חופשת לידה
חופשת לידה (חל"ד) היא חופשה, פעמים רבות בתשלום, הניתנת לעובדת (ולעיתים גם לעובד) בעקבות לידה או אימוץ. לחופשת הלידה מגוון מטרות, ביניהן מתן תקופת התאוששות מההיריון ומהלידה לאישה בתקופת משכב הלידה, תמיכה בהנקה, מתן אפשרות להורים להעניק טיפול פרטני ליילוד בתקופה הראשונה לחייו ולאחרונה עידוד ילודה.
חופשת לידה נהוגה ברוב מדינות הרווחה, אך אורכה ואופייה משתנה באופן משמעותי, בהתאם לגיוון במטרות השונות. ברוב המקרים, חופשת הלידה כוללת שלושה אלמנטים: תקופה שבה מותר ליולדת לקחת חופשה או אף אסור להעסיקה; הגנה מפיטורין בתקופת החופשה; ותשלום להורה שבחופשה.
מבנה חופשת הלידה
בעולם נהוגות מגוון רחב של חופשות הניתנות לאחר לידת ילד, השונות זו מזו בצורה משמעותית במאפיינים שלהן. נהוג להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של חופשות[1]:
חופשת אמהות (Maternity Leave): חופשה הניתנת לאם בלבד (אם כי לעיתים ניתנת להעברה לאב או לגורם שלישי), בדרך כלל לפני הלידה או מייד לאחריה. נתפסת לרוב כאמצעי להגנה על בריאותם ורווחתם של היולדת ושל הילוד.
חופשת אבהות (Paternity Leave): חופשה הניתנת לאב בלבד, בסמוך ללידה, במטרה לאפשר לו לסייע ליולדת ובטפול בילוד ובילדים גדולים יותר.
חופשת הורות (Parental Leave): חופשה הניתנת לשני ההורים באופן שווה, במטרה לאפשר להם לטפל בילדם, כל עוד הוא בטיפול ביתי ולא במסגרת חינוכית. החופשה יכולה להינתן באופן אישי לכל אחד מבני הזוג, ללא אפשרות העברה; באופן אישי אך עם אפשרות העברה בין בני הזוג; או באופן משפחתי, תוך הקצאת תקופת זמן לשני בני הזוג ומתן אפשרות חלוקה חופשית. בחלק מהמקרים, ניתן לקחת את חופשת ההורות בחלקים או במשרה חלקית, במקביל לעבודה.
עם זאת, הגיוון הרב בסוגי החופשות מביא לכך שהאבחנה בין סוגי החופשות מיטשטשת. כך, למשל, בארצות בהם נהוג 'חודש אב' (חודש מחופשת ההורות השמור בלבדית לאב, וראו להלן), קשה לדעת האם זוהי חופשת הורות המוקדשת לאב, או חופשת אבהות.
מחקרים בנושא
לפי מרגרט מהלר חופשת הלידה אמורה לספק את צורכי האם והתינוק גם יחד. בששת החודשים הראשונים אחרי הלידה קיימת תקופה אותה היא מכנה"תקופה סימביוטית" בה מתרחשת הלידה נפשית של התינוק תוך הקשר ההדוק עם האם. אי לזאת חופשת הלידה צריכה להתחשב גם בצרכי האם וגם בזה של התינוק, בעצם בצרכים המשותפים שלהם. היא אמורה להיות לפחות שישה חודשים. יש צורך שחופשת הלידה תיתן מענה לצרכים הרגשיים ופיזיים של התינוק.
מחלקת המחקר של הביטוח לאומי יחד עם החוג לסיעוד של בית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ערכו מחקר גדול בנושא בשנת 1979.[2] הממצא המרכזי של המחקר הוא שרוב הנשים ביקשו להאריך את חופשת הלידה עד שישה חודשים עם אופציה עד 24 חודשים והעלת דמי הלידה ל-100%. רק כשליש (35.2%) מהנשים חזרו לעבודה, היתר האריכו את חופשתן. רוב האימהות שחזרו לעבודה היו במצב כלכלי קשה.
כבר בעת עריכת המחקר, הייתה חופשת הלידה במספר מדינות באירופה ארוכה יותר מאשר בישראל. היום, ברוב מדינות אירופה חופשת הלידה ארוכה יותר מאחר שקיימת מגמה של עידוד ילודה - בהונגריה ורומניה לדוגמה, חופשת הלידה אורכה שנתיים.
בישראל
בישראל מחייב חוק עבודת נשים להוציא את היולדת לחופשת לידה (המושג "חופשת לידה" הוחלף וכיום מקנה החוק זכות ל"תקופת לידה והורות"[3]). חופשה זו הייתה באורך 12 שבועות, במאי 2007 הוארכה ל-14 שבועות[4] ובינואר 2017 הוארכה ל-15 שבועות. חופשת הלידה ניתנת להארכה נוספת במקרים שונים כגון לידה של מספר ילדים בו זמנית, אשפוז של הילוד וכדומה.[5] בחופשת לידה זו מקבלת העובדת, שצברה תקופת אכשרה, דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי. בשנת 2010 הוארכה חופשת הלידה הבסיסית המתוארת לעיל ל-26 שבועות, האחרונים שבהם ללא תשלום (עליהם רשאית העובדת לוותר) וזאת לעובדת שמועסקת לפחות שנה במקום עבודתה. העובדת רשאית להתחיל את חופשת הלידה כבר 6 שבועות לפני יום הלידה המשוער. לאחר ששת השבועות הראשונים של חופשת הלידה רשאית היולדת להעביר זכות זו לבן זוגה, שיצא ליתרת חופשת הלידה, בתנאי שהאישה חזרה למקום עבודתה. מעבר לסייג הנ"ל אסור להעסיק עובדת בתקופת 15 השבועות הראשונים של חופשת הלידה שלה, גם בהסכמתה, למעט במקרים בהם הלידה לא הסתיימה בלידת ולד חי, או כאשר היולדת הסכימה למסור את הוולד לאימוץ, או כאשר היולדת היא אם פונדקאית, במקרים כאלה ניתן יהיה לקצר את חופשת הלידה בהסכמתה. בתנאים של הולדה של יותר מילד אחד, או אשפוז של היולדת, או של הוולד ניתן להאריך את חופשת הלידה.
אב זכאי לצאת לחופשת לידה במקרה שבת זוגו ויתרה למענו על חופשת הלידה לה היא זכאית או במקרה שהילד נמצא בחזקתו ובטיפולו הבלעדי של האב, עקב נכות או מחלה של בת הזוג, שבעטיים היא אינה יכולה לטפל בילד.
ביולי 2016 נוספה זכאות לאב לחמישה ימי היעדרות לאחר הלידה, מתוכם שלושה ימים על חשבון החופשה השנתית שלו ושניים על חשבון זכות המחלה שלו.[6]
דמי לידה, שהם תחליף לשכר שאינו משולם בעת חופשת הלידה, משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, אם היולדת עבדה 10 מתוך 14 החודשים שלפני הלידה או 15 מתוך 22 החודשים שלפניה. כאשר בן הזוג יוצא לחופשת לידה במקום האם, משולמים לו דמי הלידה.
היולדת זכאית גם למענק לידה חד פעמי, המשולם ליולדת בין אם עבדה לפני הלידה ובין אם לא עבדה.
במהלך חופשת הלידה המעביד פטור מלשלם שכר לעובדת, אך נצברות לה זכויות אחדות, כגון זכות לדמי הבראה ועוד. כמו כן בתקופת חופשת הלידה המזכה בדמי לידה, על המעביד והעובדת להמשיך להפריש לקופות גמל, כפי שנהגו לפני היציאה לחופשת לידה.
זכות לחופשת לידה ולדמי לידה נתונה גם להורים מיועדים (באמצעות הליך של פונדקאות הנערך בישראל), הורים באומנה והורים מאמצים. במרץ 2009 שילם לראשונה המוסד לביטוח לאומי דמי לידה לאב הביולוגי של תינוק שנולד בהודו באמצעות אם פונדקאית לזוג חד-מיני.[7] ביולי 2010 אישר המוסד לביטוח לאומי לזוג גברים להתחלף בחופשת הלידה שלהם.[8]
על המעסיק חל איסור לפטר עובד/ת במהלך חופשת הלידה, או להרע את תנאי העבודה שלו עם חזרתו לעבוד. איסורים אלה בתוקף גם בתקופה של 60 יום מתום חופשת הלידה. מעסיק שרוצה לפטר עובד/ת ב-60 יום שאחרי כן יוכל לעשות זאת רק באישור של משרד הכלכלה, ואישור זה לא יינתן אם הפיטורים קשורים בהריון או בלידה.
במדינות אחרות
ברוב מדינות המערב החופשה מוענקת לאלו שעבדו עבור המעסיק הנוכחי בתקופת זמן מסוימת. שוודיה היא אחת המדינות המעניקות חופשת לידה נדיבה במיוחד: כל ההורים העובדים זכאים לחופשה בתשלום בת 18 חודשים עבור כל ילד; העלות מתחלקת בין המדינה למעסיק. אחד ההורים, בדרך כלל האב, חייב לנצל 3 חודשים מתוך ה-18.
בארצות הברית אין זכאות חוקית לחופשת לידה בתשלום, ואין השתתפות של המדינה. חברות מסוימות מעניקות חופשה כזאת על חשבונן. עם זאת, הורים יכולים לקחת חופשה של עד 6 שבועות ללא תשלום תחת הנחות מסוימות.
בגרמניה יכולה האם לצאת לחופשה של 14 שבועות בשכר מלא ועוד 12 עד 14 חודשים בשכר חלקי עד תקרה מסוימת, האב יכול לקחת חופשה דומה. בצרפת ואיטליה התנאים דומים עם שינויים מסוימים באורך החופשה והחלוקה בין האם לאב.
ביפן מאושרת חופשה של 14 שבועות ב-60% מהשכר.
חזרה לעבודה לאחר חופשת לידה
מחקרים מצביעים על כך שחופשת לידה משפרת את בריאות התינוק, כולל ירידה בתמותת יילודים, ירידה במשקל לידה נמוך ולידה מוקדמת עם תוצאות התפתחותיות טובות יותר, ומשך זמן הנקה ארוך יותר.[9] כמו כן, החזרה לעבודה לאחר חופשת לידה מהווה אתגר משמעותי עבור נשים, הנדרשות לשלב בין תפקידן כאימהות לבין הקריירה המקצועית שלהן. השילוב הזה מלווה בקשיים רגשיים כגון רגשות אשם ודאגות, לצד עייפות והתמודדות עם שינויים בסדר היום ודרישות העבודה. עם זאת, בחזרה לעבודה ישנה תחושת התרגשות וציפייה לחידוש הפעילות המקצועית בחייהן.[10]
מחקר שבוצע לאחרונה אשר בחן את חוויית החזרה לעבודה של נשים לאחר חופשת לידה מצא כי החזרה לעבודה מייצגת תקופה קריטית במיוחד בחייהן האישיות והתעסוקתיות של נשים, כאשר עלולים להיווצר אתגרים וחסמים שיכולים להשפיע על החוויה שלהן בהווה ובעתיד. בפרט, רמת הלחץ בעבודה של אחיות שחוזרות לעבודה לאחר לידת הילד השני נמצאה גבוהה וקשורה למחויבותן לתפקיד האם. המחקר מצא גם כי הלחץ בעבודה גבוה יותר אצל נשים בעלות הכנסה חודשית נמוכה, נשים שחזרו לעבודה זמן קצר לאחר הלידה, נשים עם ילדים ראשונים בגיל צעיר ונשים עם סימפטומים דיכאוניים גבוהים.[11]
מחקר מטא-אנליזה נוסף שבוצע בחן את הקשר בין עבודה להנקה לאחר חופשת לידה. המחקר בדק את שכיחות ההנקה לאחר חזרה לעבודה וההבדלים בין יבשות ורמות התפתחות שונות. תוצאות המחקר הצביעו על כך שנשים החוזרות לעבודה מוקדם נוטות להפסיק להניק מוקדם יותר, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה. המחקר מדגיש את חשיבות התמיכה בהנקה במקום העבודה ומדיניות התומכת בכך. עוד עולה כי יש צורך לשפר את התנאים והתמיכה לנשים מניקות במקומות עבודה, על מנת להקל על האיזון בין עבודה לאימהות ולשפר את שביעות רצונן ותפקודן.[12]
מקורות
- Margaret S. Mahler; Fred Pine; Anni Bergman (1975). The Psychological Birth of the Human Infant: Symbiosis and Individuation. Basic Books. ISBN 978-0-465-06659-9.
- "בעיות וצרכים של נשים עובדות בעת חופשת לידה ואחריה", החוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב לפי הזמנה של המוסד לביטוח הלאומי, תל אביב, 1979
קישורים חיצוניים
- חוק עבודת נשים, באתר של משרד התמ"ת
- דמי לידה, המוסד לביטוח לאומי
- רשימת כתבות בנושא חופשת הלידה, The Marker
- חופשת לידה, באתר כל זכות
- שנטל וסרשטיין ואסתר טולידנו, "התנהגות התעסוקה של נשים לאחר לידה בעקבות הארכת חופשת הלידה", המוסד לביטוח לאומי
הערות שוליים
- ^ Peter Moss, 10th International Review of Leave Policies and Related Research 2014 (עמ' 324), June 2014 (ארכיון)
- ^ נשלחו שאלונים ל-1840 נשים ונענו 1118 מתוכם ראינו באופן אישי 291
- ^ הביטוי הוחלף בתיקון מס' 55 לחוק שפורסם בס"ח 2569, התשע"ו, 28.7.2016, עמ' 1090
- ^ אתר נענע 10
- ^ ראו סעיף 6 לחוק עבודת נשים. תקופת ההארכה המרבית המצטברת בגין כל הסיבות, היא עשרים שבועות (תיקון מס' 50 לחוק, שפורסם בס"ח 2418, התשע"ד, 9.12.2013, עמ' 71).
- ^ חוק עבודת נשים (תיקון מס' 54), התשע"ו-2016, פורסם בספר החוקים 2560, התשע"ו, 5.7.2016, עמ' 950.
- ^ תומר זרחין, ביטוח לאומי העניק לראשונה חופשת לידה לזוג הומואים, באתר הארץ, 16 במרץ 2009
- ^ דוד רגב, "גם זוגות חד מיניים יוכלו להתחלף", ידיעות אחרונות, 25.7.2010
- ^ Judy Jou, Katy B. Kozhimannil, Jean M. Abraham, Lynn A. Blewett, Patricia M. McGovern, Paid Maternity Leave in the United States: Associations with Maternal and Infant Health, Maternal and Child Health Journal 22, 2017-11-02, עמ' 216–225 doi: 10.1007/s10995-017-2393-x
- ^ Arianna Costantini, Renate Warasin, Ricardo Sartori, Franco Mantovan, Return to work after prolonged maternity leave. An interpretative description, Women's Studies International Forum 90, 2022-01, עמ' 102562 doi: 10.1016/j.wsif.2022.102562
- ^ Isabella Giulia Franzoi, Maria Domenica Sauta, Alessandra De Luca, Antonella Granieri, Returning to work after maternity leave: a systematic literature review, Archives of Women's Mental Health, 2024-04-05 doi: 10.1007/s00737-024-01464-y
- ^ Frédéric Dutheil, Grégory Méchin, Philippe Vorilhon, Amanda C. Benson, Anne Bottet, Maëlys Clinchamps, Chloé Barasinski, Valentin Navel, Breastfeeding after Returning to Work: A Systematic Review and Meta-Analysis, International Journal of Environmental Research and Public Health 18, 2021-08-15, עמ' 8631 doi: 10.3390/ijerph18168631
