הצגת המקור של הדף "גזענות בישראל"

ב'''ישראל''' קיים מערך חוקים נגד [[אפליה]] על רקע [[גזע (אדם)|גזע]] ונגד '''גזענות''' ו[[הסתה לטרור במערכת החינוך ברשות הפלסטינית|הסתה]] ל[[גזענות]], הן מצד הממשל והן מצד פרטים וגופים אחרים. ממשלת ישראל{{הערה|[https://www.gov.il/he/departments/units/anti_racism_unit היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות]}} וקבוצות וארגונים שונים בישראל נאבקים בגזענות, וישראל היא מדינה שותפה ל{{ה|אמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית}} וחתומה על {{קישור שפה||Convention Against Discrimination in Education|האמנה נגד אפליה בחינוך}}.
עם זאת, כמו בכל העולם, גם ב[[ישראל]] ישנם גילויי גזענות, החל מאי קבלה למקומות עבודה ולמוסדות על רקע מוצא, התבטאויות גזעניות ועד למקרים אלימים של פגיעה ברכוש ובנפש. אירועים אלו משקפים את המתחים הקיימים בחברה הישראלית.

על פי פרופסור [[סמי סמוחה]], ההגדרות ה[[ליברליות]] של גזענות זו אינן מתאימות לחברות שסועות באופן עמוק, כמו בישראל, ש[[מוצא אתני|המוצא האתני]] משמש בהן בסיס לקשר בין בני המיעוט לבני הרוב. כך למשל, על פי ההגדרה הליברלית, סירוב להינשא לבן זוג מן העדה האחרת ייחשב לגזענות, אך נישואי פנים הם נורמה בחברות שבהן המיעוט אינו מיעוט נטמע. על פי התפישה הליברלית, אי אמון בבני המיעוט ופיקוח עליהם ייחשבו כגזענות, גם אם המצב האובייקטיבי מחייב חשדנות והשגחה – למשל, אם המיעוט שייך במוצאו לאויב ויש מהם המבצעים עבירות ביטחוניות. על פי סמוחה, דוגמאות אלה מראות שההגדרות הליברליות אינן מתאימות לחברות שסועות באופן עמוק. על כן יש לאמץ הגדרה מצומצמת יותר לגזענות, רק נגד מידה מוגזמת של יחס שלילי, אך עם זאת קשה לקבוע מהי מידה מוגזמת.{{הערה|1=סמי סמוחה, יחסי ערבים ויהודים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית}}

בעקבות עתירה שהוגשה ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] נגד השדרן [[גבי גזית]], שהשמיע ביטויים בוטים נגד [[יהדות חרדית|חרדים]] ו[[מתנחלים]], קבע ה[[משנה ליועץ המשפטי לממשלה]] שקבוצות אלו אינן כלולות בלשון החוק כיוון שאינן מהוות קבוצה מבחינת "גזע" או "מוצא אתני".{{הערה|{{NFC|איתמר לוין|גבי גזית לא ייחקר על השמצת חרדים ומתנחלים|278946|4 באוקטובר 2011}}.}} בשנת [[2022]] הגישו חברי הכנסת [[משה גפני]] ו[[יעקב אשר]] הצעת חוק להוספת האוכלוסייה החרדית להגדרת הגזענות בחוק,{{הערה|[https://main.knesset.gov.il/activity/legislation/laws/pages/lawbill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2195750 הצעת חוק העונשין (תיקון - הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג-2022], באתר [[הכנסת]]}} אך החוק לא עבר.

גזענות שמוטמעת באמצעות חוקים ו[[רגולציה|רגולציות]] בחברה או בארגון מכונה [[גזענות ממסדית]].

[[המשפט העברי]] מבסס תפיסה כי כבוד הבריות בכוחו לדחות ערכים אחרים, כך שהמאבק בגזענות הוא כלל עליון במקורות המשפט העברי, כל בני האדם נולדו שווים. בדיוני הכנסת, הדיונים נסבו סביב שאלת הגזענות וסביב היותה של ישראל מדינה ריבונית יהודית, והאם מדובר בעניין הלכתי או מורשת ישראלית.<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 591–603: חוק העונשין (תיקון מס' 20), ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf אתר דעת].</ref>

== גזענות כלפי יהודים ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אנטישמיות בעולם הערבי]], [[אנטישמיות מוסלמית]]}}
{{להשלים|נושא=פוליטיקה}}

=== רקע ===
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 146-1978-070-04A, Amin al Husseini bei bosnischen SS-Freiwilligen.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אמין אל-חוסייני]], [[1943]], סוקר מסדר חיילים מוסלמים ב[[וואפן אס אס]]]]
בעולם המוסלמי ובמזרח התיכון קיימת [[אנטישמיות מוסלמית]] כולל שנאה נגד יהודים על רקע דת, על רקע מוצא אתני ועל רקע לאומי – [[הסכסוך הישראלי-ערבי]]. גזענות זו קיימת גם בקרב ערבים ב[[יהודה, שומרון ועזה]] ובקרב [[ערביי ישראל]] במיוחד על רקע [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]]. דוגמה היסטורית לכך היא [[אמין אל-חוסייני]] שהגה והפיץ תעמולה אנטישמית, שיתף פעולה עם [[גרמניה הנאצית]], תמך בהשמדת יהודים והקים ב[[וואפן אס אס]] יחידות מתנדבים מוסלמים.

=== הסתה לגזענות ===
במשך שנים, גם לפני [[האינתיפאדה השנייה]], הופעלה ביהודה, שומרון ועזה ובקרב ערביי ישראל הסתה גזענית בבתי הספר ובאמצעי התקשורת הפלסטיניים, אשר עודדו לא רק שנאת ישראל אלא שנאת יהודים באשר הם. שנאה זו נפוצה בפרט הן במוסדות רשמיים של [[הרשות הפלסטינית]] והן בקרב חוגים אסלאמיים, כולל [[התנועה האסלאמית]] של ערביי ישראל.

הסתה זו כוללת דמוניזציה שבה היהודי מוצג כ[[שטן]] רצחני תוך שימוש ב[[סטריאוטיפ]]ים [[אנטישמיות|אנטישמיים]] ו[[עלילת דם|עלילות דם]] שיובאו מאירופה. כך למשל, טען השייח' [[ראאד סלאח]] שהיהודים אכלו לחם וגבינה שבהם דם ילדים,{{הערה|איתמר ענברי, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/545/008.html "אתם מהמרים על עתיד עמכם": בדרשה נוטפת ארס תקף השייח' ראאד סלאח את ישראל והזהיר: י-ם עוד תהיה בירה איסלאמית], [[nrg מעריב]], 16 בפברואר 2007}} וכן [[הכחשת שואה]] לצד האדרת ושיבוח [[גרמניה הנאצית]] (למשל: ספרו של [[אדולף היטלר]], [[מיין קאמפף]] הוא [[רב-מכר]] בקרב הפלסטינים{{הערה|1={{הטלגרף|Sean O'Neill and John Steele|Mein Kampf for sale, in Arabic|news/uknews/1388161/Mein-Kampf-for-sale-in-Arabic.html|19 March 2002}}}}). ההסתה מתבטאת גם בקריאות ל[[אלימות]] ולביצוע מעשי [[טרור]] ו[[רצח]] נגד יהודים. בשנת 2015 קרא המטיף ח'אלד אל-מוגרבי ב[[הר הבית]] ליהודים: "הערפדים, המערבים דם ילדים במצותיהם, יחוסלו כולם!".{{מקור|נושא=ישראל}}

=== "אד'בח אל-יהוד" ו"מוות ליהודים" ===
{{ערך מורחב|מוות ליהודים}}
"'''אד'בח אל-יהוד'''" (ב[[ערבית]]: '''إذبح اليهود''', או "איטבח אל-יהוד" בתעתיק שגוי כפי שמופיע בחלק מהמקורות להלן) היא קריאה בערבית המופנית כלפי יהודים. היא משמשת כקריאת שנאה [[גזענות|גזענית]]{{הערה|{{דבר||"אטבח אל יהוד" בשוק פ"ת|19350207|80}}.{{ש}}{{דבר||אבו כביר משתוללת|19361123|47}}.{{ש}}{{דבר||נקנסו 4 נשים שהשתתפו בהפגנות ברצועה|19680529|22}}.{{ש}}[[אורה ערמוני]], [http://www.kibbutz.org.il/itonut/2007/haver/071214_shevi.htm בחזרה מהשבי הלבנוני], 14 בדצמבר 2007.}} ואף כקריאה שהשמיעו [[ערבים]] בעת שיצאו לפגוע ביהודים בעיקר ב[[תקופת היישוב]].

קריאה זו נידונה בפסקי דין אחדים במדינת ישראל. כך, למשל, ב[[בית משפט השלום]] ב[[ירושלים]] הואשם ערבי שב-[[20 באוקטובר]] [[2000]] צעד בראש תהלוכה ב[[מזרח ירושלים]] וקרא "איד'בח אל-יהוד" וקריאות נוספות, והוא הורשע בעבירה של [[איסור פרסום הסתה לגזענות]].{{הערה|פ (י-ם) 4577/00 '''מדינת ישראל נגד איאד סוב לבן''', ניתן ב-6 בנובמבר 2002.}} ביולי [[2014]], לאחר שטף של פרסומי איבה וגזענות ב[[פייסבוק]] על רקע [[מבצע צוק איתן]], קבע שופט בית משפט השלום, בעקבות פוסט של [[ערבי ישראלי]] שכתב "מוות ליהודים" על רקע תמונת טנק שרוף, כי "אין מקום למעצרם של אנשים בשל התבטאויות בלבד".{{הערה|{{כלכליסט|ענת רואה|ביהמ"ש: לא ניתן לעצור אדם שכתב "מוות ליהודים" בפייסבוק|3636972|27 ביולי 2014}}}}

בנוסף לביטוי "אד'בח אל־יהוד", נעשה שימוש בביטוי "מוות ליהודים" כקריאת שנאה גזענית נגד הציבור היהודי. השימוש בביטוי כולל את קריאתו בקול וכיתובו באמצעות [[גרפיטי]].{{הערה|{{ynet|שמוליק גרוסמן|צעדת סילואן - תחת מטר אבנים ו"מוות ליהודים"|3880231|25 באפריל 2010}}.}}{{הערה|{{וואלה!|קובי דוד|כתובות "מוות ליהודים" רוססו על בתי כנסת בצפת|1868010|12 באוקטובר 2011}}.}}{{הערה|{{nrg|עדי חשמונאי|שני תושבי צפת הודו בריסוס בתי הכנסת|295/377|12 באוקטובר 2011|1|2}}.}}{{הערה|{{וואלה!|איילה חננאל|מי צעק "מוות ליהודים" בקו 5 בתל אביב?|1679206|26 במאי 2010}}.}}

== גזענות כלפי ערבים ==
[[קובץ:Kach Demo Jerusalem song.webm|שמאל|ממוזער|250px|שיר אנטי ערבי בהפגנת ימין בירושלים, יוני 2014]]
מזמן [[קום מדינת ישראל]] סובלת אוכלוסיית [[ערביי ישראל]] ואוכלוסיית הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון מגילויי גזענות.
המחקר האקדמי מצביע על כך שהשימוש במונח 'גזענות', בהשפעת [[השואה]], היה בגדר [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] למן קום המדינה עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20]], בהן צפה ועלתה בעיית הגזענות בישראל והדיון בה קיבל לגיטימציה והניע מאבק משפטי וממלכתי בה.{{הערה| ''גזענות בישראל'', עורכים יהודה שנהב ויוסי יונה, הוצאת מכון ון ליר (2008), עמוד 48, 61-2; בין השינויים הבולטים ביחס לגזענות היה תוספת סעיף 7א ל[[חוק יסוד: הכנסת]].}} בדצמבר [[1992]] הזמין חבר הכנסת [[אברהם בורג]], יושב ראש [[ועדת החינוך, התרבות והספורט|ועדת החינוך של הכנסת]], סקר הבוחן את עמדות הציבור בנושא האלימות והיחס כלפי אזרחים פלסטינים. תוצאות הסקר הצביעו על כך ש-"40% מהיהודים בישראל מזדהים עם האלימות כלפי הערבים ו-60% סבורים כי השנאה לזרים והגזענות בארץ דומים לאלו שבאירופה ובארצות הברית". בהתייחס לממצאי הסקר טען אברהם בורג כי "ישנו מעגל של איבה פוליטית וציבורית כלפי ערבים. איבה מובילה לפחד. ופחד מוביל לשנאה, והשנאה הופכת לתורת שנאה עם [[סטריאוטיפ]]ים; וזה קרוב מאד לגזענות במובן המכוער שלה. אין לי ספק שהכיבוש משחית עד לכדי גזענות, ולכן עד שלא תיפתר בעיית הכיבוש יש להתריע ולבדוק מה אפשר לעשות בנושא".{{הערה|''הארץ'', 1992ב; ''גזענות בישראל'', עורכים [[יהודה שנהב]] ו[[יוסי יונה]], הוצאת מכון ון ליר (2008), עמוד 69.}} בעיית הגזענות כלפי ערביי ישראל והשטחים מהווה ללא ספק תוצר נלווה ל[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]], וניזונה מן המתחים הפוליטיים והמלחמות הכרוכות בו. בנוסף לכך קיים גם המתח שבין השאיפה לקיים ולקדם את מדינת ישראל הן כ[[מדינת לאום]], היא מדינת העם היהודי, והן כמדינה דמוקרטית, המציף שוב ושוב את שאלת מקומו של המיעוט הערבי בחברה הישראלית. מתיחויות אלו משמשות קרקע רחבה להצדקת שנאה כלפי ערבים ונפיצותה בדמות גילויי גזענות שונים ומדי שנה מתפרסמים ונרשמים מקרים שונים של גזענות כלפי ערבים הנוגעים לכלל תחומי החיים.

===ביטויי שנאה גזעניים נגד ערבים===
[[קובץ:Vandalized grave.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חילול קברים הוא לרוב [[פשע שנאה]] על רקע גזעני. בתמונה: קבר בבית קברות נוצרי ב[[בית לחם]], ועליו ה[[גרפיטי]] "מוות לערבים", 2005]]
'''מוות לערבים''' היא קריאת [[שנאה]] הנשמעת ב[[ישראל]] מפי יהודים כלפי [[ערבים]]. הקריאה נשמעת לעיתים במסגרת אירועים לאומניים,{{הערה|קריאות [https://twitter.com/nirhasson/status/1404838850174894085 מוות לערבים], 15 ביוני 2021;{{ש}}{{כיכר השבת|קובי אטינגר|עשרות צועדים יהודים קראו "מוות לערבים"|394343|15 ביוני 2021}};{{ש}}[[סולימאן מסוודה]], [https://twitter.com/SuleimanMas1/status/1530922154308603904 קריאות ״מוות לערבים״ כעת במהלך מצעד הדגלים בשער שכם], [[טוויטר]], 29 במאי 2022}} בתגרות בין [[יהודים]] לערבים, [[הפרות סדר]] והתפרעויות המוניות. לעיתים היא מלווה גם במעשי אלימות, כגון רגימה באבנים{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=01035490.f03|סוג=ע"פ|עותר=אדם אשואל|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=11 ביוני 2001}}.}} ותקיפה.{{הערה|1=[http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=\\172.25.40.101%5Cidc_repository%5C811%5C882%5C7E0489BA96964B1A8E756F102F44816C&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=710CFB007B8886573BB1F9A9B9F5A95F&OnePageMode=1 ת"פ (י-ם) 442/04 '''מדינת ישראל נ. ישראל בוזגלו ואחרים'''], ניתן ב-3 בינואר 2006.}} הקריאה נפוצה במיוחד במגרשי ה[[כדורגל]] ומופנית כלפי קבוצות מן המגזר הערבי, או שחקנים ערבים בקבוצות אחרות. פעמים מספר הקריאה רוססה ב[[גרפיטי]], באופן [[ונדליזם|ונדליסטי]], בישראל{{הערה|{{הארץ|יואב שטרן|כתובות "מוחמד חזיר" ו-"מוות לערבים" רוססו על מסגד ביפו|1.1368565|21 בדצמבר 2008}}.}} וגם ב[[רצועת עזה]] בעת [[מבצע עופרת יצוקה]].{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|"מוות לערבים". על החתום: חפ"ק מסלול גבעתי|3664263|30 בינואר 2009}}.}}

במספר מקרים הועמדו לדין אנשים שקראו "מוות לערבים" בהקשרים שונים, לרבות כאוהדים במשחקי כדורגל, או שריססו אותה על הקירות. עמדת [[היועץ המשפטי לממשלה]] היא כי הקריאה מהווה [[הסתה לגזענות]] ולכן היא אסורה על פי החוק.{{הערה|1=[http://www.arabhra.org/HRA/Pages/PopupTemplatePage.aspx?PopupTemplate=127 מכתב תשובה של היועץ המשפטי לממשלה] אתר האגודה הערבית לזכויות האדם.}}

השופט [[אדמונד לוי]] פסק:
{{ציטוט|תוכן=הקריאה "מוות לערבים", שלמגינת הלב הפכה חזיון נפרץ במקומותינו, ובכלל זה במשחקי כדורגל בהם דומה, לעתים, כי הותר כל רסן מצדם של מי שמתיימרים להיות חובבי ספורט, היא ביטוי לרוח גזענית רעה ומסוכנת, אשר יש לגנותה בכל פה ולעוקרה מן השורש. יש להצר על כי צעדים ממשיים למניעתה של תופעה פסולה זו טרם ננקטו במידה המאפשרת את מיגורה.|מקור={{פס"ד עליון|קישור=06012520.o04|סוג=רע"פ|עותר=טחן|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=23 באפריל 2006}}|מירכאות=כן}}

קריאת שנאה בעלת אופי דומה היא הקריאה "'''ערבים החוצה'''". קריאה זו שימשה את תנועת "[[כהנא חי]]", והשימוש בה נמנה עם הנימוקים לפסילת התנועה ב[[הבחירות לכנסת ה-13|בחירות לכנסת ה-13]].{{הערה|עב 2858/92 '''אליאסף מובשוביץ ותנועת "כהנא חי" נגד יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-13''', ניתן ב-9 ביוני 1992.}} בפסק דין העוסק בשימוש בקריאה זו נאמר:
{{ציטוט|תוכן=בזכרונו הקולקטיבי של העם היהודי ושל כל בן תרבות מהדהדת, ותהדהד לעד, בקול רם ומעורר צמרמורת, האמירה "JUDEN RAUS", ובתרגומה לעברית: "יהודים החוצה". דומה כי אין להכביר מילים בדבר הגזענות הנוטפת מצירוף המילים "ערבים החוצה" כשלעצמו, וכשהוא בא בהמשך לדיוקנו של הרב כהנא ולדברים שהשמיע בעבר לגבי פתרון "הבעיה הערבית", מקל וחומר.|מקור=[http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=\\172.25.40.101%5Cidc_repository%5C967%5C743%5CE5B7B1F8B0884D31850A5F76AD66ECB4&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=463F8E01690D7A4B99EA8CF2199C7BC1&OnePageMode=1 פ (י-ם) '''2225/03 מדינת ישראל נגד איתמר בן גביר'''], פסקה 17, ניתן ב-25 ביוני 2007|מרכאות=כן}}

ב-[[2005]] הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את תושב [[כפר תפוח]] בהסתה לגזענות, לאחר שנמצאו באמתחתו [[חולצה|חולצות]] הנושאות את הסיסמה "אין ערבים – אין פיגועים",{{הערה|{{ynet|טל רוזנר|נדחה ערעורו של פעיל הימין דוד העברי שהורשע בהסתה לגזענות|3173752|23 בנובמבר 2005}}}} עם זאת השופט המחוזי [[משה דרורי]] מתח ביקורת על ההרשעה וטען {{ציטוטון|ספק אם יש עבירה בלבישת חולצה ועליה הכיתוב 'אין ערבים – אין פיגועים'}},{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|שופט: "ספק אם לבישת חולצת 'אין ערבים אין פיגועים' - עבירה|2066393|18 באוגוסט 2002}}}} ב-2019 הורשע תושב [[ערד]] על שבקיץ 2014 פרסם בפייסבוק תכנים מסיתים נגד ערבים.{{הערה|{{הארץ|אלמוג בן זכרי|תושב ערד נשלח לשנה וחצי מאסר לאחר שהסית ברשת לאלימות נגד ערבים|1.7843711|15 בספטמבר 2019|מנויים=לא}}}}

במאי 2023 [[מפכ"ל משטרת ישראל]], [[קובי שבתאי]], תירץ את אוזלת ידה של המשטרה בטיפול באלימות ב{{ה|מגזר הערבי}} באמירה ש{{ציטוטון|אין מה לעשות. הם רוצחים אחד את השני. זה הטבע שלהם. זו המנטליות של הערבים}}.{{הערה|{{mako|[[משה נוסבאום]]|המפכ"ל בשיחה סגורה: "הם רוצחים אחד את השני. זו המנטליות של הערבים."|97d47eafe5d4781027|news-politics/2023_q2|4 באפריל 2023}}}}

=== אלימות כלפי ערבים המתרועעים עם יהודיות ===
פעמים אחדות הורשעו יהודים בעבירות של אלימות ממניע גזעני, על שתקפו ערבים שהתרועעו עם יהודיות. כך למשל שני תושבי [[קריית ארבע]], שתקפו בשנת 2005 שני [[בדואים]] שהגיעו למקום בחברת שתיים מתושבותיו{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=06000550.P03|סוג=ע"פ|עותר=מדינת ישראל|משיב=טוביה זלינגר ואלכסנדר כוגן|ניתן ב=4 ביוני 2006}}}} ותושב [[באר שבע]] שהורשע בשנת 2018.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18083280.F06|סוג=ע"פ|עותר=רז עמיצור|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=8 בספטמבר 2019}}}}

== גזענות כלפי מהגרי עבודה ומסתננים ==
ב-[[23 במאי]] [[2012]] נערכה ב[[שכונת התקווה]] [[הפגנה]], בהשתתפות כאלף איש, במחאה על טיפולה של הממשלה ב[[הסתננות מאפריקה לישראל|מסתננים מאפריקה]]. בהפגנה נאמו, בין השאר, חברי הכנסת [[מירי רגב]], שאמרה "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו" ו[[דני דנון]], שאמר "קמה לה מדינת אויב של מסתננים בתוך מדינת ישראל". בסיומה של ההפגנה תקפו חלק ממשתתפיה עוברי-אורח, ניפצו זגוגיות של [[חנות|חנויות]] ששייכות לאפריקאים, הבעירו [[פח אשפה|פחי אשפה]] והתעמתו עם שוטרים.{{הערה|{{ynet|נרי ברנר ובועז פיילר|מהומה ועצורים בהפגנה בדרום ת"א: זרים הותקפו|4233445|23 במאי 2012}}.}} על חלק מן הנאומים בהפגנה נמתחה ביקורת ציבורית, בין היתר בטענה שנשאו אופי גזעני ו[[הסתה|מסית]].{{הערה|{{ynet|[[בלה קאופמן]]|על סרטן, גזענות ומה שביניהם|4234931|29 במאי 2012}}.{{ש}}{{הארץ|רויטל חובל|סמי מיכאל: ישראל - המדינה הגזענית ביותר בעולם המפותח|1.1740434|26 ביוני 2012}}.}} בין המגנים היו יו"ר מועצת [[יד ושם]], [[ישראל מאיר לאו|הרב ישראל מאיר לאו]] ויו"ר הנהלת יד ושם [[אבנר שלו]].{{הערה|[http://www1.yadvashem.org/yv/he/pressroom/pressreleases/pr_details.asp?cid=412 תגובת ראשי יד ושם לגילויי ההסתה והאלימות כנגד מסתנני העבודה], [[הודעה לעיתונות]], 29 במאי 2012.{{ש}}}} ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] גינה את ההפגנות האלימות נגד זרים ואת ההתבטאויות נגדם.{{הערה|{{הארץ|[[ברק רביד]] יניב קובוביץ|נתניהו נגד הח"כים: אין מקום להתבטאויות נגד זרים|1.1715964|24 במאי 2012}}}}

בסקר "מדד השלום" לחודש מאי משנת 2012, שנערך לאחר ההפגנות האלימות נגד מסתננים, נמצא כי 52% מהיהודים ו-18% מהערבים תמכו בטענה של [[מירי רגב]] כי המסתננים הם סרטן בגופה של ישראל. 33% מהיהודים ו-23% מהערבים טענו כי הם מזדהים עם הפעלת אלימות נגד המסתננים.{{הערה| שם=peaceindex|[http://www.peaceindex.org/indexMonth.aspx?num=242&monthname=מאי מדד השלום לחודש מאי שנת 2012], פרויקט מדד השלום בראשות, פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן}}

בישראל בוצעו גם מספר [[פשע שנאה|פשעי שנאה]] נגד שחורים מאפריקה.{{הערה|{{ynet|[[אלי סניור]]|הטילו אימה על זרים בת"א: ביקשו סיגריה ותקפו|4234033|29 במאי 2012}}{{ש}}{{ynet|נעמה כהן פרידמן|11 נערים מואשמים: תקפו זרים באלות ושרשראות|4236576|31 במאי 2012}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=14070060.t05|סוג=ע"פ|עותר=שי תורג'מן|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=23 במרץ 2015}}}}

==דת כגורם לגזענות==
{{להשלים|נושא=ישראל}}
בסעיף 144ג (ב) ל[[חוק העונשין]] נקבע: "פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, לא יראו אותם כעבירה לפי סעיף 144ב, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות". עם זאת, הרב [[עידו אלבה]] הורשע ב[[הסתה לגזענות]] על מאמרו "בירור הלכות הריגת גוי" שפורסם בספר "[[ברוך הגבר (ספר)|ברוך הגבר]]". ערעור על הרשעה זו נדחה ב[[בית המשפט העליון]].{{הערה|ע"פ 2831/95 '''עידו אלבה נ. מדינת ישראל''', פ"ד נ (5) 221.}}

===בדת היהודית - כנגד זרים===
[[פסק הלכה|פסקי הלכה]] יהודיים נתפסו לעיתים כאמירות גזעניות:
* בדצמבר 2010 פרסם הרב [[שמואל אליהו]] פסק הלכה בצירוף חתימותיהם של עוד כחמישים רבני ערים, ובשלב מאוחר יותר חתמו על המכתב למעלה מ-300 רבנים דתיים לאומיים וחרדים, בהם [[שלמה אבינר]], [[זלמן מלמד]], [[דב ליאור]] ו[[שמחה הכהן קוק]]. בפסק ההלכה נקבע כי חל איסור למכור או להשכיר דירות ל[[גוי]]ים, על בסיס האיסור של "[[לא תחנם]]".{{הערה|{{ערוץ7||עשרות רבנים נגד מכירת בתים לערבים|212464|17 בדצמבר 2010}}.}} הפסק עורר הד תקשורתי רחב וגינויים מצד מספר [[רב]]נים, [[יד ושם|ארגון יד ושם]], [[יושב ראש הכנסת]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[נשיא המדינה]]{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|אלישיב יוצא נגד הרבנים שחתמו על איסור השכרת דירות לערבים|1.1234334|10 בדצמבר 2010}}.{{ש}}{{כיפה|הרב [[אהרן ליכטנשטיין]]|"התבונה נראית נפגמת"|חדשות/התבונה-נראית-נפגמת/}}.}} היו אף שקראו להעמידו לדין בעוון גזענות. עם זאת, בכמה סקרי דעת קהל שנערכו זכה פסק הרבנים לרוב בקרב הציבור היהודי.{{הערה|1={{ynet||55%: מסכימים עם פסיקת הרבנים|3997910|12 בדצמבר 2010}}.}} בתגובה לגינויים כתב הרב אליהו שהם נובעים מאידאולוגיה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ורואה בה "מושג גזעני" ומ"גיוס פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה". לדבריו, הפסק חוקי כמו חוק מקרקעי ישראל שאימץ את תקנות ה[[קק"ל]]. עוד הוא טען שהמגנים לא יצאו נגד הרשות הפלסטינית שחוקקה כי המוכר קרקע ליהודי דינו מוות.{{הערה|שם=אתם בעד|1={{ynet|הרב שמואל אליהו|אתם בעד הרבנים? זה בסדר|3998470|13 בדצמבר 2010}}.}} בגילוי דעת שהתפרסם על ידי הרב אליהו ורבנים נוספים בינואר 2011, נאמר כי שלא כמשתמע מהמכתב הקודם חובה על פי התורה לגלות יחס שוויוני כלפי כל אזרחי המדינה, ועם זאת על מדינת ישראל לפעול נגד גורמים עוינים המבקשים לנצל את עקרון השוויון בין אזרחים נאמנים במדינה, על מנת לממש את '[[זכות השיבה]]'.{{הערה|{{ערוץ7||גילוי דעת: כבדהו וחשדהו|214076|13 בינואר 2011}}.}}
* בשנת [[2009]] יצא לאור "[[תורת המלך]]", ספרם של הרבנים [[יצחק שפירא (רב)|יצחק שפירא]] ויוסף אליצור, מישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר. הספר העוסק בהלכות הקשורות להריגת גויים בזמן [[שלום]] ו[[מלחמה]], גרר אחריו מאבק ציבורי של מספר ארגונים חילוניים ודתיים, שהתאגדו תחת הכותרת "ברית חושך לגרש", בקריאה לאסור את הפצת הספר ולהעמיד את כותביו ומסכימיו לדין בהאשמת "הסתה גזענית".{{הערה|[http://lolagizanut.wordpress.com/מי-אנחנו-ברית-חושך-לגרש/ ברית חושך לגרש].}}

== גזענות על רקע עדתי ==
גזענות על רקע עדתי היא גזענות על רקע מוצא ותרבות של יהודים, בדרך כלל מצד יהודים אחרים. גזענות זו הייתה קיימת במשך דורות, כאשר יהודים ייחסו ליהודים אחרים תכונות [[סטריאוטיפ]]יות. תופעה זו, לצד פערים אובייקטיביים כמו הבדלים ב[[השכלה]], מיקום גאוגרפי, [[מעגל העוני|מעגלי עוני בין-דוריים]] וסיבות נוספות מזינות את [[השסע העדתי בישראל]].

עם זאת, הגזענות שהייתה קיימת באירופה עד [[מלחמת העולם השנייה]] בין ה'ווסטיודן' (יהודי מערב אירופה) ל'אוסטיודן' (יהודי מזרח אירופה) – נעלמה כמעט לחלוטין במדינת ישראל.{{הערה|1-{{השילוח|אלעד נחשון|"עדה, לא גזע"|עדה-לא-גזע|גיליון 16, אוקטובר 2019}}}}

=== מזרחים ===
{{להשלים|נושא=ישראל}}
ביטויי גזענות נגד [[מזרחים]] כוללים התייחסות מזלזלת ו[[כינויי גנאי בשיח הפוליטי בישראל|כינויי גנאי]] כמו [[צ'חצ'ח]], [[פרנג'ים|פרנג']], [[פרחה]], [[ערס]] ו[[צ'אחלה]]. הם כוללים גם דעות סטראוטיפיות המייחסות להם בורות, המוניות, גסות ולעיתים אף בריונות, אופי עברייני, חזות חיצונית מצועצעת, לשון עילגת ואמונה באמונות טפלות.

=== אשכנזים ===
{{להשלים|נושא=ישראל}}
ביטויי גזענות נגד [[אשכנזים]] כוללים [[כינויי גנאי בשיח הפוליטי בישראל|כינויי גנאי]] כמו "ווזווזים", "השבט הלבן" ו"אשכנאצים". חלק מכינויי הגנאי הפחות נפוצים והיותר חריפים, כוללים התייחסות ל[[השואה|שואה]] ולשימוש בביטוי "[[היטלר צדק]]" ורומזים ל[[תאוריות הקשר על הכוזרים והיהודים|קשר אפשרי עם הכוזרים]].{{הערה|{{mako|אסף נבו|מי אשם שהיטלר לא גמר את העבודה|bdd99ed97a0f721006|spirituality-popular_culture|12 באפריל 2010}}}}

=== עולים מברית המועצות לשעבר===
{{להשלים|נושא=ישראל}}
ביטויי גזענות מול עולים מברית המועצות לשעבר, ובפרט מרוסיה, כוללים סטריאוטיפים כי אינם יהודים, וכינויי גנאי כמו "זונה" וקשירת קשר בין רוסים ל[[וודקה]] בפרט ול[[אלכוהוליזם]] בכלל.{{הערה|{{mako|רתם איזק|"היו קוראים לי רוסיה זונה"|0039750da6c0c51006|entertainment-celebs/local-2017|15 במאי 2017}}}}

=== עולים מאתיופיה ===
[[קובץ:Demonstration against racism Jerusalem 01-2012 הפגנה נגד גזענות בירושלים.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הפגנה נגד גזענות כלפי [[הקהילה האתיופית]] - [[ירושלים]] [[ינואר]] [[2012]]]]
היהודים שהגיעו מאתיופיה והישראלים ממוצא אתיופי שנולדו בארץ נבדלים מרוב האוכלוסייה בצבע העור. הגופים הקולטים בישראל עשו מאמצים למנוע אפליה על בסיס גזעי ועשו מאמצים בשנות השמונים והתשעים לפזר את יהודי אתיופיה ביישובים שונים בארץ, הופעלה מדיניות של [[העדפה מתקנת]] במערכת החינוך, בצבא ובשוק העבודה. עם זאת נפתחו תוכניות בבתי הספר, בצבא ובאוניברסיטאות לישראלים אתיופים.{{הערה|{{צ-ספר|שם=Jews in Israel : contemporary social and cultural patterns|קישור=http://worldcat.org/oclc/892599191|מו"ל=Brandeis University Press|שנת הוצאה=[post 2005], cop. 2004|oclc=892599191|מחבר=Rebhun, Uzi (1961 -). Waxman, Chaim Isaac.|מקום הוצאה=|עמ=139-141}}}}

עד שנת 2002 הייתה מדיניות [[משרד החינוך]] ששיעור העולים מאתיופיה יהיה עד 25% מתלמידי כיתה, לאור מחקרים שהראו שבשיעור זה קליטתם מיטבית.{{הערה|1="[http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7725 מדיניות קליטת תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך]", מתוך אתר אנשים ישראל}} מדיניות זו בוטלה בעקבות עתירה ל[[בג"ץ]].

ב-2009 נמנעה כניסתו של מוטי וודג'ה למועדון "גלינה בר" ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], בשל חזותו האתיופית. בית משפט השלום בתל אביב חייב את המועדון לפצות את וודג'ה ב-35,000 ש"ח בגין הפלייתו.{{הערה|[http://www.psakdin.co.il/Court/שוורץ-ואח'-נ'-גלינה-בר-בע%22מ-ואח'_4 פסק דין] שוורץ ואח' נ' גלינה בר בע"מ ואח'}}

==חקיקה למניעת גזענות==
[[קובץ:Tel Aviv, Israel - Iron Swords War, winter 2023. 01.jpg|ממוזער|שלטים הקוראים להתנגד לגזענות ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]]]]

בחוקי מדינת ישראל נכללים חוקים אחדים שמטרתם מניעת גזענות:
* סימן א'1 ל[[חוק העונשין]], שנוסף לחוק באוגוסט [[1986]]{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns11_terror.pdf חוק העונשין (תיקון מס' 20), התשמ"ו-1986], ס"ח 1191 מ-13 באוגוסט 1986.}} עוסק בגזענות, המוגדרת בסעיף 144א: {{ציטוטון|רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני}}. סעיף 144ב קובע: "המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו – מאסר חמש שנים". בדברי ההסבר להצעת החוק{{הערה|חוק העונשין (תיקון מס' 24), התשמ"ה-1985, [http://www.nevo.co.il/Law_word/law17/prop-1728.pdf ה"ח 1728 מ-17 באפריל 1985].}} נומק הצורך בסימן זה:
::"בעת הבחירות לכנסת האחת-עשרה ובעקבותיהן, הלכו ורבו תופעות של התבטאויות פומביות, בכתב ובעל-פה, של דברים הקוראים לרדיפה, השפלה, ביזוי, איבה ומעשי עוינות ואלימות כלפי ציבור מתושבי המדינה, או הגורמים מדנים בין חלקים של האוכלוסייה, בשל השתייכות לגזע, ללאום או לדת."
:בנובמבר 2004 נוסף לחוק סעיף 144ו{{הערה|חוק העונשין (תיקון מס' 82), התשס"ה-2004, ס"ח 1961 מ-17 בנובמבר 2004.}} הקובע: "העובר עבירה מתוך מניע של גזענות ..., דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר."
:החוק מגדיר כהתאגדות אסורה גם "חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבאופן מאורגן, בחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לגזענות", ומטיל עונשי מאסר על פעילות הכרוכה בהתאגדות אסורה.
* סעיף 15 ל[[חוק איסור אלימות בספורט]], אוסר על "התבטאות גזענית במהלך אירוע ספורט" המוגדרת כ{{ציטוטון|קריאה של מילים, צלילים או נהמות, וכן התבטאות חזותית, על ידי אדם, לבדו, יחד עם אחר או במקהלה, שיש בהם משום איום, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות, אלימות או גרימת מדנים כלפי אדם, ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע, לדת או למוצא לאומי-אתני.}}
* [[חוק יסוד: הכנסת]] מאפשר לפסול רשימה מהתמודדות לבחירות לכנסת על סמך הסתה לגזענות. בהתאם לסעיף זה נפסלה רשימת [[כ"ך]] מהתמודדות ב[[הבחירות לכנסת ה-13|בחירות לכנסת ה-13]].
* [[חוק המפלגות]] מאפשר ל[[רשם המפלגות]] למנוע רישום מפלגה על סמך הסתה לגזענות.
* הנחת [[הצעת חוק פרטית]] לפני [[הכנסת]] טעונה אישור של [[יושב ראש הכנסת]] וסגניו, והם רשאים למנוע העלאת הצעה גזענית.
* [[חוק לשון הרע]] קובע כי דבר שפרסומו עלול לבזות אדם בשל גזעו הוא בגדר [[לשון הרע]].
* ב[[מגילת העצמאות]] מובטח [[שוויון זכויות]] חברתי ומדיני לכל אזרחי ישראל, בלי הבדל [[דת]], [[גזע (אדם)|גזע]] ו[[מגדר|מין]]. חוקים אחדים האוסרים [[אפליה]] מונים בין הגורמים שאין להפלות לפיהם גם גזע. עם חוקים אלה נמנים:
** [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]], התשמ"ח-1988: אוסר הפליה בקבלה לעבודה ובתנאי העבודה.
** [[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים]], התשס"א-2000: אוסר הפליה במכירת מוצרים, במתן שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.
** [[חוק זכויות החולה]], התשנ"ו-1996: אוסר הפליה במתן טיפול רפואי.

==השוואת הציונות לגזענות==
[[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|העצרת הכללית של האו"ם]] קבעה ב[[החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם|החלטתה]] מנובמבר [[1975]], כי ה[[ציונות]] היא סוג של גזענות. להחלטה זו התנגדו רוב המדינות הדמוקרטיות ורבים החשיבו אותה לכתם שחור על הארגון. בדצמבר [[1991]] חזרה בה עצרת [[האו"ם]] מהחלטה זו וקבעה כי הציונות אינה גזענות ב[[החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם]], שביטלה את הקביעה הקודמת ובכך ביטלה את החלטה 3379 למעשה.

בספטמבר [[2001]] כונסה בדרבן שב[[דרום אפריקה]] [[ועידת האו"ם נגד הגזענות (2001)|ועידת האו"ם נגד הגזענות]], אפליה גזעית, שנאת זרים וחוסר סובלנות. בוועידה זו הועלתה שוב הטענה המשווה את הציונות לגזענות. במחאה על כך, [[ארצות הברית]], [[ישראל]] ועוד מספר מדינות עזבו את דיוני הוועדה.

ב[[מגילת העצמאות]] מופיעה ההכרזה כי "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" וברבים מ[[חוקי מדינת ישראל]] מופיע איסור על [[הפליה]] של אדם על-פי גזעו ועל פגיעה באדם בשל גזעו. דוגמה לכך היא חוק זכויות החולה, שבסעיף 4 שלו נאמר: "מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית או מטעם אחר כיוצא באלה".

עם זאת, יש הרואים ב[[חוק השבות]] חוק גזעני,{{הערה|{{nrg|[[אריק בנדר]]|חוק השבות – גזעני או ליברלי?|720/646|10 באפריל 2008|1|1}}.}} משום שהוא מעניק זכות שבות לזרים עם קשר תרבותי או אתני לארץ ישראל ממוצא יהודי בלבד. חוקים המעניקים אזרחות או זכות הגירה לזרים הקשורים תרבותית או אתנית לארץ היעד קיימים במספר מדינות אירופאיות כגון [[גרמניה]], [[יוון]] ו[[פינלנד]].{{הערה|[[רות גביזון]], [http://www.metzilah.org/Hebrew/shvut%20Book%202.pdf שישים שנה לחוק השבות: היסטוריה, אידאולוגיה, הצדקה], עמ' 36.}} בנוסף, ישראל גונתה על מדיניותה [[הגדה המערבית|בגדה המערבית]] שכונתה על ידי מדינות רבות "[[טענות למדיניות אפרטהייד על ידי ישראל|אפרטהייד]]".<ref>{{Cite news|title=Is Israel an ‘apartheid’ state? This U.N. report says yes.|url=https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2017/03/16/is-israel-an-apartheid-state-this-u-n-report-says-yes/|newspaper=Washington Post|access-date=2021-04-23|issn=0190-8286|language=en-US|first=Ruth|last=Eglash}}</ref>

==ראו גם==
* [[מיעוטים בישראל]]
* [[השסע העדתי בישראל]]
* [[הומופוביה בישראל]]
* [[ביטויי שנאה בישראל]]

==לקריאה נוספת==
*[[יהודה שנהב]], [[יוסי יונה]] (עורכים), '''גזענות בישראל''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2008 ([http://www.vanleer.org.il/sites/files/101_PDF.pdf פתח דבר])
*[[ברוך קימרלינג]], "הישראלים החדשים: ריבוי תרבויות ללא רב-תרבותיות", '''[[אלפיים (כתב עת)|אלפיים]]''', 16, 1998, עמ' 264–308.
* [[מרדכי קרמניצר]], "פרשת אלבה: 'בירור הלכות הסתה לגזענות'", '''[[משפטים]]''' 30, 1999, עמ' 105–143.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=גזענות}}
* {{הארץ|[[תהל פרוש]], עכבר העיר אונליין|גזענות כפי שסיפרנו לתלמידינו|1.3359684|25 בספטמבר 2008}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://amnonrubinstein.com/כהנא-חי-השאר-בתרדמת.html|כותרת=כהנא חי - השאר בתרדמת|הכותב=[[אמנון רובינשטיין]]|תאריך=11 במרץ 2011|מידע נוסף=מתוך [[ישראל היום]]}}
* {{הארץ|ג'קי חורי|הגזענות בישראל גוברת: מאות מקרי הסתה, אפליה ואלימות בשנה|1.1168618|25 במרץ 2011}}.
* ענת רימון-אור, [https://web.archive.org/web/20120108023848/http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/Publications/TUV/20/2.pdf ממות הערבי עד "מוות לערבים": היהודי המודרני מול הערבי החי בתוכו], '''[[תיאוריה וביקורת]]''' 20, אביב 2002.
* {{ynet|תמיר שורק|מתי מותר לקרוא "מוות לערבים"?|3468051|5 בנובמבר 2007}}.
* {{ynet|תומר ולמר|תשובת התלמיד במבחן באזרחות: "מוות לערבים"|4015263|18 בינואר 2011}}.
* [https://web.archive.org/web/20190328213733/http://www.fightracism.org/ אתר המטה למאבק בגזענות בישראל].

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גזענות בישראל|*]]
[[קטגוריה:גזענות]]
[[קטגוריה:חוק העונשין]]