לדלג לתוכן

אזילי דנטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עבודת אמן במתכת המייצגת את הווה (Vevé- סמל רוחני המייצג את הדמות) של אזילי דנטור.

אזילי דנטור או ארזולי דנטוקריאולית האיטית: Erzulie Dantó ,Ezilí Dantor) היא הרוח הבכירה (Lao) והראשית של משפחת הפטרונים במסורת הוודו ההאיטית.

ימי שלישי הם הימים השמורים לפולחן לכבוד אזילי דנטור, פולחן אשר נעשה בדרך כלל בבדידות על ידי המתפלל מול מזבח הצבוע בצבעים כחול, ירוק ואדום. הקורבנות כוללים לרוב אבקת קקאו, תכשיטים וטבעות זהובות במיוחד. אם ימי שלישי נופלים על ימי הולדת של המתפללים, עליהם להעלות על מזבח הפולחן חזיר בר.

אזילי דנטור והמהפכה ההאיטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המדונה השחורה מצ'נסטוחובה

מספרים כי מרד העבדים משנת 1791 התחיל בברית שבאה בעקבות סעודה גדולה שנערכה לכבוד אזילי דנטור. מסיבה זו היא נחשבת להאנשה הלאומית. היא נחשבת לרוח של נקמה וזעם, זאת הפך אותה להיות פופולרית בקרב אמהות חד הוריות בשנות השמונים והתשעים בהאיטי וברפובליקה הדומיניקנית.

הייצוג המודרני הסינקרטי של רוח זו נקשר בדרך כלל להמדונה השחורה מצ'נסטוחובה,[1][2] הקדושה הפטרונית של פולין. איחוד זה של אזילי דנטור עם אייקון קתולי זה נובע מעותקי תמונות וציורים של הפטרונית שהובאו להאיטי על ידי חיילים פולנים שנשלחו בפקודת נפוליאון בונפרטה, כדי להכניע את המהפכה ההאיטית שעדיין נמשכה. מספרים כי מספרי הלגיון הפולני היו קטן משמעותית בניגוד למספר העבדים המתקוממים, מה שאילץ את החיילים השבויים שנותרו להחליף צד ולהילחם לצד העבדים. כתוצאה מפעולה זו, במהלך הטבח של ז'אן ז'אק דסאלין בשנת 1804, שהתרחש זמן קצר לאחר הניצחון בהאיטי; הפולנים שנותרו בחיים קיבלו אזרחות של הרפובליקה החדשה של האיטי. צאצאי חיילים אלה עדיין גרים באי, במיוחד ביישוב קזאלה.[3]

תפיסה מוטעית כללית לגבי אזילי דנטור היא שיוך הרוח כפטרונית האמהות. בעיקר בגלל הקשר שלה עם דיוקנה של מריה הבתולה וישו.

כדמות לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להאיטי יש שתי דמויות המשמשות כהאנשות לאומיות, האחת היא קתרין פלון, עליה מסופר שתפרה את דגל האיטי הראשון, ומשמשת יותר כהאנשה לאומית של הלאומנות והפטריוטיות ההאיטית, לצידה ניצבת אזילי דנטור, המסמלת את הצד הרוחני והתרבותי של האיטי.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Smith, Bonnie G., ed. (2008). The Oxford Encyclopedia of Women in World History, Vol. 1. Oxford University Press. p. 436. ISBN 978-0-19-514890-9.
  2. ^ Krista, White (1999–2000). "Espousing Ezili: Images of a Lwa, Reflections of the Haitian Woman". Journal of Haitian Studies. Center for Black Studies Research. 5/6: 68.
  3. ^ Archived 2008-03-25 at the Wayback Machine—Discussion on webster.edu. Polish settles in Haiti since 19th Century


ערך זה הוא קצרמר בנושא מדינות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.