הג'וקר
 | |
| הג'וקר, כפי שהופיע על עטיפת החוברת Batman Vol.2 #23.1: The Joker מנובמבר 2013, אמנות מאת ג'ייסון פאבוק. | |
| סוג | נבל-על |
|---|---|
| הוצאה לאור | DC קומיקס |
| הופעה ראשונה |
גרסת תור הזהב: Batman #1 (אפריל 1940) גרסת תור הכסף: Batman #97 (פברואר 1956) לאחר המשבר בעולמות האינסופיים: Detective Comics #569 (דצמבר 1986) לאחר פלאשפוינט: Detective Comics Vol.2 #1 (נובמבר 2011) |
| יוצרים |
ג'רי רובינסון בוב קיין ביל פינגר |
| גילום הדמות |
סיזר רומרו ("באטמן" (שנות ה-60)) ג'ק ניקולסון ("באטמן: הסרט") הית' לדג'ר ("האביר האפל") ג'ארד לטו ("יחידת המתאבדים", "ליגת הצדק: גרסת סניידר") חואקין פיניקס ("ג'וקר") בארי קיוגאן (הבאטמן (2022)) |
| דיבוב | מארק המיל |
| דיבוב בשפה העברית |
גיורא קנת (1990-2004) גלעד קלטר (2004 והילך) |
| מידע | |
| כינויים |
הליצן נסיך הפשע הברדס האדום רוצח הדומינו |
| סטטוס | פעיל |
| גזע | אדם |
| מין | זכר |
| מקצוע | פושע |
| נטייה | רע |
| מומחיות |
|
| כוחות |
ללא כוחות-על |
| חבר לשעבר בקבוצה |
הכפפה השחורה, כנופיית אי-צדק, ליגת אי-צדק |
| סגנון לחימה |
ברוב הגרסאות הוא לא נחשב ללוחם מיומן, בחלק מהגרסאות הוא בעל סגנון לחימה כאוטי המתבססת על אקראיות ושימוש באקדחים, סכינים ופגיונות. |
| אזרחות | ארצות הברית |
| מקום מגורים |
גות'אם סיטי  |
| דמויות קשורות | |
| חברים | הארלי קווין |
| אויבים |
באטמן, Andrea Beaumont, טים דרייק, אלפרד פניוורת' |
  | |
הג'וקר (באנגלית: The Joker) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס של באטמן ביקום DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בתור הזהב של הקומיקס בחוברת Batman #1 מאפריל 1940 ונוצרה על ידי ביל פינגר, בוב קיין וג'רי רובינסון.
לאורך שנות קיומו, הג'וקר מתואר כפושע מתוחכם מאוד, רוצח המונים ופסיכופת. גם סיפור מקורו השתנה עם השנים, אך האלמנט השכיח בכולם היה נפילתו למכל כימיקלים והתמוטטות העצבים שעבר בעקבות המאורע הטראומתי. הג'וקר הוא אויבו המושבע של באטמן שאחראי למספר רב של טרגדיות בחייו, כמו למשל גרימת שיתוקה של ברברה גורדון, ורציחתם של אשתו השנייה של פקד גורדון ושל ג'ייסון טוד, הרובין השני. הדעות לגבי הקרדיט ליצירתו של הג'וקר חלוקות בין יוצרי הדמות, אולם לפי בוב קיין, השראתם העיקרית הייתה משחקו של שחקן הראינוע הגרמני קונרד ויידט בסרט "האיש הצוחק" משנת 1928.[1]
דמותו של הג'וקר מדורגת במקום הראשון ברשימת מאה הנבלים הגדולים של כל הזמנים לפי מגזין ויזארד,[2] במקום השני ברשימת מאה נבלי-העל הגדולים של כל הזמנים לפי אתר IGN,[3] וכן במקום השמיני ברשימת 50 דמויות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים לפי מגזין אמפייר.[4]
ביוגרפיה בדיונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לג'וקר אין כל סיפור מקור רשמי, ואפילו שמו האמיתי אינו ידוע. בספר הקומיקס "באטמן: הבדיחה ההורגת", הג'וקר אומר: "לפעמים אני זוכר את עברי בדרך אחת, לפעמים בדרך אחרת. אם אני רוצה שיהיה לי עבר, אני מעדיף שהוא יהיה רב-ברירתי!". בספר הקומיקס Arkham Asylum: A Serious House on Serious Earth, שנכתב על ידי גראנט מוריסון, נאמר שהג'וקר אינו בהכרח מטורף, אלא בעל "שפיות על" שבה הוא יוצר את עצמו בכל פעם מחדש כדי להתמודד עם אורח החיים הכאוטי של העולם המודרני.
בחוברת Detective Comics #168 מפברואר 1951 נאמר שהג'וקר היה בעברו כימאי המתכנן לשדוד את החברה עבורה הוא עובד, והוא עוטה עליו את זהות הפושע "הברדס האדום". לאחר הגנבה הוא פוגש בבאטמן פנים מול פנים, ובסוף הקרב ביניהם הוא נופל לתוך מכל מלא בכימיקלים. הוא יוצא מהמכל עם עור לבן, שפתיים אדומות, שיער ירוק וטירוף נצחי.[5][6]
העלילה השכיחה ביותר מוצגת ב"הבדיחה ההורגת", לפיה הג'וקר (לעתיד) הוא מהנדס העובד במפעל לכימיקלים מסוכנים, שמאמין שיש לו כישרון להומור וסטנדאפ. הוא מתפטר מעבודתו והופך לקומיקאי סטנד-אפ, אך נכשל נחרצות. כשהוא נואש לפרנס את אשתו ההריונית, הוא מסכים לשתף פעולה עם שני נוכלים בפריצה למפעל בו עבד. בגרסה זו של הסיפור, הכינוי "ברדס אדום" ניתן לאיש הקשר בכל מקרה פשע. בזמן התכנון, המשטרה מספרת לו שאשתו נהרגה. המהנדס השכול מנסה להתחמק מהפשע אותו הוא אמור לבצע, אך שני הנוכלים האחרים מכריחים אותו לעזור להם. כשהם פורצים למפעל, המאבטחים פותחים באש כנגדם, ושני הנוכלים נהרגים. המהנדס מנסה לברוח, אך נעצר על ידי הבאטמן. המהנדס המפוחד קופץ למכל כימיקלים, וכאשר הוא מגיח מהשפך הסמוך הוא מסיר את הברדס ומגלה את השתקפותו: עור לבן כגיר, שפתיים אדומות כאודם ושיער ירוק ובהיר. כל זה בנוסף למאורעות היום השונים מטריפים את דעתו של המהנדס וגורמים לו להפוך לאדם שהוא היום.[7]
עלילה שלישית, המוסברת בסיפור Case Study של הכותב פול דיני והאמן אלכס רוס, מציגה את הג'וקר כמאפיונר סדיסטי שעושה את דרכו במעלה שרשרת המזון של פושעי גות'אם סיטי והופך לראש ארגון פשע. עדיין מונע על ידי ריגושיו ודחפיו הפנימיים, הג'וקר יוצר את זהות "הברדס האדום" כדי לבצע פשעים קטנים עד שהוא פוגש בבאטמן ונלחם עמו, מה שמוביל לתאונתו. עם זאת, הסיפור מציע כי הג'וקר מעולם לא איבד את שפיותו, כי אם יצר את פשעיו בצורה שתיראה כאילו משוגע עשה אותם, ובכך לטעון לאי-שפיות ולחמוק מעונש מוות.
סיפור מקור נוסף משנת 2007 בחוברות Batman Confidential #7-12, מציג מחדש את הג'וקר כמתנקש מיומן בשם ג'ק נפייר, והפעם מבטל לחלוטין את זהות "הברדס האדום".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תור הזהב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תור הזהב של הקומיקס
בהופעותיו הרבות החל מחוברת Batman #1, הג'וקר היה מטורף רצחני עם מראה מוזר שעוצב אחרי קלף הג'וקר. למרות ההצעה כי הג'וקר יהרג בהופעתו השנייה, הוא המשיך להופיע אך תיעתע בקוראים כאשר נמלט מרודפיו ללא כל מאמץ וכביכול מת בשלל דרכים (נפילה מצוק גבוה, נלכד בבניין בוער וכיוצא בזה). מהרגע הראשון שבו הוצג הג'וקר, הוא ביצע אין ספור פשעים, הן משעשעים והן אלימים. באטמן עצמו אמר שהפשעים אותם הג'וקר מבצע הגיוניים לו בלבד. בהופעתו הראשונה, הג'וקר מותיר את קורבנותיו כשעל פניהם חיוך רחב, דפוס פעולה שנמשך לאורך השנים ונחשב לחלק מאפיונה של הדמות.
בסיפור The Joker Walks the Last Mile, הג'וקר מוצא להורג בכיסא החשמלי, אך נמלט לאחר שהוא מביים את מותו. הסיכון הכפול מונע מבית הכלא להוציאו להורג בפעם השנייה. כשהוא משוחרר לחופשי, הג'וקר מעמיד פני השומרוני הטוב, אך במהרה חוזר לדרכיו הנושנות.
תור הכסף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תור הכסף של הקומיקס
בשנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה ה-20, בעקבות הטלת הצנזורה על החוברות, הג'וקר שורטט מחדש כדמות בלתי מזיקה, של שוטה מגחך. הוא נעלם כמעט לגמרי מחוברות הקומיקס של באטמן. דמותו של הג'וקר בסדרת הטלוויזיה של שנות ה-60 מאופיינת היטב בדרך זו. הדמות עוצבה מחדש בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 בידי הכותב דניס אוניל והאמן ניל אדמס. החל מהסיפור The Joker's Five Way Revenge (חוברת #251), הג'וקר חוזר לשורשיו הרצחניים, הורג אנשים כגחמה, וכן עורך קרב מוחות מתמשך עם באטמן,[8]. ברצף החוברות Detective Comics #471-476 (אוגוסט 1977-אפריל 1978), הכותב סטיב אנגלהארט והמאייר מרשל רוג'רס העניקו לג'וקר אלמנטים המעמיקים את חומרת טירופו. אלמנטים אלה משורטטים היטב בסרט משנת 1989 וכן בסדרת האנימציה של שנות ה-90. הג'וקר גם קיבל סדרה משלו בשנות ה-70 בת תשע חוברות, שבה הוא הפרוטגוניסט הראשי ונלחם נגד גיבורים ונבלים כאחד, אם כי עדיין מושרש בו היצר הרצחני המבדיל אותו מהיותו אנטגוניסט מושלם.
עיבוד זה של הדמות נשאר גם במיני סדרות "באטמן: מוות במשפחה" ו"הבדיחה ההורגת" משנת 1988, מה שעזר להגדיר את הדמות בעידן המודרני בעקבות המשבר בעולמות האינסופיים ביקום DC של שנת 1986.
לאחר המשבר בעולמות האינסופיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיפור "באטמן: הבדיחה ההורגת", הג'וקר יורה ללא חרטה בברברה גורדון, שהייתה ידועה עד כה כבאטגירל ובסיפורים מאוחרים תיוודע כאורקל. מאורע זה גורם לה לשיתוק. לאחר מכן הוא חוטף את פקד ג'יימס גורדון, וגורם לו לצפות שוב ושוב בתמונות עירום של בתו הפצועה, כשהוא אומר ש"יום רע אחד יכול לגרום לאדם לאבד את שפיותו". הג'וקר לועג לגורדון בציינו כי הוא "האדם הממוצע", אישיות נאיבית שסופה לאבד את שפיותה. באטמן מצליח להציל את גורדון ומסכל את תוכניתו של הג'וקר. גורדון מצליח לשמר את שפיותו ואת ערכי המוסר שעליו הוא מושתת, אם כי הוא סובל מטראומה נפשית. הוא מבקש מבאטמן לעצור את הג'וקר "לפי הספר", בהדגישו כי זוהי הדרך לפיה שניהם פועלים. לאחר מאבק בין באטמן לג'וקר, באטמן מנסה לעזור לג'וקר מתוך מטרה לאשפז אותו, אך הג'וקר מסרב. עם זאת הוא מראה הערכה, כשהוא מספר לבאטמן בדיחה. הדבר גורם לבאטמן לצחוק, מה שאינו אופייני בדרך כלל לדמות.
הג'וקר רוצח את ג'ייסון טוד, הרובין השני, בסיפור "באטמן: מוות במשפחה". טוד מגלה שאמו הביולוגית נסחטת על ידי הג'וקר. היא בוגדת בבנה כדי למנוע בכך את חשיפתה כגנבת תרופות, מה שגורם לטוד לחטוף מכות אכזריות מהג'וקר עם מוט ברזל. הג'וקר שם את טוד ואמו במחסן ישן, ומפוצץ אותו בדיוק כשבאטמן מגיע לאזור. מותו של ג'ייסון טוד גורם לבאטמן להפוך לאובססיבי בקשר לג'וקר.
בסיפור Mad Love, Arkham Asylum, הפסיכולוגית הארלין קווינזל מעלה את ההשערה כי הג'וקר מזייף טירוף כדי לחמוק מעונש מוות. כשהיא מנסה לאיים עליו, הג'וקר מספר לה על חוויית התעללות בילדים שהייתה לו כשהיה ילד, כדי לזכות בסימפתיה שלה. הארלין מתאהבת בג'וקר, ומאפשרת לו לברוח מארקהם אסיילום מספר פעמים, עד שהיא נחשפת. היא משתגעת מרוב האובססיה, ולבסוף הופכת להארלי קווין, חברתו ושותפתו של הג'וקר.[9]
במהלך הסיפור "באטמן: שטח הפקר", הג'וקר רוצח את אשתו השנייה של גורדון, שרה אסן-גורדון. הוא מקניט את גורדון, אפילו לאחר שבאטמן עוצר אותו, עד אשר גורדון יורה לו בפיקת הברך. הג'וקר מתעצב מהעובדה שייתכן ולא יוכל ללכת שוב, אך מיד לאחר מכן פורץ בצחוק רועם בטוענו שהבין את הבדיחה, וגורדון פשוט נקם את בתו, המשותקת לכיסא גלגלים.[10] הוא נלקח למעצר בארקהם, אולם משתלט על המסוק שמוביל אותו ונמלט.
באירוע הקרוס-אובר "באטמן: הצחוק האחרון", הג'וקר מאמין כי הוא גוסס, והוא מתכנן מסע פשיעה אחרון וגרנדיוזי. מתוך מטרה להדביק את העולם בגז שלו, הוא מתמרן קבוצת אסירים בעלי כוחות-על לסייע לו להימלט ומשחרר אותם לחופשי כדי לזרוע הרס וחורבן בעיר. נשיא ארצות הברית לקס לות'ר מכריז מלחמה על הג'וקר.
העידן המודרני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – העידן המודרני של הקומיקס
בסוף המשבר האינסופי, הג'וקר הורג את אלכסנדר לות'ר, גיבור המשבר בעולמות האינסופיים והאויב המרכזי בסיפור זה לאחר שנודה מחברת הצדק של אמריקה.
ב-Batman #655, שוטר משוגע המתחזה לבאטמן יורה לג'וקר בפרצוף ומותיר אותו מצולק ופגוע נפשית. לאחר מספר ניתוחים פלסטיים וטיפולי פיזיותרפיה, הג'וקר צץ מחדש ב-Batman #663 במראה חדש, כשחיוך הגלאזגו שלו נותר מקובע. בזמן כליאתו בארקהם, הג'וקר מפתח גז צחוק קטלני יותר ומורה להארלי קווין להשתמש בגז כדי להרוג את שותפיו לפשע ובכך לסמל לעולם את לידתו ה"רוחנית" המחודשת. בהמשך, הוא יוצא למסע הרג רצחני בארקהם, ומנסה להרוג את הארלי (שמותה יהווה שורת המחץ האחרונה בלידתו המחודשת), אך נעצר בידי באטמן. אירועים אלו מובילים לשותפותו של הג'וקר עם ארגון הכפפה השחורה במאמצם המשותף להשמיד את באטמן.
המיני-סדרה משנים 2007–2008 Salvation Run מביאה את גלותם של הג'וקר ושתי סיעות של פושעים לכוכב כלא מרוחק. הוא נאבק עם לקס לות'ר על שליטה, אך נאלץ לעזור בהדיפת פלישה של כוחותיו של דארקסייד. בהמשך, הוא נמלט חזרה לכדור הארץ באמצעות מכשיר טלפורטציה עם מספר נבלים ששרדו. לאחר שחזר לכדור הארץ, הג'וקר מוצא את עצמו שוב אסיר בארקהם. באטמן עורך לו ביקור ומתחקר אותו על הכפפה השחורה, אך הג'וקר עונה רק על ידי שליפת רצף קלפי משחק ידו של איש מת. במהלך פגישת פיזיותרפיה שגרתית, הג'וקר מקבל הצעה להצטרף למסע צלב כנגד באטמן. הוא משתף פעולה, אם כי הוא מודע לעובדה שמדובר בפארסה, שכן הוא יודע שבאטמן ישרוד את ניסיונות ההתנקשות נגדו. הוא רוצח את אחד מחברי ארגון הכפפה השחורה ונמלט באמבולנס, אך נעצר בידי בנו של באטמן, דמיאן ויין.[11]
לא נשמע מהג'וקר מאז קשת הסיפור "באטמן: נוח בשלום", שבה דיק גרייסון נוטל את זהות באטמן לאחר שברוס ויין נעלם בסוף אירועי המשבר האחרון. בלש/עיתונאי בריטי בשם אוברון סאקסטון מופיע בגות'אם בתחילת הרצת החוברות Batman and Robin, והוא קורא לעצמו בכינוי "חופר הקברים". בזמן הופעתו מופיע גם רוצח ששם לעצמו מטרה לרצוח את חברי כנופיית הכפפה השחורה. הבאטמן החדש מתעמת מול סאקסטון בנוגע למעורבותו ברציחות, והסיק מכך שאותם אנשים נרצחו בדרך פעולה הכוללת בדיחות. או אז, סאקסטון מסיר את מסכתו ומתגלה כג'וקר.[12]
לאחר שהג'וקר נאסר פעם נוספת, הוא נראה כמי שאינו מעריך נכונה את הרובין הנוכחי (דמיאן ויין), וזאת בניסיון לזכות ברחמיו. כתגובה, הוא זוכה להכאה במוט ברזל (בדומה לדרך בה הוכה ג'ייסון טוד בבאטמן: מוות במשפחה) בידי דמיאן. הג'וקר מגלה כי דמיאן הוא בנו של יריבו באטמן, וזאת עקב דמיון רב בין השניים. שוטרי משטרת גות'אם מתעלמים מתחינותיו של הג'וקר לעזרה, לאחר שהם רואים שרובין יכול לטפל בו בעצמו.[13] אולם, חוסר הישע של הג'וקר מתברר אף הוא כתחבולה. הוא שורט את רובין בעזרת ציפורניו, שמשוחות ברעלן, מגלה לו כי תמרן את האירועים לטובתו ועלב ברובין על שסיפק לו את אותו כלי נשק שהרג את ג'ייסון טוד. הג'וקר משיג ידו על חגורת האביזרים של רובין ונמלט, תוך שהוא משחרר את הרעלן שלו על המון מתקהל ומוביל את באטמן ובני בריתו לעימות גורלי עמו. בהמשך, הוא מופיע במקום לא ידוע יחד עם רובין - כשהוא כבול ופיו חסום - ומחזיק בנשק גרעיני. העזרה מגיעה מכיוון באטמן המקורי (שחזר לאחר אירועי "שובו של ברוס ויין"), שעוזר לגרייסון ולדמיאן להילחם נגד ארגון הכפפה השחורה ונסיך הפשע בקרב שמתמשך באחוזת ויין ובמערת העטלף. הבאטמן השני רודף אחר הג'וקר, בעוד באטמן המקורי, רובין ואלפרד מנטרלים את הנשק הגרעיני ומביסים את שארית חברי הכפפה השחורה.
בארקהם אסיילום, הג'וקר מוכנס לכתונת משוגעים ופיו נחסם, והוא נלקח לפסיכולוג. אולם, הוא נמלט כאשר הסוהרים המובילים אותו נוגעים בטעות בעורו ומודבקים ברעלן[14]. באטמן מגלה שייתכן והג'וקר תקף את אשתו של גורדון ברעלן שלו. הוא מאתר את מחבואו של הג'וקר ונלחם נגדו. לאחר שהוא מביס אותו, באטמן מזהיר את הג'וקר שלא יטריד את משפחתו של גורדון, אך הג'וקר מגלה לו כי התוקף עצמו היה בנו של גורדון, ג'יימס גורדון ג'וניור[15].
ה-52 החדשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הג'וקר מוצג מחדש באתחול המחודש שנעשה ליקום DC כרוצח סדרתי שנרדף בידי משטרת גות'אם בחוברות Detective Comics. חזותו החיצונית של הג'וקר השתנתה במעט בגרסה זו. לאחר קרב עם באטמן, הג'וקר נלקח לארקהם אסיילום, שם פרצופו נחתך מעליו בידי נבל בשם "מייצר הבובות".[16] כאשר התגנבה לאוזני הארלי קווין השמועה כי ייתכן והג'וקר מת, הדבר מעיק עליה מאוד והיא מחליטה לבגוד ביחידת המתאבדים ולהסגיר את עצמה למשטרת גות'אם במטרה למצוא את פרצופו החתוך של הג'וקר.[17] תוכניתה משתלמת והיא מוצאת אותו.
הג'וקר חוזר - כעת פרצופו מחובר לראשו בעזרת רצועה - ומשחזר מחדש את פשעיו בתואנה כי הוא רודף אחר ראש העיר כשם שעשה בתחילת קריירת הפשע שלו. אולם, הוא הורג את צוותו של ראש העיר במקום. או אז, הוא מתעמת מול באטמן במפעל הכימיקלים בו הפך לברדס האדום המקורי, ומגלה לו כי הוא מתכוון להשמיד את חייהם החדשים של השניים - על ידי רציחתם של הארלי קווין וכן בני בריתו של באטמן - וזאת כדי שהוא ובאטמן יחזרו להיות כשם שהיו בתחילה - גיבור-העל ונבל-העל הטובים ביותר.
גרסאות אלטרנטיביות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלאשפוינט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פלאשפוינט (קומיקס)
ביקום אלטרנטיבי שנוצר לאחר שבארי אלן ניסה לשנות את ההיסטוריה ולהציל את אמו ממוות, התברר שברוס עצמו נורה על ידי ג'ו צ'יל במקום הוריו, ששרדו. בעקבות החוויה, מרת'ה ויין נשלחת לטיפול נפשי, אך זה לא עוזר. לבסוף, תומאס ויין (שמתפקד כבאטמן ביקום זה) מבקש ממנה לחייך מכיוון שעבר זמן ושהוא מתגעגע לחיוך שלה. מרת'ה "מאמצת" את חלקו האחרון של המשפט ולאחר שתומאס הורג את צ'יל כנקמה על רצח בנו, מרת'ה חותכת את לחייה ויוצרת חיוך מעוות, לאחר מכן מאמצת רשמית את זהותה כג'וקר ביקום זה. במהרה, מרת'ה, כג'וקר מתחילה במסע פשע ביחד עם דמות נוספת של ליצנית בשם "יו יו" (גרסה מקבילה להארלי קווין ביקום זה).
בסופו של דבר, כאשר תומאס מספר לה שבנם חי ביקום מקביל, אך מתפקד כבאטמן, מרת'ה המזועזעת מנסה לברוח מתומאס, אך מאבדת את אחיזתה ונופלת אל מותה.[18]
הבאטמן שצוחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הבאטמן שצוחק
גרסה זו היא מעין שילוב בין באטמן לג'וקר מיקום מקביל. גרסה זו נוצרה לאחר שהג'וקר המקורי, שלמד שהוא גוסס בעקבות הכימיקלים שהפכו אותו לג'וקר, מגלה את זהותו הסודית של באטמן. כאקט אחרון, הג'וקר חוטף ילדים ברחבי גות'אם והורג את הוריהם למולם כאשר בו זמנית באטמן המוכנע חוזה במעשה בחוסר יכולת להגיב. לבסוף, באטמן משתחרר מכלאיו ורוצח את הג'וקר תחת התקף זעם, אך אדים כימיים רעילים בוקעים מגופתו ובאטמן נושם אותם. מספר ימים לאחר מכן, באטמן (תחת השפעת הכימיקלים) הופך למעין שילוב בין הבאטמן והג'וקר ורוצח את חברי ליגת הצדק ומאיים להשתלט על הרב-יקום בעזרת גרסאות מרושעות של באטמן מיקומים אחרים.
Injustice
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – Injustice: Gods Among Us
- ערך מורחב – אי צדק (סרט, 2021)
בגרסה זו, הג'וקר, יחד עם הארלי קווין, חוטף את לויס ליין ההריונית ומתמרן את סופרמן להרוג אותה לאחר שסימם אותו בעזרת גז המעורבב עם קריפטונייט. לאחר שסופרמן הורג את לויס בשוגג, מופעלת פצצה שהורגת את רוב תושבי העיר "מטרופוליס". בעקבות יגונו, סופרמן רוצח את הג'וקר בדם קר כנקמה על מות אשתו והופך לדיקטטור שיוצר מדינת משטרה בארצות הברית.
?Batman: Whatever Happened to the Caped Crusader
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – Batman: Whatever Happened to the Caped Crusader?
בגרסה זו, מוצגת לווייתו של באטמן ובה חבריו ואויביו מספרים כל אחד על ההיכרות שלהם עם הגיבור. במהלך הלוויה, אלפרד מספר שברוס איבד את שפיותו לאחר מות הוריו. כדי לסייע לו, אלפרד שכר מספר שחקנים שהוא מכיר במטרה שאלו יתחפשו לנבלי על ויתנו לברוס סיבה להמשיך לחיות. בסיפור זה, את תפקידו של הג'וקר אימץ אלפרד עצמו.
אזכור במדיות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הג'וקר גולם על ידי מספר שחקנים בסדרות ובסרטים השונים שנעשו על באטמן. השחקן סיזר רומרו גילם את הדמות בסדרת הלייב אקשן משנות ה-60 (וכן בסרט משנת 1966) והקנה לה אפיון הומוריסטי. ג'ק ניקולסון גילם את הג'וקר בסרט "באטמן" משנת 1989, שהציג את הדמות בצורה רצינית ואלימה יותר. מארק המיל דיבב את הג'וקר בסדרות הנפשה שונות, בסרטי הנפשה ובמשחקי המחשב באטמן ארקהם אסיילום, ובאטמן: ארקהם סיטיובאטמן: ארקהם נייט. הית' לדג'ר גילם את הדמות בסרט "האביר האפל" משנת 2008, בו הג'וקר מוצג כאידאולוג אנרכיסט. ג'ארד לטו גילם את הדמות בסרטי היקום הקולנועי של DC. בסרט הסולו "ג'וקר" גולם הג'וקר בידי חואקין פיניקס. בסרט "באטמן" משנת 2022 גולם הג'וקר בידי בארי קיוגן.
האיש-עטלף (1943)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסרט גילם ג'יי קרול נאיש את טיטו דקה, האיש שיהפוך לג'וקר. טיטו דקה היה נסיך יפני לבקן ונמוך קומה שנשלח לגות'האם סיטי כסוכן חשאי מעט לפני ההתקפה על פרל הארבור, שם בגד בסופו של דבר באומתו, ניסה לבנות נשק גרעיני חזק מספיק בשביל להשמיד את כדור הארץ, כיוון שלדבריו 'בדיחה שנמשכת ונמשכת כבר לא מצחיקה'. תוכניתו סוכלה בסופו של דבר בידי באטמן ורובין, שהפילו אותו אל בור האליגטורים הצוחקים שלו, בסוף הסרט צופי הסרט רואים שהוא עדיין חי ובסדר גמור, חוץ מכמה צלקות ועיניים 'מערביות' יותר, והוא צוחק צחוק גדול, כאשר הוא נשאל בידי אחד מן עושי דברו מדוע הוא צוחק הוא משיב לו שהוא מצא משהו מצחיק לפני שהצית את המאורה שלו באש עם עושי דברו בתוכה. דמותו נזכרת כדמות שקטה ונמוכה, אשר נותנת לצופה תחושה שהוא הדבר המסוכן ביותר בחדר ומלווה בפסקול שהולך ומתדרדר לטירוף ככל שהסרט מתקדם.
באטמן: הסרט (1966)
[עריכת קוד מקור | עריכה]השחקן סיזר רומרו גילם את הדמות בסרט משנת 1966) והקנה לה אפיון הומוריסטי, על אף שמן הנבלים הוא קיבל הכי פחות זמן מסך הוא נזכר בחיבה, בין השאר בגלל שהשחקן סירב לגלח את שפמו לתפקיד, וחשב שאיש לא יבחין בו מתחת לאיפור. בסרט הוא עוזר לפינגווין ולרידלר להוציא לפועל את תוכניתם הזדונית
באטמן (1989)
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמותו של הג'וקר בסרטו של טים ברטון מופיעה בתחילה כגנגסטר בשם ג'ק נפייר, יד ימינו של המאפיונר קארל גריסום (ג'ק פאלאנס). נפייר אחראי למותם של עשרות חפים מפשע, ביניהם הוריו של ברוס ויין (מייקל קיטון), הלא הוא באטמן. כמו כן, נפייר מנהל רומן עם חברתו של גריסום, דבר שגורם לגריסום לדרוש את חיסולו. נפייר מצליח לחמוק מהמתנקש והורג אותו, אך דמותו נותרת מצולקת לאחר שהוא מתעמת עם באטמן, נורה בפניו כתוצאה מהדף אקדחו ונופל לתוך מכל כימיקלים. חיוכו הזדוני הוא תוצאה של ניתוח פלסטי גס שנעשה בו ופגיעה בעצבים. נפייר משתגע לגמרי מההשתקפות של עצמו במראה, רוצח את מעסיקו לשעבר, משתלט על המאפיה ויוצא לזרוע הרס בעיר. כשהוא משתמש בידע שלו בכימיה הוא מרעיל רבים מתושבי העיר על ידי מוצרי קוסמטיקה. ברוס שמגלה שהג'וקר אחראי למות הוריו ומחליט להתעמת מולו. באופן אירוני, הג'וקר "יצר" את הבאטמן, בעוד שהבאטמן "יצר" את הג'וקר. בסוף הסרט, הג'וקר מוצא את מותו לאחר שנופל ממסוק אחרי שבאטמן קשר אותו לפסל גרוטסק על גג הקתדרלה של גות'אם סיטי.
הג'וקר, שגולם על ידי ג'ק ניקולסון, זכה לביקורות טובות. מגזין ניוזוויק ציין כי הסצנות הטובות ביותר של הסרט הן בזכות הקומדיה השחורה והסוריאליסטית של הדמות.[19] בשנת 2003, מכון הסרטים האמריקאי דירג את ביצועו של ניקולסון כג'וקר במקום ה-45 מתוך 50 נבלי הסרטים של כל הזמנים.[20][21]
האביר האפל
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמות הג'וקר בסרט "האביר האפל" נחשבת לזכורה ביותר ולטובה ביותר יש הטוענים שהוא זה שהפך את הסרט למה שהוא. הסרט "האביר האפל" מדורג על ידי אתר IMDb, נכון לינואר 2024, בתור הסרט השלישי הטוב ביותר בכל הזמנים.
גרסת הדמות בסרט "האביר האפל" משנת 2008 גולמה על ידי הית' לדג'ר, שתיאר אותה כ"ליצן פסיכופת, סכיזופרן ורוצח המונים עם אפס אמפתיה".[22] בסרט, הג'וקר שודד בנק של המאפיה ומצליח לגרום לאנשי המאפיה להעסיקו כדי שיהרוג את הבאטמן (כריסטיאן בייל). בהדרגה מתגלה כי הג'וקר מתכנן להשליט סדר חברתי חדש באמצעות מעשי טרור ואנרכיה בגות'אם סיטי. הג'וקר מתהדר בחיוך גלאזגו מפה לאוזן, ולאורך הסרט מספר לקורבנותיו סיפורים מנוגדים לגבי מקורו. בגרסה הראשונה, שאביו חתך את פניו בעזרת סכין כשהוא היה קטן באומרו לו "למה אתה כל כך רציני? בוא נעשה לך חיוך על הפנים". בגרסה השנייה, שהייתה לו אישה, אך בריונים חתכו לה את השפתיים ולכן הוא עשה לעצמו את אותו הדבר בעזרת סכין גילוח כדי לגרום לה לחייך יותר אך היא עזבה אותו. שערו הירוק ופניו הלבנות מוסברות בסרט כאיפור. בניגוד לדמותו בקומיקס, הג'וקר כאן נושא כלי נשק, לרבות סכינים. הוא אחראי למותה של רייצ'ל דוז (מגי ג'ילנהול), אהובתו של ויין, וכן ליצירתו של דו-פרצוף (ארון אקהרט).
במאי הסרט, כריסטופר נולאן, הבין שבשביל הדמות המסובכת של הג'וקר הוא יצטרך שחקן שיצליח להדהים את הקהל, והשחקן הזה נבחר להיות לדג'ר, שלפי הביקורות עד כה הצליח להפוך את הג'וקר ליצירת מופת. לדג'ר תכנן כיצד הדמות תדבר ותנוע, ולהבליטה משאר הדמויות באמצעות תנועותיו הפיזיות ודרך הדיבור הליצנית שלו. המטרה העיקרית של לדג'ר הייתה להפוך את הג'וקר לדמות שונה לגמרי ממה שהיא הוצגה על ידי ג'ק ניקולסון. הדמות בסרט הושפעה מאוד מספרי קומיקס שהציגו את העומק של הדמות, כשבין השפעותיו של לדג'ר בזמן יצירת הדמות היו הסרט "תפוז מכני" וסיד וישס.[23] ב-22 בפברואר 2009, לדג'ר זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על ביצועו.
פול דיני אמר שהג'וקר הנוכחי שונה לגמרי מכל הג'וקרים שעד כה נראו, והוסיף שלפי דעתו הג'וקר הנוכחי הוא יצירת מופת שאין שנייה לה, והוא ייזכר לנצח בתור דמות מדהימה ויוצאת דופן [דרוש מקור]. לאחר שלדג'ר מת, במאי הסרט אמר שהסרט יוקדש ללדג'ר. נולן הוסיף שלפי דעתו זה היה התפקיד הטוב ביותר של לדג'ר אי פעם, והוא ללא ספק שחקן מדהים שנכנס לנעליים של דמות מדהימה [דרוש מקור].
אנשים רבים טוענים שטירופה של הדמות והצורך להיכנס לנעליו הגדולות של ניקולסון בתפקיד הג'וקר, הוביל את לדג'ר לקחת את התפקיד בצורה רצינית מדי, וכך הובילה לאובדן שפיותו שגרם למותו.[24]
גות'האם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסדרת הטלוויזיה "גות'האם", השחקן קמרון מונאהן מגלם את דמות האב טיפוס של הג'וקר, בנה של רקדנית בקרקס בשם ג'רום ואלסקה, אשר רצח אותה עקב מצבו הפסיכוטי, שהתגלה גם במהלך אותו פרק שהופיע. במהלך הסדרה הוא מוצא את מותו ונראה כי תיעוד פשעיו יהווה את מקור ההשראה לג'וקר העתידי. בעונה השלישית, ג'רום חוזר לחיים באמצעות אחד ממעריציו, וכל רצונו הוא להשליט כאוס ושיגעון בעיר. לקראת סוף העונה ג'ים גורדון מצליח לתפוס את ג'רום ולהכניס אותו למוסד ארקהאם לחולי נפש, שם הוא ממשיך לתכנן את תוכניתו. בעונה הרביעית מתגלה כי לג'רום ישנו אח תאום בשם ג'רמיה, שגם אותו גילם מונאהן, והוא האחד שיהפוך להיות הג'וקר.
היקום הקולנועי של DC
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת סדרת סרטי היקום הקולנועי של DC קומיקס, את דמות הג'וקר גילם ג'ארד לטו בסרט "יחידת המתאבדים" שיצא באוגוסט 2016.[25] ובהופעת קמע בליגת הצדק: גרסת סניידר שיצא במרץ 2021.
בסרט הג'וקר מוצג באור חדש: עור חיוור כמת, שערות ירוקות מסורקות לאחור, בעל קעקועים רבים על גופו ושיני כסף תותבות ואף בעל קעקוע במצחו. על המראה של הג'וקר החדש ג'ארד לטו הסביר ואמר "רצינו שהג'וקר יהיה שונה מזה שהוצג ב'האביר האפל' כלומר, הוא עדיין נשאר פסיכופת אבל רצינו להציג אותו באור אחר מהסרטים האחרים". בסרט עצמו הג'וקר זוכה לזמן מסך קטן יחסית של 30 דקות אך מצליח להיזכר כביצוע הגרוע בכל הזמנים של הדמות (אם כי השחקן טען שצולמו סצנות רבות יותר בהשתתפותו שהוסרו בעריכה). הוא מוצג כמי שמאוהב בהארלי קווין ומנסה לשחררה ממאסר ולבסוף מצליח בכך. בריאיון לתוכניתו של קונאן אובריין, ג'ארד לטו הסביר: "ובכן, כדי למצוא את הצחוק והקול הנכון עבור הג'וקר, ניסיתי מספר קולות וצחוקים מרושעים שונים ובדקתי מה יותר מטריד עבור הציבור", אנשים בסופו של דבר נתנו לצחוקו ציון נמוך.
בליגת הצדק: גרסת סניידר הוא מופיע באותו עור חיוור ושערות ירוקות, אך ללא קעקועים כלל ובעל שיער ארוך, גרסה שהמעריצים אהבו הרבה יותר.
ג'וקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ג'וקר (סרט, 2019)
בסרט מוצגת אחת הגרסאות לסיפור המקור של הג'וקר, שמציגה אדם בשם ארתור פלק, שבשל התעמרות החברה מתדרדר למצבו הפסיכוטי המוכר. מראהו החיצוני, כמו בעלילת הסרט ״האביר האפל״, מוסבר על ידי איפור. לסרט אין כל קשר לסרטים קודמים או לקומיקס והוא מציג עיבוד מחודש ואנושי יותר לדמות.
באטמן (2022)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסרט "באטמן" משנת 2022 מגולם הג'וקר בידי בארי קיוגן בהופעה קצרה לקראת סוף הסרט.
סדרות האנימציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסדרות האנימציה "באטמן: איש העטלף" והמשכה "הרפתקאותיו החדשות של באטמן", דמותו של הג'וקר דובבה על ידי מארק המיל. בסרט האנימציה "באטמן: מסיכת התעתועים" התגלה כי הג'וקר היה מתנקש עבור איש המאפיה סלבטורה ואלסטרה, וכי השם ג'ק נפייר אינו אלא כינויו, אחד מני רבים. המיל הוסיף ודובב את הדמות גם בפרקים Injustice for all, A better world ו-Wild Cards של "ליגת הצדק: סדרת האנימציה", שבו הוא שותל מספר פצצות ברחבי לאס וגאס ועוקב אחר חברי הליגה כשהם מחפשים אחריהן בדרך של תוכנית מציאות אך בפועל תוכניתו זדונית ומתוחכמת הרבה יותר. כמו כן, המיל דיבב את הדמות בסרט האנימציה "באטמן הדור הבא: שובו של הג'וקר".
עיבוד שונה לדמותו של הג'וקר נעשה בשנת 2004 עם שידורה של סדרת האנימציה "הבאטמן", בדיבובו של קווין מייקל ריצ'רדסון. בגרסה זו הדמות מופיעה בחליפת משוגעים בצבעי סגול-צהוב, בכפפות חסרי אצבעות, שיער ירוק פרוע ועיניים אדומות. הדמות הייתה משולחת רסן ומאיימת, הנעה ונלחמת בשיטת וו-שו. בעונה השנייה של הסדרה הוא מופיע בחליפה המוכרת.
הג'וקר הופיע בפרקים Deep cover for Batman, Legends of the Dark Mite ו-Game over for Owlman של סדרת האנימציה "באטמן: האמיצים והנועזים". אפיון הדמות נלקח מתור הכסף של הקומיקס.
בסדרה "באטווילס" הג'וקר מוצג כבעל אותו אופי של תור הכסף של הקומיקס, כשהוא בעל חליפה צבעונית ותסרוקת כפי שהייתה לדמות שגילם ג'ארד לטו. בסדרה הוא נוהג במסחרית בעלת פטנטים משלה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף הדמות באתר הרשמי של DC קומיקס
- דף הדמות בפרויקט פאנדום של DC קומיקס
הג'וקר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- למה כל כך רציני? הפנים הרבות של הג'וקר (באנגלית)
- כיצד מארק האמיל מצא את צחוק הג'וקר עבור "באטמן: איש העטלף" (באנגלית)
- יוני זאבו, יהודה ברקן של עולם הקומיקס: הג'וקר, באתר ynet, 7 במרץ 2012
- אמיר בוגן, רוצח בסרט, וגם במציאות: הכירו את הג'וקר, באתר ynet, 6 באוגוסט 2016
- איתמר רונאל, אם תשחק אותו, עוד תשלם ביוקר, באתר מאקו, 4 באוקטובר 2018
- הג'וקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bob Kane Interview, Frank Lovelace
- ^ Wizard's Top 100 Greatest Villains of All Time
- ^ Top 100 Comic Book Villains of All Time: #2 - The Joker
- ^ The 50 Greatest Comic Book Characters
- ^ How the Joker Works, Mat Hunt
- ^ Why So Serious?: The Many Looks of Joker, Daniel Phillips, December 8th 2008
- ^ The Killing Joke Comic Book Story Arc
- ^ The Joker's Five Way Revenge! Mark S. Reinhart, October 4th 2006(הקישור אינו פעיל, 15.6.2019)
- ^ IGN, The Batman Adventures: Mad Love Review, Hilary Goldstein, May 24th 2005
- ^ No Man's Land Comic Book Story Arc
- ^ Batman #681, November 2008
- ^ Batman and Robin #12, May 2010
- ^ Batman and Robin #13, July 2010
- ^ Detective Comics #879, July 2011
- ^ Detective Comics #880, July 2011
- ^ Detective Comics Vol.2 #1, September 2011
- ^ Suicide Squad Vol.4 #6, February 2012
- ^ Martha Kane (Flashpoint Timeline), DC Database (באנגלית)
- ^ The Joker Is Wild, But Batman Carries The Night, Jack Kroll, from Newsweek June 26th 1989(הקישור אינו פעיל, 15.6.2019)
- ^ AFI's 100 Years
- ^ AFI's 100 Years... 100 Heroes and Villains
- ^ In Stetson or wig, he's hard to pin down, Sarah Lyall, November 4th 2007
- ^ Heath Ledger Says His Joker Has 'Zero Empathy', Josh Horowitz, November 10th 2007
- ^ Did portraying the Joker cause Heath Ledger’s death?, Martin Banana, January 24th 2008
- ^ SUICIDE SQUAD Cast Named - WILL SMITH is DEADSHOT, JARED LETO is THE JOKER, More
|  | |||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||