צפיר האלפים
צפיר האלפים | |
---|---|
צפיר האלפים | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
תת־משפחה: | יעלים |
סוג: | צפיר |
מין: | צפיר האלפים |
שם מדעי | |
Rupicapra rupicapra לינאוס, 1758 | |
תחום תפוצה | |
צפיר האלפים (שם מדעי: Rupicapra rupicapra) הוא מין מסוג צפיר ממשפחת הפריים מתת-משפחת היעלים הנפוץ ברחבי הרי דרום אירופה ומרכזה, כולל: הרי הקרפטים ברומניה, הרי האלפים והבלקן. גם באסיה בהרי הקווקז והרי טאטרה ניתן למוצאו. המין אף הובא למספר איים בניו זילנד.
במין זה שבעה תת-מינים, המובדלים במרחבי מחיה שונים על פני אירופה.
עור הצפיר נמצא בשימוש נרחב בקרב תעשיית העורות, בעיקר עבור ביגוד. בגלל היותו רך ושמירת מרקמו לאורך זמן גם לאחר ניקוי.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]צפיר האלפים מגיע בבגרותו לכ-70 ס"מ גובה, ו-130 ס"מ אורך (כולל הזנב, שלרוב מקופל). משקל הצפיר נע בין 30 ל-60 ק"ג, כשהזכר גדול במעט מהנקבה.
הן לזכרים והן לנקבות יש קרניים קצרות וישרות הכפופות מעט בקצוותיהן, אך קרנות הזכר עבות מעט יותר. בקיץ הצפיר מגדל פרוה בצבע חום עמוק שהופכת לאפור בהיר בחורף. מאפיין מובהק הוא סימנים לבנים התחומים בפסים שחורים מתחת לעיניים. הזנב לרוב לבן ובעל פס שחור לאורך הגב.
הצפיר בניו זילנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1907 שלח פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה מתנה לאי מספר צפירים אלפינים. במהרה התפשט המין על פני מרבית האי הדרומי.
רשויות האי, לא רק שאינן מונעות את ציד המין, אלא אף מעודדות אותו, כדי להגביל את השפעתו על בעלי החיים המקומיים. בממוצע, הצפיר הניו זילנדי שוקל כ-20% פחות ממקבילו האירופאי, דבר המרמז על חיסרון במזון בקרב המין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צפיר האלפים, באתר ITIS (באנגלית)
- צפיר האלפים, באתר NCBI (באנגלית)
- צפיר האלפים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- צפיר האלפים, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- צפיר האלפים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- צפיר האלפים, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צפיר האלפים באתר הרשימה האדומה של IUCN