשיר ואמה החורגת בתיה. המחזה מתחיל ביום הולדתה ה-17 והחגיגה הגדולה שנערכת לה על ידי משפחתה. בחגיגה נוכחות כמעט כל הדמויות המשתתפות במחזה: אברמצֶה, אביה של מירלה; מרקוס, הארוס שלה; בתיה, אמה החורגת; הוצמאך (האָצמאַך), ה[[רוכל]] העני וטוב הלב; חסרה רק ה[[מכשפה]], שמופיעה מאוחר יותר.

ביום ההולדת מגיע שוטר ואוסר את אביה בשל עברות לא ידועות. מירלה נשארת לבד עם אמה החורגת, שמחפשת כל דרך להיפטר גם מאביה וגם ממנה (מתברר שהיא, בעזרת המכשפה המקומית באבע יאכנע (בּוֹבֶּה יַאכנֶה) וקרוב משפחתה אליקום, תכננו להפליל את האב. באבע יאכנע מציעה לבתיה לשלוח את מירלה לשוק כדי לקנות בשר ולעשות את עצמה כאילו שמה כסף בארנקה; כשמירלה תגלה שאין לה כסף היא תפחד לחזור הביתה למכות ולקללות של אמה החורגת. בשלב זה תופיע ה"מושיעה" באָבע יאכנע ותטפל בהעלמתה. כך אכן קורה והיא מובאת לבית המכשפה ומוסתרת שם בחדר בעל דלת סתרים. בינתיים מגיע לביתה מרקוס אחרי שעשה מאמצים לשחרר את האב. הוא מתבשר על ידי בתיה שמירלה ברחה עם מאהב. הוא לא מקבל זאת ויוצא לחפש אותה. בשלב ראשון הוא הולך למכשפה, אף על פי שהוא לא מאמין בכישופים. היא מספרת לו שהוא עתיד לצאת למסע ארוך וכי שם כלתו הוא מירלה, דבר שמרשים אותו מאוד. הוא יוצא מיד לחפש אחריה. בינתיים מוכרים אותה המכשפה ואליקום לטורקי שלוקח אותה לאיסטנבול.

המערכה האחרונה מתרחשת בבית קפה ב[[איסטנבול]] בו יושב מרקוס ששמע על כך שמירלה עשויה להימצא שם. מגיע גם הוצמאך שמנסה גם שם למכור את מרכולתו. לבסוף מופיעה גם מירלה שעובדת בקיבוץ נדבות על ידי שירה עבור הטורקי שקנה אותה. אחרי שהם נפגשים נודע להם מפי הוצמאך שגם אביה שוחרר והם מחליטים לחזור לעירם. בתיה והמכשפה כשנודע להם מפי אביה של מירלה על החזרה זוממות עוד פשע. בתיה לוקחת בקבוק עם [[סם הרדמה]] בכליה וכשהפגישה בין החוזרים והאב תתרחש בבית המרזח בו נדברו להיפגש היא תמזוג קצת בכוסות הי"ש שלהם וכשיירדמו החוזרים יעלו המכשפה, בתיה ואליקום את בית המרזח באש וכך ייפטרו מכולם. המזימה כמעט מצליחה אבל ברגע האחרון מגיע אחיו של בעל בית המרזח ומציל את כולם מן האש. רק הזוממים נשארים בפנים . הם השאירו סולם דרכו יוכלו לברוח אבל אחיו של בעל בית המרזח החזיר אותו למקומו. כך הם באו על עונשם במוות בשריפה אותה הם הדליקו.

== מבנה ==
הסצנות במחזה מגוונות מאוד. יש סצנות בהן יש שנים או שלשה שחקנים, יש כאלה שיש בהן מקהלה, יש משחקים (פרה עיוורת בתחילת המחזה), סצנות כישוף, חגיגה טורקית באיסטנבול, בית מרזח וכו'{{הערה|ביטריס פיקון-ואלין, עמ' 227.}}.

המחזה הוא מוזיקלי. כל כמה סצנות שרה אחת הדמויות שיר. בתחילה שרים למירלה ליום הולדתה. הוצמאך שר במסיבת יום ההולדת שיר עוקצני על צביעותם של אנשים. מירלה שרה על בדידותה ועוד. המוזיקה הייתה חלק בלתי נפרד מהמחזות של גולדפדן מן ההתחלה וזאת משום שהשחקנים הראשונים שלו היו זמרים נודדים. "הקטעים המוזיקליים לא היו רקע איורי בלבד אלא אחד ממרכיבי ההצגה וגם חלק בלתי נפרד מהמבנה שלה"{{הערה|ביטריס פיקון-ואלין, עמ' 231.}}.

== הדמויות ==

הדמויות החשובות ביותר במחזה הן באבע יאכנע והוצמאך. השניים נמצאים בכל שלב בעלילה ומניעים אותה קדימה.
הדמות השלישית בחשיבותה היא מירלה. היא דמות שנגררת. היא לא יוזמת שום דבר אלא עושה מה שאחרים מכריחים אותה לעשות. הדמות היוזמת העיקרית היא באבע יאכנע.

הוצמאך הוא הדמות החיובית במחזה. רוכל שיש לו הרבה ילדים ואישה שממררת את חייו. באחת הסצינות הוא פונה למכשפה שתיתן לו כישוף אתו יוכל להשתיק את אשתו. הוא שופע אמרות ופתגמים. הוא דמות מלאה מרץ ופעילה מאוד{{הערה|בילאוו און וועלדעניצקי, עמ' .50}}. הוא דמות עממית מאוד ודרכו נפגשים בסוגים שונים של אנשים מכל שכבות העם: סוחרים, קונים, נשים, ילדים. הוא דמות קומית. אפילו הניסיונות שלו לרמות במסחר הם קומיים{{הערה| בילאוו און וועלדעניצקי, שם.}}.

המכשפה, באבע יאכנע, היא הדמות הרעה במחזה. היא מתכננת כל הזמן איך לפגוע במי שבתיה מבקשת ממנה. כתוצאה מתכנוניה מתרחשים כמעט כל האירועים במחזה ובכך היא מניעה את העלילה קדימה.
"לכל מילה של הוצמאך ושל באבע יאכנע יש סיבה והם מניעים כל [[סצנה]] וסצנה"{{הערה| בילאוו און וועלדעניצקי, עמ' 51.}}.

את תפקיד המכשפה שיחקו מההתחלה רק גברים. בתחילה משום שלא היו לגולדפדן שחקניות ואחרי זה בגלל המסורת{{הערה|{{ynet|שי בר יעקב|פרוייקט המכשפה מבוקרשט|290429|26 בנובמבר 2000}}.}}.

== השפעת המחזה והפקות ==

למחזה הייתה השפעה גדולה על תיאטרון יידיש. הוא היה אחד המחזות הפופולריים ביותר ביידיש שהועלו שוב ושוב במשך השנים. כבר ב-[[1883]] הועלה המחזה ב[[ניו יורק]]. השחקן הראשי היה [[בוריס טומשבסקי]] בן ה-16. הייתה זאת ההפקה הראשונה של תיאטרון ביידיש ב[[ארצות הברית]]{{הערה|Beth Kaplan, p. 27}}.
ב-[[1922]] העלה התיאטרון הקאמרי הממלכתי היהודי ב[[מוסקבה]] את המכשפה בעיבודם של אלכסנדר גראנובסקי ויחזקאל דוברושקין ומוזיקה של [[יוסף אחרון]]. השחקן הראשי היה [[שלמה מיכאלס]] בתפקיד הוצמאך. בעיבוד זה משמש הוצמאך למנהיג, לרוח החיה של ההמון היהודי, דמות תיאטרלית, ליצן, [[ארלקינו]]{{הערה|ביטריס פיקון-ואלין, עמ' 236.}}. ב-[[1925]] הועלה המחזה בתיאטרון האמנותי בניו יורק בעיבודו של [[מוריס שורץ]].

בעקבות המחזה כתב גם [[איציק מאנגר]] מחזה המבוסס על דמותו של הוצמאך: '''האצמאך שפיל''': א גאלדפאדן מאטיוו אין דריי אקטן (מחזה הוצמאך: מוטיב של גולדפדן בשלוש מערכות), [[לונדון]] 1947.

שמותיהן של כמה מן הדמויות נכנסו כ[[אפונים|אפונימים]] ל[[פולקלור]] היידי והיהודי: באבע "יאכנע" ככינוי לאישה רכלנית ווולגרית, ו"הוצמאך" ככינוי לתמים.

=== הפקות בישראל ===

המחזה הועלה פעמים אחדות בארץ.
# [[הקומדיה הארצישראלית]], [[17 בנובמבר]] [[1935]]:
#: תרגום: [[נתן אלתרמן]]; בימוי: [[מיכאל גור]]; עיבוד מוזיקלי: [[מרק לברי]]; [[כוריאוגרפיה]]: [[נעמי ליף]]; תפאורה: [[ג'ניה ברגר]]; תלבושות: גב' חלפי, אליהו דורף.
#: שחקנים: [[מאיר תאומי]] (המכשפה); מ' שינדלר; [[יוסף גולנד]]; מ' גור (הוצמך); אהרן פרייטג; [[מרים ברנשטיין-כהן]]; ז' לבבי; [[רחל מרכוס]]; א' אריאל; [[נתן כוגן]]; הילדה [[חנה מרון|חנהל'ה מאירצָ'ק]], לימים [[חנה מרון]] (מירלה);
# [[אהל (תיאטרון)|תיאטרון אהל]], [[1946]]:
#: תרגום ותמונות לוואי: [[אברהם לוינסון]]; בימוי: [[משה הלוי]] (שזכה על כך בפרס יהושע גורדון לתיאטרון מטעם [[הסוכנות היהודית]] לשנת תש"ז);{{הערה|{{דבר||"לא לשוא עמלנו עשרים שנה": (שיחת מ. הלוי ל"דבר השבוע")|19461129|94}}; {{על המשמר||הצגת ה-100 של "המכשפה" ב'אהל'|19461203|44}}.}} עיבוד מוזיקלי: מרק לברי; כוריאוגרפיה: [[יהודית אורנשטיין]]; תפאורה: [[פאול לוי]].
#: שחקנים: [[יהודה שחורי]] (המכשפה); [[אברהם חלפי]] (הוצמך); [[יהודה גבאי]] (קנרסקו, מנהל הלהקה); [[יהושע לופנפלד]] (זילברקנופ); [[דניאל פוגלסון]] (גצל); [[שמחה צחובל]]; [[יעקב איינשטיין]] (מרכוס החתן); [[בתיה אוסטרובסקי]] (מירלה); אברמצה ([[שלום פופוך]]); יונה גלזר (מרקושביץ) (בתיה); יוסף זרובבל; ותזמורת ומקהלה בת עשרה קולות.
# התיאטרון של [[גיורא גודיק]], [[1970]]:
#: תרגום: [[עזרא להד]]; פזמונים: [[חיים חפר]]; עיבוד: [[יוסף מילוא]] וחיים חפר; בימוי: יוסף מילוא; תפאורה: [[שמואל בק (צייר)|שמואל בק]]; תלבושות: הגר עמרני; תאורה: [[יחיאל אורגל]]; מוזיקה ותזמור: [[נעם שריף]]; [[ניהול מוזיקלי]]: [[יוחנן קלדי]]; כוריאוגרפיה: [[ג'ין היל סאגאן]].
#: שחקנים: [[שמואל סגל (שחקן)|שמואל סגל]] (המכשפה); [[יוסי בנאי]] (הוצמך); [[אלישבע מיכאלי]] (בתיה); [[שמעון בר]]; [[נירה גל]] (מירלה);{{הערה|שפרצה אז לתודעת הקהל ({{מעריב||הקהל אוהב את מירהל'ה: נירה גל – תגלית "המכשפה"|19700607|126}}).}} [[שמעון בר]] (מרכוס); יוסף לוי (אברמצה); ולהקת מחול.
# [[תיאטרון אורנה פורת|תיאטרון ילדים ונוער]] (תיאטרון אורנה פורת), [[1984]], בבימויה של [[אתי רזניק]].
# [[תיאטרון יידישפיל]], [[1992]]:{{הערה|1=[http://www.yiddishpiel.co.il/index.php?page_id=741 המכשפה] באתר [[תיאטרון יידישפיל]].}}
#: בימוי: [[שמואל בונים]] ניהול מוזיקלי: [[פולדי שצמן]]; תפאורה: [[אודרי ברגנר]]; תלבושות: [[פיני משה]]; כוריאוגרפיה: ולנטין מנוחין; תאורה: יחיאל אורגל; הדרכת יידיש: הניה עצמון.
# [[הבימה]], [[2000]]:{{הערה|1=[http://habima.co.il/show_item.asp?itemId=1786&levelId=63141&itemType=0 המכשפה (קומדיה מוזיקלית)], באתר [[הבימה]].}}
#: תרגום: [[מיכאל גורביץ']]; תרגום פזמונים: [[יעקב רוטבליט]]; עיבוד ובימוי: מיכאל גורביץ'; תפאורה ותלבושות: פרידה קלפהולץ; עיצוב אביזרים: יהודית בלוך; מוזיקה: [[אורי וידיסלבסקי]]; כוריאוגרפיה: [[מרינה בלטוב]]; תאורה: נתן פנטורין.

==תרגומים עבריים==
* '''המכשפה''': אופירטה ב-6 תמונות; עברית ופזמונים: [[נתן אלתרמן|נ' אלתרמן]]; המוזיקה מאת א' גולדפדן, מעובדת על ידי [[מרק לברי]], תל אביב: קומדיה א"י (דפוס ורדי), 1935.
* '''המכשפה''': מחזה בשמונה תמונות ומבוא; מתֻרגם ומעֻבד לנֹער בידי [[משה גורלי (מוזיקולוג)|משה גורלי]]; ציורים: [[יוסי שטרן (צייר)|יוסף שטרן]]; מנגינות: אברהם גולדפדן, ירושלים: [[הוצאת ראובן מס|ראובן מס]] ('הבה נציגה: מחזות לבתי ספר, לנוער ולעם'), 1954.
* '''המכשפה''': מחזה מוזיקלי על פי א' גולדפדן; תרגום מהמקור: [[עזרא להד]], תל אביב: גיורא גודיק, 1970.

== לקריאה נוספת ==
* א. גאלדפאדען, געקליבענע דראמאטישע ווערק. טעקסט צוגרייטונג און אריינפיר ש. בילאוו און וו. וועלעדניצקי. קיעוו: מעלוכע פארלאג פאר די נאציאנאלע מינדערהייטן אין אוססר, 1940.
* ביטריס פיקון-ואלין, '"המכשפה" או הבטחות הגוסאט', בתוך: [[מרדכי אלטשולר]] (עורך), '''התיאטרון היהודי בברית המועצות: מחקרים, עיונים, תעודות''', ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים – מרכז לחקר ולתיעוד יהדות מזרח אירופה, תשנ"ו, עמ' 225–238.

<div class="mw-content-ltr">
* Paola Bertolone, 'The text of Goldfaden's "Di kishefmakherin" and the operetta tradition,' in: Joel Berkowitz (ed.), ''Yiddish Theatre: New Approaches'', Oxford: Littman Library of Jewish Civilization, 2003, pp. 77-86.
* Beth Kaplan, ''Finding the Jewish Shakespeare: The Life and Legacy of Jacob Gordin'', Syracuse, N.Y.: Syracuse University Press, 2007.
</div>

==קישורים חיצוניים==
* אברהם גאלדפדען, [http://archive.org/stream/dikishefmakheringold#page/n0/mode/2up '''די כישופמאכרין'''], ניו יורק 1907, ב[[ארכיון האינטרנט]]
* {{רמב"י נושא|גולדפדן, אברהם. כישופמאכערן|Goldfaden, Abraham. Di kishefmakherin (The Sorceress)}}
* {{זמרשת שיר|מספר=2269|שם=יהודים רחמו רחמו}} (שירה של מירלה בשוק, מתוך התמונה התשיעית במערכה השנייה; את הלחן חיבר גולדפדן על פי מנגינות עממיות)
* {{דואר היום|[[אורי קיסרי|א. קיסרי]]|הקומדיה הא"י מציגה את "המכשפה" מאת גולדפדן|19351119|31}}, {{דואר היום||המשך|19351119|79}}
* {{הארץ1|הרמן סוויט|במות: המכשפה: בהצגת הבכורה של הקומידיה הא"י בת"א|19351120|92}}
* {{דבר|מנשה רבינוביץ|על המוסיקה של "המכשפה" המחודשת|19351129|46}}
* {{דבר|יעקב פיכמן|על גולדפאדן: (להצגת "המכשפה")|19351206|104}}
* {{על המשמר|ד. ב. מלכין|הצגת-גולדפאדן ב"אהל"|19460621|26}}
* {{דבר|עזרא זוסמן|המכשפה ב"אהל"|19460628|34}}
* {{דבר|אברהם לוינסון|אברהם גולדפדן: להצגת "המכשפה" ב"אהל"|19460705|84}}
* {{דבר|ר. אלראי|"המכשפה" בהצגת "אהל"|19460719|119}}
* {{דבר||"המכשפה" לא. גולדפדן ב"אהל": להצגת המאה|19461129|95}}
* {{דבר|א. ש. יוריס|"המכשפה": (לקראת הצגת המאה)|19461129|56}}
* {{על המשמר|ד. ב. מלכין|ויקסמו קסמים וינצחו...: המכשפה בפעם המאה|19461203|40}}
* {{דבר|יעקב פיכמן|רשימות {{!}} משהו על גולדפדן|1949/04/01|01702}}
* {{על המשמר|ס. גלברט|"הוצמכיזם" וניגון הקסמים|19550715|59}}
* {{מעריב|שרגא הר-גיל|ערב ערב {{!}} גולדפאדן "גנב" המנגינות|1970/04/09|02100}}
* {{מעריב|רפאל בשן|מכשפה בעל כורחה: מונולוג של שמוליק סגל|19700417|180}} (סגל גילם את המכשפה בהפקה בתיאטרון גיורא גודיק)
* {{דבר|יורם קניוק|אחרי בכורה {{!}} "המכשפה" בתיאטרון גיורא גודיק|1970/05/14|00700}}
* {{מעריב|נחמן בן-עמי|תיאטרון {{!}} הקערה – והצימוק: "המכשפה" מאת גולדפאדן – בתיאטרון גיורא גודיק|1970/05/14|02203}}
* {{מעריב|טלילה בן זכאי|פעמיים הוצמאך...|19700521|132}} (שיחה עם [[אברהם חלפי]] ו[[יוסי בנאי]], שגילמו את התפקיד בתיאטראות "אהל" ו"גיורא וגודיק", בהתאמה)
* {{מעריב|י. א. ג.|גולדפאדן – ישן וחדש|19700612|131}}
* {{דבר||מבחר {{!}} המכשפה|1970/07/01|01100|טור 3}}
* {{ynet|שי בר יעקב|פרוייקט המכשפה מבוקרשט|290429|26 בנובמבר 2000}} (ביקורת: הבימה, בבימוי [[מיקי גורביץ']])
*{{ULI|000034149}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תיאטרון יידיש]]
[[קטגוריה:מחזות משנות ה-1870]]