לדלג לתוכן

ארץ מרי בירד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארץ מרי בירד (חבל ארץ)
Marie Byrd Land
קרחונים וסלעים חשופים בארץ מרי בירד; צולמו על ידי מטוס DC-8 של נאס"א ב-17 באוקטובר 2011.
קרחונים וסלעים חשופים בארץ מרי בירד; צולמו על ידי מטוס DC-8 של נאס"א ב-17 באוקטובר 2011.
מדינה / טריטוריה אנטארקטיקהאנטארקטיקה אנטארקטיקה
על שם Marie Donaldson Ames עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 1,610,000 קמ"ר
קואורדינטות 80°S 120°W / 80°S 120°W / -80; -120 

לחצו כדי להקטין חזרה

שטח חסות רוסהטריטוריה האנטארקטית האוסטרליתארץ אדליהטריטוריה האנטארקטית האוסטרליתארץ המלכה מודפטר הראשון (אי)הטריטוריה האנטארקטית הצ'יליאניתהטריטוריה הבריטית באנטארקטיקהבריטניה/ארגנטינהבריטניה/ארגנטינה/צ'ילהצ'ילה/בריטניהאיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומייםארץ מרי בירד
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארץ מרי בירדאנגלית: Marie Byrd Land) היא חלק של מערב אנטארקטיקה, ממזרח למדף הקרח רוס ולים רוס וממערב לחוף אייטס, ודרומית לאוקיינוס השקט[1]. בין 158° מערב לבין '103°24 מערב.

ארץ מרי בירד כוללת גם את אזור מישור רוקפלר[1] (בעקבות השפעתו של ריצ'רד בירד שחקר את הרמה)[1].

שטחה של הארץ 1,610,000 קמ"ר (לא כולל חוף אייטס שממזרח לארץ מרי בירד - יחדיו שטחם הוא 1,850,000 קמ"ר).

ארץ מרי בירד כוללת חמישה אזורי חוף; להלן ממערב למזרח:

חבל ארץ גבול מערבי גבול מזרחי
1 חוף סונדרס 150° מערב '146°31 מערב
2 חוף רופרט '146°31 מערב '136°50 מערב
3 חוף הובס '136°50 מערב '127°35 מערב
4 חוף באקוטיס '127°35 מערב '114°12 מערב
5 חוף וולגרין '114°12 מערב '103°24 מערב
ארץ מרי בירד 150°מערב '103°24 מערב

בשל מרחקה של ארץ מרי בירד מאזורים אחרים באנטארקטיקה, אף מדינה ריבונית לא טוענת לריבונות על מרבית ארץ מרי בירד (החלק שממזרח לקו אורך 150° מערב) זהו ללא ספק הטריטוריה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ ללא תביעת ריבונות (טרה נוליוס) בכדור הארץ: 1,610,000 קמ"ר.

בשנת 1939 הורה נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט לחברי משלחת השרות האנטארקטי של ארצות הברית לנקוט בצעדים על מנת לתבוע ריבונות באזורים שונים באנטארקטיקה כשטחי ארצות הברית. למרות ניסיונות אלה של משלחת השירות ושל משלחות נוספות, צעדים אלה לא הוכרו רשמיים עד שנת 1959, עת הוקמה מערכת האמנה באנטארקטיקה (הקובעת כי אין ריבונות באנטארקטיקה); על אף זאת לעיתים טוען משרד ההגנה של ארצות הברית לריבונות ארצות הברית באנטארקטיקה, בעקבות פעילות המחקר של ארצות הברית קודם לשנת 1959[2]. על אף טענות ארצות הברית לריבונות בארץ מרי בירד (ממזרח לקו אורך 150° מערב). החלק שממערב ל 150° מערב הוא חלק משטח חסות רוס שהריבונות עליו נטענת על ידי ניו זילנד. נכון ל-2021, לאף מדינה קיימת אין ריבונות על ארץ מרי בירד, אך עם זאת הוקמה עליה מדינה לכאורה בשם ווסטארקטיקה (אנ') בשנת 2001. כמו כן הוקמה מדינה לכאורה נוספת בשם פלנדרנסיס (אנ') בשנת 2008, אשר טוענת לריבונות על 5 איים הנמצאים בשטח ארץ מרי בירד: סיפל, צ'רי (אנ'), מאהר (אנ'), פרנקה (אנ') וקארני (אנ').

תחנת בירד; תמונה משנת 1960 לערך.

תחנת בירד, שהוקמה ב-1957 עבור מבצע הקפאה עמוקה, באזור חוף באקוטיס, הייתה בסיס המחקר העיקרי במערב אנטארקטיקה במשך שנים רבות. התחנה ננטשה בשנת 1972. התחנה שימשה כתחנות קיץ זמניות, ובשנים 20092010 נפתחה תחנת בירד מחדש על מנת לשמש את התוכנית האנטארקטית של ארצות הברית בפעולותיה בצפון מערב אנטארקטיקה[3].

בחוף רופרט של ארץ מרי בירד ממוקמת תחנת רוסקאיה תחנת המחקר הסובייטית אשר פעלה בשנים 19801990, ומאז משמשת כתחנת מחקר זמנית לחודשי הקיץ.

בשנים 19981999, פעלה תחנת מחקר זמנית - תחנת רכסי פורד - במערב ארץ מרי בירד, על מנת לתמוך בסקרי התורנית האנטארקטית של ארצות הברית, ביוזמת מכון הגאופיזיקה של אוניברסיטת טקסס[4].

בשנת 2018, שיתוף הפעולה הבינלאומי לחקר קרחון ת'וויטס החל[5].

מפת ארץ מרי בירד. במרכז המפה - מישור רוקפלר

ארץ מרי בירד נחקרה לראשונה מכיוון מערב (מכיוון זה ניתן היה להגיע אליה מים רוס). החוף המערבי של ארץ מרי בירד נצפה מסיפון ספינתו של רוברט פלקון סקוט "דיסקברי" בשנת 1902. סקוט קרא לחצי האי הבולט לעבר ים רוס בשם "ארץ אדוארד השביעי" ולהרים שראה קרא הרי אלכסנדרה. בשנת 1911, במהלך המסע אל הקוטב הדרומי של רואלד אמונדסן, הוליך כריסטיאן פרסטרוד משלחת מזחלות שחקרה את הנונאטקים הבולטים באזור הגובל במזרח ים רוס ובמדף הקרח רוס. במקביל, באותה עת, המשלחת היפנית האנטארקטית הראשונה בהנהגת נובו שיראזה נחתה בחוף חצי האי אדוארד השביעי.

דין סמית' היה טייס במסגרת טיסות התצפית האוויריות שנעשו בשנת 1929 במסגרת משלחתו הראשונה באנטארקטיקה של ריצ'רד בירד (בין השנים 1928 - 1930). סמית' טס מעל ארץ מרי בירד מבסיס אמריקה הקטנה, וגילה את הרי רוקפלר. בעקבות תגליות אלה בירד קרא לאזור על שם אשתו מרי. משלחת בראשותו של ל. גולד (L. Gould) חקרה חלק מהרי רוקפלר.

החקר המקיף הראשון (על הקרקע) התקיים במהלך משלחת בירד השנייה (בין השנים 19331935), כאשר משלחת מזחלות בראשות פול סיפל (Paul Siple) ו-פ. א. וייד (F.A. Wade) חקרה את ארץ מרי בירד לכיוון מזרח, והגיעה עד הרי פוסדיק בשנת 1934. תצפיות חקר אווירית חקרו מזרחה לאורך חוף רופרט.

משלחת בירד השלישית באנטארקטיקה, המכונה גם משלחת השירות האנטארקטי של ארצות הברית, שהתקיימה בין שנים 19391941, הקימה שני מחנות בסיס המרוחקים זה מזה 1,600 מיילים: הבסיס המערבי ( West Base- ווסט בייס) היה בסמוך לבסיס אמריקה הקטנה לשעבר ('68°29‏ דרום, '163°57 מערב) ובסיס מזרח (East Base - איסט בייס) מוקם ליד חצי האי האנטארקטי, באי סטונינגטון ('68°12 דרום, '67°03 מערב). טיסות מחקר שיצאו משני בסיסים אלה הובילו לגילוי מרבית האזור הוולקני של ארץ מרי בירד (ובה גם את רכס אקסקוטיב קומיטי[8]) וחלק גדול מאזור החוף ובכלל זה: חופי וולגרין, הובס ורופרט. משלחות רגליות שיצאו מווסט בייס חקרו את רכסי פורד, ואת המורדות הדרומיים של הרי פוסדיק.

צי ארצות הברית שלח משלחות חקר לאנטארקטיקה בתקופה שבין 1946 עד 1959. משלחות אלה (מבצע קפיצה לגובה, עליו פיקד ריצ'רד בירד, מבצע טחנת רוח ומבצעי קיפאון עמוק I - IV) במסגרתם נעשו צילומי אוויר בשיטת טרימטרוגון מעל חופי ארץ מרי בירד.

בין השנים 19561957, במהלך מבצע קיפאון עמוק II, בנה צי ארצות הברית את תחנת בירד (כשאנשיו יוצאים מתחנת אמריקה הקטנה V), וזאת כהכנה לשנה הגאופיזית הבינלאומית (בין יולי 1957 - ועד סוף 1958).

במהלך השנה הגאופיזית הבינלאומית נערכו מספר מסעות חקר יבשתיים (באמצעות חתולי שלג, ודחפורים מותאמים לתנאי השטח):

  • בינואר 1957, צ'ארלס ר. בנטלי הוביל מסע חקר יבשתי מתחנת אמריקה הקטנה V לתחנת בירד החדשה לאורך התוואי שבנו מהנדסי צבא ארצות הברית חודשים ספורים לפני כן. צוותו ערך מדידות של עובי הקרח ושדה המגנטי וכוח הכבידה של כדור הארץ.
  • בעונת הקיץ האנטארקטי שלאחר מכן (1957– 1958) הוביל בנטלי מסע חקר יבשתי שני, שיצא מתחנת בירד לעבר הרי געש במחוז הוולקני של ארץ מרי בירד. מסע המחקר הגיע עד רכס הסנטינל שממזרח לארץ מרי בירד לנד לפני שחזר לתחנת בירד.
  • בנטלי הוביל מסע מחקר שלישי מתחנת בירד להרי הורליק בשנים 1958– 1959.

בשלושת מסעות מחקר אלו התגלה בקע בנטלי (שמתחת לפני הקרח) - שמפריד בין ארץ מרי בירד, וההרים הטראנס אנטארקטיים מזרח אנטארקטיקה.

במהלך 1958– 1960 טיסות צילומי אוויר בשיטת טרימטרוגון יצאו מתחנת בירד ומיפו את רכס אקסקוטיב קומיטי. בעקבות מחקרים אלה, החליט הסקר הגאולוגי של ארצות הברית לקיים סדרת סקרי קרקעות, על מנת לקבוע שורה של נקודות התייחסות ולבצע מידה ברחבי ארץ מארי בירד בשנים 19661968.

בשנים 1960 - 1961 אוניית צי ארצות הברית גליישר (USS Glacier (AGB-4)) חקרה את חוף ולגרין ואת חוף אייטס. מהאונייה יצאו משלחות מחקר של סוקרים וגאולוגים. משלחות אלה כילו כי האתר שחשבו שהוא "חצי האי ת'ורסטון" הוא למעשה האי ת'ורסטון. באותה עת משלחת בראשות קמפבל קרדוק (Campbell Craddock) חקרה את הרי ג'ונס.

סקר חוף בירד מטעם ארצות הברית (The United States Byrd Coastal Survey) חקרה את חוף ארץ מרי בירד בשנים 19661969, בראשות פ. ו. וייד (FA Wade), הסקר ערך מיפוי גאולוגי של הרי אלכסנדרה והרי רוקפלר ושל רכסי פורד והפיק סדרה של מפות גאולוגיות של האזור. זו הייתה משלחת מורכבת שכללה הקמת מנחתי מסוקים מרוחקים וגיאופיזיקה מוטסת.

מספר משלחות גאולוגיות חקרו את ארץ מרי בירד במהלך השנים 19782011:

  • גאולוגים מניו זילנד סקרו את רכסי פורד ואת חצי האי אדוארד השביעי בשתי משלחות חקר 1978 – 1979, ובשנים 19871988[9].
  • גאולוגים אמריקאים חקרו את האזור הוולקני של ארץ מרי בירד בשנים 19841985.
  • פרויקט "West Antarctic Volcano Exploration" בקיצור: WAVE (חקירת הרי הגעש במערב אנטארקטיקה) התמקד באזור הגעשי של ארץ מרי בירד בשנים 19891991. חברי הפרויקט היו מארצות הברית, בריטניה וניו זילנד.
  • פרויקט "South Pacific Rim International Tectonic Expedition" בקיצור: SPRITE (ההמשלחת הטקטונית הבינלאומית לחקר דרום האוקיינוס השקט) חקר את חוף הובס בשנים 19901993. חברי הפרויקט היו מארצות הברית, בריטניה וניו זילנד.
  • בקיץ האוסטרלי בין השנים 1989–1990 ו -1990–1991 חקר משלחת גאולוגית מאוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה (UCSB) כמה מרכסי ההרים הנמצאים באזור הרי פורד הצפוניים "Ford Ranges Crustal Exploration" בקיצור: FORCE expd.
  • משלחת החקר GANOVEX VII - משלחת רב לאומית שהובילה גרמניה סקרה את חצי האי אדוארד השביעי בשנים 19921993[10].
  • משלחות גאולוגית של מכללת קולורדו, חקרו את רכסי פורד בשנים 1998 - 2001, 2005 - 2007 ואת הרי פוסדיק בשנים 2011 - 2013[11].

שמו של האזור ניתן לו בשנת 1929[1]. בירד קרא לאזור על שמה של אשתו[1].

בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
• Spiegel, C., Lindow, J., Kamp, P., Mukasa, S., Lisker, F., Kuhn, G. and Gohl, K. (2015), Thermotectonic and geomorphic evolution of Marie Byrd Land and the Pine Island Bay area, XXII International Symposium on Antarctic Earth Sciences, Goa, India, 13 July 2015 - 17 July 2015
•Spiegel, Cornelia & Lindow, Julia & Kamp, Peter & Meisel, Ove & Mukasa, Samuel & Lisker, Frank & Kuhn, Gerhard & Gohl, Karsten. (2016), Tectonomorphic evolution of Marie Byrd Land – Implications for Cenozoic rifting activity and onset of West Antarctic glaciation, Global and Planetary Change. 145. https://doi.org/10.1016/j.gloplacha.2016.08.013
• Stone JO, Balco GA, Sugden DE, Caffee MW, Sass LC 3rd, Cowdery SG, Siddoway C., Holocene deglaciation of Marie Byrd Land, West Antarctica, Science. 2003 Jan 3;299(5603):99-102. https://doi.org/10.1126/science.1077998

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]