לדלג לתוכן

דידייה דשאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דידייה דשאן
Didier Deschamps
מידע אישי
לידה 15 באוקטובר 1968 (בן 56)
באיון שבצרפת
גובה 1.74 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1985–1989
1989–1990
1990–1991
1991–1994
1994–1999
1999–2000
2000–2001
נאנט
אולימפיק מרסיי
ז'ירונדן דה בורדו
אולימפיק מרסיי
יובנטוס
צ'לסי
ולנסיה
111 (4)
17 (1)
29 (3)
106 (5)
124 (4)
27 (0)
8 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1989–2000 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 103 (4)
קבוצות כמאמן
2001–2005
2006–2007
2009–2012
2012–
מונקו
יובנטוס
אולימפיק מרסיי
צרפת
מאזן מדליות
מתחרה עבור נבחרת צרפת בכדורגל צרפת (כשחקן)
גביע העולם
זהבצרפת 1998כדורגל גברים
אליפות אירופה
זהבבלגיה-הולנד 2000כדורגל גברים
מתחרה עבור נבחרת צרפת בכדורגל צרפת (כמאמן)
גביע העולם
זהברוסיה 2018כדורגל גברים
כסףקטר 2022כדורגל גברים
אליפות אירופה
כסףצרפת 2016כדורגל גברים
ליגת האומות
זהבאיטליה 2021כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

דידייה דשאןצרפתית: Didier Deschamps; נולד ב-15 באוקטובר 1968 בבאיון, צרפת) הוא כדורגלן עבר צרפתי ומאמן נבחרת צרפת בהווה. היה קפטן נבחרת צרפת שזכתה במונדיאל 1998 וביורו 2000 וכעת מאמן נבחרת צרפת עמה זכה במונדיאל 2018 ובליגת האומות 2020/2021. דשאן אף זכה בפרס מאמן השנה בעולם לשנת 2018.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דשאן החל את הקריירה במועדון החובבים של אבירון באיון, כאשר עדיין למד בבית הספר. מגלי כישרונות מנאנט גילו אותו, והוא חתם במועדון באפריל 1983. את הופעת הבכורה שלו בליגה ערך דשאן ב-27 בספטמבר 1985. ב-1989 הוא עבר לעונה למרסיי, לאחריה שיחק עונה בבורדו וחזר למרסיי. בקדנציה השנייה שלו במועדון דשאן זכה עם הקבוצה פעמיים באליפות צרפת (1991 ו-1992), בנוסף לזכייה בליגת האלופות ב-1993. דשאן היה לקפטן הצעיר ביותר שהוליך את קבוצתו לזכייה בליגת האלופות, וחברו לקבוצה פביאן בארטז לשוער הצעיר ביותר שזוכה בתואר.

ב-1994 הגיע דשאן ליובנטוס, איתה זכה בשלושה תוארי אליפות, פעם אחת בגביע האיטלקי, שתי זכיות בסופרקאפ האיטלקי, תואר ליגת האלופות וזכייה בגביע הביניבשתי.

לאחר עונותיו המוצלחות ביובנטוס, חתם דשאן בצ'לסי, במדיה זכה בגביע ה-FA. את הקריירה סיים דשאן בולנסיה, בשורותיה שיחק 8 משחקים בלבד, לפני שפרש בקיץ 2001, והוא בן 32.

קריירה בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הזימון הראשון שלו לנבחרת קיבל דשאן על ידי מאמנה הלאומי של צרפת דאז מישל פלאטיני, ב-1989. תקופה זו הייתה גרועה עבור הנבחרת הצרפתית, שנכשלה במשימתה להעפיל למונדיאלים ב-1990 ו-1994. כשמאמן צרפת החדש, איימה ז'אקה, בנה את הסגל לקראת יורו 1996, הוא בחר תחילה את שחקנה של מנצ'סטר יונייטד, אריק קאנטונה, כקפטן. לאחר שקאנטונה קיבל עונש הרחקה למשך שנה בינואר 1995 החליט ז'אקה לבנות מחדש את הסגל, וניפה שחקנים ותיקים כמו קאנטונה, ז'אן-פייר פאפן ודויד ז'ינולה לטובת שחקנים צעירים ומוכשרים כמו זינדין זידאן. דשאן, אחד הוותיקים שזכו להישאר בסגל, נבחר להיות הקפטן של הקבוצה שכונתה כמה שנים לאחר מכן "דור הזהב" של הכדורגל הצרפתי. את היורו ב-1996 סיימה צרפת בחצי הגמר, לראשונה בטורניר גדול מאז מונדיאל 1986.

במונדיאל 1998 שנערך בביתה זכתה הנבחרת הצרפתית, כשדשאן הקפטן זוכה להניף את גביע העולם. דשאן היה גם קפטן הנבחרת הצרפתית שזכתה ביורו 2000, והייתה לנבחרת הראשונה מאז מערב גרמניה ב-1974 שמחזיקה בשני התארים בו זמנית. צרפת החזיקה במקום הראשון בדירוג הנבחרות של פיפ"א במהלך 2001 ו-2002.

לאחר יורו 2000 הודיע דשאן על פרישה מהנבחרת, וזכה למשחק פרידה בין נבחרת צרפת לנבחרת שאר העולם באוגוסט 2000. כשפרש החזיק דשאן בשיא ההופעות במדי הטריקולור, אך מאז כבר עברו אותו בכמות ההופעות מרסל דסאי, זינדין זידאן וליליאן תוראם. דשאן זכה להיכלל ברשימת 125 הכדורגלנים החיים הטובים בעולם, כפי שנבחרו על ידי פלה במרץ 2004.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש ממשחק, פנה דשאן לאימון. תחנתו הראשונה של דשאן כמאמן ראשי הייתה קבוצת מונקו מליגת העל הצרפתית, אותה הוא הוביל לזכייה בגביע הליגה הצרפתי ב-2002/2003 ולגמר ליגת האלופות, בו הפסידה לפורטו. ב-19 בספטמבר 2005 הוא התפטר לאחר חילוקי דעות עם נשיא המועדון ופתיחת עונה חלשה.

ב-10 ביולי 2006 מונה דשאן למאמן קבוצת יובנטוס האיטלקית. מאמנה הקודם של הקבוצה, פאביו קאפלו, התפטר לאחר פרשת הטיית המשחקים בסרייה א', שבעקבותיה הורדה הקבוצה לליגה השנייה. את העונה סיימה יובנטוס כאלופת הסרייה ב', ובסיום העונה התפטר דשאן, בעקבות מחלוקות ועימותים עם אוהדי הקבוצה.

ב-5 במאי 2009 התמנה דשאן למאמנה של אולימפיק מרסיי, ובעונתו הראשונה כמאמן הקבוצה הצעיד אותה לאליפות ראשונה לאחר 18 שנים מיותמות.

ב-8 ביולי 2012 הודיעה התאחדות הכדורגל הצרפתית כי דשאן חתם לשנתיים לשמש כמאמן הנבחרת, וכי הוא יחליף את לורן בלאן שהתפטר[1]. כמאמן נבחרת צרפת, סיים במקום השני עם נבחרתו ביורו 2016 וזכה במונדיאל 2018.

ב-24 בספטמבר 2018 דשאן זכה בפרס מאמן השנה בעולם על יכולתו במונדיאל 2018.

כשחקן

כמאמן

עם מונקו
  • זכייה בגביע הליגה הצרפתי 2003
  • מקום שני בליגת האלופות 2003/2004
עם יובנטוס
עם אולימפיק מרסיי
עם נבחרת צרפת בכדורגל
אישיים

מאמן השנה בעולם 2018

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דידייה דשאן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דידייה דשאן - תבניות ניווט
נבחרת צרפתיורו 1992

1 מרטיני • 2 אמורוס • 3 סילבסטרה • 4 פטי • 5 בלאן • 6 קסוני • 7 דשאן • 8 סוזה • 9 פאפן • 10 פרננדס • 11 פרז • 12 קוקרד • 13 בולי • 14 דורן • 15 דיבר • 16 ואהירואה • 17 גרדה • 18 קאנטונה • 19 רוסה • 20 אנגלומה • מאמן: פלאטיני

צרפתצרפת
נבחרת צרפתיורו 1996

1 לאמה • 2 אנגלומה • 3 די מקו • 4 לבוף • 5 בלאן • 6 גרין • 7 דשאן • 8 דסאי • 9 דז'ורקף • 10 זידאן • 11 לוקו • 12 ליזארזו • 13 דוגארי • 14 למוצ'י • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 מדר • 18 פדרוס • 19 קארמבו • 20 רושה • 21 מרטינס • 22 מרטיני • מאמן: ז'אקה

צרפתצרפת
נבחרת צרפתמונדיאל 1998 (מקום ראשון)

1 לאמה • 2 קנדלה • 3 ליזארזו • 4 ויירה • 5 בלאן • 6 דז'ורקף • 7 דשאן • 8 דסאי • 9 גיבארש • 10 זידאן • 11 פירס • 12 הנרי • 13 דיומד • 14 בוגוסיאן • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 פטי • 18 לבוף • 19 קארמבו • 20 טרזגה • 21 דוגארי • 22 צ'רבונייר • מאמן: ז'אקה

צרפתצרפת
נבחרת צרפתיורו 2000 (מקום ראשון)

1 לאמה • 2 קנדלה • 3 ליזארזו • 4 ויירה • 5 בלאן • 6 דז'ורקף • 7 דשאן • 8 דסאי • 9 אנלקה • 10 זידאן • 11 פירס • 12 הנרי • 13 וילטור • 14 מיקו • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 פטי • 18 לבוף • 19 קארמבו • 20 טרזגה • 21 דוגארי • 22 ראמה • מאמן: למר

צרפתצרפת
נבחרת צרפתמונדיאל 2014

1 לוריס • 2 דבושי • 3 אברה • 4 וראן • 5 סאקו • 6 קבאי • 7 קאבלה • 8 ולבואנה • 9 ז'ירו • 10 בנזמה • 11 גריזמן • 12 מאבובה • 13 מנגאלה • 14 מטווידי • 15 סאניה • 16 רופייה • 17 דין • 18 סיסוקו • 19 פוגבה • 20 רמי • 21 קוסיילני • 22 שניידרלין • 23 לנדרו • מאמן: דשאן

צרפתצרפת
נבחרת צרפתיורו 2016 (מקום שני)

1 לוריס • 2 ז'אלה • 3 אברה • 4 ראמי • 5 קאנטה • 6 קבאי • 7 גריזמן • 8 פאייה • 9 ז'ירו • 10 ז'יניאק • 11 מרסיאל • 12 שניידרלין • 13 מנגאלה • 14 מטווידי • 15 פוגבה • 16 מנדנדה • 17 דין • 18 סיסוקו • 19 סאניה • 20 קומאן • 21 קוסיילני • 22 אומטיטי • 23 קוסטיל • מאמן: דשאן

צרפתצרפת
נבחרת צרפתמונדיאל 2018 (אלופת העולם)

1 לוריס • 2 פבאר • 3 קימפמבה • 4 וראן • 5 אומטיטי • 6 פוגבה • 7 גריזמן • 8 למאר • 9 ז'ירו • 10 אמבפה • 11 דמבלה • 12 טוליסו • 13 קאנטה • 14 מטווידי • 15 אנזונזי • 16 מנדנדה • 17 ראמי • 18 פקיר • 19 סידיבה • 20 תובאן • 21 הרננדס • 22 מנדי • 23 אראולה • מאמן: דשאן

צרפתצרפת
נבחרת צרפתיורו 2020

1 לוריס • 2 פבאר • 3 קימפמבה • 4 וראן • 5 לאנגלה • 6 פוגבה • 7 גריזמן • 8 למאר • 9 ז'ירו • 10 אמבפה • 11 דמבלה • 12 טוליסו • 13 קאנטה • 14 רביו • 15 זומה • 16 מנדנדה • 17 סיסוקו • 18 דין • 19 בנזמה • 20 קומאן • 21 הרננדס • 22 בן ידר • 23 מניאן • 24 דובואה • 25 קונדה • 26 תוראם • מאמן: דשאן

צרפתצרפת
נבחרת צרפתמונדיאל 2022 (מקום שני)

1 לוריס • 2 פבאר • 3 דיסאסי • 4 וראן • 5 קונדה • 6 גנדוזי • 7 גריזמן • 8 צ'ואמני • 9 ז'ירו • 10 אמבפה • 11 דמבלה • 12 קולו מואני • 13 פופאנה • 14 רביו • 15 ורטו • 16 מנדנדה • 17 סאליבה • 18 אופאמקאנו • 19 בנזמה • 20 קומאן • 21 ל. הרננדס • 22 ת. הרננדס • 23 אראולה • 24 קונטה • 25 קמבינגה • 26 תוראם • מאמן: דשאן

צרפתצרפת
נבחרת צרפתיורו 2024

1 סמבה • 2 פבאר • 3 קלאוס • 4 אופאמקאנו • 5 קונדה • 6 קמבינגה • 7 גריזמן • 8 צ'ואמני • 9 ז'ירו • 10 אמבפה • 11 דמבלה • 12 קולו מואני • 13 קאנטה • 14 רביו • 15 תוראם • 16 מניאן • 17 סאליבה • 18 זאיר-אמרי • 19 פופאנה • 20 קומאן • 21 מנדי • 22 הרננדס • 23 אראולה • 24 קונטה • 25 ברקולה • מאמן: דשאן

צרפתצרפת