פאול לנגרהנס
 | |
| לידה |
25 ביולי 1847 ברלין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
20 ביולי 1888 (בגיל 40) פונשל, פורטוגל |
| ענף מדעי | ביולוגיה |
| מקום מגורים | גרמניה, פורטוגל |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
רודולף וירכו |
| מוסדות |
אוניברסיטת פרייבורג |
| תרומות עיקריות | |
| חקר לבלב, חקר חסרי חוליות | |
  | |
פאול לנגרהנס (בגרמנית: Paul Langerhans; 1847–1888), פתולוג וביולוג גרמני.
חייו
פאול לנגרהנס נולד בברלין והיה בן של רופא. החל את לימודיו באוניברסיטת יינה והשלים אותם בברלין. עם סיום הלימודים נסע למזרח התיכון, אך חזר עם תחילת מלחמת צרפת–פרוסיה.
בשנת 1867 גילה לנגרהנס את התגלית הביקורתית הראשונה שלו כשהיה עדיין סטודנט לרפואה ועבד במעבדה של וירצ'וב במכון הפתולוגי בברלין. הוא השתמש בטכניקת הכתמת הזהב של כהנהיים כדי לתאר תאים דנדריטים לא פיגמנטריים שנמצאו באפידרמיס.[1]
בשנת 1869 פרסם את מחקרו בנושא הלבלב, שבמהלכו גילה את איי לנגרהנס שנקראו על שמו.
לאחר סיום הלימודים, הוא ליווה את הקרטוגרף ריצ'רד קיפרט לסוריה, ארץ ישראל ומערב ירדן, אך חזר לאירופה עם פרוץ מלחמת צרפת–פרוסיה. בשנת 1871, התמנה לפתולוג באנטומיה פתולוגית באוניברסיטת פרייבורג בעזרתו של רודולף וירכו, ובתוך שנתיים הפך לפרופסור מן המניין. שם הוא חלה ב-1874 בשחפת, כנראה בגלל עבודתו בחדר הניתוח. בחיפוש אחר תרופה, הוא נסע לנאפולי, פלרמו, האי קאפרי, ועבר טיפולים בדאבוס ובסילבפלנה בשווייץ. הטיפולים לא עזרו, ולאור מצבו, הוא נאלץ להגיש בקשה לשחרור מתפקידיו באוניברסיטה.
באוקטובר 1875 הוא יצא לפונשל באי מדיירה, שם התאושש חלקית ופתח בקריירה חדשה במחקר של חסרי חוליות. פרסומיו המתארים ומסווגים חסרי חוליות ימיים ראויים לדירוג כתרומתו השלישית למדע. בשנת 1887, הוא נתן הרצאה בנושאים אלו באקדמיה המלכותית בברלין. בנוסף גם כתב מדריך לנוסעים לאי, והמשיך בלימודי מטאורולוגיה.
בשנת 1885, הוא נישא למרגרתה אבארט, אלמנתו של אחד ממטופליו. בסתיו 1887, חלה באי ספיקת כליות מתקדמת שהביאה את פעילותו הרפואית לסיומה. הוא פיתח בצקת ברגל, כאבי ראש משתקים ואובדן זיכרון חולף. לפעמים נעצר באמצע משפט ולא הצליח להמשיך. הוא מת מאורמיה ב-20 ביולי 1888, חמישה ימים לפני יום הולדתו ה-41. הוא קבור בבית הקברות הבריטי של פונשל במדיירה, מקום שבחר, ותיאר אותו כ"בית קברות אמיתי, מבודד ושקט, מקום טוב למנוחה".
קישורים חיצוניים
- פאול לנגרהנס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Healio Endocrine Today, Paul Langerhans Jr. — the man behind two medical eponyms, July 2006
