מגדנאות
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
מגדנאות או בשמה מהמקור הלועזי קונדיטאות[א] היא ענף בתחום הקולינריה העוסק בדברי מאפה מתוקים ובמנות אחרונות. תחום המגדנאות מקיף נושאים רבים, ובהם הבצקים והקרמים, המוס, הפאי, המרנג, הפודינג, ניפוח הסוכר, העבודה בבצק סוכר, העבודה בשוקולד, הגלידה, הריבה ועוד.
קיימים מספר הבדלים חשובים המבדילים בין עבודתו של השף לזו של "השף הקונדיטור", בהם העובדה שישנם חומרי גלם אותם השף יכול להגיש כמות שהם, להבדיל מהקונדיטור.
מקורות המגדנאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורה של "המגדנאות האירופית" הוא בצרפת, בעוד ש"המגדנאות המזרחית" מקורה בצפון אפריקה ואף באסיה. שני התחומים שונים בתכלית. גם בתוך אירופה קיימות אסכולות שונות של מגדנאות, ששתי העיקריות שבהן מקורן במזרח אירופה (בעיקר הונגריה), אוסטריה וגרמניה מחד ובצרפת מאידך. בארצות הברית התחום לא נחשב למפותח עד להגעתם של אנשי מקצוע אירופים שתרמו להעלאת הרמה.
מגדנאות ישראלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל התפתח מאוד תחום המגדנאות עם עלייתם לארץ של יהודי מזרח ומרכז אירופה. קונדיטורים ישראלים פתחו כמה מנות על בסיס מוצרי פרווה כתחליף למנות על בסיס חלב כדי לפנות לשוק הישראלי המעדיף מזון כשר ולכן אינו צורך מנה חלבית בסיום ארוחה בשרית.
בצקים המשמשים את עולם הקונדיטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בצק פריך
- בצק רבוך
- בצק שמרים
- בצק כרוך
- בצק עלים
- בצק בחוש
- בצק פילו
- בצק פילאס
- בצק פרסבורגר
- בצק תופין
- בצק מתוח באוויר
- בצק בירה
בצקים מיוחדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוגי קונדיטורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שוקולטייר (קונדיטור המתמחה בייצור שוקולד)
- גלסייר (קונדיטור המתמחה בייצור גלידה)
- אמן ממתקים (קונדיטור המתמחה בייצור ממתקים)
- דקורטור (קונדיטור המתמחה בעיצוב מאכלים מתוקים)
מגדניות מרחבי העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעל גרטי, עסק מתוק - נשים בקונדיטוריות, באתר ynet, 28 באוגוסט 2005
- שירי כץ, הכוכב הבא: השף-קונדיטור, באתר וואלה, 3 בדצמבר 2006
- קרן ואיציק קדוש, הפאוור קאפל הקולינרי של ירושלים בראיון, באתר את, 16 ביוני 2015
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אושרו מילים בשימוש כללי מתחום קרבת המשפחה (תשע"ה, 2014), באתר האקדמיה ללשון העברית, 15 בדצמבר 2014