ממלכת בית תלמי
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מלוכני |
| שפה נפוצה | קוינה, מצרית עתיקה |
| עיר בירה | אלכסנדריה |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אפריקה, אסיה |
| העיר הגדולה ביותר | אלכסנדריה |
| היסטוריה | |
| הקמה | מלחמות הדיאדוכים |
| תאריך | 305 לפנה"ס |
| פירוק | התאבדות קלאופטרה השביעית |
| תאריך | 30 לפנה"ס |
| ישות קודמת | האימפריה הפרסית |
| ישות יורשת | פרובינקיה מצרים |
| כלכלה | |
| מטבע | דרכמה |
  | |
ממלכת בית תלמי או הממלכה התלמאית (ביוונית: Πτολεμαϊκὴ βασιλεία) הייתה ממלכה חשובה בעולם ההלניסטי, שמרכזה ועיקר שטחיה במצרים. עם מותו של אלכסנדר הגדול, חולקה האימפריה שכבש בין יורשיו הדיאדוכים, ומצרים נפלה בידיו של תלמי הראשון. צאצאיו משלו במצרים עד 30 לפנה"ס ולאחר מכן נשלטה מצרים בידי האימפריה הרומית. ממלכת בית תלמי שלטה לפרקים גם על חלקים מקירנאיקה, צפון סיני, ארץ ישראל (כולל עבר הירדן), פיניקיה, דרום ומערב אסיה הקטנה ואף חלקים מהים האגאי, והמונח "התקופה התלמיית" משמש לתקופת השלטון התלמי בתולדות ארצות אלה.
ממלכת בית תלמי הייתה אחת הממלכות ההלניסטיות הגדולות והחזקות ביותר. תקופת הזוהר של הממלכה נמשכה למעלה מ-100 שנה תחת שלטונם היציב של שלושת המלכים הראשונים, ובימי תלמי הרביעי (221–205 לפנה"ס) החלה שקיעת הממלכה. במהלך המאה ה-2 לפנה"ס נכנסה הממלכה לתקופת תוהו ובוהו, וללא שלטון יציב אבדה את עצמאותה לרומא שהשתלטה עליה באופן מלא בשנת 30 לפנה"ס.
מצרים התלמיית הייתה מרכז מדעי ותרבותי מהמעלה ראשונה בעולם הקלאסי. הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, לדוגמה, הייתה המוסד החינוכי הגדול ביותר בזמנה. יצירות אמנות, ספרות, אדריכלות ואחרות קישטו את הממלכה ופיארו את שם שליטיה מעבר לים.
דמוגרפיה
כשכבש אלכסנדר את מצרים בשנת 332 לפנה"ס, כללה אוכלוסיית הארץ גם בני לאומים נוספים שהתיישבו בה, בהם יוונים שהגיעו כבר במאה ה-7 לפנה"ס כחיילים שכירים וכסוחרים, ויהודים שהיגרו אליה לאחר חורבן בית ראשון.[1] המלכים התלמיים עשו מאמצים ניכרים למשוך מהגרים מהעולם היווני וגם מטריטוריות אחרות של האימפריה שלהם. הם נזקקו להם ככוח אדם צבאי אך גם לאיוש משרות המנהל הממלכתי ולפיתוח המשק. בתקופה התלמית השתנה ההרכב האתני של אוכלוסיית מצרים בצורה משמעותית, אך משקלם של ילידי מצרים נותר מכריע, ונראה ששיעור המהגרים היה רק אחוזים בודדים מכלל האוכלוסייה.[2] לפי ההיסטוריון דיודורוס סיקולוס, שכתב במחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס, מנתה אוכלוסיית מצרים 7 מיליון נפש.[3]
בכל מצרים היו רק שלוש ערים במעמד של פוליס: נאוקרטיס, אלכסנדריה ופטולמאיס (אנ').[2] במצרים היו כמה עשרות ערים, אך הכפר היה צורת היישוב העיקרית בחלק המעובד של מצרים.[4]
צבא
צבא ממלכת בית תלמי לא היה שונה בהרבה מצבא הלניסטי אחר, עם שינויים קטנים שיתאים לסביבת הממלכה. כשעיקר הצבא היה מקצועי ולא מגויס מהעם אלה בשעת הצורך.
לפי הנוהג בממלכת תלמי היו החיילים מקבלים נחלות אדמה מידי המלך להתיישב עליהן, ומושבותיהם היו כעין עתודה לצבא הקבע.
בין היתר כלל הצבא חיל רגלים לסוגיו השונים (קל, בינוני וכבד), חיל קשתים, וחיל פרשים (בינוני וכבד) בכמות גדולה בהשוואה לצבאות הלניסטיים אחרים. גם מרכבות היו נפוצות בשורות הצבא התלמיי, כמו בצבאות מצריים שקדמו לו. הצבא התלמיי החזיק בפילי מלחמה בכמות מצומצמת.
בכל הקשור בים הצי התלמיי היה המוביל בהשוואה לציים הלניסטיים אחרים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, תשמ"ג (מהדורה ראשונה) תשמ"ז (מהדורה שנייה), ירושלים: מאגנס, מסת"ב 9652234109
- J. G. Manning, The last pharaohs: Egypt under the Ptolemies, 305 - 30 BC., Princeton university press, 2010
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ישראל שצמן, תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 7, עמ' 44–45.
- ^ 1 2 ישראל שצמן, תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 7, עמ' 50.
- ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, ספר א, 31, 8.
- ^ ישראל שצמן, תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 7, עמ' 51.
| יוון העתיקה | ||
|---|---|---|
| תקופת המעבר | איונים • דורים • הפלישה הדורית • התקופה הגאומטרית |  |
| התקופה הארכאית | פוליס • הקולוניזציה היוונית • טיראניה • הומרוס • הסיודוס | |
| התקופה הקלאסית | מלחמת פרס–יוון • אתונה העתיקה • ספרטה • תבאי • התיאטרון ביוון העתיקה | |
| התקופה ההלניסטית | התרבות ההלניסטית • הממלכה הסלאוקית • מוקדון • מצרים • יוון • פונטוס • פרגמון • אפירוס | |
| היסטוריה צבאית | פלנקס • הופליט • הצבא הספרטני • הצבא המוקדוני | |
| נושאי רוחב | אדריכלות • אמנות • דת • החברה • כלכלה • מטבח • תיאטרון • מיתולוגיה • מתמטיקה • פילוסופיה • ספורט • ספרות | |
| פורטל יוון העתיקה | ||
