לדלג לתוכן

ז'אן-קלוד קרייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן-קלוד קרייר
Jean-Claude Carrière
לידה 17 בספטמבר 1931
Colombières-sur-Orb, ארו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בפברואר 2021 (בגיל 89)
הרובע התשיעי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jean-Claude François Carrière עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1957–2021 (כ־64 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • בית הספר התיכון לקנאל
  • École normale supérieure de Fontenay-Saint-Cloud
  • תיכון וולטר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Nahal Tajadod עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס האוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר (1961)
  • קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (13 במאי 1996)
  • פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע (2016)
  • מפקד במסדר ההצטיינות הלאומי (14 במאי 2013)
  • מפקד בלגיון הכבוד (2017)
  • פרס אוסקר לשם כבוד
  • Jean-Le-Duc award
  • פרס פאדמה שרי לספרות וחינוך
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ז'אן-קלוד קרייר

ז'אן-קלוד קריירצרפתית: Jean-Claude Carrière; ‏17 בספטמבר 19318 בפברואר 2021) היה תסריטאי, סופר ושחקן צרפתי, נשיא בית הספר הצרפתי לקולנוע לה פמי (Fémis) (אנ').

קרייר סיים לימודיו בבית הספר "נורמאל סופרייר דה סן קלו" (École normale supérieure de Saint-Cloud). הוא עבד שנים רבות עם לואיס בונואל. התסריט הראשון שכתב עבור ועם בונואל היה "יומנה של חדרנית" ב-1964, בו שיחק את תפקיד הכומר. קרייר ובונואל שיתפו פעולה כמעט בכל סרטיו האחרונים של בונואל כולל "יום יפה" (1967), "סוד הקסם הבורגני" (1972), "רוח החופש" (1974), "תשוקה אפלה" (1972), "תשוקה" (1977) ו"שביל החלב" (1969).

קרייר כתב תסריטים לסרטים נוספים כמו: "תוף הפח" (The Tin Drum)‏, (1979), "שובו של מרטין גר" (1982), "דנטון" (1983)[1], "התמונה האחרונה" (1986), "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" (1988), "הפיתויים האסורים של ולמונט" (Valmont) ‏(1989), "הלילה הבנגלי" (1988), "תיבה סינית" (1997) ו"לידה" (2004).

היה שותף בכתיבת "מקס, אהובי" (1986) עם הבמאי נגישה אושימה (Nagisa Oshima).

קרייר עבד בקביעות עם פיטר ברוק כמעט מאז הקמת תיאטרונו של ברוק תיאטרון בוף דה נור בפריז בשנת 1974. הוא עיבד, שיכתב, ואף כתב את מחזותיו של ברוק בשיתוף פעולה עמו ובבימוי ברוק, בין השאר: האפוס הסנסקריטי ההודי העתיק "מהאבהארטה", הצגה שאורכה 9 שעות, סרט בשלוש ורסיות שונות, שאורכן שש, ארבע וחצי או שעתיים.

עבודתו בטלוויזיה כוללת סדרות מהרפתקאותיו של רובינזון קרוזו (1964) זוהי סדרה צרפתית-גרמנית שנמכרה במדינות רבות בעולם.

בשנת 2006,שיתף פעולה עם מילוש פורמן בכתיבת התסריט של הסרט "הרוחות של גויה", על חייו של פרנצ'סקו גויה - גדול ציירי ספרד[2]

בשנת 2006, שיתף פעולה עם מיכאל הנקה בכתיבת התסריט של הסרט "סרט לבן"[3].

בשנת 2012 הוזמן קרייר לסדנת אמן בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. בשנת 2017 ובעקבות הסדנה החליט בית הספר להעניק מדי שנה את פרס התסריטאי לבוגר מצטיין ע"ש קרייר, במסגרתו נאות לחנוך את פרויקט הגמר של הבוגר.

קאריר נפטר בשנתו ב-8 בפברואר 2021, בביתו שבפריז[4].

הסרט "קרייר: 250 מטר"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט על חייו של קרייר. בבימוי חואן קרלוס רולפו, מקסיקו 2011, בהשתתפות קרייר, פיטר ברוק, איריס קרייר, מילוש פורמן, מרי אלן מרק, פייר אטקס ועוד. זהו סרט תיעודי, מסע אל הזיכרון של קרייר, מן הכפר ההררי שבו נולד בדרום צרפת, דרך סרטיו, ועד לבית ילדותו הממוקם 250 מטר מבית הקברות שבו הוא מתכוון לקבור את גופתו.

מחזותיו בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן-קלוד קרייר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]