לדלג לתוכן

ולטר מודל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־03:01, 3 באוקטובר 2024 מאת 2a06:c701:7772:e900:a8aa:5f70:3dd7:1387 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
ולטר מודל
Walter Model
לידה 24 בינואר 1891
ינתין, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
התאבד 21 באפריל 1945 (בגיל 54)
לינטורף, גרמניה הנאצית גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית
מקום קבורה בית הקברות הצבאי פוסנאק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי "חזיר החזית", "הכבאי של היטלר"
צאצאים Hansgeorg Model עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19091945 (כ־36 שנים)
דרגה גנרל-פלדמרשל (ורמאכט) גנרל-פלדמרשל
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-3
מפקד קורפוס הפאנצר ה-41
מפקד הארמייה התשיעית
מפקד ארמיית הפאנצר השנייה
מפקד קבוצת ארמיות צפון
מפקד קבוצת ארמיות צפון אוקראינה
מפקד קבוצת ארמיות מרכז
מפקד קבוצת ארמיות B
מפקד פיקוד המערב
פעולות ומבצעים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוטו מוריץ ולטר מודלגרמנית: Otto Moritz Walter Model; ‏24 בינואר 189121 באפריל 1945) היה גנרל ומאוחר יותר גנרלפלדמרשל גרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. נודע בשל כישוריו ההגנתיים ובכינויו "הכבאי של היטלר". ולטר היה ידוע במטה הכללי בנאמנותו ומסירותו האדוקה לקנצלר אדולף היטלר.

קריירה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל נולד בינתין ב-24 בינואר 1891 לאוטו מודל שהיה מורה למוזיקה, ולמריה לבית דמר. בשנת 1909 התגייס מודל לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-52 (ברנדנבורג ה-6). במלחמת העולם הראשונה לחם מודל בחזית המערבית, ובמאי 1915 נפצע באורח קשה, ועל כך קיבל את עיטור צלב הברזל דרגה ראשונה. לאחר החלמתו מונה מודל למפקד פלוגה ברגימנט הרגלים של המשמר ה-8 (ברנדנבורג ה-1 - פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה), ובשנת 1917 נפצע שוב באורח קשה. לאחר החלמתו הועלה לדרגת האופטמן, ומילא תפקידי מטה בדיוויזיית התחלופה של המשמר ובדיוויזיית המילואים ה-36.

לאחר המלחמה נשאר מודל ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1926 מונה למפקד פלוגה 9 ברגימנט הרגלים ה-8 (הפרוסי), ובשנת 1929 מונה לתפקיד מטה בדיוויזיה ה-3 של הרייכסווהר, והועלה לדרגת מיור. בשנת 1930 מונה לתפקיד באגף ההדרכה במשרד המלחמה, ובשנת 1932 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. בשנת 1934 הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 באוקטובר 1934 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-2. ב-1 באוקטובר 1935 מונה מודל לראש האגף הטכני ב-OKH, ב-1 במרץ 1938 הועלה לדרגת גנרל מיור, ב-10 בנובמבר 1938 מונה לראש מטה הקורפוס ה-4.

מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ המלחמה היה מודל ראש מטה הקורפוס ה-4, והשתתף עמו במהלך המערכה בפולין, כחלק מהארמייה העשירית במסגרת קבוצת ארמיות דרום. ב-22 באוקטובר 1939 מונה לראש מטה הארמייה ה-16, והשתתף עימה במהלך המערכה על צרפת כחלק מקבוצת ארמיות A. ב-13 בנובמבר 1940 מונה מודל למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-3, ופיקד עליה במהלך מבצע ברברוסה כחלק מקורפוס הפאנצר ה-24 בארמיית הפאנצר השנייה, והשתתף עימה בקרב סמולנסק ובכיתור הגדול בקייב. על פעולותיו בקרבות קיבל מודל ב-9 ביולי 1941 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-1 באוקטובר 1941 הועלה מודל לדרגת גנרל חיל השריון, וב-15 באוקטובר מונה למפקד קורפוס הפאנצר ה-41 שהיה חלק מארמיית הפאנצר השלישית, והיה בחוד החנית של מבצע טייפון, שהיה אמור להוביל לכיבוש מוסקבה. במהלך הקרב על מוסקבה, כוחותיו של מודל הצליחו להשתלט על עמדות אסטרטגיות וחשובות של כמה גשרים המובילים למוסקבה, והוא אף הגיע למרחק 20 קילומטרים מן העיר, לפני שכוחות הצבא האדום הצליחו להסיג את כוחותיו של מודל.

ב-15 בינואר 1942, מונה מודל למפקד הארמייה התשיעית, עליה פיקד לסירוגין עד ינואר 1944, ב-1 בפברואר 1942 הועלה לדרגת גנרל-אוברסט, וב-17 בפברואר 1942 קיבל תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. כמה שבועות לאחר מכן, ב-23 במאי 1942 טס מודל לסיור קדמי ביער, ונפצע מכדור צלף רוסי שקרע לו את הריאה השמאלית. ניתוח חירום מיידי בבית חולים שדה סמוך הציל את חייו. ב-25 במאי קיבל מודל את אות הפציעה בזהב. במהלך קרב רז'ב השני, צבאו של מודל לכד והשמיד כוחות צבא רוסים רבים, והגן בהצלחה יתרה על מבלט רז'ב עד שנת 1943, עד הכרזת הנסיגה של היטלר. בגין כישוריו האסטרטגיים בהגנה, קיבל מודל ב-2 באפריל 1943 תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ביולי 1943 השתתף בקרב קורסק כמפקד הארמייה התשיעית. במהלך אוגוסט 1943 פיקד מודל על ארמיית הפאנצר השנייה, ולאחר מכן חזר לפקד על הארמייה התשיעית.

בעקבות הנסיגה בינואר 1944, מונה מודל למפקד קבוצת ארמיות צפון בחזית המזרחית, ופיקד עליה במהלך קרב נארווה שנועד למנוע פריצת דרך רוסית אל הים הבלטי, וב-30 במרץ 1944 קודם לדרגת גנרלפלדמרשל.

ב-31 במרץ מונה מודל למפקד קבוצת ארמיות צפון אוקראינה, ב-28 ביוני מונה מודל למפקד קבוצת ארמיות מרכז, ובלם את מתקפת מבצע בגרטיון, וב-16 באוגוסט הועבר מודל למערב כמפקד ה-OB West ובו זמנית למפקד קבוצת ארמיות B. כאשר חזר גנרלפלדמרשל גרד פון רונדשטט לתפקיד מפקד OB West, ב-3 בספטמבר, נותר מודל מפקד קבוצת ארמיות B בלבד, תפקיד שאותו החזיק עד פירוק הקבוצה באפריל 1945. כמפקד קבוצת הארמיות, עזר מודל לבלום את התקדמות בעלות הברית במהלך מבצע מרקט גארדן. באוקטובר 1944 עמד מודל נגד קבוצת הארמיות ה-12 בפיקודו של עומר ברדלי בקרב יער הירטגן, ובדצמבר 1944 עמד בראש קרב הארדנים אף על פי שלא תמך בו מלכתחילה.

ב-1 באפריל 1945 כיתרו האמריקאים את כוחות קבוצת ארמיות B. היטלר פקד כי חבל הרוהר הוא מצודה שאין לסגת ממנה או להיכנע, והורה להרוס את מפעלי התעשייה שם כדי שלא יפלו בידי בעלות הברית, אך מודל התעלם מכך. ב-15 באפריל 1945 פוצלו הכוחות של מודל לשני כיסים קטנים ומייג'ור גנרל מת'יו רידג'וויי הציע לו להיכנע.

מודל האמין שלפילדמרשל אסור להיכנע, והתאבד בירייה בראשו באזור מיוער על יד לינטורף, ראטינגן, ב-21 באפריל 1945, לפני שלכדו אותו ונקבר במקום. ב-1955 הוא הובא לקבורה ביוזמת בנו בבית קברות צבאי גרמני הממוקם על יד העיר פוסנאק שבגרמניה ליד יער הירטגן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולטר מודל בוויקישיתוף