לדלג לתוכן

ניכוי מס במקור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ עדכון פרמטר "כל הערך" בתבנית:לשכתב (תג)
תגיות: הוספת תבנית לשינויים בערך הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך
 
(11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ניכוי מס במקור''' מתייחס לחובה החלה על המשלם לנכות [[מס הכנסה]] מהתשלום למוטב, ולהעביר לרשויות המס את הסכום שנוכה. למעשה חובת המס היא של המוטב הזכאי לתשלום, אך החובה לנכות את המס, באופן מלא או חלקי, חלה על המשלם.
'''ניכוי מס במקור''' מתייחס לחובה החלה על המשלם לנכות [[מס הכנסה]] מהתשלום למוטב, ולהעביר לרשויות המס את הסכום שנוכה. למעשה חובת המס היא של המוטב הזכאי לתשלום, אך החובה לנכות את המס, באופן מלא או חלקי, חלה על המשלם.

ניכוי מס במקור נועד להקטין את תופעת אי הדיווח למס הכנסה על הכנסות וקבלת תשלום וכתוצאה מכך לפגוע בהכנסות של המדינה.


דוגמאות לניכוי מס במקור:
דוגמאות לניכוי מס במקור:
שורה 9: שורה 11:


==ניכוי מס בשוק ההון==
==ניכוי מס בשוק ההון==
{{שכתוב|פסקה=כן|נושא=מדעי החברה}}
{{לשכתב|נושא=מדעי החברה}}
בעולם מקובל לבצע ניכוי במקור מתשלומי דווידנד בעוד שתשלומי [[ריבית]] ותמורה [[מכירה|ממכירות]] מבוצעים ללא ניכוי מס במקור. כתוצאה מכך, משקיע בניירות ערך זרים יקבל את הדיבידנד בגין ניירות ערך אלה לחשבונו לאחר שכבר בוצע ניכוי מס בחו"ל, על פי שיעורי המס של המדינה בה התאגדה החברה שחילקה את הדיבידנד, בעוד שבתשלומי [[ריבית]] בגין [[איגרת חוב]] זרות המס ינוכה בדרך כלל רק מס בארץ.
בעולם מקובל לבצע ניכוי במקור מתשלומי דיבידנד בעוד שתשלומי [[ריבית]] ותמורה [[מכירה|ממכירות]] מבוצעים ללא ניכוי מס במקור. כתוצאה מכך, משקיע בניירות ערך זרים יקבל את הדיבידנד בגין ניירות ערך אלה לחשבונו לאחר שכבר בוצע ניכוי מס בחו"ל, על פי שיעורי המס של המדינה בה התאגדה החברה שחילקה את הדיבידנד, בעוד שבתשלומי [[ריבית]] בגין [[איגרת חוב]] זרות המס ינוכה בדרך כלל רק מס בארץ.


מנגנון ניכוי המס במקור בשוק ההון בארץ מתקדם יחסית למקובל בעולם, באופן שבו המנכים מבצעים ניכוי מס מרווחי הון, כולל התחשבות בעלויות של ניירות הערך בתקופה שבה הלקוח החזיק בניירות אצל חבר בורסה אחר, וזאת על ידי דיווח של עלויות ניירות הערך בזמן העברת תיק בין חברי בורסה. מנגנון זה קיים משנת 2003 אז נכנסה לתוקף הרפורמה שידועה בשם [[רפורמת בכר]] (תיקון מס' 169 לפקודת מס הכנסה), בעוד שבארצות הברית למשל רק בשנת 2010 פורסמו כללים ליצירת מנגנון כזה שייכנסו לתוקף בעתיד.
מנגנון ניכוי המס במקור בשוק ההון בארץ מתקדם יחסית למקובל בעולם, באופן שבו המנכים מבצעים ניכוי מס מרווחי הון, כולל התחשבות בעלויות של ניירות הערך בתקופה שבה הלקוח החזיק בניירות אצל חבר בורסה אחר, וזאת על ידי דיווח של עלויות ניירות הערך בזמן העברת תיק בין חברי בורסה. מנגנון זה קיים משנת 2003 אז נכנסה לתוקף הרפורמה שידועה בשם [[רפורמת בכר]] (תיקון מס' 169 לפקודת מס הכנסה), בעוד שבארצות הברית למשל רק בשנת 2010 פורסמו כללים ליצירת מנגנון כזה שייכנסו לתוקף בעתיד.


מעבר למידע בגין העלויות של ניירות הערך בעת העברת תיק כולל מנגנון ניכוי המס במקור בשוק ההון גם חישובים מורכבים בכל הקשור ל[[הסדר חוב|הסדרי חוב]] (בהם עשוי מחזיק אגרות החוב לקבל בתמורה לאגרות החוב שלו חבילה המורכבת מאגרות חוב חדשות, [[מניה|מניות]] סחירות, מניות לא סחירות, [[מזומנים|מזומן]]) [[הצעת רכש|הצעות רכש]] והחלף וכן הלאה.
מעבר למידע בגין העלויות של ניירות הערך בעת העברת תיק כולל מנגנון ניכוי המס במקור בשוק ההון גם חישובים מורכבים בכל הקשור ל[[הסדר חוב|הסדרי חוב]] (בהם עשוי מחזיק איגרות החוב לקבל בתמורה לאיגרות החוב שלו חבילה המורכבת מאיגרות חוב חדשות, [[מניה|מניות]] סחירות, מניות לא סחירות, [[מזומנים|מזומן]]) [[הצעת רכש|הצעות רכש]] והחלף וכן הלאה.


מכיוון שלמנכה בשוק ההון קיים מידע מדויק לגבי הרווח/ההפסד שנוצר ללקוח ניתנה לו גם ההרשאה לקזז הפסדים שנוצרו בתיק ניירות הערך כנגד חבות המס בגין ריבית ודיבידנד מניירות ערך. זאת אומרת שלקוח שנוצר לו הפסד ממכירת [[נייר ערך]] לא ינוכה לו מס בגין הכנסות ריבית ודיבידנד מניירות ערך עד לגובה ההפסד. חישוב זה נעשה על בסיס שנתי, כך שהפסד שלא נוצל עד לתום השנה אינו מועבר לשנה הבאה, וניצולו מחייב הגשת דוח שנתי לרשות המסים.
מכיוון שלמנכה בשוק ההון קיים מידע מדויק לגבי הרווח/ההפסד שנוצר ללקוח ניתנה לו גם ההרשאה לקזז הפסדים שנוצרו בתיק ניירות הערך כנגד חבות המס בגין ריבית ודיבידנד מניירות ערך. זאת אומרת שלקוח שנוצר לו הפסד ממכירת [[נייר ערך]] לא ינוכה לו מס בגין הכנסות ריבית ודיבידנד מניירות ערך עד לגובה ההפסד. חישוב זה נעשה על בסיס שנתי, כך שהפסד שלא נוצל עד לתום השנה אינו מועבר לשנה הבאה, וניצולו מחייב הגשת דוח שנתי לרשות המיסים.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.misim.gov.il/gmishurim/firstPage.aspx קבלת אישור לצורך ניכוי מס במקור], באתר רשות המסים
* [https://www.misim.gov.il/gmishurim/firstPage.aspx קבלת אישור לצורך ניכוי מס במקור], באתר רשות המיסים

{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:מס הכנסה]]
[[קטגוריה:מס הכנסה]]

גרסה אחרונה מ־20:51, 22 ביוני 2022

ניכוי מס במקור מתייחס לחובה החלה על המשלם לנכות מס הכנסה מהתשלום למוטב, ולהעביר לרשויות המס את הסכום שנוכה. למעשה חובת המס היא של המוטב הזכאי לתשלום, אך החובה לנכות את המס, באופן מלא או חלקי, חלה על המשלם.

ניכוי מס במקור נועד להקטין את תופעת אי הדיווח למס הכנסה על הכנסות וקבלת תשלום וכתוצאה מכך לפגוע בהכנסות של המדינה.

דוגמאות לניכוי מס במקור:

  1. מעסיק מנכה מס במקור משכר העובד ומעביר את המס ישירות לרשות המסים בישראל כמס הכנסה.
  2. בנק מנכה מס על דיבידנד, כאשר בעל חשבון המנהל תיק ניירות ערך קיבל דיבידנד על נירות ערך בחשבון.
  3. לקוח מנכה מס במקור לספק מהתשלום שהוא חייב לו (כאשר הלקוח חייב בניכוי מס במקור מתשלומיו לספקים, ולספק אין פטור מניכוי מס במקור מתשלומים המגיעים לו).

סעיפים 162 - 173 לפקודת מס הכנסה עוסקים בחובת הניכוי במקור, ומכוחם הותקנו תקנות וצווים המפרטים את כללי הניכוי במקור במגוון רחב של תשלומים, כגון משכורת, שכר מרצים, שכר סופרים ועוד.

ניכוי מס בשוק ההון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם מקובל לבצע ניכוי במקור מתשלומי דיבידנד בעוד שתשלומי ריבית ותמורה ממכירות מבוצעים ללא ניכוי מס במקור. כתוצאה מכך, משקיע בניירות ערך זרים יקבל את הדיבידנד בגין ניירות ערך אלה לחשבונו לאחר שכבר בוצע ניכוי מס בחו"ל, על פי שיעורי המס של המדינה בה התאגדה החברה שחילקה את הדיבידנד, בעוד שבתשלומי ריבית בגין איגרת חוב זרות המס ינוכה בדרך כלל רק מס בארץ.

מנגנון ניכוי המס במקור בשוק ההון בארץ מתקדם יחסית למקובל בעולם, באופן שבו המנכים מבצעים ניכוי מס מרווחי הון, כולל התחשבות בעלויות של ניירות הערך בתקופה שבה הלקוח החזיק בניירות אצל חבר בורסה אחר, וזאת על ידי דיווח של עלויות ניירות הערך בזמן העברת תיק בין חברי בורסה. מנגנון זה קיים משנת 2003 אז נכנסה לתוקף הרפורמה שידועה בשם רפורמת בכר (תיקון מס' 169 לפקודת מס הכנסה), בעוד שבארצות הברית למשל רק בשנת 2010 פורסמו כללים ליצירת מנגנון כזה שייכנסו לתוקף בעתיד.

מעבר למידע בגין העלויות של ניירות הערך בעת העברת תיק כולל מנגנון ניכוי המס במקור בשוק ההון גם חישובים מורכבים בכל הקשור להסדרי חוב (בהם עשוי מחזיק איגרות החוב לקבל בתמורה לאיגרות החוב שלו חבילה המורכבת מאיגרות חוב חדשות, מניות סחירות, מניות לא סחירות, מזומן) הצעות רכש והחלף וכן הלאה.

מכיוון שלמנכה בשוק ההון קיים מידע מדויק לגבי הרווח/ההפסד שנוצר ללקוח ניתנה לו גם ההרשאה לקזז הפסדים שנוצרו בתיק ניירות הערך כנגד חבות המס בגין ריבית ודיבידנד מניירות ערך. זאת אומרת שלקוח שנוצר לו הפסד ממכירת נייר ערך לא ינוכה לו מס בגין הכנסות ריבית ודיבידנד מניירות ערך עד לגובה ההפסד. חישוב זה נעשה על בסיס שנתי, כך שהפסד שלא נוצל עד לתום השנה אינו מועבר לשנה הבאה, וניצולו מחייב הגשת דוח שנתי לרשות המיסים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]