אולימפיאדת ברלין (1936)

משחקי האולימפיאדה ה-XI
עיר מארחת	ברלין, גרמניה הנאצית
מדינות משתתפות	49
ספורטאים משתתפים	3,963; (3,632 גברים, 331 נשים)
תחרויות	129 תחרויות ב-19 ענפים
טקס הפתיחה	1 באוגוסט 1936
טקס הנעילה	16 באוגוסט 1936
נפתח רשמית על ידי	אדולף היטלר, קנצלר גרמניה
השביע את המשתתפים	רנדולף איסמייר
הדליק את הלפיד האולימפי	פריץ שליגן
האצטדיון הראשי	האצטדיון האולימפי
	→ אולימפיאדת לוס אנג'לס אולימפיאדת הקיץ 1940 ←

אולימפיאדת ברלין (1936) היא האולימפיאדה ה-11 בעת החדשה. אולימפיאדה זו נערכה בברלין, בירת גרמניה הנאצית.

לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה הייתה אמורה ברלין לארח את המשחקים האולימפיים. העיר הייתה אמורה לארח את המשחקים בשנת 1916, אולם משחקים אלו נדחו על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי בשל מלחמת העולם הראשונה.

היהודים ובכללם היישוב הארץ ישראלי החרימו את האולימפיאדה וארגנו משחקים אולימפיים אלטרנטיביים, שבהם השתתפו גם ספורטאים לא יהודים. בין המחרימים הייתה האלופה האולימפית באתלטיקה מארצות הברית ליליאן קופלנד, שיאן העולם בריצת משוכות מילטון גרין, המתאבק הדני סגן אלוף האולימפי אברהם קורלנד, הסייף הדני בעל מדליית כסף אולימפית איוון אוסייר והמתאבק האוסטרי ניקולאוס הירשל בעל שתי מדליות ארד אולימפיות במשקל כבד, הסייף הצרפתי אלברט וולף, אצן המשוכות סם קלופשטוק מארצות הברית, אצן המשוכות סיד קיל מדרום אפריקה ושחייניות הכח וינה אלופות אוסטריה יהודית דויטש-הספל, רות לנגר ולוסי גולדנר, מאמנת השחייה לנשים האמריקאית שרלוט אפשטיין ושחייניתה ג'ניס ליפסון.

בפברואר 1936 עלתה לשלטון בספרד ממשלה חדשה שהחליטה להחרים את אולימפיאדת ברלין, כמחאה על המשטר הנאצי בגרמניה, ותחת זאת לארגן אולימפיאדה אלטרנטיבית - האולימפיאדה העממית בברצלונה. כ-6,000 ספורטאים מ-22 מדינות נרשמו להשתתף במשחקים. ימים ספורים לפני שהאולימפיאדה העממית אמורה הייתה להיפתח, פרצה בספרד מלחמת האזרחים, והיא בוטלה.

הייתה זאת האולימפיאדה הראשונה ששודרה בטלוויזיה, אם כי במעגל סגור בברלין בלבד, ובאיכות נמוכה. זו הייתה גם האולימפיאדה הראשונה בה נערך מרוץ לפיד כחלק מטקס הפתיחה, והראשונה בה נערך טורניר אולימפי בכדורסל.

השימוש התעמולתי באולימפיאדה

מערכת התעמולה הנאצית ובראשה יוזף גבלס, שר התעמולה של גרמניה, השתמשו בה לצורך העלאת המוראל הגרמני. ואכן האולימפיאדה נחשבת עד היום לדוגמה להצלחת התעמולה הנאצית. גבלס והבמאית לני ריפנשטאהל (אשר יצרה שנתיים לפני כן את סרט התעמולה הנאצי "ניצחון הרצון") הפיקו את הסרט "אולימפיה" שיצא בשני חלקים, המציג את האולימפיאדה באור התעמולה הנאצית, תוך שימוש באסתטיקה פאשיסטית ונאצית, ובאוצר הדימויים הוויזואלי הנאצי שהוצג בכישרון רב על ידי ריפנשטאהל, כמו גם העלאת ערכי ה"גזע" וה"פולק".

כדי לחזק את תדמיתו של המשטר כלפי חוץ, נמנעו הנאצים במהלך האולימפיאדה מלפגוע באנשים מהגזע ה"נחות" (יהודים, שחורים וכדומה), והוסרו כל השלטים כנגד היהודים, אך עם זאת, לאחר האולימפיאדה נשמעו טענות כי השחקנים הופלו לרעה בגלל מוצאם.^[2]

המכרז

המכרז נערך ב-1931, זמן קצר לאחר שספרד הפכה לרפובליקה ושנתיים טרם עלייתו של היטלר לשלטון.

תוצאות מכרז המשחקים האולימפיים 1936^[3]
עיר	מדינה	סיבוב 1
ברלין	גרמניה גרמניה	43
ברצלונה	ספרד	16
אלכסנדריה	מצרים (1922-1952) מצרים	0
בודפשט	הונגריה (1940–1945) הונגריה	0
בואנוס איירס	ארגנטינה ארגנטינה	0
קלן	גרמניה גרמניה	0
דבלין	אירלנד אירלנד	0
פרנקפורט	גרמניה גרמניה	0
הלסינקי	פינלנד פינלנד	0
לוזאן	שווייץ שווייץ	0
נירנברג	גרמניה גרמניה	0
ריו דה ז'ניירו	ברזיל (1889–1960) ברזיל	0
רומא	ממלכת איטליה איטליה	0

טבלת מדליות

המדינות שגרפו את מירב המדליות:

מקום	מדינה	זהב	כסף	ארד	סך הכול
1	גרמניה הנאצית גרמניה	33	26	30	89
2	ארצות הברית ארצות הברית	24	20	12	56
3	הונגריה (1920–1945) הונגריה	10	1	5	16
4	ממלכת איטליה איטליה	8	9	5	22
5	פינלנד פינלנד	7	6	6	19
6	צרפת צרפת	7	6	6	19
7	שוודיה שוודיה	6	5	9	20
8	יפן יפן	6	4	8	18
9	הולנד הולנד	6	4	7	17
10	בריטניה בריטניה	4	7	3	14

אירועים בולטים

אתלטיקה

ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת ברלין (1936)

האתלט האפרו אמריקאי ג'סי אוונס זכה ב-4 מדליות זהב, בריצת 100 מטר, בריצת 200 מטר, בריצת שליחים 4x100 מטר ובקפיצה לרוחק.
האתלטית הלן סטיבנס מארצות הברית זכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 100 מטר ובריצת שליחות 4x100 מטר.

התעמלות

המתעמל ג'ורג' מייז משווייץ זכה בשתי מדליות אחת זהב ואחת כסף. הייתה זו מדליית הזהב הרביעית שלו מתוך 8 מדליות שבהן זכה ב-4 אולימפיאדות.

חתירה

החותר ג'ק ברספורד מבריטניה זכה במדליית זהב בזוגית כפולה. הייתה זו מדליית הזהב השלישית שלו מתוך 5 מדליות שבהן זכה ב-5 אולימפיאדות.
נבחרת החותרים האמריקאית בסירת שמינייה זכתה במדליית זהב לאחר קרב צמוד מול הנבחרת האיטלקית והנבחרת הגרמנית.

כדורגל

נבחרת איטליה זכתה במדליית זהב בטורניר הכדורגל.

כדוריד

נבחרת גרמניה זכתה במדליית זהב בכדוריד.

כדורמים

נבחרת הונגריה זכתה פעם שנייה ברציפות במדליית זהב בכדורמים.

כדורסל

ערך מורחב – כדורסל באולימפיאדת ברלין (1936)

בטורניר הכדורסל הראשון שנערך במשחקים האולימפיים זכתה נבחרת ארצות הברית במדליית זהב.

סיף

בתחרות רומח אישי לנשים, 3 המנצחות היו יהודיות. אילונה אלק-שהרר מהונגריה, זכתה במדליית הזהב, הלנה מאייר מגרמניה, זכתה במדליית הכסף והצדיעה במועל-יד על דוכן המנצחים כמו יתר זוכי המדליה הגרמנים, ואלן פרייס מאוסטריה, זכתה במדליית הארד^[4].

שחייה

ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת ברלין (1936)

השחיינית ריי מסטנברוק מהולנד זכתה ב-4 מדליות מתוך 5 אפשריות, מהן 3 זהב ואחת כסף.
נבחרת הגברים של יפן בשחייה זכתה ב-10 מדליות מתוך 16 אפשריות.

אולימפיה

ערך מורחב – אולימפיה (סרט)

"אולימפיה" הוא סרט תיעודי גרמני משנת 1938, בבימויה והפקתה של לני ריפנשטאהל, המתעד את אולימפיאדת ברלין.
"אולימפיה", אשר יצא לאקרנים ב-2 חלקים, הוא הסרט הרשמי הראשון אי פעם שתיעד את המשחקים האולימפיים. הסרט זכה לשבחים ונבחר לאחד מ-100 הסרטים הטובים ביותר לפי סקר של מגזין טיים,^[5] אך נחשב לשנוי במחלוקת בשל ההיבטים הפוליטיים שבו.

ראו גם

לקריאה נוספת

עפר אידלס, משחקים מדומיינים: היישוב היהודי בפלשתינה והאולימפיאדה האחת עשרה, 1931–1936, עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, 2014

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של אולימפיאדת ברלין (באנגלית)
אולימפיאדת ברלין, באתר הרשמי של המשחקים האולימפיים
United States Holocaust Memorial Museum - Online Exhibition: Nazi Olympics: Berlin 1936
United States Holocaust Memorial Museum - Library Bibliography: 1936 Olympics
אולימפיאדת ברלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לזר דינר, בספורט - יהודים באולימפיאדה, באתר הארץ, 21 באוגוסט 1936

הערות שוליים

^ טים בוברי, תרגום: כרמית גיא, לפייס את היטלר: צ'מברליין, צ'רצ'יל והדרך אל המלחמה, עם עובד, 2023, עמ' 123, מסת"ב 978-965-13-2964-7
^ מרים זקהיים, למה רצה היטלר משלחת יהודית באולימפיאדה הנאצית?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 24 ביולי 2024
^ "Past Olympic host city election results". GamesBids. ארכיון מ-2011-03-17. נבדק ב-17 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
^ Jewish Athletes — Helene Mayer, באתר מוזיאון השואה
^ All-Time 100 Movies, Time, February 12, 2005

[1] טים בוברי, תרגום: כרמית גיא, לפייס את היטלר: צ'מברליין, צ'רצ'יל והדרך אל המלחמה, עם עובד, 2023, עמ' 123, מסת"ב 978-965-13-2964-7

[2] מרים זקהיים, למה רצה היטלר משלחת יהודית באולימפיאדה הנאצית?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 24 ביולי 2024

[votes-3] "Past Olympic host city election results". GamesBids. ארכיון מ-2011-03-17. נבדק ב-17 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)

[4] Jewish Athletes — Helene Mayer, באתר מוזיאון השואה

[5] All-Time 100 Movies, Time, February 12, 2005

[6] בעקבות מגפת הקורונה, נדחו המשחקים בשנה והתקיימו בפועל ב-2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[א]

גרמניה הנאצית
האידאולוגיה הנאצית	מיין קאמפף • הסדר החדש • קהיליית העם • דם ואדמה • פיהרר • עקרון הפיהרר • ההתפשטות הגרמנית מזרחה
תורת הגזע	איגניקה נאצית • מישלינג • ראסנשאנדה • לבנסראום • חוקי נירנברג • לבנסבורן • המשרד הראשי לגזע והתיישבות • משרד מדיניות הגזע
השלטון הנאצי	חוק ההסמכה • האחדה • התעמולה הנאצית: דר שטירמר, היהודי הנצחי, היהודי זיס, אולימפיאדת ברלין • אריזציה • אנשלוס • גנרלגוברנמן
ארגונים נאציים	אס אס • אס אה • ואפן אס אס • גסטפו • איינזצגרופן • אס דה • משטרת גרמניה הנאצית • המשרד הראשי לביטחון הרייך • ורמאכט • הנוער ההיטלראי • משרד התעופה של הרייך • משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם • המשרד המרכזי של הרייך למאבק בהומוסקסואליות ובהפלות • משרד הרייך לשטחים הכבושים במזרח
נאצים בכירים	אדולף היטלר • מרטין בורמן • יוזף גבלס • הרמן גרינג • היינריך הימלר • ריינהרד היידריך • היינריך מילר • ארנסט קלטנברונר • הנס פרנק • אדולף אייכמן • רודולף הס • באלדור פון שיראך • אלברט שפר • ארנסט רהם • לני ריפנשטאהל • יוליוס שטרייכר • יוזף מנגלה • רודולף פרנץ הס • אמון גת • יירגן שטרופ • פרנץ שטנגל • יוזף ביהלר • ריכרד ולטר דרה פושעי מלחמה נאצים נוספים
קבוצות נרדפות	יהודים • הומוסקסואלים • צוענים • נכים • קתולים • עדי יהוה • קומוניסטים • אחרים
ראו גם פורטל השואה • פורטל גרמניה ציר זמן מאוחד לתקופת הרייך השלישי ומלחמת העולם השנייה