לדלג לתוכן

התקפה (צורת קרב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

התקפה או אופנסיבהאנגלית: Offensive) היא צורת קרב שמטרתה לכבוש שטח, להכניע, להכריע את האויב או להשיג מטרה אסטרטגית או טקטית אחרת. התקפה היא צורת קרב בסיסית.

מטרות קרב ההתקפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי תורת הלחימה של צה"ל, לקרב ההתקפה ארבע מטרות עיקריות:

  • להשתלט על שטחי המפתח ומהם לשלוט על השטחים החיוניים. כלומר לתקוף שטחים שאותם הגדירה הרמה הממונה שטחים קריטיים להשגת הרעיון המבצעי.
  • למנוע מהאויב להתאושש ולהחזיר "מכת נגד".
  • להפתיע, להתיש, לשחוק ולהשמיד את האויב; לפגוע בציוד הלחימה שלו, בכוחותיו וברוח הלחימה שלו.
  • להעביר ולקיים את הקרב המתנהל לשטח האויב.

הנחות יסוד בהתקפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחת היסוד העיקרית בהתקפה היא כי היתרון הוא בדרך כלל אצל התוקף. לכן יתרון ההפתעה עומד לרוב לזכות התוקף, והוא מתבטא במיקום ותזמון ההתקפה, אך לא מעצם קיומה הידוע לכוח המגן. ניתוח השטח והכנתו לקרב מאפשרת לאויב להתמודד עם מיקום ההתקפה. להתקפה יש יתרונות ניכרים: לרוב היוזמה נמצאת אצל התוקף, והוא המחליט על תזמון ועל מועד ההתקפה. היכולת לריכוז המאמץ עומדת ליתרון התוקף. התוקף בדרך כלל יעדיף לתקוף אם הוא ביתרון מספרי או איכותי על פני המגן. לפי כלל אצבע ידוע, על התוקף להיות ביתרון ביחס של שלוש לאחד על המגן.

מאמצים בהתקפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לחלק את המאמצים בהתקפה לארבעה מאמצי מפתח:

מאמץ עיקרי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו של מאמץ זה הוא לאתר את נקודת התורפה אצל האויב, לחשוף את חולשותיו ולשחוק את האויב. המאמץ העיקרי אמור להכריע את האויב באמצעות הטלת העתודה להתקפה בשלב מאוחר יותר.

זהו המאמץ המשני בהתקפה, ותפקידו לתמוך במאמץ העיקרי או להיות אלטרנטיבה ולהפוך במקרה הצורך למאמץ העיקרי שדרכו תוטל העתודה למערכה.

מאמץ ההטעיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמץ זה מיועד להסוות את המאמצים ולהסתיר אותם מפני האויב, במיוחד את עיתוי וכיוון תקיפת המאמץ העיקרי. במאמץ זה מופעל במיוחד עיקרון הלחימה - התחבולה, והוא נועד להטעות את האויב ולגרום לו להעריך שהמאמץ העיקרי של התוקף יגיע מכיוון שונה מזה שממנו יגיע בפועל.

עתודה (מאמץ ההלם)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתודה שני תפקידים עיקריים: להנחית את המשך ההתקפה, המכונה לעיתים "אגרוף המחץ" במקרה שבו אחד המאמצים מצליח, או להיות כוח להמשך התקפה בעומק מערך האויב. בהתקפה בדרך כלל תוטל העתודה למאמץ המצליח.

ערך מורחב – מתקפת נגד

מתקפת נגד היא התקפה כחלק מקרב ההגנה שנועדה להכשיל מאמצים בעת התקפת האויב, וזאת לאחר התאוששות וצבירת כוח אצל המגן.

מתקפת מנע (לרבות מלחמת מנע) היא פעולת מנע והתקפה המעבירה את יוזמת המלחמה או הקרב מהאויב לצד התוקף, וכך מאפשרת למנוע ממנו לפגוע או לצאת להתקפה מתוכננת מצידו. עיתוי ההתקפה במתקפת מנע שומר על גורם ההפתעה בידי התוקף.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]