לדלג לתוכן

גאוגרפיה היסטורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיינו גם בפורטל

פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה ומדע ההיסטוריוגרפיה. הפורטל פורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי ויקיפדיה.

גאוגרפיה היסטורית היא ענף מתוך תחום הגאוגרפיה של האדם. בתחום זה נראה שיש קשר ישיר של השפעת הגאוגרפיה על ההיסטוריה, ולהפך, השפעת ההיסטוריה על הגאוגרפיה.

הגאוגרפיה ההיסטורית נחלקת לארבעה תחומים עיקריים:

  • השפעת תנאים גאוגרפיים על מהלך ההיסטוריה: לדוגמה, השפעת האקלים כמו משקעים, יכולת גידול דגנים וכיוצא בזה, היא גורם מרכזי ליישוב במקום מסוים ומשפיע על התפזורת היישובית לאורך הדורות.
  • חקר שרידי העבר המצויים בנוף ההווה - ענף הארכאולוגיה: מאפשרים לנו עדות מוצקה להוכחת אזורי התיישבות ותרבות חומרית באותו המקום.
  • גאוגרפיה של העבר: תנאי שטח פיזיים משפיעים על התרחשותם של מאורעות היסטוריים. האירועים ההיסטוריים המושפעים ביותר הם קרבות היסטוריים לדוגמה: קרבות החשמונאים סביב לירושלים. הגאוגרפיה של העבר כוללת בתוכה גם תחום גאוגרפיה צבאית.
  • שינויים גאוגרפיים בנוף שנעשו על ידי האדם. ענייני איכות הסביבה. לדוגמה, מדבור ואנטי מדבור. על ידי ניצול מתאים של משאבי טבע בני האדם יכולים לצמצם שטחי מדבר ונזקיהם.

בשונה מהגאוגרפיה ההיסטורית העוסקת בתחום הגאוגרפיה של האדם קיים גם תחום הפליאוגאוגרפיה (באנגלית: Palaeogeography) שהוא ענף בתחום מדעי הגאוגרפיה העוסק בחקר ההיסטוריה הגאוגרפית של כדור הארץ, בדרך כלל בשינויים הפיזיים של הכוכב שלנו ולא בבני האדם.

שינויים בהגדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות ה-60 של המאה ה-20 לערך נתפס התחום כנספח למחקר ההיסטורי, מיכאל אבי-יונה הגדיר את הגאוגרפיה ההיסטורית כמפגש של שני צירים: "האגף הסטאטי-הגאוגרפי עוסק בזיהוי המקומות הנזכרים בספרות העתיקה ובקביעת גבולות התחומים והמדינות. האגף הדינאמי-ההיסטורי מסביר את התהוותם של הגורמים הסטאטיים ואת השינויים החלים בהם בתמורת הזמנים"[1]. כלומר הגאוגרפיה אינה אלא מצע סטטי על גביו מתרחשת ההיסטוריה. ואכן, באותה תקופה עסק התחום בעיקר בזיהוי מקומות.

ההגדרה המודרנית של התחום, היא שהוא עוסק "בשחזור ובניתוח של מגוון נרחב של תופעות ותהליכים שיש להם חשיבות להבנתנו את הדינמיקה של נושאים אנושיים מנקודת ראות גאוגרפית... האתגר של הגאוגרפיה ההיסטורית הוא בלימוד השינויים הגאוגרפיים שהתרחשו לאורך הזמן ובגיבושו של הסבר היסטורי לתהליכים שהשפיעו על התפתחות הנוף הפיזי והתרבותי"[2] כלומר שני הצירים הם דינאמיים ומשפיעים זה על זה. הגדרה נוספת קובעת כי זהו תחום מחקר רב-תחומי אשר בו מוצגת "שאלת מחקר בעלת אופי גאוגרפי מובהק (כלומר שאלה הדנה בעיצוב המרחב והנוף הטבעי והאנושי) בתקופת עבר, והמשיב עליה בגישה היסטורית ובאמצעים שונים ומגוונים, הכוללים גם את כלי הניתוח הגאוגרפיים... בנוסף לארכאולוגיה, תולדות האדריכלות והאמנות, חקר הלשונות העתיקות ותחומים נוספים"[3].

יסודות מתודולוגיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסוד החשוב ביותר בתחום הוא השילוב בין קריאה ביקורתית של מקורות ראשוניים בד בבד עם עבודת שטח, בה נסקרות ראיות המצויות בשדה כגון תצורות נוף, שיקולים גאוגרפיים ושרידים, והתאמתם או עימותם זה עם זה. זאת בניגוד להיסטוריון המבסס את מחקרו על מקורות גרידא. לפיכך, תוכנית הלימודים בתחום כוללת סמינר מחקר או מחנה מחקר בו יוצאים הסטודנטים לשטח ורוכשים כלים לניתוח, התבוננות והשוואה עם מקורות כתובים. אחד המקורות הראשוניים החשובים והייחודיים בתחום, בנוסף לתעודות, הוא מפות.

חתך רוחב מיועד לתיאור גאוגרפי (נוף, גבולות, שמות גאוגרפיים) של תקופה מסוימת (למשל ארץ ישראל בתקופה הביזנטית). חתך רוחב לרוב איננו "צילום רגע" אלא כולל שינויים בתוך התקופה הנסקרת. חתך אורך הוא מחקר של מקום מסוים לאורך ההיסטוריה (למשל בית גוברין לאורך הדורות).

רשימה של גאוגרפים היסטוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאוגרפיה היסטורית בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מיכאל אבי -יונה, גאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, למן שיבת ציון ועד לכיבוש הערבי, ירושלים תש"ט, עמ' 3
  2. ^ ריכב רובין, ‏גאוגרפיה היסטורית בישראל – כיווני מחקר ומגמות מתודולוגיות, קתדרה 100, אוגוסט 2001, עמ' 342
  3. ^ ריכב רובין, ‏גאוגרפיה היסטורית בישראל – כיווני מחקר ומגמות מתודולוגיות, קתדרה 100, אוגוסט 2001, עמ' 343
  4. ^ ביקורת: אלישע אפרת, ‏גאוגרפיה של ארץ-ישראל בזמן עבר, קתדרה 92, יוני 1999, עמ' 176-173