הטרונים
המושג הספרותי הֵטֵרוֹנִים, אשר הומצא על ידי המשורר הפורטוגלי פרננדו פסואה, מתייחס לדמות או מספר דמויות (הטרונימים), שהן בדויות על ידי המחבר, וכל דמות כותבת בסגנון שונה מהמחבר עצמו ומהטרונימים אחרים שלו.
"הטרונים" שונה מהמושג "פְּסֶבְדוֹנִים" (מיוונית – Ψευδώνυμος, תרגום מילולי: שם שקרי; בעברית: שם עט) בכך שפסבדונים הוא שם בדוי של אדם אמיתי, בעוד שהטרונים הוא דמות בדויה שהמחבר ייחס לה תכונות פיזיות, ביוגרפיה וסגנון כתיבה ייחודי משלה.
ההטרונימים של פסואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקרה של פסואה, ישנם לפחות 70 הטרונימים (לפי הספירה האחרונה שערכה העורכת טרסה ריטה לופז); כמה מהם מיודעים זה לזה, מבקרים ומתרגמים עבודות ספרותיות האחד של השני.
שלושת ההטרונימים הראשיים של פסואה הם אלברטו קאיירו, ריקרדו רֵיש ואלוורו דה קמפוש. השניים האחרונים מתייחסים לאלברטו קאיירו כאל המורה רוחני של כתיבתם.
נוסף על כך, לפסואה שני הטרונימים נוספים להם התייחס כאל סמי-הטרונים: 'ברנרדו סוארש', והברון מטייב, שהן דמויות סמי-אוטוביוגרפיות של פסואה עצמו, הכותבות פרוזה.
לבסוף, קיים כמובן המשורר עצמו - "האורטונים" - "פרננדו פסואה", שאף הוא מתייחס לקאיירו כאל המורה הרוחני שלו.
ההטרונימים השונים מתכתבים זה עם זה, וגם עם פסואה עצמו, במה שהוא הגדיר כ-"תיאטרון ההוויה" או "הדרמה שבאנשים". לעיתים, ההטרונים מתערב בחייו החברתיים של פסואה, כך למשל במהלך הקשר הרומנטי הידוע היחיד של פסואה, ההטרונים הקנאי קמפוש, כותב מכתב לנערתו של פסואה, אשר נהנית מן המשחק ומשיבה מכתב.
פסואה, שהיה גם אסטרולוג חובב, חיבר מפות אסטרולוגיות להטרונימים הראשיים שלו, במטרה לקבוע את אופיים. ריקרדו רייש, לדוגמה, נולד לכאורה בליסבון, פורטוגל, ב-19 בספטמבר,1887, בשעה 16:05
פרננדו פסואה על ההטרונימים שלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]"איך אני כותב בשם שלושת אלה? קאיירו - באמצעות השראה גולמית ובלתי-צפויה, מבלי לדעת או אפילו לחשוד שאני עומד לכתוב בשמו. רייש - לאחר מדיטציה מופשטת, שלפתע לובשת צורה מוחשית בדמות פואמה לירית. קמפוש - כאשר אני חש תחושה אימפולסיבית לכתוב ואינני יודע מה לכתוב. ברנרדו סוארש - תת-הטרונים שדומה מבחינות רבות לאלברו דה-קמפוש, מופיע תמיד כאשר אני ישנוני, כלומר כאשר יכולות ה"האנשה" שלי והמחשבות הרציונליות מושהות; הפרוזה הזו היא יריבות מתמדת".
(מתוך פרננדו פסואה, מכתב לאדולפו קסיאס מונטירו, 13 במאי 1935, בתוך ספר האי-נחת', (תרגם יורם מלצר), הוצאת "בבל", תל אביב, 2006).
ג'ורג' סטיינר על ההטרונימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"כתיבה בשם עט (פסבדונים) שכיחה בספרות ובפילוסופיה (כך למשל קירקגור). המושג הטרונים - כפי שנוסח ונקרא על ידי פסואה, הם ייצור שונה ומוזר למדי; לכל אחד מה"קולות" שלו, יוצק פסואה ניב מובחן וטכניקה ספרותית ייחודית לו, ביוגרפיה מורכבת, השפעה ספרותית, והמוזר מכל - מערכות של זיקות ויחסי הדדיות מעודנות של מודעות. אוקטביו פז מגדיר את קאיירו "כל מה שפסואה הוא לא, ויותר".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר האי נחת, תורגם בידי יורם מלצר וראה אור בהוצאת בבל.
- כל חלומות העולם, תורגם בידי יורם ברונובסקי ופרנסישקו דה קושטה רייש וראה אור בהוצאת כרמל.
- מהחלון הגבוה ביותר, כל שירי ההטרונים אלברטו קאיירו, תורגם בידי רמי סערי, פרנסישקו דה קושטה רייש ויורם ברונובסקי וראה אור בהוצאת כרמל.
- מה עשיתי מן החיים?, כל שירי ההטרונים אלוורו דה קמפוש, תורגם בידי רמי סערי ופרנסישקו דה קושטה רייש וראה אור בהוצאת כרמל.
- על העמוד היציב, כל שירי ההטרונים ריקרדו רייש, תורגם בידי רמי סערי ופרנסישקו דה קושטה רייש וראה אור בהוצאת כרמל, 2008.
- שנת מותו של ריקרדו רֵיש מאת ז'וזה סאראמאגו (סדרת הספריה החדשה, 1996. תרגמה מפורטוגזית מרים טבעון; ערך מנחם פרי), רומן המבוסס על הביוגרפיה של ההטרונים ריקרדו רייש, שהיה רופא במקצועו. בעלילת הרומן חוזר רייש לליסבון משהות ממושכת בברזיל, חודש אחרי מות פסואה אשר מופיע בעלילה כדמות רפאים, מעין חילופי תפקידים בין הדמות האמיתית לבדויה.
- חנויות הטבק - מבחר קטעי שירה ופרוזה, בחר ותרגם: יורם מלצר, רימונים הוצאה לאור, 2009.
