מתרגם בשביל אשתי משהו מספרדית. מצליח להבין את רוב המילים, אבל אז נתקע עם אחת. בודק במילון, ותוך כדי שאני עושה את זה, ממלמל:
„הנה את רואה? אני משקיע. אני רציני. אני אחראי. כשאני לא מכיר מילה, אני בודק במילון. אבל נראה לי שאני היחיד בעולם שבודק מילים במילון. מלא אנשים שואלים אותי מה אומרת מילה זאת או אחרת, למרות שזה מילון באינטרנט, שעובד אצלם כמו שהוא עובד אצלי. אז למה הם שואלים אותי?”
„זה לא בלקסיקון.”
באותו רגע, היקום שלי קרס.
יש דבר מסתורי מאוד בסדרה הצבי. סוד ממש. לא מצאתי על זה כלום באינטרנט. אולי לא חיפשתי טוב. אולי תוכלו לעזור לי.
אני כמעט לא צופה בטלוויזיה, אבל סדרה על אליעזר בן־יהודה עניינה אותי, כמובן. סיימתי לראות אותה רק עכשיו, באיחור של יותר משנה, כי אני בביקור בארץ־ישראל. אי־אפשר לצפות בה מחו״ל¹ ולא בא לי להתעסק בווי־פי־אנים.
בקרדיטים בסוף כל פרק יש אנשים שעבדו על עברית, רוסית, טורקית, יידיש וגרמנית. הגיוני עבור סדרה שכל השפות האלו מדוברות בה, נכון?
אז זהו, שלא בדיוק. לא שמעתי בסדרה מילה אחת בטורקית. את כל שאר השפות המוזכרות למעלה קל לזהות. אני יודע כל אחת מהן לפחות קצת. אני גם יודע טיפ־טיפה טורקית; לכל הפחות אני יכול לזהות אותה כשאני שומע אותה כי יש לה מבטא אופייני. והיא לא נמצאת שם. אף לא מילה אחת.
אבל כן נמצאת שם השפה הארמנית. זאת השפה שמדבר הדוור בכרכרה, שלא רוצה לקנות בחזרה את הכרטיס לאונייה. זאת גם השפה שפרומה וגבריאל מדברים בה איתו.
אני לא יודע ארמנית בעצמי, אבל אני יודע בוודאות גמורה שזה נכון. זה לא נשמע כמו טורקית, אז שאלתי חברים טורקים והם אמרו לי שזאת לא טורקית. חלק מהם אמרו לי שזה נשמע כמו ארמנית. אז שאלתי חברים ארמנים והם אמרו לי שזאת אכן ארמנית. הם גם תרגמו לי את מה שהם אומרים, וזה תואם למה שמופיע בכתוביות. וזה כבר ממש מספיק, אבל בשביל השעשוע, הפעלתי גם תרגום גוגל עם זיהוי קול, וקיבלתי בערך את אותה התוצאה.
מה שהופך את זה לקצת פחות מוזר הוא שלסוזנה פפיאן, שמשחקת את פרומה, יש קשר משפחתי לארמניה. אבל כן מוזר שבקרדיטים יש „תרגום טורקית”, אבל אין בסדרה בכלל טורקית, ואין בקרדיטים „תרגום לארמנית”, אבל כן יש בסדרה ארמנית. אם נעמיק להקשר ההיסטורי, אז גם מוזר קצת שדוור שמשרת אנשים מכל מיני עדות מדבר בשפה של אחת העדעבריתות הכי קטנות ואנשים עוד עונים לו בשפה הזאת. היסטורית זה כנראה לא נכון, וזה כנראה לא חוסר־הדיוק ההיסטורי הכי גדול בסדרה, אבל הוא כן מתמיה מאוד.
אז האם מישהו יודע מה הקטע? האם עוד מישהו שם לב לזה או רק אני? האם מישהו כתב על זה עוד משהו איפושהו?
¹ למה אי־אפשר לצפות בה מחו״ל, תאגיד כאן? למה? מה הבעיה שלכם שאנשים מרוסיה, ארצות הברית, סלובקיה או אינדונזיה יצפו בסדרה הזאת? זכויות יוצרים? עומס על שרתים? מה?
הנה צילום מסך מתוך סרטון שפרסם משרד התחבורה:
השחקנית שם מבטיחה כבישים וקווי רכבות חדשים. בין היתר, היא אומרת: „תסלל מסילה חדשה עוקפת לוד התקצר את זמן ההגעה לבאר שבע ל38 דקות”. בכתוביות כתוב „תסלל” ולפי כללי הכתיב צריך לכתוב „תיסלל”, וצריך גם מקף בין ל לבין 38, אבל אלה דברים קטנים.
הרבה יותר מעניינת המילה „הַתְּקַצֵּר”. מה שכנראה קרה הוא שסיפרו למי שכתב את הטקסט שהחלפה של שי״ן הזיקה בה״א הידיעה „משפרת את הניסוח”, אבל לא סיפרו לו שאפשר לעשות את זה רק בזמן הווה.
ובשום שלב אף אחד לא שם לב שמשהו לא בסדר. הכותב לא שם לב. עורך הווידאו לא שם לב. עורך הכתוביות לא שם לב. מי שהעלה את זה לפייסבוק לא שם לב. אף אחד מהמנהלים שלהם לא שם לב. אף אחד מהם לא ניסה לקרוא את זה בקול רם ולהרהר לרגע האם זה נשמע הגיוני ונכון. וכמובן, גם השחקנית לא שמה לב שהיא אומרת משפט שאינו תקין בעליל בעברית, לא משנה באיזה משלב. ואולי בעצם היא כן שמה לב, אבל אמרו לה „סתמי ותקראי את מה שכתוב”.
זה מה שקורה כש„משפרים את הניסוח” בלי להבין את ההיגיון מאחורי הדברים. אם זה מעניין מישהו, הסיבה לכך שבכלל אפשר להחליף את שי״ן הזיקה בה״א הידיעה היא שה״א הידיעה באה לפני שמות, ובעברית, פעלים בזמן הווה הם גם פעלים וגם שמות: כותב, שומר, מקצר, מפעיל וכו׳. בגלל זה קוראים לזמן הווה בעברית גם „בינוני” – כי זאת צורה שהיא בין פועל לבין שם. אז בזמן הווה אפשר לכתוב גם „המקצרת” וגם „שמקצרת”. בזמן עתיד ובזמן עבר הפעלים הם רק פעלים ואי־אפשר לצרף אליהם את ה״א הידיעה. הדבר היחיד שנכון לכתוב במשפט הזה הוא „תיסלל מסילה חדשה עוקפת לוד שתקצר את זמן ההגעה”.
ושימו לב שאני כותב „אפשר להחליף” ולא „רצוי להחליף”. הטענה הזאת שהחלפת שי״ן הזיקה בה״א הידיעה משפרת את הניסוח מלכתחילה נראית לי מפוקפקת למדי. אני לא קראתי אותה בשום ספר על עריכת לשון או דקדוק ורק שמעתי אותה פה ושם מאנשים שמתעסקים בלשון, אבל, וזה חשוב מאוד, מעולם לא שמעתי אותה מאנשים מאוניברסיטה כלשהי או מהאקדמיה ללשון. ייתכן שזה רק צירוף מקרים, אבל זה גורם לי לחשוד שהעצה הזאת מיותרת ומלאכותית למדי. יותר מכמה שהיא משפרת את הניסוח היא פותחת לאנשים אפשרות לכתוב טקסטים שגויים בעליל, כמו שקרה בסרטון הזה. אם אתם כן מכירים ספרים של מומחי לשון אמיתיים שממליצים על החלפה כזאת, ספרו לי בבקשה. (יש לי כמה ספרים על עריכת לשון ואני מכיר אותם לא רע, אבל לא בעל־פה, ועכשיו רובם לא נגישים לי כי הם ארוזים בארגזים בגלל מעבר למדינה אחרת.)
לגבי שני הדברים הבאים אני בטוח למדי:
אני לא עושה את ההחלפה הזאת בערך אף פעם. כתיבה בשי״ן הזיקה אינה רק תקינה, אלא גם עדיפה גם בזמן הווה משום שהיא במפורש מביעה זיקה, בניגוד לה״א הידיעה. אבל פה, ממש תרגישו חופשיים להתווכח איתי – אני באמת מתעניין בדעות אחרות. האם יש למישהו הסבר מפורט על מקרים שממש עדיף להשתמש בהם בה״א הידיעה, חוץ מההרגשה הכללית שזה „יפה”, „מכובד” או „רשמי” יותר?
אתם מוזמנים לתקן אותי אם אני טועה במשהו, אבל השתדלו להביא מקורות כתובים כגון ספרים, כתבי עת או אתרים מקצועיים או אקדמיים. (ולא, צ׳אט ג׳י־פי־טי הוא לא מקור לשום דבר, אז אל תבזבזו על זה את זמני ואת זמנכם.)
וכן, יש עוד כמה דברים לשוניים מוזרים בסרטון הזה. למשל, השחקנית אומרת *מַחְלֵף שׁוֹקֵ֫ת במקום מֶחְלַף שֹׁ֫קֶת. למי שזה לא ברור לו מהניקוד, אסביר: השחקנית אומרת את שתי המילים לא נכון. ההגייה התקנית של המילה „מחלף” היא mekhlaf ולא makhlef, ובגלל זה בחלק מהתמרורים של המחלפים המילה הזאת אפילו מנוקדת. ואת השם של המחלף שהיא מדברת עליו צריך לבטא במלעיל (Shóket) ולא במלרע (Shokét). אבל זה פחות מוזר מ„הַתְּקַצֵּר”, ואפשר לדמיין לא מעט דוברי עברית שיבטאו את המילים האלו ככה. טועה מי שחושב שאני מתלונן על „בורות” או „עילגות”. הבעיה האמיתית פה היא שמשרד התחבורה לא לגמרי יודע מה הוא עושה.
הכנתי לארוחת ערב וונטונים, ובת השש סיפרה בעברית לאימא שהיא ראתה סרט מצויר שבו דוב קנדי „מוצא וונטון קסם, שכשאוכלים אותו, הופכים לאנשים מִקִיטַאי.”
למי שלא יודע, קִיטַאי (Китай) הוא שמה של סין ברוסית.
אנשים לפעמים שואלים אותי איך זה לגדל ילדים בכמה שפות (בהתחלה עברית רוסית, ועכשיו גם אנגלית). „האם הם לא מתבלבלים?”
התשובה הקצרה היא שלא, לא מתבלבלים.
התשובה הארוכה היא שרוב הזמן לא מתבלבלים, ולפעמים כן מתבלבלים וכשזה קורה, זה מגניב לאללה.
היום מלאו 14 שנים עבריות לאירוע מכונן בחיים שלי, אבל אני מרשה לעצמי לחשוב שזה אירוע, טוב, אולי לא מכונן, אבל חשוב למדי בהיסטוריה של השפה העברית.
בז׳ בכסלו תשע״א, 14 בנובמבר 2010, השלמתי את התרגום לעברית של כל ממשק המשתמש של ויקיפדיה ושל מיזמים שקשורים אליה (ויקימילון וכיו״ב). לא עשיתי את זה לבד. היו אנשים שעשו את זה לפניי: רותם דן ורותם ליס (שרק במקרה יש להם אותו שם פרטי), אסף ברטוב, ירון שהרבני, אגבד, ערן רוזנטל ואחרים. אני התחלתי להבין איך עובדת מערכת תרגום הממשק מתישהו ב־2008. ב־2010 התחלתי להבין אותה טוב יותר וקלטתי את הדבר הכי חשוב: התרגום לעברית לא נמצא על 100%. הוא צריך להיות על 100%. החלטתי להביא אותו ל־100%. והבאתי.
זה לקח לי… לא זוכר כמה זמן. כמה שבועות. אולי כמה חודשים. אפשר לחפור ביומנים, אבל אין לי כוח וזה לא חשוב כל־כך.
מה שחשוב יותר הוא הדבר הבא: מאז אותו יום ב־2010, אני בודק את אחוז התרגום לעברית יום־יום, ואם הוא לא 100%, אני מחזיר אותו ל־100%. יום־יום. ארבע־עשרה שנים. כמעט בלי הפסקות. היו רק שתי הפסקות משמעותיות – בתשע״ה (2014) ובתשע״ט (2018). בשני המקרים זה קרה כי נולדו לי ילדים. ויקיפדיה היא אתר חשוב מאוד בכל השפות, ובפרט בעברית, אבל טיפול בתינוקות שלי הוא דבר חשוב יותר מהתרגום לעברית של ממשק המשתמש שלה. אבל זהו, חוץ מטיפול בתינוקות, אין כמעט דבר חשוב יותר. אז בשני המקרים האלה, היו הפסקות של כמה חודשים שבהם התרגום היה תשעים ומשהו ולא 100%. ואחר־כך הוא חזר להיות 100%.
התוכנה משתנה כל הזמן ונוספים אליה מחרוזות לתרגום (בעגה שלנו אנחנו גם קוראים להן „הודעות”). אז בוקר־בוקר, האחוז של התרגום יורד ל־99%. ואז אני מחזיר אותו ל־100%. אז, לפני ארבע־עשרה שנים, היה צריך לתרגם בסביבות עשרת אלפים הודעות כדי להשלים את כל הממשק. עכשיו זה בסביבות שלושים אלף. לפעמים אנשים אחרים עוזרים לי. חלק מהם כבר הזכרתי ברשימה לעיל. ויש עוד. אפשר למצוא רשימה מלאה של תורמים לתרגום בעברית. אבל אני די בטוח שאין עוד אף אחד מלבדי שבודק בוקר־בוקר ומוודא שהאחוזים חוזרים ל־100%.
וגם אין עוד שפה שבמשך ארבע־עשרה שנים, כמעט בלי הפסקה, חזרה יום־יום ל־100%. צרפתית מגיעה לזה לעיתים קרובות, אבל פחות מעברית. אינטרלינגואה קרובה לזה מאוד רוב הזמן (זאת שפה שמעט מאוד אנשים משתמשים בה, אבל אחד מהם מתמיד בתרגום הממשק של ויקיפדיה). עוד כמה שפות שקרובות לזה הן הולנדית, סינית (מנדרינית, גם מופשטת וגם מסורתית), נורווגית, גרמנית, טורקית, אוקראינית, מקדונית, סלובנית, ערבית, פורטוגלית, ספרדית, פולנית ועוד.
אבל אף אחת מהן לא מתמידה על 100% כמו עברית.
אם אתם קוראים את זה, אתם כנראה משתמשים בוויקיפדיה העברית. ואתם כל הזמן רואים שכל התפריטים וכל הכפתורים בה בעברית. לולי עשיתי את מה שאני כבר ארבע־עשרה שנים, חלק מהם כנראה היו כתובים באנגלית. זה מה שקורה בכל השפות האחרות. אתם כנראה בכלל לא תמהים: „מי בעצם דואג לכך שזה יהיה כתוב בעברית?” וזה בסדר, זאת כל הכוונה שלי שזה יהיה שקוף ופשוט לשימוש וסוג של מובן מאליו. אבל הנה, הגעתם לקרוא את זה, ועכשיו אתם יודעים שזה עבדכם הנאמן ועוד כמה מתנדבים נהדרים.
ואני משתדל לדאוג לא רק לעברית. לכך שאני מתרגם את הכול לעברית יש עוד השלכות. כדי לתרגם הכול לעברית, אני צריך לקרוא הכול באנגלית. לפעמים אני מוצא שגיאות במחרוזות המקוריות באנגלית ומתקן אותן. לפעמים אני מציץ לתרגומים בשפות אחרות ומצליח לראות שיש בתרגומים אליהן שגיאות. כשאני רואה את זה, אני מנסה לתקן גם אותן או למצוא מישהו שיודע את השפה ויכול לתקן. הפכתי לתומך חצי־רשמי במתרגמי הממשק של ויקיפדיה לכל השפות, לא רק לעברית.
אוסיף איזה מאמר מוסגר ברוח הזמן הנוכחי. בערך לפני שנה, כמה אנשים נזפו בי שאני לא עושה מספיק כדי לקדם בוויקיפדיה באנגלית את הצד הישראלי בסיפור על המלחמות במזרח התיכון. אז תראו, מי שרוצה לשכנע את העולם שישראל היא הצד הצודק במלחמה על־ידי כתיבת ערכים בוויקיפדיה באנגלית – בכיף, כדאי מאוד לעשות את זה, במיוחד אם עושים את זה תוך כדי הקפדה על בדיקת עובדות וציטוט מקורות, כפי שדורשים כללי הכתיבה בוויקיפדיה (באנגלית הרבה יותר מאשר בעברית). לי אין מספיק ידע או זמן לעשות את זה הרבה, אבל כן יש לי ידע וזמן לדאוג לכך שהתוכנה של ויקיפדיה תעבוד באופן מושלם בעברית וגם לעזור לאנשים שכותבים בשפות אחרות לעשות את זה. אז זה עוד משהו שאני מרשה לעצמי: לחשוב שזה מחזק אנשים שמדברים עברית לא פחות מוויכוחים על ניסוחים בנושא מלחמות בוויקיפדיה באנגלית. תרגישו חופשיים לא להסכים; לא ממש אכפת לי.
אבל מה שחשוב יותר הוא שאף שאני עושה את זה באופן קבוע כבר ארבע־עשרה שנים ולא מתכוון להפסיק כל עוד אני נושם ויש לי חיבור לאינטרנט, אני לא חייב להיות היחיד שבודק יום־יום אם יש משהו חדש לתרגם. גם אתם יכולים. עושים את זה באתר translatewiki.net, אז פשוט צרו חשבון ותתחילו להוסיף תרגומים ולתקן את התרגומים שלי כי אני בטוח עושה טעויות. גם אם לא תעשו את זה, מותר לכם להיות גאים בכך שאתם יודעים לקרוא בשפה היחידה שהממשק של ויקיפדיה מתורגם אליה במלואו. אבל אם כן תעשו את זה, תוכלו להיות גאים עוד יותר כי יהיה לכם חלק בזה. היום קצר והמלאכה מרובה.
חיפושים כמשל 