סטריאטום – הבדלי גרסאות

סטריאטום
שיוך	גרעיני הבסיס
מזהים
לטינית (TA98)	striatum
טרמינולוגיה אנטומיקה	A14.1.09.516
TA2 (2019)	5559
מזהה נרולוקס	birnlex_1672
מזהה נרוניימס	225
FMA	77618
קוד MeSH	A08.186.211.200.885.287.249.487
מזהה MeSH	D003342
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0010097

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־20:08, 25 באפריל 2024

סטריאטום (או נאוסטריאטום), הוא חלק תת-קורטיקלי של המוח, המורכב מהגרעין הזנבי (caudate nucleus) ומהפוטמן (Putamen). הסטריאטום הוא חלק מגרעיני הבסיס^[1]^[2] ומיוחס לו תפקיד בתכנון ושליטה במסלולי תנועה, אולם הוא מעורב גם במגוון תהליכים קוגניטיביים אחרים.

מבנה

הסטריאטום הוא החלק הגדול ביותר של גרעיני הבסיס^[2]. הוא מורכב בעיקר מתאי-עצב המופעלים על ידי המוליך העצבי GABA, אך ניתן למצוא באזור זה גם תאי-עצב כולינרגיים, כלומר תאי-עצב המופעלים על ידי המוליך העצבי אצטילכולין.

הסטריאטום מכיל שני מבנים עיקריים^[3]:

הגרעין הזנבי (caudate nucleus)
פוטמן (Putamen)

הגרעין הזנבי והפוטמן שולחים את הפלט שלהם לגלובוס פלידוס (Globus pallidus), שגם הוא חלק מגרעיני הבסיס^[3].

גרעין האקומבנס (NAc) הוא אחד מחלקי הסטריאטום^[1] והוא החלק העיקרי של הסטריאטום הגחוני (ventral striatum)^[4].

תפקוד

הסטריאטום מתפקד כיחידת הקלט של גרעיני הבסיס^[2]. הוא מקבל מידע חושי מכל האזורים של קליפת המוח^[3]. בנוסף, הוא מקבל גם מידע מהאונה המצחית אודות תנועות שנמצאות בשלבי תכנון או ביצוע^[3]. הסטריאטום משתמש במידע שהוא מקבל כדי לווסת את האותות של האזורים התת-קורטיקליים לקליפת המוח הקדם-מצחית^[2].

הסטריאטום הוא חלק ממערכת החיזוק^[5]. הוא מעורב בהנחיית ההתנהגות לעבר הגשמת מטרות רצויות על ידי בחירה וארגון של סדר הפעולות הנדרש^[1]. כמו כן, התפקוד הדופמינרגי של הסטריאטום אחראי על רמת הגמישות הקוגניטיבית, שהיא אחד המרכיבים החיוניים של החשיבה היצירתית^[6]. הקשר בין רמת הדופמין בסטריאטום ליצירתיות הוא בעל צורת U הפוכה, כך שרמות מתונות של דופמין בסטריאטום מסייעות לגמישות המחשבתית ותורמות ליצירתיות, בעוד שרמות גבוהות או נמוכות של דופמין בסטריאטום פוגעות בגמישות המחשבתית וביצירתיות^[6].

במערכת העצבים האנושית, הסטריאטום מופעל בעקבות גירוי הקשור לתגמול, בעקבות גירוי אברסיבי (לא נעים), מפתיע או עוצמתי, או על ידי רמזים הקשורים לתגמול. הוא מבסס את פעולתו על מידע שמתקבל מקליפת המוח הקדם-מצחית^[1].

רמות גבוהות של מוליכים עצביים ממשפחת הקטכולאמינים, המופרשות בשעת לחץ כתגובה למצבי מתח, יכולים לדכא במהירות את הפעילות של קליפת המוח הקדם-מצחית ולהעביר אותה למצב "offline" כדי להגיב לסכנה, על ידי העברת השליטה על ההתנהגות למערכות פרמיטיביות יותר כמו האמיגדלה והסטריאטום שמתווכים תגובות אינסטינקטיביות^[7].

המוליך העצבי דופמין חיוני לצורך הפעלה סינפטית בתוך הסטריאטום ובינו לבין אזורים אחרים, כמו קליפת המוח הקדם-מצחית^[1]. הסטריאטום מכיל את הכמות הגדולה ביותר של קולטני D3 בהשוואה לאזורים אחרים במוח^[8]. הזמינות של קולטני דופמין מסוג D2 בסטריאטום קשורה לאימפולסיביות נמוכה ולנטייה לחוות מצב של זרימה^[9]. בנוסף, ההשפעה החזקה של קולטני D2 על הסטריאטום מקושרת ליצירתיות באמצעות ההשפעה שלו על גמישות החשיבה, שהיא חלק חיוני מתהליך זה^[6].

הסטריאטום הגחוני מקושר לנטייה לחיפוש חידושים Novelty seeking, אשר מקשרת בין המוליך העצבי דופמין לבין היכולת היצירתית של האדם^[10].

השפעות על הסטריאטום

ברוב חלקי המוח, כולל הסטריאטום, נשא הדופמין DAT הוא הגורם העיקרי לפינוי הדופמין מהסינפסה לאחר הפליטה שלו^[11]^[12]. בהתאם לכך, נשא הדופמין DAT מקושר לזמינות הדופמין בסטריאטום ולגמישות מחשבתית^[13]. כמו כן, וריאציות גנטיות של הגן DAT מקושרות לשונות בין אישית בזמינות של נשא הדופמין ושל זמינות הדופמין בסטריאטום^[13].

פגיעה בסטריאטום

במחלת הנטינגטון הסטריאטום נפגע וגורם להפרעות בתנועה ובאישיות.

הפרעת קשב מקושרת לפגיעה בסטריאטום ובקליפת המוח הקדם-מצחית המקושרת אליו^[3].

ראו גם

גרעיני הבסיס

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סטריאטום בוויקישיתוף

The Neuroanatomy of ADHD - הסבר של ראסל ברקלי על המעורבת של הסטריאטום בהפרעת קשב (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
^ ¹ ² ³ ⁴ Stocco, A., Yamasaki, B., Natalenko, R., & Prat, C. S. (2014). Bilingual brain training: A neurobiological framework of how bilingual experience improves executive function. International Journal of Bilingualism, 18(1), 67-92.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
^ Basar, K., Sesia, T., Groenewegen, H., Steinbusch, H. W., Visser-Vandewalle, V., & Temel, Y. (2010). Nucleus accumbens and impulsivity. Progress in neurobiology, 92(4), 533-557.
^ Ranganath, A., & Jacob, S. N. (2016). Doping the mind: dopaminergic modulation of prefrontal cortical cognition. The Neuroscientist, 22(6), 593-603.
^ ¹ ² ³ Boot, N., Baas, M., van Gaal, S., Cools, R., & De Dreu, C. K. (2017). Creative cognition and dopaminergic modulation of fronto-striatal networks: Integrative review and research agenda. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 78, 13-23.
^ Arnsten, A. F. (2011). Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.
^ By Vaidya, Chandan J.; Gordon, Evan M. ROLE OF DOPAMINE IN THE PATHOPHYSIOLOGY OF ATTENTION'DEFICIT/HYPERACTIVITY DISORDER Kar, Bhoomika Rastogi (Ed), (2013). Cognition and brain development: Converging evidence from various methodologies. APA human brain development series., (pp. 105-125). Washington, DC, US: American Psychological Association, xiii, 328 pp.
^ de Manzano, Ö., Cervenka, S., Jucaite, A., Hellenäs, O., Farde, L., & Ullén, F. (2012). Individual differences in the proneness to have flow experiences are linked to dopamine D2-receptor availability in the dorsal striatum. NeuroImage 67, 1-6.
^ Faust‐Socher, A., Kenett, Y. N., Cohen, O. S., Hassin‐Baer, S., & Inzelberg, R. (2014). Enhanced creative thinking under dopaminergic therapy in Parkinson disease. Annals of neurology, 75(6), 935-942.
^ Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacology,57(7), 579-589.
^ Schacht, J. P. (2016). COMT val158met moderation of dopaminergic drug effects on cognitive function: a critical review. The pharmacogenomics journal, 16(5), 430-438.
^ ¹ ² Zabelina, D. L., Colzato, L., Beeman, M., & Hommel, B. (2016). Dopamine and the creative mind: Individual differences in creativity are predicted by interactions between dopamine genes DAT and COMT. PloS one, 11(1).

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[קולקינס-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.

[Stocco2014-2] ¹ ² ³ ⁴ Stocco, A., Yamasaki, B., Natalenko, R., & Prat, C. S. (2014). Bilingual brain training: A neurobiological framework of how bilingual experience improves executive function. International Journal of Bilingualism, 18(1), 67-92.

[קרלסון-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.

[Basar2010-4] Basar, K., Sesia, T., Groenewegen, H., Steinbusch, H. W., Visser-Vandewalle, V., & Temel, Y. (2010). Nucleus accumbens and impulsivity. Progress in neurobiology, 92(4), 533-557.

[Ranganath2016-5] Ranganath, A., & Jacob, S. N. (2016). Doping the mind: dopaminergic modulation of prefrontal cortical cognition. The Neuroscientist, 22(6), 593-603.

[Boot2017-6] ¹ ² ³ Boot, N., Baas, M., van Gaal, S., Cools, R., & De Dreu, C. K. (2017). Creative cognition and dopaminergic modulation of fronto-striatal networks: Integrative review and research agenda. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 78, 13-23.

[Arnsten2011-7] Arnsten, A. F. (2011). Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.

[Vaidya2013-8] By Vaidya, Chandan J.; Gordon, Evan M. ROLE OF DOPAMINE IN THE PATHOPHYSIOLOGY OF ATTENTION'DEFICIT/HYPERACTIVITY DISORDER Kar, Bhoomika Rastogi (Ed), (2013). Cognition and brain development: Converging evidence from various methodologies. APA human brain development series., (pp. 105-125). Washington, DC, US: American Psychological Association, xiii, 328 pp.

[D2-9] Manzano, Ö., Cervenka, S., Jucaite, A., Hellenäs, O., Farde, L., & Ullén, F. (2012). Individual differences in the proneness to have flow experiences are linked to dopamine D2-receptor availability in the dorsal striatum. NeuroImage 67, 1-6.

[Faust‐Socher2014-10] Faust‐Socher, A., Kenett, Y. N., Cohen, O. S., Hassin‐Baer, S., & Inzelberg, R. (2014). Enhanced creative thinking under dopaminergic therapy in Parkinson disease. Annals of neurology, 75(6), 935-942.

[Tripp2009-11] Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacology,57(7), 579-589.

[Schacht2016-12] Schacht, J. P. (2016). COMT val158met moderation of dopaminergic drug effects on cognitive function: a critical review. The pharmacogenomics journal, 16(5), 430-438.

[Zabelina2016-13] ¹ ² Zabelina, D. L., Colzato, L., Beeman, M., & Hommel, B. (2016). Dopamine and the creative mind: Individual differences in creativity are predicted by interactions between dopamine genes DAT and COMT. PloS one, 11(1).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{אנטומיה}}
 [[קובץ:Striatum.png|ממוזער|250px|מיקום הסטריאטום במוח האנושי]]
 [[קובץ:Schizophrenia PET scan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסטריאטום (בירוק)]]
-'''סטריאטום''' (או '''נאוסטריאטום'''), הוא חלק תת-קורטיקלי של ה[[מוח]], המורכב מה[[הגרעין הזנבי]] (caudate nucleus) ומה[[פוטמן]] (Putamen). הסטריאטום מהווה חלק מ[[גרעיני בסיס|גרעיני הבסיס]]{{הערה|שם=קולקינס}} ומיוחס לו תפקיד ב[[תכנון (פעולה)|תכנון]] ושליטה במסלולי תנועה, אולם הוא מעורב גם במגוון תהליכים [[קוגניציה|קוגניטיביים]] אחרים.
+'''סטריאטום''' (או '''נאוסטריאטום'''), הוא חלק תת-קורטיקלי של ה[[מוח]], המורכב מ[[הגרעין הזנבי]] (caudate nucleus) ומה[[פוטמן]] (Putamen). הסטריאטום הוא חלק מ[[גרעיני הבסיס]]{{הערה|שם=קולקינס}}{{הערה|שם=Stocco2014|1=[http://ijb.sagepub.com/content/18/1/67.full.pdf+html Stocco, A., Yamasaki, B., Natalenko, R., & Prat, C. S. (2014). Bilingual brain training: A neurobiological framework of how bilingual experience improves executive function.] International Journal of Bilingualism, 18(1), 67-92.}} ומיוחס לו תפקיד ב[[תכנון (פעולה)|תכנון]] ושליטה במסלולי תנועה, אולם הוא מעורב גם במגוון תהליכים [[קוגניציה|קוגניטיביים]] אחרים.
 ==מבנה==
-הסטריאטום מורכב בעיקר מ[[תא עצב|תאי-עצב]] המופעלים על ידי ה[[מוליך עצבי|מוליך העצבי]] [[GABA]], אך ניתן למצוא באזור זה גם תאי-עצב כולינרגיים, כלומר תאי-עצב המופעלים על ידי המוליך העצבי [[אצטילכולין]].
+הסטריאטום הוא החלק הגדול ביותר של גרעיני הבסיס{{הערה|שם=Stocco2014}}. הוא מורכב בעיקר מ[[תא עצב|תאי-עצב]] המופעלים על ידי ה[[מוליך עצבי|מוליך העצבי]] [[GABA]], אך ניתן למצוא באזור זה גם תאי-עצב כולינרגיים, כלומר תאי-עצב המופעלים על ידי המוליך העצבי [[אצטילכולין]].
 הסטריאטום מכיל שני מבנים עיקריים{{הערה|שם=קרלסון}}:
 * [[הגרעין הזנבי]] (caudate nucleus)
 * [[פוטמן]] (Putamen)
 הגרעין הזנבי והפוטמן שולחים את הפלט שלהם ל[[גלובוס פלידוס]] (Globus pallidus), שגם הוא חלק מגרעיני הבסיס{{הערה|שם=קרלסון}}.
-[[גרעין האקומבנס]] (NAC) הוא אחד מחלקי הסטריאטום{{הערה|שם=קולקינס}}.
+[[גרעין האקומבנס]] (NAc) הוא אחד מחלקי הסטריאטום{{הערה|שם=קולקינס}} והוא החלק העיקרי של הסטריאטום הגחוני (ventral striatum){{הערה|שם=Basar2010|Basar, K., Sesia, T., Groenewegen, H., Steinbusch, H. W., Visser-Vandewalle, V., & Temel, Y. (2010). Nucleus accumbens and impulsivity. Progress in neurobiology, 92(4), 533-557.}}.
 ==תפקוד==
+[[קובץ:Dopamine Pathways He.png|ממוזער|250px|הסטריאטום הוא חלק מהמערכת הדופמינרגית של המוח]]
-הסטריאטום מקבל [[מידע]] [[חוש]]ים מכל האזורים של [[קליפת המוח]]{{הערה|שם=קרלסון|Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.}}.
+הסטריאטום מתפקד כיחידת ה[[קלט]] של גרעיני הבסיס{{הערה|שם=Stocco2014}}. הוא מקבל [[מידע]] [[חוש]]י מכל האזורים של [[קליפת המוח]]{{הערה|שם=קרלסון|Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.}}.
 בנוסף, הוא מקבל גם מידע מ[[האונה המצחית]] אודות תנועות שנמצאות בשלבי תכנון או ביצוע{{הערה|שם=קרלסון}}.
+הסטריאטום משתמש במידע שהוא מקבל כדי לווסת את האותות של האזורים התת-קורטיקליים לקליפת המוח הקדם-מצחית{{הערה|שם=Stocco2014}}.
-הסטריאטום מעורב בהנחיית ה[[התנהגות]] לעבר הגשמת [[מטרה (תכלית)|מטרות]] רצויות על ידי בחירה ו[[ארגון (פעולה)|ארגון]] של סדר הפעולות הנדרש{{הערה|שם=קולקינס}}.
-ב[[מערכת העצבים]] האנושית, הסטריאטום מופעל בעקבות גירוי הקשור ל[[חיזוק|תגמול]], בעקבות [[גירוי]] אברסיבי (לא נעים), מפתיע או עוצמתי, או על ידי רמזים הקשורים לתגמול.
+הסטריאטום הוא חלק מ[[מערכת החיזוק]]{{הערה|שם=Ranganath2016|Ranganath, A., & Jacob, S. N. (2016). [https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/1073858415602850?casa_token=ElNi2Al7UYgAAAAA%3AnqHo-gcps9oggG5taeofjBaovnXCcXfAEtuYj4z4BJsPma1JqJtPm3m0Wq_WD1502auoWkc1Xu0 Doping the mind: dopaminergic modulation of prefrontal cortical cognition]. The Neuroscientist, 22(6), 593-603.}}. הוא מעורב בהנחיית ה[[התנהגות]] לעבר הגשמת [[מטרה (תכלית)|מטרות]] רצויות על ידי בחירה ו[[ארגון (פעולה)|ארגון]] של סדר הפעולות הנדרש{{הערה|שם=קולקינס}}.
+כמו כן, התפקוד הדופמינרגי של הסטריאטום אחראי על רמת [[גמישות מחשבתית|הגמישות הקוגניטיבית]], שהיא אחד המרכיבים החיוניים של החשיבה ה[[יצירתיות|יצירתית]]{{הערה|שם=Boot2017|Boot, N., Baas, M., van Gaal, S., Cools, R., & De Dreu, C. K. (2017). Creative cognition and dopaminergic modulation of fronto-striatal networks: Integrative review and research agenda. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 78, 13-23.}}.
+הקשר בין רמת הדופמין בסטריאטום ליצירתיות הוא בעל צורת U הפוכה, כך שרמות מתונות של דופמין בסטריאטום מסייעות לגמישות המחשבתית ותורמות ליצירתיות, בעוד שרמות גבוהות או נמוכות של דופמין בסטריאטום פוגעות בגמישות המחשבתית וביצירתיות{{הערה|שם=Boot2017}}.
+ב[[מערכת העצבים]] האנושית, הסטריאטום מופעל בעקבות גירוי הקשור ל[[חיזוק|תגמול]], בעקבות [[גירוי]] אברסיבי (לא נעים), מפתיע או עוצמתי, או על ידי רמזים הקשורים לתגמול.
 הוא מבסס את פעולתו על מידע שמתקבל מ[[קליפת המוח הקדם-מצחית]]{{הערה|שם=קולקינס}}.
+רמות גבוהות של [[מוליך עצבי|מוליכים עצביים]] ממשפחת ה[[קטכולאמין|קטכולאמינים]], המופרשות בשעת לחץ כתגובה למצבי [[דחק|מתח]], יכולים [[אינהיביציה|לדכא]] במהירות את הפעילות של קליפת המוח הקדם-מצחית ולהעביר אותה למצב "offline" כדי להגיב לסכנה, על ידי העברת השליטה על ה[[התנהגות]] למערכות פרמיטיביות יותר כמו ה[[אמיגדלה]] והסטריאטום שמתווכים תגובות [[אינסטינקט]]יביות{{הערה|שם=Arnsten2011|Arnsten, A. F. (2011). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3145207/ Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks]. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.}}.
-[[מוליך עצבי|המוליך העצבי]] [[דופמין]] חיוני לצורך הפעלה [[סינפסה|סינפטית]] בתוך הסטריאטום ובינו לבין אזורים אחרים, כמו [[קליפת המוח הקדם-מצחית]]{{הערה|שם=קולקינס|Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.}}.
-הזמינות של [[קולטן|קולטני]] דופמין מסוג D2R בסטריאטום קשורה ל[[אימפולסיביות]] נמוכה ולנטייה לחוות מצב של [[זרימה (פסיכולוגיה)|זרימה]]{{הערה|שם=D2|de Manzano, Ö., Cervenka, S., Jucaite, A., Hellenäs, O., Farde, L., & Ullén, F. (2012). Individual differences in the proneness to have flow experiences are linked to dopamine D2-receptor availability in the dorsal striatum. NeuroImage 67, 1-6.‏}}.
+[[מוליך עצבי|המוליך העצבי]] [[דופמין]] חיוני לצורך הפעלה [[סינפסה|סינפטית]] בתוך הסטריאטום ובינו לבין אזורים אחרים, כמו [[קליפת המוח הקדם-מצחית]]{{הערה|שם=קולקינס|Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.}}.
+הסטריאטום מכיל את הכמות הגדולה ביותר של קולטני D3 בהשוואה לאזורים אחרים במוח{{הערה|שם=Vaidya2013|By Vaidya, Chandan J.; Gordon, Evan M. ROLE OF DOPAMINE IN THE PATHOPHYSIOLOGY OF ATTENTION'DEFICIT/HYPERACTIVITY DISORDER Kar, Bhoomika Rastogi (Ed), (2013). Cognition and brain development: Converging evidence from various methodologies. APA human brain development series., (pp. 105-125). Washington, DC, US: American Psychological Association, xiii, 328 pp.}}.
+הזמינות של [[קולטני דופמין]] מסוג D2 בסטריאטום קשורה ל[[אימפולסיביות]] נמוכה ולנטייה לחוות מצב של [[זרימה (פסיכולוגיה)|זרימה]]{{הערה|שם=D2|de Manzano, Ö., Cervenka, S., Jucaite, A., Hellenäs, O., Farde, L., & Ullén, F. (2012). Individual differences in the proneness to have flow experiences are linked to dopamine D2-receptor availability in the dorsal striatum. NeuroImage 67, 1-6.}}. בנוסף, ההשפעה החזקה של קולטני D2 על הסטריאטום מקושרת ליצירתיות באמצעות ההשפעה שלו על גמישות החשיבה, שהיא חלק חיוני מתהליך זה{{הערה|שם=Boot2017}}.
+הסטריאטום הגחוני מקושר לנטייה לחיפוש חידושים {{אנ|Novelty‐seeking behavior|Novelty seeking}}, אשר מקשרת בין המוליך העצבי דופמין לבין היכולת היצירתית של האדם{{הערה|שם=Faust‐Socher2014|Faust‐Socher, A., Kenett, Y. N., Cohen, O. S., Hassin‐Baer, S., & Inzelberg, R. (2014). Enhanced creative thinking under dopaminergic therapy in Parkinson disease. Annals of neurology, 75(6), 935-942.}}.
+==השפעות על הסטריאטום==
+ברוב חלקי המוח, כולל הסטריאטום, [[נשא דופמין|נשא הדופמין DAT]] הוא הגורם העיקרי לפינוי ה[[דופמין]] מה[[סינפסה]] לאחר ה[[אקסוציטוזה|פליטה]] שלו{{הערה|שם=Tripp2009|Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacology,57(7), 579-589.}}{{הערה|שם=Schacht2016|Schacht, J. P. (2016). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5028240/ COMT val158met moderation of dopaminergic drug effects on cognitive function: a critical review]. The pharmacogenomics journal, 16(5), 430-438.}}.
+בהתאם לכך, נשא הדופמין DAT מקושר לזמינות הדופמין בסטריאטום ול[[גמישות מחשבתית]]{{הערה|שם=Zabelina2016|Zabelina, D. L., Colzato, L., Beeman, M., & Hommel, B. (2016). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4718590/ Dopamine and the creative mind: Individual differences in creativity are predicted by interactions between dopamine genes DAT and COMT]. PloS one, 11(1).}}.
+כמו כן, וריאציות גנטיות של הגן DAT מקושרות לשונות בין אישית בזמינות של נשא הדופמין ושל זמינות הדופמין בסטריאטום{{הערה|שם=Zabelina2016}}.
 ==פגיעה בסטריאטום==
@@ שורה 31: / שורה 48: @@
 == ראו גם ==
 * [[גרעיני בסיס|גרעיני הבסיס]]
-{{נ}}
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה}}
+* [https://www.youtube.com/watch?v=gKHcylyGWZs The Neuroanatomy of ADHD] - הסבר של [[ראסל ברקלי]] על המעורבת של הסטריאטום ב[[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]] {{באנגלית}} {{סרטונים}}
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}
+{{גרעיני הבסיס}}
-{{תבנית:חלוקה של מערכת העצבים האנושית}}
+{{חלוקה של מערכת העצבים האנושית}}
+{{בקרת זהויות}}
+{{הבהרה רפואית}}
-[[קטגוריה:המוח]]
+[[קטגוריה:סטריאטום|*]]
+[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]

גרעיני הבסיס
אזורים מוחיים	סטריאטום (הגרעין הזנבי • פוטמן • גלובוס פלידוס • גרעין האקומבנס) • אמיגדלה • פקעת ההרחה (אנ') • הגרעין התת-תלמי (אנ') • החומר השחור
תפקודים	שליטה מוטורית • למידה