אקרמן

אקרמן (בילהורוד-דניסטרובסקי)
Білгород-Дністровський
Cetatea Albă
סמל אקרמן סמל אקרמן	דגל אקרמן דגל אקרמן
	מצודת אקרמן
	מצודת אקרמן
מדינה	אוקראינה
מחוז	אודסה
מחוז משנה	בילהורוד-דניסטרובסקי
חבל ארץ	בוג'אק
ראש העיר	איגור נאנובסקי
שטח	310 קמ"ר
גובה	28 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	57,210 (2012)
‑ צפיפות	1,649.45 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	46°12′N 30°21′E / 46.2°N 30.35°E
אזור זמן	UTC+2
	http://www.bilgorod-d.org.ua/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים אקרמן

ערך זה עוסק בעיר באוקראינה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אקרמן (פירושונים).

אקרמן (ברוסית עד 1944: Аккерма́н לפי מקור טורקי או בשמה האוקראיני, Білгород-Дністровський בילהורוד-דניסטרובסקי; ברומנית: Cetatea Albă - "צ'ֶטׇאטְיׇה אׇלְבֶּה" ; בטורקית Ak Kale) היא עיר במחוז אודסה שבאוקראינה. העיר נמצאת בחבל היסטורי בוג'אק (דרום בסרביה) ושוכנת על חופי שפך הדנייסטר שהוא לגונה על שפת הים השחור בה מסתיים נהר הדניסטר, אוכלוסיית העיר מונה כ-49 אלף תושבים (נכון לשנת 2020).

היסטוריה

היישוב נוסד בידי מלחים יוונים ממילטוס בשם "ניקוניה" במאה החמישית לפני הספירה, במאה הרביעית לפני הספירה הייתה שם מושבה פניקית בשם "אופיוזה" וחי בה עם הנרבים שעזבו את המקום בגלל ריבוי הנחשים. בתקופתו של הרודוטוס המקום נקרא "טיראס" (Τύρας) וחי בו עם התיריטים. בורביסטה כבש את המקום בשנת 300 לפני הספירה וצירף אותו לדאקיה, אך מאוחר יותר חזר להיות מושבה יוונית. הרומאים כינו אותו בשם "המבצר הלבן" (Album Castrum) או "אלבה יוליה" (Alba Iulia) (בלי קשר לעיר אלבה יוליה שברומניה). המקום נהרס בפלישת ההונים, בשנת 375 והתחדש בשנת 545 בשם "טוריס" (Turris). הביזנטינים כינו אותו בשם "אספרון" (Asperon), שם יווני שמשמעותו "לבן", והקומנים, שבאו בעקבות הפצ'נגים, קראו למקום "אקליבה" (Acliba). היוונים (בני האימפריה הביזנטית) שבו עם השמות "העיר הלבנה" (Λευκόπολης), "המבצר הלבן" (Ασπρόκαστρον) ו"המבצר השחור" (Μαύροκαστρον), בלשון סגי נהור, שם שזכה לאיותים הלטיניים Maurocastrum ו-Moncastrum, איותים שהובילו לשמות האיטלקיים שניתנו על ידי בני ג'נובה ששלטו במקום במאה ה-14, "מונקסטרו" (Moncastro) ו"מאורוקסטרו" (Maurocastro). הרומנים בני נסיכות מולדובה, שכבשו את המקום בשנת 1407, בתקופתו של אלכסנדרו הטוב, הוסיפו את גרסתם, "צ'טאטיה אלבה" (Cetatea Albă) שמשמעותה היא "המבצר הלבן". הטורקים, הפעם העות'מאנים, שבו בשנת 1450 והביא את השם ששלט בכיפה זמן רב מכל השמות האחרים, "אקרמן" (Akkerman). העיר עברה ידיים כמה פעמים בין המולדובנים ובין הטורקים, אך האחרונים נשארו אדוני המקום ברציפות בין השנים 1484–1812. משנת 1812 המקום עבר לידי האימפריה הרוסית, אשר שלטה באזור עד להתפרקותה ב-1917. רומניה ניצלה את התפרקות האימפריה הרוסית והשתלטה על בסרביה בכלל ועל אקרמן בפרט. בתקופת השלטון הרומני הוחזר שמה המולדבי של העיר - "צ'טאטיה אלבה" (Cetatea Albă).

בקיץ 1940, בעקבות האולטימטום שהציבה ברית המועצות לרומניה עברה אקרמן לשלטון סובייטי. בחלוקה האדמיניסטרטיבית הסובייטית, שבוצעה לאחר מכן, הוקם בשטחה של דרום בסרביה "מחוז אקרמן", כאשר העיר אקרמן משמשת כמרכז המחוז. ב-28 ביולי 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיר שוב על ידי הרומנים. השלטון הרומני באזור החזיק מעמד כ-3 שנים - ב-22 באוגוסט 1944 נכבשה העיר על ידי הצבא האדום במהלך מבצע יאשי-קישינב. באותה שנה שונתה גם שמה של העיר ל"בלגורוד-דנייסטרובסקי" (פירוש השם ברוסית - "העיר הלבנה שעל הדנייסטר"). בחלוקת המחוזות החדשה שבוצעה בברית המועצות בשנת 1954 נכללה העיר בתחומי מחוז אודסה. בשנת 1992, אחרי התפרקות ברית המועצות, העיר הא חלק ממדינת אוקראינה.

בשנת 1826 נחתם באקרמן הסכם הקרוי הסכם אקרמן, בין האימפריה הרוסית ובין האימפריה העות'מאנית בנושא הדרך למינוי השליטים בנסיכות מולדובה וולאכיה.

הקהילה היהודית

במחצית הראשונה של המאה ה-15, כתב נזיר נוצרי בשם גריגורה צמבלאק (Grigore Ţamblac) או סמבלאק (Samvlac) את סיפור חייו של "הקדוש יון החדש", שסבל עינויים קשים בעיר אקרמן, שבסיומם נקשר לזנבו של סוס פראי שגרר אותו על פני רחובות העיר עד לשכונת היהודים. בהזדמנות זו מוסיף הנזיר כמה אגדות על היהודים. ספר זה תורגם לרומנית בשנת 1645 ותוכנו פורסם בשנת 1884 בכתב עת להיסטוריה. על פי חישובי ההיסטוריונים הרומנים, התרחש האירוע לפני שנת 1320, כך שבמועד זה מספר היהודים בעיר הצדיק קיומה של שכונה נפרדת. לפי דעתו של ההיסטוריון היהודי, הרב ד"ר אברהם מאיר הלוי, מקורם של יהודי אקרמן בבני העם הכוזרי שהתגיירו במאה ה-8.

הקהילה היהודית של אקרמן גדלה מאוד בתקופת שלטונה של האימפריה הרוסית. לפי מרשם האוכלוסין שבוצע בשנת 1897 התגוררו בעיר כ-5600 יהודים. היהודים היוו כ-20% מאוכלוסיית העיר. פרעות המאות השחורות לא פסחו על העיר - בפוגרום שבוצעה על ידם בשנת 1905 נרצחו 8 יהודים וכמה עשרות נפצעו.

בין היהודים שהתגוררו באקרמן נמנים יעקב שמואל טרכטמן - העסקן והעיתונאי העברי; משה אברמסון - איש העלייה הראשונה; ובנו, טוביה אברמסון - ממתנדבי הגדודים העבריים, חבר גדוד העבודה וארגון השומר; ברוך קמין, שהיה מצנחני היישוב וחבר הכנסת השנייה; ונעמי הנריק - פסלת ישראלית, שפיסלה את אנדרטת פורצי הדרך לירושלים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אקרמן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של אקרמן
ספר יזכור לקהילת אקרמן, בספריית העיר ניו יורק
אקרמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בילהורוד-דניסטרובסקי (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית