ברנו
| |||
 | |||
| מדינה |
 צ'כיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | מוראביה הדרומית | ||
| ראש העיר | מרקטה וונקובה (המפלגה ODS; משנת 2018) | ||
| תאריך ייסוד | בשנת 1243 | ||
| שטח | 230.20 קמ"ר | ||
| גובה | 237 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 400,566 (1 בינואר 2024) | ||
| ‑ במטרופולין | 729,510 (2007) | ||
| קואורדינטות | 49°12′N 16°37′E / 49.200°N 16.617°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| Brno | |||
.svg)
בֶּרְנוֹ (בצ'כית: ⓘⒾ, בגרמנית: Brünn, נכתב גם ברין או ברונא) היא בירת מוראביה והעיר השנייה בגודלה בצ'כיה.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור שמה של העיר אינו ברור, יש הטוענים שמקורו הוא בשפה סלאבית עתיקה בה brnie משמעותו בוץ או brniti שמשמעותו מגן או מבצר. יש הסוברים כי מקור השם במילה "הר" או "גבעה" בשפה קלטית - שפה ששלטה באזור לפני השתלטות הסלאבים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברנו שוכנת בדרום-מזרח המדינה, בחיבור הנהרות סביטבה וסוורטקה. היא הבירה הפוליטית והתרבותית של אזור דרום מוראביה ומשמשת כמרכז של מוראביה בכלל. העיר ממוקמת בחיבור הדרכים בין הציוויליזציות בדרום אירופה לצפונה. עקב מיקומה בין ההרים לבין המישור היא נהנית מאקלים נוח ומתון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברנו הוכרה כעיר על ידי ואצלב הראשון מלך בוהמיה בשנת 1243, אולם האזור יושב כבר במאה ה-5 לספירה. החל מהמאה ה-11 שימשה העיר כמקום מושבה של שושלת פשֵימִסל ששלטה בבוהמיה ובאזורים בפולין. במאה ה-14 העיר שימשה אחד המרכזים בהם נפגשה האספה המוראבית, כאשר העיר אולומוץ משמשת כמרכז השני.
במהלך מלחמת שלושים השנים, בשנים 1643 ו-1645, הייתה ברנו העיר היחידה שהצליחה לעמוד בפני המצור השוודי, מה שאיפשר לבית הבסבורג האוסטרי לשקם את צבאו ולעמוד בלחץ ההתקפות השוודי. כאות הוקרה לעמידתה האיתנה, זכתה העיר להטבות מיוחדות במעמדה כעיר והוקם בה מבצר ברוקי. בשנת 1742 ניסו הפרוסים לכבוש את העיר ללא הצלחה, ובשנת 1777 הוקמה בה בישופות.
במאה ה-18, בעקבות התפתחות התעשייה והמסחר, גדלה העיר מאוד והפכה לאחד מהמרכזים התעשייתיים המרכזיים במוראביה. לא רחוק מהעיר נערך ב-1805 קרב הכרעה חשוב במלחמת הקואליציה האנטי צרפתית השלישית הידוע בשם קרב אוסטרליץ.
בשנת 1839 מסילת הרכבת הראשונה הגיעה לעיר, בשנת 1847 החלה הארה באמצעות גז ובשנת 1869 נבנתה מערכת הטראם הראשונה בעיר. עקב הגידול המהיר נהרסו הביצורים של העיר והמבצר המרכזי הפך בית כלא של האימפריה האוסטרו-הונגרית, הן לפושעים פליליים והן לפושעים פוליטיים.
בתקופת הרפובליקה הצ'כו-סלובקית הראשונה (1919–1938) נמשך הפיתוח ובעיר הוקמה אוניברסיטה על שמו של טומאש מסריק (1919), בה הוקם הצבא הצ'כי (1919) וכן הוקמו בה גני ירידים בשנת 1928. העיר הפכה לא רק מרכז תעשייתי כי אם גם מרכז תרבותי ורוחני.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הייתה העיר תחת שלטון נאצי. יהודי העיר גורשו ברובם הגדול לטרזין, בית הכנסת הגדול בברנו נשרף ונהרס, וגם רבים מתושביה הצ'כים של העיר הוצאו להורג.
לאחר המלחמה גורשו כ-40,000 מן התושבים ממוצא גרמני לאוסטריה. זמן קצר לאחר המלחמה הפכה העיר קומוניסטית עם המהפכה הקומוניסטית בצ'כוסלובקיה (1948) שהסתיימה במהפכת הקטיפה בשנת 1989.
ברנו היום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1993 לאחר הפיצול מסלובקיה הוקמו או הועברו לעיר, בית המשפט החוקתי הצ'כי, בית המשפט העליון של צ'כיה וכן לשכת התובע הכללי. בעיר מספר מוסדות אקדמאיים, הבולט שבהם הוא אוניברסיטת מסריק שהיא השנייה בגודלה בצ'כיה. לעיר היסטוריה ארוכה במרוצי מכוניות ואופנועים כבר משנות ה-30 של המאה ה-20 עת הוקם בסמוך לעיר מסלול מרוצים. לאחר הפסקה של שנים רבות, המסלול נבנה מחדש בשנת 1987 והחל לארח מרוצים בינלאומיים כשגולת הכותרת היא מרוצי אופנועי גרנד פרי.
יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]העדות הראשונה על יהודים באזור היא משנת 1253 מתקופת אוטקר השני משושלת פשמישל, שבה היהודים זכו להגנה של המונרך והיו ואסלים של הכתר. כוואסלים זכו היהודים מצד אחד להגנה ומצד שני נאלצו לשלם מיסים גבוהים. כך, בשנת 1333 ציווה המלך יוהאן מלוקסמבורג כי היהודים ישלמו 25% מהוצאות הבניה של חומת העיר והחפיר[1]. על פי הערכה התגוררה בעיר קהילה של כ-1,000 יהודים באותה תקופה (על פי כמות המיסים ששולמה). מרבית היהודים עסקו במסחר של עורות וצמר, אף על פי שהותר להם להיות אופים נגרים וחייטים. חלק מהיהודים היו מלווים בריבית אך הם לא הורשו להתגורר מחוץ לתחום הגטו, ולהחזיק באדמות במקרה ומלווה לא שילם את חובו.
בתקופת המגפה השחורה ברנו הייתה אחת הערים היחידות שהסכימה לקבל יהודים מגורשים ולכן העיר ידעה באותה תקופה גלי הגירה של יהודים. הקהילה היהודית בברנו ידעה אבדות כבדות בתקופת המלחמות ההוסיטיות (1420–1434 לערך), במיוחד מידי כוחות האימפריה הרומית הקדושה. אחת הדמויות הבולטות בקהילה היהודית של ברנו במחצית המאה ה-15 היא זו של הרב ישראל ברונא (1400–1480), אחד הפוסקים הבולטים בדורו, אשר שימש כרב הקהילה עד לגירוש יהודי העיר בשנת 1454. לאחר גירושם, לא קמה קהילה יהודית בברנו עד למחצית המאה ה-19 ונקנסו בקנסות כבדים כל אימת שנכנסו אל בין חומות העיר. לאורך תקופה זו קיימו היהודים עסקים רבים בעיר ברנו, אולם לא התגוררו בה.
בשנת 1772 עבר אליה מנהיג התנועה הפרנקיסטית יעקב פרנק לאחר ששוחרר ממעצרו במבצר צ‘נסטוחובה על ידי הרוסים. פרנק שהה בעיר 13 שנים, כשהוא מנהל משטר צבאי למחצה בקרב קהילתו, הכולל לבישת מדים ואימונים קבועים, מנבא על מהפכה עולמית העומדת לפרוץ, אשר נהרות הדם שתביא יפילו את הכנסייה הקתולית שבגדה בו, ושבסופה יכבוש צבא המאמינים מדינה משלו בפולין. מברנו עבר פרנק לאופנבך, לא לפני שעשה מאמץ להחזיר חובות עצומים שצבר לבעלי חוב רבים בעיר ברנו.[2]
רק לאחר אביב העמים בשנת 1848 הוסרו ההגבלות על מגורי יהודים בעיר והקהילה היהודית במקום שבה והתחדשה. כבר בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-19 נרכשה חלקת אדמה לבית קברות יהודי ובשנת 1853 החלה בניית בית כנסת חדש לקהילה. בשנת 1857 מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-2,230 נפש מתוך 59,819 תושבי העיר. בשנת 1861 נפתח בית ספר יהודי בעיר. בעת מלחמת העולם הראשונה הגרו לברנו אלפי פליטים יהודים מגליציה. בין שתי מלחמות העולם שגשגה הקהילה היהודית בעיר ואף קם בה מרכז ספורט יהודי "מכבי". בשנת 1938 הגיע מספר יהודי העיר לכ-12,000 תושבים. בתקופת השואה שמשה ברנו מרכז לפליטים מצ'כוסלובקיה אך מרבית היהודים גורשו למחנה הריכוז טרזין בשנים 1941–1942.
בתחילת המאה ה-21 קיימת בברנו קהילה יהודית פעילה המונה כ-300 יהודים.
בין הדמויות הבולטות אשר יצאו מן הקהילה היהודית בעיר, מעת חידושה במחצית המאה ה-19, נמנים: הפילוסוף תאודור גומפרץ (1832–1912), אדולף סטראנסקי (1855–1931), המלחין פאבל האס (1899–1944) ואחיו השחקן הוגו האס (1901–1968), הצייר אוטו אונגר (1901–1945), הצייר לודוויג בלום (1891–1971) זוכה אות יקיר ירושלים, השחקן גדעון זינגר, ההיסטוריון הוגו גולד (1895–1968), ולודוויג צ'ך (1870–1942) שר בממשלת צ'כוסלובקיה בתקופה הרפובליקה הראשונה, הציירת וכלת פרס ישראל בתחום הציור אנה טיכו (1894-1980)
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המוזיאון של גרגור מנדל, המוזיאון שוכן במנזר עתיק בו עבד ופיתח מנדל את הגנטיקה.
- וילה טוגנדהאט (Villa Tugendhat) - נחשבת אחת הדוגמאות היפות לאדריכלות המודרנית, נבנתה על ידי האדריכל הגרמני לודוויג מיס ואן דר-רוהה בשביל משפחה יהודית עשירה בשם זה בשנת 1930, המשפחה ברחה לוונצואלה בשנת 1938 עם עליית הנאצים לשלטון. הווילה הוכרה בשנת 2001 כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
- טירת שפִילבֶּרק (Špilberk) - טירה בסגנון בארוק ששמשה שנים רבות המבצר המגן של העיר ומקום מושבם של מלכים ומרגרייבים משושלות פשֵימִסל ולוקסמבורג. מאוחר יותר הפכה הטירה לבית כלא.
- מגדל AZ - הבניין הגבוה בצ'כיה, נבנה בשנת 2013.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לידס, אנגליה
דאלאס, ארצות הברית
רן, צרפת
אוטרכט, הולנד
סנקט פלטן, אוסטריה
שטוטגרט, גרמניה
פלובדיב, בולגריה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ברנו (בצ'כית)- Brno – האתר הרשמי של העיר
- Brno – עובדות בסיסיות, אתרים ומלונות
- אוניברסיטת מסריק (באנגלית)
- מאמר על יהדות ברנו (באנגלית)
- מאמר נוסף על יהדות ברנו (אורכב 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
- מבוא לתולדות הקהילה היהודית בברנו
- ברנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ברנו (צ'כיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ JEWISH COMMUNITY OF BRNO
- ^ אולגה טוקרצו'ק, 28-29, ספרי יעקב, ירושלים: כרמל, 2020
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 פראג  ברנו | |||||||||
| 1 | פראג | פראג | 1,301,432 | 11 | זלין | זלין | 74,178 |  אוסטרבה  פלזן | |
| 2 | ברנו | מוראביה הדרומית | 398,510 | 12 | האבירוב | מוראביה-שלזיה | 68,153 | ||
| 3 | אוסטרבה | מוראביה הדרומית | 282,450 | 13 | קלדנו | בוהמיה המרכזית | 67,756 | ||
| 4 | פלזן | פלזן | 174,007 | 14 | מוסט | אוסטי נד לבם | 61,306 | ||
| 5 | אולומואוץ | אולומואוץ | 106,063 | 15 | אופאבה | מוראביה-שלזיה | 55,146 | ||
| 6 | ליברץ | ליברץ | 104,340 | 16 | פרידק-מיסטק | מוראביה-שלזיה | 53,698 | ||
| 7 | צ'סקה בודייוביצה | בוהמיה הדרומית | 95,664 | 17 | ייהלבה | ויסוצ'ינה | 50,523 | ||
| 8 | הראדץ קראלובה | הראדץ קראלובה | 92,649 | 18 | קרבינה | מוראביה-שלזיה | 48,473 | ||
| 9 | אוסטי נד לבם | אוסטי נד לבם | 89,713 | 19 | טפליצה | אוסטי נד לבם | 48,428 | ||
| 10 | פרדוביצה | פרדוביצה | 89,619 | 20 | דצ'ין | אוסטי נד לבם | 46,337 | ||
