אנטליה
 סמל אנטליה | |
 | |
| פוטומונטז' של אנטליה | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | מחוז הים התיכון |
| נפה | אנטליה |
| ראש העיר |
מוהיטין בג'ק (מפלגת העם הרפובליקאית) |
| שטח | 20,723 קמ"ר |
| גובה | 30 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 2,688,004[1] (2022) |
| ‑ צפיפות | 129.7 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 36°54′29″N 30°41′44″E / 36.90812°N 30.69556°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| האתר הרשמי | |
אנטליה (בטורקית: Antalya; ביוונית: Αττάλεια – אטאליה) היא עיר נמל לחופי הים התיכון בדרום-מערב טורקיה, בירת הנפה הקרויה על שמה ועיר הנופש הגדולה בריביירה הטורקית ובמדינה כולה. נמל התעופה הבינלאומי של אנטליה הוא השני בגודלו בהיקף תנועת הנוסעים במדינה, והוא מהווה שער כניסה לרבים מהתיירים הפוקדים את טורקיה מדי שנה. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir – "עיר גדולה") ולפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסייתה מנתה כ-2.688 מיליון בני אדם, עובדה ההופכת אותה לעיר המאוכלסת ביותר במחוז הים התיכון ולאחת מהגדולות בטורקיה כולה. פריט הנוף הידוע בעיר הוא הצריח המחורץ (Yivli Minare) בעיר העתיקה, שהפך לסמל העיר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנטליה הוקמה בשנת 159 לפנה"ס על ידי אטלוס השלישי מלך פרגמון שקרא לה "אטאליה" על שמו. אטלוס השלישי הקים את העיר בהסכמת הרומאים ובמטרה להרחיב את שלטונו לעבר פמפיליה. במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-1 לפנה"ס הייתה העיר נתונה לשליטתם של שודדי הים של פמפיליה, ובשנת 67 לפנה"ס הפך אותה גנאיוס פומפיוס מגנוס לאחד ממעוזיו במלחמתו בשודדים. העיר שגשגה בתקופה הרומית וכבר במאה ה-1 ביקר בה מייסד הקתוליות פאולוס, ביקור שתואר במעשי השליחים בברית החדשה:
- "ויעברו בפיסידיא ויבואו אל-פמפוליא; וישמיעו את-דבר יהוה בפרגי וירדו אל-אטליא" (הברית החדשה, מעשי השליחים, פרק י"ד, פסוקים 24–25)
אנטליה הייתה למרכז נוצרי במאה ה-2 והקיסר אדריאנוס ביקר בה בשנת 130 ובנה בה את שער אדריאנוס שלו שלושה פתחים, ומכאן שמו בטורקית "Üçkapılar" – "שלושה שערים". העיר המשיכה לשגשג גם בתקופת הביזנטית אף כי הייתה נתונה להתקפות הערבים, דבר שחייב את הקיסר ליאו השישי לבצרה ולהקים חומה סביבה. בראשית המאה ה-12 הוקפה העיר בנסיכויות בייליקיות והייתה נגישה רק מהים, אך ב-1118 חידש יוחנן השני את הגישה היבשתית אל העיר. הוונציאנים עשו שימוש בעיר לקשריהם המסחריים במזרח הים התיכון, והיא נכבשה לראשונה בידי הסלג'וקים ב-1207. ב-1426 נכבשה העיר בידי הסולטאן העות'מאני מורט השני. במאה ה-19 ועם שקיעתה של האימפריה ואובדן שטחיה, החלה הגירה של טורקים מהבלקן ומהקווקז אל העיר. ב-1911 מנתה אוכלוסייתה של העיר כ-25,000 איש, רובם טורקים, אך גם יוונים, ארמנים ויהודים. ב-29 באפריל 1919 נכבשה העיר בידי האיטלקים אשר נסוגו ממנה ב-1 ביוני 1921, והעיר הייתה לחלק מטורקיה עם הקמתה ב-1923. בשנות השבעים של המאה ה-20 החלה תנופת הפיתוח של ענף התיירות בריביירה הטורקית, והעיר גדלה בקצב מהיר והפכה לעיר החשובה באזור. הטרמינל הראשון בנמל התעופה נחנך ב-1 באפריל 1998 וכבר ב-2002 הגיע נפח תנועת הנוסעים בעיר ל-10 מיליון בשנה. טרמינל שני הוקם ונחנך בשנת 2006 ובשנה זו חלפו 14,642,043 נוסעים דרך השדה.
גאוגרפיה ואקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר ממוקמת על מצוק בגובה של 35 מטר במרכזו של מישור פמפיליה ולאורכו של מפרץ אנטליה. המישור מוקף בהרי הטאורוס מכל עבריו. ההרים מגינים על המישור מפני השפעותיו של האקלים היבשתי השורר ברמת אנטוליה, והאקלים באנטליה הוא ים תיכוני אופייני. בעיר כ-60 ימים גשומים בשנה והטמפרטורה הממוצעת בחודש ינואר היא 10.6 מ"צ ובחודש יולי 28.3 מ"צ. טמפרטורת מי הים נעה בין 17 מ"צ ל-28 מ"צ.
כלכלה ותחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקר הכנסותיה של העיר מענף התיירות, אך גם מחקלאות, מסחר ובמידה פחותה מכך גם מתעשייה. החקלאות כוללת גידול הדרים, ירקות, כותנה, פרחים ואפילו בננות. ההתפתחות המהירה בענף התיירות החל בשנות השבעים של המאה ה-20 הביאה להגירת תושבים אל העיר בהיקף ניכר, ויצרה תנופת בנייה של בתי מלון ואתרי נופש, ופרויקטים רחבי היקף כמו הקמת שדה התעופה ותחנת האוטובוסים המרכזית החדשה בצפונה של העיר. בעיר פועלת "אוניברסיטת הים התיכון" (Akdeniz Üniversitesi) שהוקמה בשנת 1982.
מנמל התעופה הבינלאומי של אנטליה יוצאות טיסות סדירות לרחבי טורקיה וטיסות סדירות ושכר לאירופה ולישראל. העיר מקושרת בקווי אוטובוס לכל חלקי המדינה, ובקו מעבורת לוונציה. התחבורה הפנימית נסמכת על שירותי אוטובוס, דולמוש ועל קו חשמלית בן 8 ק"מ לאורך החוף.
אתרי תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנים ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קאליצ'י (Kaleiçi) – העיר העתיקה ובה טיילת. בעיר יש שלושה בניינים חשובים:
- המוזיאון הארכאולוגי של אנטליה – מוזיאון ארכאולוגי גדול ומקיף של שרידים שנמצאו באזור אנטליה מתקופת האבן ועד התקופה הרומית המפוארת. במקום יש גם גן פסלים רומיים וחנות מזכרות.
- אתר ארכאולוגי בעיר סידה, מוזיאון פתוח של עתיקות, ובהן, בית כנסת מהמאה השביעית לספירה, שהוקם על ידי אב שכול לזכר בנו הפעוט והתגלה בינואר 2022[2].
- מוזיאון הקרמיקה – מוזיאון הנמצא בתוך בית עות'מאני ישן, בעיר העתיקה קאליצ'י ובו תערוכות של קרמיקה, וספרייה ציבורית.
-
הצריח המחורץ – סמל העיר -
שער אדריאנוס -
העיר העתיקה -
המרינה בעיר העתיקה -
אנטליה – העיר שעל הצוק
אתרי טבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דודן (Düden) – נחל הנשפך לים התיכון הנמצא בחלקו בשמורת טבע ובו שני מפלים:
- מפל דודן תחתון – מפל בקצה נחל דודן ונשפך לים התיכון
- מפלי דודן – כמה מפלים זה ליד זה בשמורת הטבע של נחל דודן במרחק כ-15 ק"מ צפונית לאנטליה הנשפכים מגובה רב לתוך בריכה גדולה מוקפת צמחייה. אפשר להיכנס למסלול קצר מאחורי המפלים.
- מפלי קורשנלו (Kurşunlu Şelalesi) – כמה מפלים הנמצאים בתוך שמורת הטבע קורשנלו. המפלים נשפכים לתוך בריכה בסביבה משופעת בעצי אורן.
- מערת קאראיאן – מערה במרחק כ-27 ק"מ על כביש בורדר. המערה התגלתה בשנת 1946 והתגלו בה שלדים של האדם הקדמון מלפני למעלה מ-50,000 שנה.
- פארק קניון קפרולו – קניון ובו נהר קפרולו, במרחק כ-44 ק"מ מאנטליה. בקניון ניתן לראות אמות מים רומיות קדומות, ובנהר מתקיים גם שיט.
-
מפלי דודן התחתונים ממזרח למרכז העיר -
מפלי דודן העליונים -
חוף קוניאאלטי ותחנת החשמלית
מעבר לאתרי הטבע המיוחדים שיש לאנטליה להציע נבנה בה בשנים האחרונות אחד מפארקי המים הגדולים ביותר של אירופה והוא נקרא "פארק ארץ האגדות", הפארק מכיל בתוכו עשרות רכיבות שונות של רכבות הרים ואטרקציות מים והפך ב-3 שנים האחרונות למוקד עלייה לרגל בטורקיה.[3]
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אנטליה (בטורקית)
אנטליה, ברשת החברתית פייסבוק
אנטליה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנטליה, ברשת החברתית אינסטגרם
אנטליה, סרטונים בערוץ היוטיוב- אנטליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר על אנטליה (בטורקית ואנגלית)
- עומר מלכה, לירון שמם, בחזרה לארץ לעולם לא, באתר מאקו, 20 ביוני 2013
- אורלי לוק, איך נתקענו עם אופנוע 5 ימים באנטליה ונהנינו מכל רגע, באתר וואלה, 1 בדצמבר 2016
- שדה התעופה הבינלאומי של אנטליה
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 איסטנבול  אנקרה | |||||||||
| 1 | איסטנבול | מרמרה | 15,244,936 | 11 | קייסרי | מרכז אנטוליה | 988,578 |  איזמיר  בורסה | |
| 2 | אנקרה | מרכז אנטוליה | 5,186,002 | 12 | אסקישהיר | מרכז אנטוליה | 789,023 | ||
| 3 | איזמיר | הים האגאי | 2,948,160 | 13 | גבזה | מרמרה | 768,467 | ||
| 4 | בורסה | מרמרה | 2,051,464 | 14 | דניזלי | הים האגאי | 651,200 | ||
| 5 | אדנה | הים התיכון | 1,779,463 | 15 | סמסון | הים השחור | 639,930 | ||
| 6 | גזיאנטפ | דרום-מזרח אנטוליה | 1,680,723 | 16 | אורפה | דרום-מזרח אנטוליה | 596,637 | ||
| 7 | קוניה | מרכז אנטוליה | 1,365,287 | 17 | קהרמאנמרש | הים התיכון | 571,266 | ||
| 8 | אנטליה | הים התיכון | 1,322,766 | 18 | אדאפזרי | מרמרה | 553,316 | ||
| 9 | דיארבקיר | דרום-מזרח אנטוליה | 1,087,786 | 19 | ואן | מזרח אנטוליה | 525,016 | ||
| 10 | מרסין | הים התיכון | 1,040,507 | 20 | מלטיה | מזרח אנטוליה | 485,484 | ||
