גבעת סנט מייקל
 | |
| גבעת סנט מייקל | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | קורנוול |
| קואורדינטות | 50°07′01″N 5°28′41″W / 50.116936°N 5.477967°W |
| סוג | אי בזמן גאות |
| שטח | 0.09 מייל רבוע |
| גובה מרבי | 61[1] מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת  |
| אוכלוסייה | 29 (2021) |
  | |
גבעת סנט מייקל (באנגלית: St Michael's Mount, בקורנית: Karrek Loos yn Koos, שפירושו "סלע מאפיר ביער") היא אי בגאות[א] במפרץ מאונט (Mount's Bay) בקורנוול, אנגליה, הממלכה המאוחדת. האי הוא מועצה מקומית (Civil parish) ומקושר לעיירה מראזיון (Marazion) באמצעות סוללה של אבני גרניט באורך של כ-400 מטרים שאפשר ללכת עליה רק בזמן השפל. ב-2011 התגוררו באי 35 תושבים.[2] האי מנוהל על ידי קרן הנאמנות הלאומית למקומות בעלי עניין היסטורי או יופי טבעי, והטירה והקפלה היו ביתם של הברונטים ממשפחת סנט אוביין (St Aubyn) מאז 1659. הבניינים הראשונים, על הפסגה, מתוארכים למאה ה-12.
השם בשפה הקורנית, מילולית "הסלע האפור ביער", מרמז כנראה על תקופה לפני שמפרץ מאונט הוצף, ומתאר גבעה בתוך יער. שרידים של העצים נראים בשפל בעקבות סערות בחוף בכפר פראנטנו (Perranuthnoe) הסמוך. תיארוך פחמן-14 קבע שעצי האגוז שקעו במים סביב תחילת המאה ה-18.[3]
בהיסטוריה הייתה גבעת סנט מייקל תמונת ראי של מון-סן-מישל בנורמנדי בצרפת (שאיתו היא חולקת מאפיינים של אי בגאות ואותה צורה חרוטית, אף שהיא קטנה בהרבה, 230 דונם בהשוואה למון-סן-מישל, ששטחו כקילומטר רבוע), והמנזר הראשון שהוקם בראש הגבעה היה מנזר נספח של המסדר הדתי של הבנדיקטינים ממון-סן-מישל.
גבעת סנט מייקל היא אחד מארבעים ושלושה איים בגאות שניתן להגיע אליהם ברגל מהאי הבריטי. חלק מהאי הוגדר כאזור טבע מוגן (Site of Special Scientific Interest) ב-1995 בשל הגאולוגיה של האתר.[4][5]
פרהיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות עדויות לכך שאנשים התגוררו באזור בתקופה הנאוליתית בבריטניה (מבערך 4000 ועד 2500 לפני הספירה). התגלית העיקרית הייתה ראש חץ מצור, שנתגלה בתוך גומה רדודה בחלק התחתון של המורדות המזרחיים, כיום חלק מהגנים המודרניים. חתיכות צור נוספות נתגלו, ולפחות שניים מהם יכולים להיות מזוליתיים (בערך 8000 עד 3500 לפנה"ס). בתקופה המזוליתית בריטניה הייתה עדיין מחוברת לאירופה דרך דוגרלנד, והארכאולוגית והפרהיסטוריונית קרוליין מלון (Caroline Malone) ציינה שבשלהי התקופה המזוליתית היו האיים הבריטיים "נחשלים טכנולוגית" במונחים אירופאים, כשהתושבים היו ציידים-לקטים בעוד שמרבית התושבים בדרום אירופה כבר עברו ליישובי קבע ולכלכלה המבוססת על חקלאות.[6] באותה תקופה הגבעה הייתה כנראה שטח של אדמה יבשה המוקפת יער הגדל בביצה. כל שריד למחנות נאוליתיים או מזוליתיים נמחק בעקבות הבנייה הנרחבת אחר-כך, אבל סביר להניח שעל הגבעה היו מחנה עונתי או מחנה לזמן קצר עבור בני התקופה המזוליתית.
אף אחד מאבני הצור שנתגלו לא מתוארך לתקופת הברונזה (בין 2500 ל-800 לפנה"ס), אם כי כל גל אבנים המאפיין תקופה זו שאולי הוקם בפסגה בוודאי נהרס כשהוקמה הטירה. כיום מניחים שמקורו של מטמון של כלי נשק מנחושת, שפעם חשבו כי נתגלה על הגבעה, הוא בביצת מראזיון (Marazion Marsh). גדרות אבן הגנתיות על המורדות הצפון-מזרחיים הן כנראה מהאלף הראשון לפנה"ס, ומשערים כי הן שרידים של מצודת צוק (Promontory fort). הגבעה היא אחד המועמדים לאי איקטיס (Ictis), שתואר כמרכז סחר בבדיל בחיבור ההיסטורי "ביבליותקה היסטוריקה" שנכתב על ידי דיודורוס סיקולוס איש אגירה שבסיציליה, בן המאה הראשונה לפנה"ס.[7]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייתכן כי במקום פעל מנזר מהמאה השמינית עד תחילת המאה האחת עשרה, ובמשך שנים רבות האמינו שהמלך אדוארד המודה העניק את האי למנזר הנורמני של מון-סן-מישל על סמך עותק מאוחר יותר של אמנה שנתגלה באברנש (Avranches) בצרפת. כיום מניחים שעותק זה הוא זיוף של הנזירים שחיו במקום שנעשה לאחר הכיבוש הנורמני של אנגליה במטרה להוכיח לשליטים החדשים שהגבעה הייתה בבעלותם כחוק זמן רב.[8] זה לא היה הזיוף היחיד שנעשה על ידי הנזירים במאה ה-11. במטרה להגדיל את הרווחים של המנזר תלו הנזירים על שער המנזר שטר מחילה מזויף, כביכול מטעם האפיפיור גרגוריוס השביעי, שבו הוא מעודד עלייה לרגל למנזר בגבעת סנט מייקל.[9] בנייני המנזר נבנו במאה ה-12, וב-1275 החריבה רעידת אדמה את כנסיית המנזר המקורית, והיא נבנתה מחדש בשלהי המאה ה-14.
המנזר היה מנזר נספח (priory) של המנזר במון-סן-מישל, עד שכל המנזרים שהיו שייכים למסדרים מחוץ לאנגליה פורקו כתוצאת לוואי של מלחמת מאה השנים, כשהנרי החמישי, מלך אנגליה העניק את המנזר לאם המנזר של מנזר סיון (Syon Monastery) באייזלוורת (Isleworth) שבמחוז מידלסקס ב-1424. בכך נותק הקשר בין המנזר למון-סן-מישל.[10] ג'ון דה ור, הרוזן ה-13 של אוקספורד (John de Vere, 13th Earl of Oxford), לכד את הגבעה ועמד במצור בן 23 שבועות כנגד 6,000 מחייליו של אדוארד הרביעי, מלך אנגליה בשנים 1473–1474. פרקין וורבק, טוען לכתר של ממלכת אנגליה, לכד את הגבעה ב-1497. המפרי ארונדל (Humphrey Arundell), שהיה מפקד חיל המצב בגבעת סנט מייקל, הוביל את מרד ספר התפילה ב-1549. אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה העניקה את גבעת סנט מייקל לרוברט ססיל, רוזן סולסברי הראשון, ובנו מכר את המקום לפרנסיס באסט (Francis Bassett), שהיה השריף העליון של קורנוול. בתקופת מלחמת האזרחים האנגלית עמד סר ארתור באסט, אחיו של פרנסיס באסט, במצור בגבעת סנט מייקל כנגד כוחות הפרלמנט עד 1646. ג'ון באסט, בנו ויורשו של פרנסיס באסט, שילם מחיר על תמיכתו במלך צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה כנגד הפרלמנט, וב-1659 נאלץ למכור את גבעת סנט מייקל לקולונל ג'ון סנט אוביין (John St Aubyn). הגבעה נשארה מאז בבעלות משפחת סנט אוביין (כיום משפחת ברון סנט ליוון - Baron St Levan), והמשפחה עדיין מתגוררת באי.
היסטוריה מהמאה ה-18
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעט מאוד ידוע על הכפר לפני תחילת המאה ה-18, למעט שהיו כמה בקתות של דייגים ובקתות של המנזר. לאחר שיפורים בנמל בשנת 1727, הפכה גבעת סנט מייקל לנמל משגשג.
רעידת האדמה בליסבון ב-1755 גרמה לגלי צונאמי בחוף קורנוול, למעלה מ-1,500 קילומטרים ממרכז הרעש. בגבעת סנט מייקל הים התרומם לגובה של כ-2 מטרים תוך 10 דקות, וירד באותו קצב ואז המשיך לעלות ולרדת במשך חמש שעות. הסופר הצרפתי ארנו בוסקוביץ (Arnold Boscowitz) טען ש"לאורך החופים של קורנוול היה אובדן גדול של חיים ורכוש".
בהגיע 1811 היו בכפר חמישים ושלושה בתים וארבעה רחובות. המזח הוארך ב-1821,[11] והאוכלוסייה באי הגיעה למספר שיא של 221 נפשות. היו במקום שלושה בתי ספר, קפלה וסליאנית, ושלושה פאבים, ששירתו בעיקר מלחים מספינות שעגנו בנמל. הכפר החל להתדרדר בעקבות שיפורים משמעותיים לנמל הקרוב בפנזנס (Penzance), ובעקבות הקמת שלוחה של מסילת הברזל לפנזנס ב-1852, ורבים מהבתים והמבנים נהרסו.
בתחילת המאה ה-20 נבנה פוניקולר תת-קרקעי קצר על מסילה צרה. הוא שימש להעברת משאות במעלה הגבעה אל הטירה. הפוניקולר מופעל מדי פעם, אבל רק לצורך הדגמה ואינו פתוח לציבור הרחב, אם כי ניתן לראות קטע קצר שלו בנמל.[12]
בתחילת מלחמת העולם השנייה נבנו ביצורים על הגבעה כהכנה לקראת הפלישה (שלא התממשה) של הצבא הגרמני. על הגבעה עדיין נותרו שלושה פילבוקסים.[13] שישים וחמש שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, התברר על סמך ראיונות עם אנשים שחיו בתקופה זו ששר החוץ לשעבר של גרמניה הנאצית יואכים פון ריבנטרופ, שהיה השגריר בלונדון בשנות ה-30 של המאה ה-20 התכוון להתגורר על הגבעה לאחר כיבוש בריטניה. מסמכים מהארכיון חשפו שבתקופה שבה שהה כשגריר בבריטניה, כאשר הציע ברית עם גרמניה הנאצית, נהג ריבנטרופ לבקר בקורנוול לעיתים קרובות.[14]
ב-1954 העניק פרנסיס ססיל סנט אוביין, ברון סנט ליוון השלישי (Francis Cecil St Aubyn, 3rd Baron St Levan) את מרבית גבעת סנט מייקל לקרן הנאמנות הלאומית למקומות בעלי עניין היסטורי או יופי טבעי, יחד עם קרן נאמנות בסכום גדול. משפחת סנט אוביין שמרה לעצמה את הזכות להתגורר בטירה במשך 999 שנים, ואת הרישיון לנהל את ביקורים של הציבור בחדרים ההיסטוריים של הטירה, יחד עם הקרן הלאומית.
האי כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראש הגבעה ניצבת הטירה ובה משולבת כנסיית המנזר מהמאה ה-12 ונערכות בה תפילות גם בימינו. חלק מחדרי הטירה פתוחים לסיורים בתשלום, ומוצגים בהם פריטים עתיקים, כולל שריון אבירים, ציורים ורהיטים.[15] כמה בתים נבנו על מורדות הגבעה מול מראזיון, ומעיין מספק מי שתייה. יש שורה של שמונה בתים מאחורי הכפר הנוכחי שנבנו ב-1885 ומכונים Elizabeth Terrace. בחלק מהבתים מתגוררים אנשי צוות העובדים בטירה ובמקומות אחרים באי. בית הקברות של הגבעה (אינו פתוח לציבור) מכיל קברים של דיירים לשעבר של האי וכמה מלחים שטבעו. בניינים נוספים כוללים אורוות, מכבסה, אולם שבו תפרו מפרשים (כיום מסעדה) ושני פונדקים לשעבר. מגרש כדורת לשעבר צמוד לאחד הבניינים.
בנמל, שהורחב ב-1823 יכולים לעגון ספינות עד מעמס של 500 טון, ויש בו מזח המתוארך למאה ה-15 ששופץ אף הוא. המלכה ויקטוריה ירדה מהיכטה המלכותית באי ב-1846 ולוחית ברונזה המנציחה אירוע זה נמצאת בקצה המזח.
אטרקציה נוספת באי הוא הפוניקולר התת-קרקעי שעדיין משמש להעברת משאות מהנמל אל הטירה. הפוניקולר הוכן בשיטת חפירת תעלה שאחר-כך כוסתה, למעט קצה המסלול שחייב לחצוב מנהרה בסלע הגרניט.
הסוללה בין הגבעה ומראזיון שופרה ב-1879 על ידי הגבהתה באמצעות חול ואבנים ב-30 סנטימטרים. הסוללה שופצה ב-2016 בעקבות נזקים שנגרמו מסופות החורף.[16] כמה מחקרים הראו שכל עלייה בגובה פני הים בנוסף לסחיפה הטבעית הקיימת יסכנו את חוף קורנוול, כולל גבעת סנט מייקל.[17]
ממשל מקומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
למטרות ממשל מקומי מוגדרת גבעת סנט מייקל כמועצה מקומית (Civil parish). המועצה מתנהלת באמצעות מפגש שנתי של בעלי זכות הבחירה. כשברון סנט ליוון הוא יושב ראש מפגש הקהילה של גבעת סנט מייקל.
גאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחשופי סלע סביב גבעת סנט מייקל מספקים הזדמנות לראות מאפיינים רבים של הגאולוגיה של קורנוול במקום אחד.[18] הגבעה בנויה מהחלק העליון ביותר של מחדר גרניט לתוך אבן בוץ מהדבון שעברה התמרה או פליט. בגרניט יש עורקים של גרייזן (גרניט שעבר התמרה באמצעות מטאסומטיזם) מפותח היטב. בשל הגאולוגיה של האתר הוגדר חלק מהאי כאזור טבע מוגן (Site of Special Scientific Interest) ב-1995.
סלעי גרניט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגבעה ניתן להבחין בשני סוגי גרניט. מרבית המחדר הוא גרניט הכולל טורמלין ומוסקוביט שהוא בעל מרקם פורפירי משתנה. סוג זה נפרד מגרניט מוסקוביט וביוטיט על ידי פגמטיטים.
פליטים מהדבון
[עריכת קוד מקור | עריכה]סלעים אלו נוצרו במקור כאבן בוץ ועברו התמרה אזורית ועיוות (בעיקר בשל קימוט) באורוגנזה הווריסקנית (Variscan orogeny). ואז הם היו נתונים להשפעה של המחדר של הגרניט, שגרם להתמרת מגע נוספת, תוך יצירת הורנפלס ומינרליזציה.
מינרליזציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המינרליזציה המפותחת ביותר קיימת בחלק העליון של הגרניט בצורה של עורקים של דפים של גרייזן. עורקים תלולים אלו שכיוונם מזרח מערב נוצרו בסידוק הידראולי (hydraulic fracturing) כאשר הלחץ של הנוזל בקצה הגרניט הגיע לרמה קריטית. הגרניט נסדק והנוזלים שינו את הרכב הגרניט באמצעות החלפת פצלת השדה בקוורץ ומוסקוביט. הנוזלים היו עשירים בבור, בדיל וטורמלין. המינרלים וולפרמיט וקסיטריט נפוצים בעורקי הגרייזן. ככל שהאזור התקרר העורקים נפתחו לנוזלים מסלעי הסביבה ונוזלים אלו השקיעו סולפידים, כדוגמת כלקופיריט וסטניט. עורקי גרייזן מקומיים התפתחו גם בתוך סלעי הפליט.
בפולקלור ובתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקור לשם האתר הוא בטענה שבמאה החמישית חזו דייגים מקומיים במלאך מיכאל (באנגלית סנט מייקל) מופיע על הגבעה.[19] אחת הגרסאות היא של הכומר האוגוסטיני ג'ון מירק (John Mirk) בן המאה ה-15, שהעתיק פרטים ממקראת הזהב.[20]
החל מהמאה ה-18 התפרסמה אגדה שבמהלך המאה ה-6 בתקופת המלך ארתור, לפני שהטירה נבנתה היה האי ביתו של ענק בגובה 6 מטרים ושמו קורמורן (Cormoran), שחי במערה יחד עם האוצרות שגזל בהטלת אימה על העיירות והכפרים בסביבה. עד שבן איכר צעיר בשם ג'ק נטל על עצמו להתמודד עם איום ענק זה, שהיה לו תיאבון לבקר וילדים, וקטל אותו בכך שלכד אותו בבור שהיה מוסווה והרג אותו במכות גרזן על ראשו. כאשר חזר לביתו, חלקו לו זקני הכפר כבוד מנצחים, ומאז הוא נקרא "ג'ק קוטל הענק" (Jack the Giant Killer).
במאה ה-17 הציב ג'ון מילטון את הגבעה כרקע לאקט הסיום של מה שפעם היה אחת הפואמות המפורסמות ביותר בשפה האנגלית ליסידאס (Lycidas), שהתבססה על פולקלור מסורתי על פיו יושב המלאך מיכאל על כיסא אבן גדול בפסגת הגבעה, משקיף למרחקים וכך מגן על אנגליה.[21] הפואמה מתבססת על מסורות שונות מהתנ"ך, המיתולוגיה הקלאסית והפולקלור המקומי ובאמצעותם היא יוצרת אלגיה לעולם הפגני שהלך ודעך. באמצע שנות ה-50 של המאה ה-19 הסצנה בפואמה שבו ליסידאס טובע בים מתחת לגבעה, תוארה בתחריטים ובציורים על ידי ויליאם טרנר.[22]
הגבעה הופיעה כרקע לכמה סרטים, כולל הסרט דרקולה מ-1979 שבו הטירה בראש הגבעה שימשה כצד החיצוני של טירת דרקולה.[23] היא הופיעה בסרט ג'יימס בונד לעולם אל תאמר לעולם לא, כששני טילים מונחים חמושים בראש נפץ גרעיני עפים מעל האזור הכפרי של אנגליה ואז מעל לים כשהם חולפים ישירות מעל גבעת סנט מייקל. בסרט ג'וני אינגליש מ-2003 הייתה הטירה הצד החיצוני של הטירה של פסקל סובאז' בצרפת.
"מון-סן-מישל + גבעת סנט מייקל" הוא קטע של אמן המוזיקה האלקטרונית אפקס טווין, שגדל בקורנוול.
בסדרת ספרי הפנטזיה של מייקל מורקוק על הנסיך קורום מופיע גרסה דמיונית של גבעת סנט מייקל כ"הר מוידל" (Moidel's Mount).
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שקיעת השמש על הגבעה -
טירת סנט מייקל -
הסוללה בשפל -
סוללת תותחים על האי -
זריחה במפרץ מאונט -
מפרץ מאונט, 2014 -
שלט האצולה של משפחת סנט אוביין -
חדר בטירה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גבעת סנט מייקל- גבעת סנט מייקל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גבעת סנט מייקל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ באנגלית tidal island, לשון יבשה או אי כתלות בגאות ובשפל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ St Michael's Mount at Hill Bagging
- ^ St Michael's Mount – Genuki
- ^ Gavin de Beer (ביוני 1960). "Iktin". The Geographical Journal. 126 (2): 160–167. doi:10.2307/1793956.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Peter Caton (2011). No Boat Required – Exploring Tidal Islands. ISBN 978-1848767-010.
- ^ St Michael's Mount, Cornwall, England, UK
- ^ Malone, Caroline (2001). Neolithic Britain and Ireland. Stroud: Tempus. ISBN 0-7524-1442-9.
- ^ ICTIS INSVLA at roman-britain.org
- ^ Mont Saint Michel in Normandy and St Michael's Mount in Cornwall
- ^ Diana Webb, Pilgrimage in Medieval England
- ^ J. R. Fletcher, Short History Of St. Michael's Mount Cornwall
- ^ "St Michael's Mount". New Monthly Magazine. במאי 1821. p. 259.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "St Michael's Mount Cliff Railway". South Western Historical Society.
- ^ A medieval castle that floats?
- ^ Vanessa Thorpe (3 באוקטובר 2010). "Nazi foreign minister planned to own Cornwall as his retirement home". The Observer.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ the castle
- ^ "Causeway at St Michael's Mount restored". BBC News. 22 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Steven Morris (13 באוקטובר 2008). "South-west England's treasures in danger". The Guardian.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Marazion to Porthleven (virtual geological field excursion)" (PDF). University of Exeter.
- ^ "Timeline of The Mount". St. Michael's Mount. אורכב מ-המקור ב-20 בינואר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Richard Freeman Johnson (2005). Saint Michael the Archangel in medieval English legend. Boydell Press. p. 68. ISBN 1-84383-128-7.
- ^ Lycidas Milton, John (1608 - 1674)
- ^ The Death of Lycidas - “Vision of the Guarded Mount”
- ^ Derek Pykett (2008). British Horror Film Locations. McFarland. p. 41.