דב הכהן
 | |
| ד"ר דב הכהן, 2020 | |
| לידה |
27 בדצמבר 1963 (בן 60) ריו דה ז'ניירו ברזיל   |
|---|---|
| מקום מגורים |
ישראל  |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
שמואל רפאל |
| מוסדות | |
  | |
הרב ד"ר דב הכהן (נולד בשם Luís Fernando Cohen בי"א בטבת תשכ"ד, 27 בדצמבר 1963) הוא מרצה בכיר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, חוקר ספרות לאדינו (ספרדית־יהודית), ביבליוגרף ומומחה בתולדות הספר והעיתונות בלאדינו. הוא חבר הוועד המנהל של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו, ויועץ בתחום ספרות לאדינו לאקדמיה המלכותית הספרדית במדריד. בשנים תשפ"ג-תשפ"ד כיהן כראש מכון סלטי לחקר הלאדינו באוניברסיטת בר־אילן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דב הכהן נולד בריו דה ז'ניירו שבברזיל לדוד הכהן, נכדו של הרב ישמעאל הכהן, ולמרים (לבית ציון). הוא עלה לארץ בשנת תשמ"ב (פברואר 1982) עם קבוצת הכשרה מטעם תנועת בני עקיבא. למד בישיבת בית־אל, עד סוף שנת 1987 ולאחר מכן ב"מכון מרחבים" להכשרת מורים, בניהולו של הרב פרופ' יגאל שפרן. בשנת 1989 החל בלימודי התואר הראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג להיסטוריה של עם ישראל, והמשיך לתואר השני. נושא עבודת התזה שלו לתואר השני: "מעמדם החברתי של תלמידי החכמים באיזמיר, במאות ה־18 וה־19". העבודה נכתבה בהנחייתו של פרופ' יוסף הקר. הוא השתתף כחוקר בפרויקטים היסטוריים ותרבותיים שונים, כגון פרויקט "תקנות ספרד" במכון בן־צבי, בניהולו של פרופ' יוסף הקר, ו"מקורות מוזיקה עות'מאנית" באוניברסיטה העברית, בניהולו של פרופ' אדווין סרוסי.
בינואר 1991 לקח חלק בתהליך החזרתם ליהדות של קבוצת יהודים מבני האנוסים בעיר בלמונטה שבפורטוגל, יחד עם הרב אליהו אביחיל, בהוראת הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו.[1][2] למד בכולל "קרן בן שמן", בניהולו של הרב משה גרסון, והוסמך לרבנות על ידי הרב אליהו אברז'ל. בין השנים 1993–1995 שימש בתפקיד רב הקהילה היהודית בליסבון שבפורטוגל. בשנת 1997 עבד בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, שבספרייה הלאומית בירושלים, בארגון ארכיון הקהילה היהודית של איזמיר, השמור באותו מוסד. בשנת 1998 הצטרף לצוות החוקרים במפעל הביבליוגרפיה העברית, והיה אחראי לרישום הביבליוגרפי של ספרות הלאדינו. בשנים 2000–2013 שימש סגן-מנהל והאחראי על האוספים הנדירים בספרייה של מכון בן־צבי.
משנת 2006 החל ללמד כמרצה אורח במרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי (כיום: מכון סלטי לחקר הלאדינו) באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2011 סיים את לימודי התואר השלישי, ואת הדיסרטציה, בנושא "ארון הספרים בלאדינו: מחקר ומיפוי", כתב בהנחייתו של פרופ' שמואל רפאל.[3] בשנת 2013 הצטרף לסגל הבכיר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר־אילן. משנת 2019 הוא מרצה בכיר. משנת 2014 הוא חבר מועצה ברשות הלאומית לתרבות הלאדינו. משנת 2019, חבר באקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו ויועץ באקדמיה המלכותית בספרד. מספטמבר 2022, חבר בוועד המנהל של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. בין אוקטובר 2022 - ספטמבר 2024, ראש מכון סלטי לחקר הלאדינו.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי לקרן יהודית (לבית דיזנדרוק, נכדת הרב מנחם דיזנדרוק), מורה לחינוך מיוחד, ואב לחמישה. גר בנוף איילון.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקריו מתרכזים ביהודים-הספרדים (דוברי הלאדינו), בחקר יצירתם הספרותית ויבול הדפוס שלהם, בחקר תולדותיהם, תרבותם ולשונם. מחקריו מתפלגים לשלושה ענפים מרכזיים: עולם הספר בלאדינו, תולדות הקהילות והאישים בפזורות הספרדיות-היהודיות ופליאוגרפיה ספרדית-יהודית. עבודתו נשענת בראש ובראשונה על חומרים ארכיוניים רבים, תוך שימת לב להקשרם ההיסטורי, החברתי והתרבותי. הוא איתר בספריות ובאוספים בארץ ובעולם, ספרי דפוס רבים בלאדינו בלתי ידועים עד כה, לרבות דפוסי לאדינו קדומים אותם חשף, מבין הכתבים שעלו מגניזת קהיר,[4] עליהם נשענו מחקרי המשך בשדה המחקר של הספרות בלאדינו.[5]
ספרו "אוצר הספר בלאדינו 1490–1960: ביבליוגרפיה מחקרית מוערת", המונה כמעט ארבעת אלפים פריטים, הוא הביבליוגרפיה המקיפה ביותר בתחום ספרות הלאדינו[6] ו"מהווה הקטלוג הטוב ביותר של פרסומים בספרדית־יהודית מאז תקופת האיקונבולה ועד אמצע המאה ה-20".[7] מלבד ספרו, הוא כתב סדרה של מאמרים העוסקים ב"ארון הספרים" בלאדינו. מחקריו על אודות עולם הספר בלאדינו עוסקים במגוון רחב של סוגות ספרותיות שנכתבו בשפה זו, כגון תרגומי מקרא, ספרות חז"ל, ספרות רבנית, ספרות הלכה, ספרות מוסר, דרשות, ושירה מחד גיסא, ותיאטרון, עיתונות, פרסומים קצרי מועד (Ephemera) ואף ספרות אֶגוֹדוֹקוּמֶנְטָרית (כגון ספרי זיכרונות), מאידך גיסא.
מחקריו בתחום תולדות הקהילות והאישים בפזורות הספרדיות-היהודיות עוסקים בהיסטוריה של הקהילות דוברות הספרדית-היהודית עם דגש על תולדות המשפחות והאישים שפעלו בהן, לתופעות ולתהליכים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים. אחד המאפיינים הבולטים במאמריו בתחומים אלה הוא בחשיפתם של חיבורים, של יצירות ושל טקסטים בלתי ידועים בשפה הספרדית-היהודית ובחשיפת זהותם של מחברים ושל יצירות בלאדינו.[8]
פרסומים מדעיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ד"ר דב הכהן פרסם עשרות מאמרים מדעיים. להלן מבחר מהם:
- דב הכהן, "הדפוס העברי באזמיר", קריית ספר, סד (תשנ"ב-תשנ"ג), עמ' 1403–1423.
- António Augusto Tavares and Dov Cohen, “Novos manuscritos hebraicos”, Didaskalia XXV (1995), pp. 189-194.
- Dov Cohen, “Kuatroshentos anyos de publikasiones en ladino en Italia”, in Silvia Guastalla (ed.), Judeo-Spanish (Ladino). Sephardic Culture and Tradition: Present, Past and Future, Livorno: Salomone Belforte, 2007, pp. 147-153.
- Dov Cohen, “Un 'bien conocido negociante i luchador comunal': muevas notisias sovre Refael Uziel (1816-1881), precursor de la prensa en djudeoespaniol”, in Rosa Sánchez and Marie-Christine Bornes Varol (eds.), La presse judéo-espagnole, support et vecteur de la modernité, Istanbul: Libra, 2013, pp. 231-253.
- דב הכהן, "תורת התארים: למיסוד התארים של תלמידי החכמים באיזמיר", ירון בן־נאה ואחרים (עורכים), אסופה ליוסף, קובץ מחקרים שי ליוסף הקר, ירושלים 2014, עמ' 503–527.
- דב הכהן, '"שליח לעצמו": קווים לדמותו של ר' אברהם חמוי (1838‑1886)', פעמים 141 (תשע"ה), עמ' 7‑61.
- דב הכהן, "לזהותו של מחבר הספר 'שֻׁלחן הפנים' בלדינו", היספניה יודאיקה, 11, ב (תשע"ה), עמ' לג-סא.
- Dov Cohen, “Uma aproximação à atividade literária do Capitão Barros Basto”, Cadernos de Estudos Sefarditas 18 (2018), pp. 61-98.
- Dov Cohen, “New Sources in Portuguese Aljamiado: A Collection of Letters Concerning the Commercial Activities of Sephardic Jews in the Ottoman Empire and Italy During the Mid-Sixteenth Century”, in Claude B. Stuczynski and Bruno Feitler (eds.), Portuguese Jews, New Christians and ‘New Jews’, Leiden-Boston: Brill, 2018, pp. 73-101.
- דב הכהן, "הסוֹלֵיטְרֵיאוֹ, שימושיו וגלגוליו", מסורות, יט-כ (2019), עמ' 49–68.
- Dov Cohen, “Novedades bibliográficas en el estudio de las ediciones de biblias sefardíes (siglo xvi)”, Sefarad 79 (2019), pp. 199-224.
- דב הכהן, "סעדי הלוי-אשכנזי (סלוניקי, 1819–1903): לקראת ביוגרפיה מתוקנת", ספונות כו (2019), עמ' 405–444.
- דב הכהן, "'ארץ הקדושה אי כיאו': מקורות חדשים הנוגעים למסורת על מקום קבורתו של ר' יעקב בעל הטורים באי כִיוֹס ולעלייה לקברו", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, לב (2019), עמ' 11–53.
- Dov Cohen and Ora (Rodrigue) Schwarzwald, “Coṃpendio delas šeḥiṭót (Constantinople ca. 1510): The First Book Printed in Ladino”, Journal of Jewish Languages 7 (2019), pp. 27-52.
- Dov Cohen, “Missing Treasures: Tracking Lost Ladino Books”, Zutot 17 (2020), pp. 58-73.
- Dov Cohen, “Rabbinic Attitudes Toward Manifestations of Modernity and Secularism within Nineteenth Century Sephardic Society”, Revue des études juives, 180 (2021), pp. 173-192.
- דב הכהן, "לבי ברגנסבורג ואנוכי בבירת מקדוניה: לגלגולם של סיפורי ה'מעשה בוך' מיידיש ללאדינו", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי לד (2021), עמ' 139–167.
- דב הכהן ואורה (רודריג) שורצולד, "הלכות שחיטה בלאדינו, דפוס קושטא 1510", גנזי קדם יח (תשפ"ב), עמ' 15–34.
- דב הכהן, "היצירה בלאדינו", ירון בן־נאה ומיכל הלד דילהרוזה (עורכים), היישוב הישן הספרדי בארץ ישראל, ירושלים 2023, עמ' 286-279.
- Gürer Karagedikli, Dov Cohen, Yaron Ben-Naeh, "Citizens support the Jew Bekhor Levy: A collective petition from nineteenth century İzmir", Keshif: E‐Journal for Ottoman‐Turkish Micro Editions, 1/2 (Summer 2023), pp. 46‐63.
- שרה מגדל, דב הכהן, שמואל רפאל, "העיתונות בלאדינו כבמה לפולמוס על עתידה ועל נחיצותה של השפה (1886 – 1923)", לאדינאר: מחקרים בספרות, במוזיקה ובהיסטוריה של דוברי הלאדינו, יג (2023), עמ' 66-35.
- דב הכהן, "לחקר הדפוס העברי בסלוניקי: כרוניקה חדשה על תולדות בית הדפוס בֶּיזֶיס", קטיה שמיד, אורה (רודריג) שורצולד ועפרה תירוש-בקר (עורכות), מזמור לדוד: מחקרים בלשונות היהודים (לכבוד פרופ' דוד מ' בוניס), מדריד 2023, עמ' מז-פג.
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס המרכז הבינלאומי לחקר יהדות מרוקו (1996)
- פרס מחקר בתחום "מורשת יהדות המזרח", מטעם משרד החינוך ומכון בן-צבי (2003)
- מלגת הנשיא לדוקטורנטים מצטיינים, אוניברסיטת בר-אילן (2010-2007)
- פרס לחוקרים מצטיינים ע"ש בני גאון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2008)
- פרס מחקר בתחום "מורשת יהדות המזרח", מטעם משרד החינוך ומכון בן-צבי (2009)
- פרס הצטיינות על שם יחזקאל דוקקעס, מטעם ה"מכון להיסטוריה של יהודי גרמניה", המבורג (2012).[9]
- פרס הצטיינות מטעם הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו (2013)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ד"ר דב הכהן באתר המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן- דב הכהן, באתר ResearchGate
- דב הכהן, באתר גוגל סקולר
- דב הכהן, באתר Academia.edu
- מידע על דב הכהן בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של דב הכהן באתר רמב"י
- ספרו של ד"ר דב הכהן "אוצר הספרים בלאדינו", באתר יד יצחק בן-צבי
- ביקורת על ספרו "אוצר הספרים בלאדינו", בכתב העת Meldar: Revista internacional de estudios sefardíes, 3 (2022), 153-156 (בספרדית).
- אתר מכון סלטי לחקר הלאדינו, באוניברסיטת בר-אילן
ד"ר דב הכהן - כינוי משפחות כהונה באיזמיר: משפחת הכהן-אריאש כמקרה מבחן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 22:32)- ד"ר דב הכהן - בין אשכנז לספרד: סיפורים מן הפזורה האשכנזית בכתב-יד בלאדינו, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 20:13)
- ד"ר דב הכהן - לקראת פרסום מהדורה מדעית של "העיתונות בלאדינו", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 18:49)
- ד"ר דב הכהן - נדידה של סיפורים או כיצד סיפורים מאשכנז מצאו עצמם בכתב יד בלאדינו?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:30:24)
- ד"ר דב הכהן - ספרות לאדינו בוונציה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 24:20)
דב בן דוד הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Haim Shapiro, "Preserving distant Jewish memories", The Jerusalem Post March 8, 1991, p. 12
- ^ בתיה כרמי, סוד הפמוט: צאצאי האנוסים בספרד ובפורטוגל מחפשים את זהותם היהודים, ישראל: בת-חיל, 1983, עמ' 64-68
- ^ Dov Cohen, THE LADINO BOOKSHELF: RESEARCH AND MAPPING / ארון הספרים בלאדינו: מחקר ומיפוי, Dissertation - Bar-Ilan University, 2011-01-01
- ^ מבין דפוסי לאדינו שהוא חשף בגניזת קהיר, "הלכות שחיטה", קושטא 1510; דניאל עם לעז, סלוניקי 1515 בערך; תהלים [עם תרגום לאדינו], קושטא 1545 בערך; פרקי אבות [עם תרגום לאדינו], סלוניקי 1570 בערך; אסתר [עם תרגום לאדינו], קושטא 1595 בערך, ועוד. מבין מחקריו המציגים חידושים ביבליוגרפיים ודפוסי לאדינו בלתי ידועים שחשף בגניזת קהיר: D. Cohen, "Remnants of Lost Ladino Books", Genizah Fragments, 58 (2009), p. 2; D. Cohen, “Novedades bibliográficas en el estudio de las ediciones de biblias sefardíes (siglo xvi)”, Sefarad 79 (2019), pp. 199-224; D. Cohen and O. (Rodrigue) Schwarzwald, “Coṃpendio delas šeḥiṭót (Constantinople ca. 1510): The First Book Printed in Ladino”, Journal of Jewish Languages 7 (2019), pp. 27-52; D. Cohen, “Missing Treasures: Tracking Lost Ladino Books”, Zutot 17 (2020), pp. 58-73. ד' הכהן וא' (רודריג) שורצולד, "הלכות שחיטה בלאדינו, דפוס קושטא 1510", גנזי קדם יח (תשפ"ב), עמ' 15–34.
- ^ מבין המחקרים העדכניים הנשענים על תגליות אלה, לדוגמה: Aldina Quintana Rodríguez, “Aragonés en Judeoespañol: Un caso de divergencia y convergencia dialectal”, Alazet: Revista de Filología 29 (2017), pp. 101-134 [113-114]; Joseph R. Hacker, “The Rise of Ottoman Jewry (1400-1580),” in Jonathan Karp and Adam Sutcliffe, eds., The Cambridge History of Judaism, vol. 7: The Early Modern Period, c.1500-c.1815 (Cambridge: Cambridge University Press, 2017), pp. 77-112 [107, n. 38]; Julia G. Krivoruchko, “A Sixteenth-Century Trilingual Dictionary of Hebrew”, Fragment of the Month (University of Cambridge): January 2021; Juan Gabriel López Guix, “Biblias políglotas y traducciones bíblicas al castellano en el siglo xvi”, TRANS. Revista de Traductología 25 (2021), pp. 17-60 [p. 37]; Nick Posegay, “Searching for the Last Genizah Fragment in Late OttomanCairo: A Material Survey of Egyptian Jewish Literary Culture”, International Journal of Middle East Studies (2022), pp. 1-19 [13, n. 64; 68]; אנאבלה אספרנסה, "ניתוח לשוני־תרבותי של חיבורים ראשונים שכתבו נשים בספרדית־יהודית", פעמים 166 (תשפ"א), עמ' 49-9 [11, הע' 4]; Tamir Karkason, “The Iberian Diasporas in the Eighteenth and Nineteenth Centuries,” in: Jewish Literatures in Spanish and Portuguese: A Comprehensive Handbook, eds. Ruth Fine and Susanne Zepp (Berlin: De Gruyter, 2022), pp. 319-351 [326; 335, n. 17; 339]
- ^ "לעבודה שלפנינו מעמד משל עצמה מצד היקפה. ביבליוגרפיה זו כוללת 4,000 פריטים כמעט, ולפיכך זה בלי ספק הקטלוג המקיף ביותר של דפוסי לאדינו שיצא לאור מאז ומעולם". מדברי פרופ' דוד מ' בוניס ב"פתח דבר" לספר. קודם לכן, הביבליוגרפיה המקיפה ביותר של ספרי לאדינו מנתה כ־860 פריטים: אברהם יערי, רשימת ספרי לאדינו הנמצאים בבית־הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, ירושלים תרצ"ד.
- ^ Thesaurus of the Ladino Book (1490-1960). An Annotated Bibliography | Sefardiweb, www.proyectos.cchs.csic.es
- ^ לדוגמה: ד' הכהן, "לזהותו של מחבר הספר 'שֻׁלחן הפנים' בלדינו", היספניה יודאיקה, 11, ב (תשע"ה), עמ' לג-סא.
- ^ פרס דוקקס, באתר בית הקברות של אלטונה (בגרמנית).
| בקרת זהויות |
|
|---|