גרמנית עילית עתיקה
אזורים | בעיקר גרמניה של ראשית המאה ה-21 |
---|---|
שפת אם | אין |
כתב | אלפבית לטיני, אלפבית רוני |
משפחה |
|
מוסד | אין גוף מפקח |
קוד שפה | goh |
קוד ISO 639-2 | goh |
קוד ISO 639-3 | goh |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
גרמנית עילית עתיקה (בגרמנית: Althochdeutsch; או בקיצור: Ahd) היא השלב המוקדם ביותר בהתפתחותה של השפה הגרמנית. שדוברה, בערך, בין השנים 750 ל-1050 לספירה. בתקופה זו לא הייתה קיימת שפה גרמנית רשמית אחידה. לפיכך, הכינוי "גרמנית עילית עתיקה" מתייחס למכלול הלהגים שעברו מעתק הגאים בשם מעתק ההגאים של הגרמנית העילית (אנ'). בראשיתה של תקופה זו, הלהג העיקרי של השפה היה מדובר בממלכות גרמניות עצמאיות. ב-788, עקב כיבושיו של קרל הגדול, חוותה השפה שינויים. במהלך תקופה זו נוצר לראשונה גבול נראה לעין בין תחום הדיבור של הגרמנית העלית העתיקה למקבילתה הצרפתית.
הטקסטים בגרמנית עילית עתיקה ששרדו כולם נכתבו בכתבי קודש נזיריים, וכתוצאה מכך, רובם המכריע הם דתיים באופיים או, כאשר הם חילונים, שייכים לתרבות הספרותית הלטינית של הנצרות. הטקסטים הכתובים המוקדמים ביותר בגרמנית גבוהה עתיקה ותרגומים בין-ליניארים לטקסטים לטיניים הופיעו במחצית השנייה של המאה ה-8. חשיבותה של הכנסייה בכתיבת טקסטים והפעילות המיסיונרית הענפה של התקופה הותירו את חותמם על אוצר המילים של הגרמנית העילית העתיקה, עם שאילות מילים חדשות רבות ומטבעות לשון חדשים המייצגים את אוצר המילים הלטיני של הכנסייה.
הגרמנית העילית העתיקה משמרת במידה רבה את מערכת ההטיה הסינתטית שירשה מהשפות הגרמאניות הקדומות, אך סוף תקופתה מסומנת בשינויים צלילים המשבשים את דפוסי ההטיה הללו, מה שהוביל לשינויים בדקדוק של הגרמנית העילית התיכונה. בתחביר, השינוי החשוב ביותר היה פיתוח זמנים פריפרסטיים חדשים לביטוי העתיד והפאסיבי.
פונולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדקי | וילוני | חכי | מכתשי | שפתי (־שִנִּי) | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אפי | ŋ | n | m | |||||||
סותם | g | k | d | t | b | p | ||||
מחוכך | ʦ | p̪f | ||||||||
חוכך | h | x | z | s | v | f | ||||
מקורב (צדי) |
j | |||||||||
l | ||||||||||
רוטט | [r] |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גרמנית עילית עתיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שפה גרמנית - גרמנית גבוהה קדומה, 750-1050, דף שער בספרייה הלאומית