אברהרד פון מקנזן
 | |
| אברהרד פון מקנזן (השני מימין) | |
| לידה |
24 בספטמבר 1889 ברומברג, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
19 במאי 1969 (בגיל 79) נוימינסטר, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1908–1944 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-אוברסט (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הקורפוס הממונע ה-3 מפקד קורפוס הפאנצר ה-3 מפקד ארמיית הפאנצר הראשונה מפקד הארמייה ה-14 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל אוברסט אברהרד פון מקנזן (בגרמנית: Eberhard von Mackensen; 24 בספטמבר 1889 – 19 במאי 1969), היה מפקד בכיר בוורמאכט במלחמת העולם השנייה, פושע מלחמה ומפקד החזית האיטלקית בסוף המלחמה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פון מקנזן נולד ב-24 בספטמבר 1889 בברומברג שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. אביו אוגוסט פון מקנזן היה גנרל-פלדמרשל נערץ ממלחמת העולם הראשונה. בשנת 1908 התגייס פון מקנזן לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט משמר ההוסארים, ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. ב-23 באוגוסט 1915 נפצע באורח קשה, ולאחר החלמתו שירת בקבוצת הארמיות שולץ עד לסיום המלחמה, שאותה סיים בדרגת האופטמן.
לאחר המלחמה הצטרף פון מקנזן לפרייקורפס, ולאחר מכן שירת ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1922 מונה למפקד הפלגה ה-1 ברגימנט הפרשים ה-5 (הפרוסי), בשנת 1928 הועלה לדרגת מיור, ובשנת 1932 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. בשנת 1933 מונה לראש מטה חיל הפרשים, ובשנת 1934 הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 במאי 1935 מונה פון מקנזן לראש מטה הקורפוס ה-10, וב-1 באפריל 1937 מונה למפקד חטיבת הפרשים ה-1. ב-1 בינואר 1938 הועלה פון מקזן לדרגת גנרל מיור, בנובמבר 1938, מונה לראש מטה קבוצת הארמייה החמישית בווינה, וב-1 במאי 1939 מונה לראש מטה הארמייה ה-14.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ המלחמה היה פון מקנזן ראש מטה הארמייה ה-14, ולחם עימה במהלך המערכה בפולין. ב-1 בינואר 1940 הוא הועלה לדרגת גנרל לוטננט, ובמהלך המערכה על צרפת הוא כיהן כראש מטה הארמייה ה-12. ב-1 באוגוסט 1940 הועלה פון מקנזן לדרגת גנרל חיל הפרשים, וב-15 בינואר 1941 מונה למפקד הקורפוס הממונע ה-3. במבצע ברברוסה לחם פון מקנזן עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מקבוצת הפאנצר הראשונה, במסגרת קבוצת ארמיות דרום, והשתתף עמו בקרב קייב ובקרב חרקוב הראשון, ועל הצלחתו בקרבות קיבל פון מקנזן ב-27 ביולי 1941 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-31 במרץ 1942 העביר פון מקנזן את הפיקוד על הקורפוס ללאו גייר פון שוופנבורג ויצא לחופשה קצרה, וב-20 ביולי 1942 חזר לפקד על הקורפוס שבינתיים הפך לקורפוס פאנצר, ופיקד עליו במהלך מתקפת הקיץ ובכלל זה בקרב חרקוב השני. על הצלחתו בקרב קיבל פון מקנזן תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים. ב-21 בנובמבר 1942 מונה פון מקנזן למפקד ארמיית הפאנצר הראשונה, ופיקד עליה בקרב חרקוב השלישי, וב-6 ביולי 1943 הועלה לדרגת גנרל אוברסט.
ב-5 בנובמבר 1943 מונה פון מקנזן למפקד הארמייה ה-14 בחזית האיטלקית, שפעלה בגזרה המזרחית, והיה אחראי לטבח בפוסה ארדיאטינה. ב-4 ביוני 1944 פרש פון מקנזן מתפקידו בעקבות חילוקי דעות עם היטלר ושב לביתו. בסוף המלחמה נלקח פון מקנזן לשבי הבריטי.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה נשפט פון מקנזן ברומא על פשעי מלחמה ונידון למוות ב-30 בנובמבר 1946. עונש המוות הומר במאסר עולם ביולי 1947, אך לבסוף שוחרר פון מקנזן באוקטובר 1952. ב-19 במאי 1969 מת פון מקנזן בנוימינסטר והוא בן 80 שנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהרד פון מקנזן באתר Lexikon der Wehrmacht (בגרמנית)
| בקרת זהויות |
|
|---|