לדלג לתוכן

ויקיפדיה:כיכר העיר

הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 11 שעות מאת שמש מרפא בנושא רעיון לפרשת וירא
המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן
תמונת פנורמה של כיכר העיר
תמונת פנורמה של כיכר העיר
אירועי היום בקהילת ויקי

י"ז בכסלו ה'תשפ"ה - 17 בדצמבר 2024

  • יום נהדר לכולם

מחרתיים, י"ט בכסלו - 19 בדצמבר

אופס, כבר עבר

ארכיון
דפי משנה
----

1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143 - 144 - 145 - 146 - 147 - 148 - 149 - 150 - 151 - 152 - 153 - 154 - 155 - 156 - 157 - 158 - 159 - 160 - 161 - 162 - 163 - 164 - 165 - 166 - 167 - 168 - 169 - 170 - 171 - 172 - 173 - 174 - 175 - 176 - 177 - 178 - 179 - 180 - 181 - 182 - רק"פ


טקסט לבן לצורך צורת הדף

לראש הדף
לתחתית הדף

אילון מאסק לעומת טיילור סוויפט

[עריכת קוד מקור]

טיילור סוויפט הביעה פעם אחת תמיכה בקמלה האריס, ויש על כך פירוט קצת מוגזם בערך שלה.
מנגד אילון מאסקבשנת 2027 צפוי להיות הטריליונר הראשון בעולם) לא רק הביע תמיכה בטראמפ, אלא הוא מדי יום מצייץ כמה פעמים ל-200 מיליון עוקביו תמיכה אקטיבית בטראמפ, והרבה חשיפות וטענות חריפות ומגוונות נגד הדמוקרטים ותומכיהם בתקשורת, על סכנה לדמוקרטיה האמריקאית לחופש הביטוי ועוד. הוא גם הודיע שיגיע היום בעצרת של טראמפ בפנסילבניה, באתר שבו היה ניסיון ההתנקשות הראשון. אז למה המילה טראמפ לא מופיעה בערך שלו אצלנו? מאסק גם מרבה לתקוף את התקשורת האמריקאית על חוסר הגינותה (לכן הכל מצונזר בישראל). למשל, אתמול צייץ סרטון שמפיק ברשת MSNBC מודה שהרשת עושה הכל כדי לסייע להאריס להיבחר. ותומכת טראמפ צייצה סרטון מפתיע שאותה רשת הזמינה לאולפן אדם שבעבר אמר שטראמפ הוא סכנה לדמוקרטיה...אבל הוא הדהים את המנחה, ואמר ששינה את דעתו, לאחר שחי 4 שנים תחת ממשל ביידן-האריס. אגב בשיחה:ג'ו סקרבורו#פירוט יותר שעוסק במנחה ברשת זו, התייחסתי לכך שיש פירוט יתר על סכסוך עם טראמפ, ומנגד אין שום התייחסות להטיה של המנחה, התוכנית והרשת) אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 17:00, 4 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

אתה מוזמן להוסיף בערך של מאסק את תמיכתו באנס הכתום ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 21:02, 4 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אגסי, ההשפעה של סוויפט גדולה יותר משל מאסק. והסיבה לכך, היא הסוויפטיז. ראה בערך שכתבתי עליהם. בזכות התמיכה שלה, הם הקימו קואליציה שלמה שתומכת בהאריס לנשיאות. חוץ מזה, פירוט על מה שהיא כתבה בהצהרה הוא לא "פירוט יתר", אלא שיקוף של המציאות לפי עיניה. לדעתי, אותו דבר צריך לקרות עם מאסק. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ זוכרים את המוזיקה הישראלית ~ מיזם האירוויזיון 18:54, 5 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
משתמש:Barak a, דווקא סקר שנערך מצא שתמיכת סוויפט יותר מזיקה להאריס מאשר מועילה (8% יותר סביר שיצביעו להאריס ו-20% פחות סביר שיצביעו לה), אבל זה כמובן לא אוזכר ברוב התקשורת ובערך שלה. אני לא יודע מה השפעת מאסק, אבל הוא מנהל קמפיין יומיומי ומעביר ל-200 מיליון עוקביו מידע וטענות שמוסתרות ע"י התקשורת, וגם מוכיח שאין לסמוך על התקשורת המוטה. בעבר הוא גם יצא נגד ההטיה בוויקיפדיה האנגלית. הוא מצייץ הרבה בנושאי הגירה לא חוקית, ועוד נושאים שהרפובליקנים מקדמים. לאחרונה הוא צייץ שהוא מנסה לספק אינטרנט לוויני סטארלינק לאיזורים שנפגעו בהוריקן הלין, אבל לטענתו הסוכנות FEMA שכעת בשליטת הממשל הדמוקרטי לא משתפת פעולה, והוא מצטרף לביקורת הרפוליקנית על מחדלי הטיפול של הממשל בנפגעי ההוריקן. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 19:30, 5 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
לא קריטי לי האם ההשפעה של סוויפט הייתה חיובית או לא. הייתה השפעה, זו בוודאות. ואתה יותר ממוזמן להוסיף את זה לערך שלה. מידע חשוב. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ זוכרים את המוזיקה הישראלית ~ מיזם האירוויזיון 19:32, 5 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
צריך טיפת איזון. למשל, כאשר כותבים שדיק צ'ייני הודיע על תמיכתו בהאריס ושאי אפשר לסמוך על טראמפ, אז ראוי להכניס את תגובת טראמפ, גם כדי שנבין את ההקשר (טראמפ תרם משמעותית לסיום הקריירה הפוליטית של בתו ליז צ'ייני בתבוסה חסרת תקדים בפריימריז הרפובליקנים וגם מתח על מדיניותו בנושא המלחמה בעיראק). אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 19:54, 5 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
למה זה מעניין תגובת טראמפ להודעת תמיכה של פוליטיקאי אחר? מה אנחנו אתר חדשות? ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 20:35, 5 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
למה תמיד חשוב לציין ביקורת רק בכיוון אחד? האם גם אנחנו הפכנו לאתר תעמולה? אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 20:39, 5 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אנחנו לא אתר חדשות ולכן לא צריכים לספק את זכות התגובה. אנחנו צריכים לנסות לראות מה באמת המשמעות של האמירה. די טבעי שלפוליטיקאי תהיה אמירה מבטלת ביחס לכל חדשה שנראה שפוגעת בסיכויו להיבחר, ולכן אוטומטית נוטים להתייחס בחשדנות לתגובותיו. אם טראמפ יעלה בתגובתו נימוקים רלוונטיים, שווה אולי להתייחס אליהם בערך. Tzafrirשיחה 22:58, 5 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
בהחלט צריך לפרט ב-2-3 משפטים את שורשי הסכסוך ביניהם, כדי לא להטעות את הקוראים, אבל כאן בכל התחום הזה שולט מבחן הפרופגנדה ויש מאות דוגמאות, למשל אין מידע שלילי משמעותי על קמלה האריס בערך שלה ובערכים אחרים, ועל היריבים שלה יש שפע מידע רכילותי שלילי. אגב, מאסק נאם אתמול נאום בעצרת של טראמפ וצייץ המון בנושא..ועדיין כלום לא נכנס לערך שלו. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 10:28, 6 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
@אגסי אתה המצא מספיק זמן בויקיפדיה כדי לדעת שאם לא תוסיף מידע לערך, הוא לא יכנס לבד ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 11:58, 6 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
בעבר ניסיתי להכניס מידע לאיזון, אבל נתקלתי בהתנגדויות. לכן אני לא מנסה להכניס איזונים גם לא לערך המוטה לבחירות לנשיאות ועוד. בשיחה:הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024#איזון כתב ויקיפד: "הערך במצבו הנוכחי מספק מידע ופרשנות רק מצד אחד של המפה הפוליטית. המצב כה חמור עד שלרגע בדקתי האם אני קורא פלייר של המפלגה הדמוקרטית או ויקיפדיה. בחלקים נרחבים של הערך מובאת אך ורק נקודת המבט הדמוקרטית (והיא עוד מובאת כעובדה ולא כפרשנות). אני מניח שהדבר לא נעשה במזיד אבל יש לשנות את הערך ולהביא את נקודת המבט של שני הצדדים. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 13:18, 6 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
יש דבר כזה שנקרא fact check. לא מדובר על "נקודת מבט" אלא על שפע אמירות והצהרות שרבות מהן (אלפים, פשוטו כמשמעו) נכשלות בבדיקת העובדות. במקרים כאלה לא רצוי להוסיף לערכים דברים של "מקור" שאמינותו הוכחה כאפס בלי לצרף לכל ציטוט כזה הסתייגות שמבהירה שמדובר במקור שמשקר כדרך קבע, וגם לא רצוי לצרף ציטוטים שכן מלווים בסתייגות כזו, ולכן עדיף להימנע מלצטט ישירות משהו שהחזיר אמר.
את התלונה על העדר מידע על תמיכתו של מאסק (מול עיסוק בתמיכתה של סוויפט) לא הבנתי: אתה אומר שמידע שרצית להוסיף על התמיכה הזו הוסר? באיזו תואנה? אם לא הוסר, ראה עצתו של גיבלי למעלה. קיפודנחש 19:43, 7 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
עדכון: עוד לא הוכנס שום עדכון בערך של מאסק, למרות הקמפיין הפוליטי האדיר והיומיומי שהוא מנהל. גם לא נכנס לערך של באז אולדרין שהוא הביע תמיכה בטראמפ, כפי שמאסק צייץ מחדש ל-200 מיליון עוקביו...ומנגד הוכנס כאן לערכים של ביונסה וארנולד שוורצנגר ואח' שהם תומכים בהאריס. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 00:55, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
אגסי, שאלתי קודם ולא ראית תשובה: האם ניסית להוסיף את המידע לערכים ומישהו הסיר? אם כן, באיזו תואנה? אם לא, מה לך כי תלין?
בוויקיפדיה מעט מאד דברים קורים בלי שמישהו יעשה משהו, ואם אף אחד לא הוסיף, המידע לא נוסף מעצמו (עם יוצא מן הכלל חשוב: מידע מגיע גם מוויקינתונים. גם שם מישהו צריך לעשות משהו, אבל המישהו הזה לא חייב להיות אחד העורכים בוויקיפדיה בעברית. מידע כמו זה שאתה מתלונן על חסרונו לא מגיע משם).
. קיפודנחש 02:23, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
כן בעבר ניסיתי לערוך שינויים בערכי פוליטיקה אמריקאית, לצורכי השלמת התמונה ואיזון, אבל היו שמאלנים תומכי דמוקרטים שביטלו חלק מהשינויים שלי, התווכחו איתי בדפי השיחה, ומנגד הימנים די אדישים לפוליטיקה האמריקאית. אפילו כאן כאשר כתבתי שצריך לאזן ולכתוב את תגובת טראמפ לביקורת של דיק צ'ייני, וגם הסבר לסכסוך ביניהם כולל הבת שלו, הייתה לכך התנגדות. מאוד יתכן שהם מושפעים מהסיקור המוטה בטלוויזיה הישראלית, בעיתונים הארץ, וידיעות אחרונות ועוד כלי תקשורת. אין לי לעניין לעסוק אישית בהכנסת איזונים בערכים, שאז יתווכחו איתי, יאשימו אותי שאני מטה ערכים לכיוון מסוים, ויכניסו עוד מידע שלילי ולא מאוזן.
השאלה המטרידה היא מדוע מכניסים לערכים גם בוויקיפדיה העברית רק מידע פרו-דמקורטי כולל אנטי-רפוליקני. לא מכניסים שום מידע שלילי לערך של ביידן (כולל הליכי הדחתו) או האריס. מדוע כולם אדישים כאשר שני ויקיפדים אומרים שהערך של הבחירות לנשיאות ארצות הברית הוא מוטה מאוד. למה יש אדישות להטיה הנוראה בערכי פוליטיקה אמריקאים או קשורים להם? אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 10:00, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
אני קורא לך לחזור בך מהאשמת ויקיפדים שהתנגדו לך בדיונים במניעים פוליטים ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 10:55, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
ואני קורא לך להפסיק לנטר את דבריו בכיכר העיר. איילשיחה 11:01, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
יותר חשוב להכניס מידע מאוזן לערכים, כדי שיהיו נורמליים. אגב פורסם בתקשורת בתרועה רמה שהתובע בפנסיבלניה דרש ממאסק להפסיק את ההגרלות היומיות, ולפני כן שמשרד המשפטים אומר שיתכן שזה לא חוקי. לא סיפרו שגם התובע הוא דמוקרט ושהשופט זרק אותו מהמדרגות, ומאסק ממשיך להגריל כל יום מיליון דולר אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 23:04, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
לי סיפרו שההליך המשפטי ממשיך ושבא כוחו של מאסק הודה שהוא רימה ולא היה מדובר על הגרלה. Tzafrirשיחה 09:27, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
הפייק לא עדכנו שהשופט זרק את התובע הדמוקרטי מהמדרגות? אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 12:19, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
תודה על העדכון. לפי המקור שלך, לא ניתן צו מניעה. ההגדרה „זרק את התובע מהמדרגות״ מוזרה, מכיוון שהוא כן הוציא צו מניעה זמני יום קודם לכן. אבל בסופו של דבר סירב להוציא צו מניעה ביום האחרון. וזה רק לגבי צו המניעה. נראה מה יקרה עם אשמת שוחד הבחירות בהמשך. Tzafrirשיחה 13:22, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אם יהיה שופט דמוקרטי בערכאה ראשונה, אז מאסק אולי יפסיד זמנית, כמו שטראמפ הפסיד זמנית כאשר שופטים דמוקרטים של בית המשפט העליון של קולרדו, הוציאו את פסק הדין הכי מגוחך שאפשר- שטראמפ לא יכול לרוץ בבחירות בגלל בגידה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 14:50, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מעניין שעכשיו אתה מתחיל להתייחס לנטייה פוליטית.
וכן, מה בסך הכל טראמפ עשה? רק עודד הפיכה שלטונית. וכבר עכשיו תומכיו מראש מכינים את הקרקע להפיכה שלטונית נוספת במקרה של הפסד. Tzafrirשיחה 19:20, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
טראמפ ממש לא מושלם, אבל צריך סיקור מאוזן ונורמלי, ולא חד צדדי קיצוני מעוות ומסולף כמו בוויקי האנגלו-פרופגנדה והתקשורת משני הצדדים. יש מחקרים בנושא. לשם כך צריך להצליב מידע, ממקורות מגוונים, כולל שידורים ישירים. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 19:58, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
עדכון: מאסק ממשיך לעשות מהלכים חסרי תקדים: לחלק צ'קים יומיים של מיליון דולר, למרות שפורסם בקול תרועה שהתובע דרש ממנו להפסיק, וגם ממשיך לעשות טאון הול וירטואליים יערוך מחר וביום הבחירות. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 23:03, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
עדכון: N12 פרסמו רשימת הסלבים שתומכים בהאריס, ולשם איזון פרטו את תומכי טראמפ, ובסוף הרשימה הזכירו את מרים אדלסון ללא פרטי התמיכה שלה- תרמה מאות מיליונים והופעה באירועים רבים של טראמפ. להערכתי, זה לא נזכר באף אחד מהערכים שלהם אצלנו: מייק טייסון, קייטלין ג'נר האלק הוגן, מל גיבסון, ג'ון וויט ד"ר פיל, רוזאן בר, באז אולדרין זאקרי לוי, הזמר הפרובוקטיבי קיד רוק, הראפרית ואם כל השערוריות אזליה בנקס, זמרי הקאנטרי ג'ייסון אלדין ובילי ריי סיירוס (אביה של מיילי סיירוס, מכוכבות הפופ הגדולות בעולם), השחקנית אמבר רוז, ג'ו ג'רמנוטה (אביה של ליידי גאגא, ניקי ג'אם. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 08:49, 4 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

שוב רוצים בוויקישיתוף למחוק תמונות של כפיר ואריאל ביבס. מחפשת צייר שיצייר אותם

[עריכת קוד מקור]

צילמתי במאי 2024 כשהייתי באירוע בספרייה הלאומית. וצילמתי כך שהחלק שלהם יהיה מרכיב קטן בתמונה וגם זה לא עזר. אני מרגישה שאני נלחמת בטחנות רוח. ההורים של אריאל וכפיר חטופים איתם בעזה. ובוויקישיתוף רוצים אישור VRT. נו באמת!!!
אז עלה על דעתי רעיון לחפש צייר שיצייר את שני הילדים האלה, נקבל אישור VRT, ולא יוכלו למחוק. פניתי לחבר צייר, אבל הוא לא יכול כעת בגלל מחלה. אז אם מישהו מכיר צייר טוב שמוכן להתנדב למשימה הזאת, אשמח אם תפנו אותו אלי. תודה חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 18:57, 5 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

אולי אפשרות פשוטה יותר היא לחפש תמונה שצילמו קרובי משפחה אחרים שאינם חטופים. מרווין האנדרואיד הפראנואידשיחה 19:05, 5 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
@מרווין האנדרואיד הפראנואיד בעיני זה לא פתרון פשוט. יש לי ניסיון רב בהשגת תמונות. אבל אם מישהו מכיר את המשפחה. אשמח לפרטי קשר. תודה חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 19:20, 5 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אולי אפשר ליצור קשר דרך מישהו ממטה משפחות החטופים, אולי באמת הוא מכיר קרובי-משפחה שיש להם תמונות שהם צילמו והם יסכימו לחתום לך במייל על הנוסח ואז תשלחי את זה לכתובת של האישורים ותעלי, יש לי רעיון למישהו מהמטה שאני יכולה לנסות לקשר ביניכם אם תרצי, תרשמי לי אם כן. Laliv gשיחה 22:22, 7 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
@Hanay, כתבתי לנציגת מטה המשפחות בירושלים, והיא מציעה להיות בקשר עם מטה המשפחות הארצי. קשה להסביר את הפרוצדורה בעניין ההרשאות והאישורים למי שלא מכיר את אופן העבודה בוויקיפדיה (וגם למי שכן, לפעמים). אעדכן. סיון ל - שיחה 09:03, 9 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
סיון ל, בהחלט קשה. במקרה של משפחת ביבס, הפתרון היחיד שנראה לי שיצליח, הוא אישור של מישהו מהמשפחה הקרובה שלהם, ישירות לקרן ויקימדיה. כי האישורים הניתנים למטה משפחות החטופים, לא מתאימים לוויקישיתוף. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 09:03, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אני גם חושבת, צריך פשוט ישירות לקבל ממישהו שצילם חתימה במייל על הנוסח של הרישיון ואת זה להעלות אחרי ששולחים לכתובת של האישורים...אני יכולה גם לנסות. Laliv gשיחה 10:06, 12 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
@Hanay מקווה שזה טוב.
כפיר ביבס, ציור מאת האמנית יהודית בושארי, הציור מציין את יום הולדתו בשבי.[1]

איילשיחה 22:10, 21 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

אייל התמונה יפה ותודה רבה על המאמץ, אבל צריך לשלוח אישור בהתאם להנחיות בדף ויקיפדיה:OTRS. בדקתי במערכת ולא ראיתי אישור חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 09:53, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

@Hanay אנ חושב שאת מסתכלת על התמונה החתוכה, ראי פה מופיע אישור. כאן במערכת. איילשיחה 10:43, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
@אייל הוספתי עכשיו את האישור לתמונה החתוכה. צריך להוסיף לשניהם, כדי להבטיח שלא תהיה בעיה. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 10:54, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
ציור חטיפת משפחת ביבס. הצייר אורי אינקס

ראיתי את ציור החטיפה בפייסבוק. פניתי לצייר והוא הסכים לתרום את התמונה לוויקיפדיה. שמם הצייר הוא אורי אינקס - uri inks. את זה כבר לא יוכלו למחוק. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 19:00, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

כל הכבוד חנה על ההשקעה הגדולה במציאת תמונות, ואייל על מציאת ציורו של כפיר. נריה - 💬 - 18:06, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
@Neriah חן חן. אני חושבת שהציור של החטיפה. הוא מאד מרגש ועצוב. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 20:11, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
מצטרף לשבחים של נריה. קבלי ח"ח על הנחישות. ארז האורזשיחה 🎗 14:54, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
את בטוחה? הציור הזה הוא יצירה נגזרת של התמונה. אני זוכר במעורפל שCC לא יכול לתפוס על DA של משהו שהוא לא CC. ‫85.250.23.8202:38, 20 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

תמונה שהעליתי מתמודדת בתחרות תמונת השנה בוויקישיתוף

[עריכת קוד מקור]

תמונה שהעליתי - של נחושתית הקוצים - מתמודדת בתחרות תמונת השנה של ויקישיתוף בויקישיתוף.

הסיכוי שהיא תזכה לא גבוה, אבל אני מקווה שהיא תתברג בצמרת. – ד"ר MathKnight (שיחה) 12:59, 9 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

הצבעתי. יש עוד תמונות מישראל? רדיומןשיחה 08:03, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
איזה קטע, חשבתי שאמורים להצביע לתמונה הכי יפה. אסף השני - לדף הסיכה. 12:27, 11 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
א. מי אמר שהיא לא הכי יפה? ב. יופי זה הרבה פעמים עניין סובייקטיבי, ויש מקרים שבהם דווקא התמונה היפה ביותר לא זוכה. ג. זו הצבעה שלב ראשון ובסופו של דבר מדרגים גם את מקומות 2 ו-3 ואת אלו שאחריהם. – ד"ר MathKnight (שיחה) 16:59, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
תמונה יפה. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 17:59, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
לא יודע אם יש עוד תמונות מישראל. – ד"ר MathKnight (שיחה) 16:59, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
תמונה מעניינת ויפה מאוד, כל הכבוד על המעמד Idoizשיחה 18:37, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
עלתה לגמר! פרח בשבילך רדיומןשיחה 09:40, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
תודה על העדכון המשמח! – ד"ר MathKnight (שיחה) 14:23, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
תמונה נהדרת. ברכות! מקף־עברישיחה 16:55, 22 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
הצבעתי - בהצלחה! Chenspecשיחה 16:53, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
ד"ר, אני קצת חלוק איתך על מה יפה ולא (מפרויקט התמונה היומית) אבל אין ספק שיש לך את הידע הצילומי והנסיון המעשי. לכן אני קצת מופתע לראות שאתה עדיין משתמש בD7100. מצלמה מדהימה, אבל בת 11 כבר. מילא זה שהיום כבר כולם במירורלס, ב11 שנים התקדמנו הרבה מאוד בחיישנים, הטווח הדינאמי... ממליץ לך להתחדש. אמנם העיבוד מתקדם גם כן, ככה שעדיין יש מה לעשות עם ה7100 ה"קשישה", אבל לא חבל לך שאתה מוגבל על ידי המצלמה? תתחדש, זה יעשה לך טוב, תאמין לי. יש אפילו מצלמות עם מצב pro capture, שבה הבאפר מתמלא בתמונות ברזולוציה מלאה מרגע שאתה בחצי לחיצה, ובלחיצה מלאה זה שומר את הרגע + כמה עשרות פריימים לפני. אנחנו בעתיד ד"ר!!! ‫85.250.23.8202:44, 20 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

פורסמו התוצאות: https://commons.wikimedia.org/wiki/Commons:Picture_of_the_Year/2023/Results/All . תמונת הנחושתית לא דורגה בעשירייה הראשונה. גם תמונות 18 ו-19 (פרספקטיבה) ו-39 (שלדג פסיפי) לא, למרות שחשבתי שיש להן סיכוי מאוד גבוה (ואף הצבעתי להן). – ד"ר MathKnight (שיחה) 12:01, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

רק 500 הצבעות למקום הראשון? הייתי בטוח שהרבה יותר ויקימדים משתתפים בזה. Mbkv717שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ה • 13:03, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

אז מה היה לנו עם ראש יהודי ודרישתו של ישראל זעירא להתפלל בכיכר דיזנגוף?

[עריכת קוד מקור]
חגיגות מצעד הגאווה בתל אביב. תחילת החגיגות בגן מאיר, כללו דוכנים של גופים שונים, קהל רב חלקו מאופר ומחופש בלבוש ססגוני ומופעי דראג קווין
גלינה פור דה-ברה, מופיעה בגן מאיר בשנת 2014 במסגרת מצעד הגאווה

אז מה היה לנו עם ראש יהודי ודרישתו של ישראל זעירא להתפלל בכיכר דיזנגוף?

  1. . זעירא פנה לבית המשפט העליון בדרישה להתפלל בכיכר דיזנגוף
  2. בית המשפט העליון אישר בגן מאיר (גן שמשמש רבות את הקהילה הלהט"בית)
  3. הרב הראשי יצחק יוסף אמר שזה רע לא להתפלל בבית הכנסת ויש חשש לחילול יום הכיפורים על ידי המפגינים
  4. זעירא הודיע שהם יתפללו בבית הכנסת ולא בגן מאיר.

למישהו יש ספק שכל מטרתו של זעירא הייתה ליצור מהומה? חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 12:35, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

למישהו יש ספק שהמפגינים בשנה הקודמת הם אנטישמים ופרובוקטורים מהזן הנחות? איילשיחה 19:16, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אין לי ספק, שהמפגינים בשנה שעברה ומגישי העתירות השנה הינם אזרחים הגונים, שומרי-חוק, הרואים בחופש מכפייה דתית עיקרון חשוב, שאין לו ולו שמץ קשר לאנטישמיות ופרובוקציה. היהדות שייכת לכולנו, לא רק לדתיים, ומי שאיננו מצדד בתפילה ובצום ביום הכיפורים איננו אנטישמי אלא אדם חושב ועצמאי בדעותיו. כשם שלא יעלה על הדעת, שצעירים חילונים יבואו לחגוג בשבת בשירה וריקודים לצלילי מוזיקה מוקלטת ברחובות בני-ברק, אלעד או מודיעין עילית, כך אין לקבל שקבוצות חרדיות, שתכליתן המוצהרת (ראה ציטוט בערך ראש יהודי) להחזיר חילונים בתשובה, בכל דרך שהיא, החל בבתי ספר ממלכתיים, דרך ריכוזי אוכלוסיה חילונית מובהקת בתל אביב וכלה בצה"ל. היוהרה וגבהות הלב שמאפיינות מחזירים בתשובה נוגדות בכל דרך אפשרית את ההוראה "הצנע לכת". פרובוקטורים מן הזן הנחות? אכן, אבל לא החילונים אלא יריביהם בשם הדת והתורה.שלומית קדםשיחה 19:58, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
יצויין לטובה בהקשר זה הראשון לציון הרב יצחק יוסף שקרא לבצע את התפילה במרחב סגור, כנהוג. הוא המחיש את האמירה בנוגע להבדל בין רב לחכם. כלניתשיחה 20:20, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
כי תפילה מוסלמית בהפרדה מלאה זה כל הכבוד, ותפילה יהודית בהפרדה זה פויה. לכלנית - מה עוד ידוע לך על פסקי ההלכה ושיטת הפסיקה של הרב יצחק יוסף? ‫84.110.114.4320:21, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
פחות יודעת עליו, על יצחק יוסף, יותר יודעת על אבא שלו. הוא, הרב עובדיה זצ"ל, באמת המחיש את העובדה שרבני המזרח מכונים לעיתים חכם, ובצדק רב. היתה בו אכן חוכמה רבה. ויש לפעמים רבנים שהתואר רב מתאים להם משום נטייתם לריב. כמובן שיש כאלה ויש כאלה בכל עדה, אבל הויץ הזה קפץ לי לזכרון. זעירא הזה, שאין לו (ככל הידוע לי) סמיכה לרבנות, הוא פשוט רב במובן של מריבה. איש שבא לריב. זה לא יאה. כלניתשיחה 20:43, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
התבלבל לך - מגישי העתירות השנה היו דווקא אנשי ראש יהודי נגד העירייה, ובגצ פסק שיש מקום לחלוטין לתפילה אורתודוכסית בהפרדה כולל מחיצה בלב תל אביב. בגצ, מעוז הדמוקרטיה והליברליות פסק ככה אז זה בסדר או לא בסדר? ןאולי כעת לדעתכם צריך רפורמה בבגצ שמעיז לפסוק פסיקה כזאת? 😉 ותן טלשיחה 10:25, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אייל, נמנעת מלתייג אותך כי אצלך כבר כיפור (פה בוקר). אבל אני מזועזעת מתגובתך. אנטישמיים? ממש לא. איש באמונתו יחייה, אבל ללא כפייה. שלומית כתבה מדוייק, מחזקת כל מילה שלה. אשמח אם תחזור בך מהשימוש במילה אנטישמיים בהקשר הזה, ועוד בערב כיפור. תודה וגמרח"ט. ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 18:41, 11 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
יש לי מה להגיד, אני חושב שמציתי לכיכר העיר בנושא זה. איילשיחה 23:29, 12 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
זה מצחיק כי אם הם היו אומרים שיתפללו שם היו כותבים עליהם שזה כדי לעשות מהומה, וכשכתבו בסוף שלא יתפללו שם אז אותו תירוץ בדיוק חוזר.
אגב - בסוף התקיימה בגן מאיר תפילה, עם מחיצה, בלי ראש יהודי, עם מאות מתפללים בכל נדרי ובנעילה אף כפול מכך - וכל הפרובוקציות נגד ששמענו עליהם לאחר מכן הסתכמו בעיקר באחד ראש מחלקה למתמטיקה שאכל שלגון בגנתיות בתוך החלק שבו נשים התפללו (הוא כמובן לא מדיר נשים ולא מטריד נשים מתפללות, הוא דמוקרט מהמעלה הראשונה). לפחות לא זכו המתפללות והמתפללים לחזות בפרובוקציה של צייצנית טוויטר בביקיני אוכלת פלאפל מולם. גם זה משהו. ותן טלשיחה 10:22, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

בארץ ישראל קם לנו ליברליזם מיוחד במינו, יהיר ושתום עין. יציר כלאיים שמתהדר בנוצות צבעוניות של חוק ופתיחות ומניעת הדרה, ובאותה עת מתיר לעצמו רמיסת זכויות הזולת ברגל גסה ואטומה רק מתוך שעלה בידו ליחס לו כוונות רעות. והרי כוונות רעות אפשר לייחס לכל אחד, אפילו למי שמייחס אותן לאחרים, וכבר למדנו מה ערכה של טענה כזו שאינה ניתנת להפרכה (בניגוד לצביעות חסרת מודעות, שנגררת אחריך כמו שובל זפת). כך נולדת לה עיר שהפרהסיה שלה מופקעת מדי שבוע לצרכי הפגנת השליטים, אבל כשנח עליה שכרון הכוח היא קובעת שהפגנת האחר פסולה. (האם עולה על דעתכם שהפגנה היא רק בשלטים ובחצוצרות? הרי הפגנה, כמו תפילה ברוב עם, אינה אלא החצנה של אידיאולוגיה). כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָּתְנִי. עוזי ו.שיחה 22:31, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

שמע נא עוזי. יהיו תפילות בתל אביב. יהיו במרחב הפרטי, וגם יהיו כמה במרחב הציבורי. ואני תקווה שיהיו מרגשות כפי שתפילות יום הכיפורים יכולות להיות. התסיסה שקורית פה קצת מזכירה לי את ירושלים בשנים עברו. כל מיני קהילות שונות קמו והחלו לשיר. זה מרגש ומפעים. היתה שם בירושלים התעליות שרק שירה מעומק הלב יכולה להביא. ועכשיו אני שומעת על עוד ועוד התארגנויות שכאלה בתל אביב. אז זה יקרה, אבל שמע עוזי - לא בכוח. אפשר לשיר "אנא בכוח" בהתעלות, רק כשלא מחזיקים לך את המרפק בכוח. פאר-שטייסט? גמחט. כלניתשיחה 22:56, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
פשיטא; תניא כותיה דרב חסדא: "היה מהלך במבואות המטונפות לא יקרא קריאת שמע". נשאר רק לתהות מהיכן נולד הדחף לטנף. עוזי ו.שיחה 23:18, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
עוזי, לא כדאי להשתמש במילים כמו "לטנף", כי מי שמשליך חיתולים צואים על שוטרים איננו מתושבי תל אביב החילוניים, כידוע. זאת ועוד - לא זכור לי שחיילות באו לתלמוד תורה או לבית יעקב להרביץ את משנת השומר הצעיר או הנוער העובד בילדי בני ברק הרכים. לא זכור לי שחיילים באו לישיבה ללמד דעת והלכות צבא את האברכים. ההפך קורה שוב ושוב. למה? אמור לי אתה.שלומית קדםשיחה 23:54, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אני ביום כיפור התפללתי בהפרדה ללא כל הפרעה. ברוך השם אין בעיה כזאת בשום פינה בארץ ישראל. מי שמחפש מריבה מוצא מריבה, וזה מה שקרה ביום כיפור שנה שעברה. היום הכי גרוע בשנה לעורר בו מריבות. לכן אני מברך את ישראל זעירא שנסוג ומנע את המריבה השנה. הוא יצא גדול ואני מכבד זאת מאוד. מקווה שכל הצדדים ידעו להיות קצת פחות צודקים ולסגת קצת יותר. שתהיה לכולנו שנה טובה וגמר חתימה טובה. בר 👻 שיחה 11:52, 11 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
ובמקום להישאר גדול, חזר זעירא לסורו. "נכנעו לטרור הקפלניסטי!" זעק. איזה בחירת מילים מזעזעת בשנה זו. וזאת אחרי שהחמיא לעצמו שהוא "מהנעלבים ואינם עולבים". בקיצור הביטול היה לא לשם השלום, אלא ספין לשם הכפשת הצד החילוני. מייאש ומתסכל. בר 👻 שיחה 18:51, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

למרות הכל - גם השנה הייתה לנו פרובוקציה מכוערת ביום הכיפורים בתל אביב, והפעם מצד פרופסור מעונב, איתי בנימיני, שזלל ארטיק במופגן ברחבת הנשים בגן מאיר. משיחות עם חברים מסורתיים, הם מאוד נפגעו מהפרובוקציה וכעסו עליה מאוד. כבר הוגשה נגדו תלונה למשטרה על הפרעה לפולחן דתי ואני מקווה שהיא תטופל ברצינות ותמוצה לכדי ענישה. אני, כמובן, מגנה בחריפות את הפרובוקציה של בימיני, שהיא חסרת כל הצדקה ופוגענית, ומעידה על מידות רעות וחינוך קלוקל. – ד"ר MathKnight (שיחה) 14:33, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

מזהים את הטקסט?

[עריכת קוד מקור]

מהיכן לקוח הקטע הבא? ואיזו אגדה ושיר הוא מזכיר לכם?

אדם אחר היה בטוח שהוא תרנגול, והיה מקרקר יומם ולילה. עוד אחד חשב שהוא מת, המשוטט כרוח רפאים, ועל כן סירב לקבל תרופה, ואף לא מאכל ומשקה. עד שלבסוף הצליח רופא חכם לגייס שני בחורים שיעמידו גם הם פני רוחות, אך ישתו לשוכרה כהוגן, ילכו אל אותו איש וידברו על לבו כי בימינו אנו גם הרוחות נוהגות לאכול ולשתות — ובדרך זו אף נרפא.

איילשיחה 19:22, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

זה מזכיר את ההינדיק הזה, ממעשה בבן מלך שנפל לשגעון של רבי נחמן מברסלב. מאיפה מצאת את הגירסה הזותי? גמח"ט כלניתשיחה 19:48, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
@כלנית ב הקטע המגניב הוא שהמקור לציטוט הוא לא אחר מאשר: הנס יאקוב כריסטופל פון גרימלסהאוזן, ההרפתקן סימפליציסימוס התם, תרגום עדו אברבאיה, הוצאת מאגנס 2022, עמ' 139.
נכתב בערך 100 שנה לפני רבי נחמן מברסלב...
מעניין אם מישהו שם לב לזה... איילשיחה 23:43, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
יפהפה. בהחלט אין להוציא מכלל אפשרות שרבי נחמן שמע סיפור זה ועיבדו על פי דרכו. על פי דברי רבי נתן רבי נחמן גילה סקרנות רבה מאוד ושוחח עם אישים שונים ושמע מהם רבות ובהקדמה לספר סיפורי מעשיות אומר רבי נתן שר' נחמן לא נרתע מלעבד סיפורי עמים ועיבדם על פי דרכו. סיפור זה קיים באוסף הגדול של צבי מרק, משמע, לדעתו רבי נחמן אכן סיפר זאת. האוסף לא בידי כרגע, אבל ככל שאני זוכר סיפור זה לא נמסר בידי רבי נתן. טל ומטרשיחה 01:03, 11 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
@טל ומטר אני רואה עכשיו את דברי גרשום שלום בהערתו לספרו של יעקב פרנק "דברי האדון" שמספר גם את סיפור זה:
"הסיפור מקביל לסיפור של ר' נחמן מרבסלב שנמסר על ידי ר' אברהם חזן בספר "כוכבי אור" ע' כו-כז, על כך ראו, יהודה ליבס, "ציון", שנה מ"ה (תש"ם) ע' 229." (ניתן לקריאה כאן)
דברי יהודה ליבס:
הקבלה מדויקת ומרשימה ביותר מצאתי לסיפור המפורסם של ר' נחמן על אודות בן המלך שנשתגע [...] והנה אותו סיפור עצמו נמצא גם בספר דברי האדון, סימן ,986 ועד שאמצא מקור משותף לשניהם (כגון בפולקלור המזרח-אירופי) אסבור שמקורו של ר' נחמן הוא יעקב פרנק.
(הנמשל אצל ר' נחמן הוא כמובן ירידת הצדיק אל הרשעים ותיקונם בדרך ההידמות; ואילו אצל יעקב פרנק שונה הדבר: הוא התכוון כנראה למצוות התורה שהוא נאלץ עדיין לקיים בגלל בני
חבורתו 'המשוגעים'; השוה למשל דברי האדון, סימן 1283)
ברוך ה' נמצא המקור המשותף... והשערתו של ליבס בדבר הזיקה ביניהם מתחלשת. איילשיחה 11:47, 11 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
מעולם לא שמעתי את הגירסה הזו, אבל לי זה מזכיר את הסיפור על הילד שישב ערום מתחת לשולחן. גמרח"ט, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 18:29, 11 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
עוד אתם מדברים על מעשה בבן מלך אחד שנפל לשיגעון, ושוכחים מעשה ברבבות בני מלך שנפלו לשיגעון, וחשו צורך בלתי נשלט לטוס לאומן שבאוקראינה בראש השנה, אף שמלחמה פה ומלחמה שם, ומאסו הגויים בהם, ונמצאה להם ישועה בשדה תעופה קטן ברומניה ועלתה שוועתם השמיימה וקצרה ידו של רבי נחמן מלהושיע. דוד שישיחה 20:32, 12 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אייל, אהבתי. מעניין מאוד. אבל לפי מה שאני רואה הגרסה של דברי האדון הרבה יותר קרובה לרבי נחמן. אז יש לך עוד חוליה חסרה למצוא בין גרימלסהאוזן ליעקב פרנק ורבי נחמן. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ב בתשרי ה'תשפ"ה • 19:38, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
זה אומר שזה אגדות עם מזרח אירופיות.
העירו לי במקום אחר שרבי נחמן כותב (שיחות הר"ן אות נב):
מִכָּל הַדְּבָרִים צוֹעֵק כְּבוֹד הַשּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וַאֲפִילּוּ מִסִּפּוּרֵי הַגּוֹיִים צוֹעֵק גַּם כֵּן כְּבוֹד הַשּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ". שֶׁאֲפִילּוּ בְּסִפּוּרֵי הַגּוֹיִים צוֹעֵק כְּבוֹד הַשּׁם יִתְבָּרַךְ... איילשיחה 19:41, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
@דוד שי, זה פשוט. כידוע אחד מקווי ההגנה הנפוצים הוא הגנת אי-שפיות. כשכל באי עולם עוברים לפני ה' כבני מרון, יש לא מעט שבחרו בקו הזה. שמש מרפאשיחה 19:57, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

גמר חתימה טובה!

[עריכת קוד מקור]

סליחה אם פגעתי במישהו במהלך השנה, גמר חתימה טובה, וצום קל לכל מי שצם כמוני. בע"ה נזכה לבשורות טובות! עידו כהן 🎗️ דברו איתי 🎗️ ט' בתשרי ה'תשפ"ה 🎗️ 17:47, 11 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

תודה וגמר חתימה טובה! – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:03, 12 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

מתי הוקם בית המקדש הראשון? (סיפור עצוב על ויקיפדיה ומקורות)

[עריכת קוד מקור]

ב-2 באוקטובר 2011 מוסף לערך בית המקדש הראשון מקור לכך שבית המקדש הראשון הוקם באמצע המאה העשירית. מדובר על מקור שאמנם אינו זמין ברשת אבל הוא מצוי בבתים רבים מאוד. בדיקה במקור תמצא באופן בולט "אמצע המאה העשירית". ב-23 באפריל 2014 מגיע משתמש חדש ומשנה למחצית השנייה של המאה העשירית. שימו לב לתקציר העריכה, המייחס את השינוי ל"עבודת חקר" של המשתמש. ב-13 ביולי 2022 מגיע אנונימי ומשנה למחצית הראשונה שזה אולי קצת יותר נכון, הגם שאינו תואם את המקור באותה מידה. הוא משוחזר מיד. ב-13 בינואר 2023, אנונימי משנה למחצית השנייה של המאה ה-9. למה? ככה. ב-12 ביולי 2023 אלמוני מחזיר למאה העשירית. לאחר שבועיים ב-26 ביולי 2023 אנו חוזרים למאה ה-9. ומאז (בעצם מאז 2014) ועד היום מופיע בערך נתון שסותר את המקור שעליו הוא כביכול נשען. אגב, מבדיקה שלי אין במחקר דעה שבית המקדש הראשון הוקם במאה התשיעית. מצאתי עשירית ומצאתי שמינית. תשיעית לא מצאתי. אולי צריך לחפש עוד. אולי אם יהיה לי זמן אכתוב פרק מסודר על הדעות השונות במחקר. יעקבשיחה 02:00, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

ברוך השב. איילשיחה 08:25, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
באותה הזדמנות, יהיה נחמד לקבל מקור לכך שארוונה היא מילה חיתית (נכון?) במקור.
אבל מדובר שוב על ריב בפתיח על תוכן שלא נמצא בערך. השינוי אינו רק בתאריך, אלא גם הייחוס: במקור: „לפי המקרא״, בהמשך: „לפי המקובל במחקר״. מה מופיע בערך? גוף הערך מפרט על מבנה בית המקדש לפי המקרא. לפי גוף הערך המקדש נבנה בימי שלמה. אבל בגוף הערך לא מופיעה הערכה לזמן הזה.
בסוף גוף הערך יש פרק קצר על ארכאולוגיה. זה כל מה שיש על המחקר. Tzafrirשיחה 09:19, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
זאת העריכה שבה יעל הוסיפה את המקור המדובר (אהרוני) ואת המילה "באמצע" למאה ה-10, וצריך מיד להחזיר את הניסוח שלה כל עוד המקור של אהרוני מופיע שם. המאה ה-10 אכן היתה התארוך המקובל כל עוד הקמת המקדש מיוחסת לשלמה וכנראה (?) עד להופעת התארוך המאוחר של ישראל פינקלשטיין בכל הנוגע לירושלים ולממלכת יהודה בכלל. המאה ה-10 צריכה להישאר, ולצדה, אבל לא במקומה, אפשר להוסיף בפתיח את אזכור התארוך המאוחר וההקשר שלו. Liadmaloneשיחה 10:14, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
חשבתי על פינקלשטיין וחיפשתי. אפילו רשמתי לי את המקור אביבה לורי, הספין הגדול בהיסטוריה, באתר הארץ, 26 בפברואר 2005 שממנו הבנתי שפינקלשטיין לא טוען אחרת.
כך הוא מצוטט ב-2005: "אני לא מאמין בשקרים בהיסטוריה. עיבוד כן, התאמה למטרות דתיות ופוליטיות כן, שקרים לא. זאת אומרת, שאם במאה השביעית לפני הספירה היתה מסורת חזקה בירושלים שהמקדש על הגבעה נבנה בידי מייסדי השושלת, אני לא רואה סיבה לערער על כך. זה לא אומר שהוא היה בניין מפואר וגדול. בעניין הזה אני נמצא בעימות מחקרי קשה: יש עדיין ויכוח על השרידים הארכיאולוגיים. במגידו התגלו שני ארמונות מפוארים. יגאל ידין אמר שהם מהמאה העשירית, מתקופת שלמה, ויכולים לאשש את עניין הממלכה המפוארת, בעוד שאני חושב שהם מהמאה התשיעית לפני הספירה, שבעים שנה מאוחר יותר, מתקופת ממלכת הצפון".
ובהמשך: "היתה ירושלים והיה בה מקדש והיא סימלה את המאוויים של היהודאים שחיו כאן ולאחר מכן, בתקופת עזרא ונחמיה, של היהודים. זה לא מספיק? כמה עמים הולכים אחורה עד למאה התשיעית או העשירית לפני הספירה?"
יכול להיות שהוא שינה את דעתו ויכול להיות שמישהו לא הבין אותו נכון. אם נכתוב צמוד למקורות נוכל לעלות על טעויות כאלו ולתקן אותן. יעקבשיחה 11:00, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
ארכיאולוגים בכלל, ופינקלשטיין ביניהם, לא יכולים לתארך את בית המקדש הראשון ספציפית, כי אין להם גישה לאתר שבו עמד. לכן מה שנותר הוא להסיק לגביו על פי שאר הבנייה המונומנטלית בשטח ירושלים הקדומה. "הכרונולוגיה הנמוכה" של פינקלשטיין (לא קראתי עדיין אף ספר שלו) עוסקת בממצאים בארץ ישראל ובעדות שלהם לגבי מעמדן ומצבן של ממלכות ישראל ויהודה לאורך תקופות קיומן. מעדויות אלה יכולים הארכיאולוגים לגזור לגבי ירושלים כבירתה של ממלכה ומכך לגזור לגבי המקדש שעמד בה. ולכן הדיון הכללי הוא למעשה: האם יכול היה להתקיים מקדש מפואר כמו זה המתואר במקרא, בירושלים הקדומה של המאה ה-10? אז אולי המאה ה-9? או ה-8? ואם המקדש הראשון אכן הוקם בתקופה כל כך מוקדמת, כשיהודה עוד לא היתה ממלכה בסדר גודל שאנחנו מכירים מהמאה ה-7, האם זהו אותו מבנה מפואר שנחרב בשנת 586? ואולי הוא גדל ונעשה מפואר כחלק מהתעצמותה של יהודה, אבל עדיין יוחס למועד הקמתו הראשונה (ועל הדרך למלך מיתולוגי בתקופה מיתולוגית)? Liadmaloneשיחה 13:01, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
ממליץ לשמוע את ישראל פינקלשטיין בסדרת השיחות שלו עם אלכס צייטלין, "מסע אל ישראל הקדום". ובנושא הזה: פרק 7 "ממלכת הזוהר" - על המאה ה-10, תגובת הנגד למקסימליסטים, פרק 10 המלך שלמה, פרק 11 ירושלים, פרק 26 ירושלים הגדולה. Liadmaloneשיחה 13:54, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
ואת הפרקים הרלוונטים בעושים תנך עם פינקלשטיין ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 18:39, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
חשוב להבהיר שכיום הכרונולוגיה הנמוכה לא נחשבת לזרם מרכזי בארכאולוגיה מקראית. בעוד שפינקלשטיין ממשיך להגן עליה, אחרים מתארים אותה כהנ"ל ז"ל, בפרט לאחר גילוי חורבת קייאפה. שמש מרפאשיחה 19:53, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
"האחרים" שאתה מתאר הם ברי פלוגתא ותיקים של הגישה. האם תוכל לקשר למקור אובייקטיבי המעיד על דחיקתה של הזרם? ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 20:34, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
לפי מה שאני זוכר מספרו של יוסף גרפינקל, שחפר את חירבת קייאפה, הרי שלדעתו אמנם ממלכת ירושלים היא זו שבנתה את המבצר, אך היא לא התרחבה הרבה מגבולות יהודה ובוודאי שלא שלטה על הצפון באותן שנים. Tzafrirשיחה 13:36, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
התחרפנתי כשקראתי המאה העשירית שוב ושוב בכתיבה שלך עד שנכנסתי לקישור הכחול והבנתי שפשוט השמטת את "לפני הספירה"... ותן טלשיחה 10:15, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
זו בעיה ידועה שמשתמשים (בעיקר לא רשומים) משנים או מעדכנים מידע ולא טורחים לעדכן את המקור (לרוב, מחוסר ידע או מחוסר ידע טכני איך לעדכן או להוסיף מקור). – ד"ר MathKnight (שיחה) 15:04, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
לצערי זה רק חלק מתופעה רחבה ומצערת, שבוויקיפדיה העברית הרבה פעמים פשוט לא דואגים להסתמך על המקורות. העורכים (לפעמים אנונימיים) הפכו למקורות עצמם פיטר פן - שיחה 13:42, 22 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

דרוש.ה רכז.ת קהילה ומתנדבים לוויקימדיה ישראל!

[עריכת קוד מקור]
We are hiring - Community and Volunteers Coordinator

דרוש.ה רכז.ת קהילה ומתנדבים לוויקימדיה ישראל!

התפקיד נוגע לשותפות ההדוקה של ויקימדיה ישראל עם קהילת המתנדבים המפעילה את ויקיפדיה העברית ויוצרת את תכניה ובבניית קהילות חדשות שיפעלו למען יצירת תוכן חופשי ומאבק ב Fake. בנוסף, התפקיד כולל ניהול של מתנדבי העמותה, המשולבים בהפעלת תוכניות חינוכיות של ויקימדיה ישראל.


דרישות התפקיד וניסיון נדרש:

• ידע וניסיון בניהול התנדבות ובהפעלת מתנדבים.

• ידע וניסיון בניהול קהילות.

• בעל/ת ניסיון בניהול שותפויות וממשקים מרובים, פנים וחוץ ארגוניים.

• בעל/ת כלים ויכולת לעבודה ניהולית בסביבה דיגיטלית ואינטרנטית.

• שפות: עברית ברמת שפת אם, אנגלית ברמה טובה.

• יכולות עבודה בצוות ויכולות בינאישיות גבוהות.

• תואר אקדמי - יתרון


מידע נוסף:

• היקף המשרה: 50%

• מיקום הפעילות: עבודה היברידית (בית ותל אביב)

• התחלת עבודה: מיידית.


פרטים נוספים: לחצו כאן AndreFrank-WMILשיחה 16:40, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

מקורות שאי אפשר להפנות אליהם

[עריכת קוד מקור]

הבוקר הוספתי לערך יחסי ישראל–סוריה את הפיסקה על החזית במלחמה עכשיו (שאגב הייתי מאוד מופתע שלא הייתה קיימת כבר).

עכשיו רציתי להוסיף מקור מאוד חשוב שראיתי בקבוצת חדשות בווצפ (מי שמעוניין בקישור לקבוצה, שיפנה אלי במייל):

"יונתן יהושע:

גורם צבאי סורי בדימוס אמר: "אחרי עזה ולבנון, יגיע תורה של סוריה"

עכשיו זה נשמע דיווח מעניין שכדאי להכניס לערך, אבל אי אפשר להפנות למקור. שאלתי בפרטי את הבחור ששלח את זה, והוא נתן לי את המספר של יונתן יהושע הזה אבל הוא לא הגיב להודעה שלי. לדעתי האמינות של זה לא יותר נמוכה מכל אתר חדשות ואפילו יותר גבוהה. אני יכול להכניס את זה לערך? ישרול - דברו איתי • י"ג בתשרי ה'תשפ"ה • 18:47, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

רמת האמינות נמוכה כשזה גורם עלום שם שפורסם במקום עלום שם, אין סיבה להכניס לערך. איילשיחה 19:04, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
מקורות שא"א להפנות אליהם = דברים שלא נכנסים לאנציקלופדיה. שמיה רבהשיחה • י"ד בתשרי ה'תשפ"ה • 19:06, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

מועד הגשת הבקשה למחקר ע"ש דרור לין ז"ל נדחה ל 30.11.24

[עריכת קוד מקור]
Deror Lin Z'L Fund - Research Grant - New Date - 30-11-2024

עמותת ויקימדיה ישראל וקרן המחקר ע"ש דרור לין ז"ל, פונות בזאת לקבלת הצעות למחקר בין-תחומי בהיבטים החברתיים, התרבותיים, המדעיים, הטכנולוגיים, המשפטיים והחינוכיים של ויקיפדיה, כמאגר ידע עולמי וכתופעה דיגיטלית.

הקרן תתמוך במחקרים באמצעות שלושה מסלולי תמיכה:

מסלול חוקר/ת בכיר/ה: 25,000 ש"ח

מסלול דוקטורנט/ית: 10,000 ש"ח

מסלול פרויקט מחקר לתואר שני: 5,000 ש"ח

את ההצעות, על-פי תנאי הקול הקורא יש להגיש עד לתאריך 30.11.24

לפרטים נוספים: https://drive.google.com/file/d/1oJn5RntKQZkgIdsI7oKctPXMm1robIa2/view?usp=sharing AndreFrank-WMILשיחה 14:27, 16 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

האם כבר נכתב הערך?

[עריכת קוד מקור]

כמו רבים מגולשי האינטרנט גם אני התגלגלתי מצחוק למקרא הסיפור [1] על הידיעה הדרמטית שפרסם ערוץ i24NEWS על חדירת מחבלים חמושים למחנה רבין בעת שראש הממשלה שהה שם. ככה זה כשהרדיפה אחר סקופים מעבירה עיתונאים על דעתם. לאחר שסיימתי לצחוק עלה בלבי פחד, שבוויקיפדיה, הידועה בחפזונה לכתוב ערכים על כל אירוע ביטחוני מיד עם הדיווח הראשוני עליו, כבר נכתב הערך חדירת המחבלים למחנה רבין, שהרי יש לכך מקור מוצק - דיווחי העיתונאיות מירי מיכאלי ונוה דרומי. האם הערך כבר נכתב? ואם נכתב, האם כבר נמחק? הסירו נא דאגה מלבי. דוד שישיחה 05:53, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

הכותבים המנוסים שלנו לא נוהגים לכתוב ערכים על אירועים שלא היו, כאלה שמבוססים על מקור אחד. וגם לרוב גם לא מגזימים בכתיבת אירועים אקטואליים, כמו בוויקי האנגלית, שם כותבים ערכים אקטואליים גם מטעמי פרופגנדה, ולעיתים על סמך מקורות מוטים או מפוקפקים, למשל, על כל אירוע שבו צה"ל (או צבא רוסיה) הרג קבוצת אנשים... אבל לא כאשר צבא אוקראינה וכד' הרג אנשים, ראה קטגוריה דלה של פשעי מלחמה של הפלסטינים (אנ') ושל אוקראינה (אנ').. לעומת ישראל (אנ') אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 12:15, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
כשיש ספק קטן, או כאשר מחכים לאישור רשמי, להתרחשות אירוע, אפשר לכתוב טיוטה, למשל טיוטה:ההתנקשות ביחיא סינוואר אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 16:26, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
ומה עם טיוטה:סוף מלחמת חרבות ברזל וטיוטה:הרחקת חזבאללה על מצפון לליטני? בהתחשב בכך שסיימנו לכתוב את כל הערכים העוסקים במה שכבר קרה, בהחלט הגיע הזמן להתכונן למה שטרם קרה אבל ייתכן שיקרה. דוד שישיחה 16:55, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
יש כבר ערך ניצחון מוחלט :) כעת מחכים לאישור של דובר צה"ל כדי לצרף את
סינוואר לרשימת הנפטרים לאחרונה...עדכון: כבר יש ערך ההתנקשות ביחיא סינוואר שכתב משתמש:יודוקוליס, אך הוא נמחק. עוד אין אישור רשמי, אך פורסם בערוץ 13 ששרי הקבינט עודכנו שהוא חוסל. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 17:01, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
לפי המידע שפורסם עד כה - גם אם מדובר בסינוואר - לא מדובר בהתנקשות

, אלא בהריגתו באקראי ואין הצדקה לערך בנושא. NilsHolgersson2שיחה 17:08, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

אולי היה מזל, אבל בוצעה המשימה המתמדת החשובה והמרכזית להרוג אותו, וזה בהחלט שווה ערך עצמאי. כאשר הוא ייכתב מחדש, הוא יהיה מיועד לעמוד הראשי של וויקיפדיה. אני מציע לא להציב עליו תבנית חשיבות/איחוד, שלא תוסיף כבוד לוויקיפדיה העברית. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 17:12, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
@אגסי הערך נמחק לצערי. אני שוקל לכתוב אותו בטיוטה אבל לא יודע אם כדאי בשלב הזה. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:18, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
נחכה. בפורטל החדשות של ויקי האנגלית (אנ') פרסמו ידיעה שצה"ל הודיע שסינוור כנראה חוסל, עם קישור אדום לערך חדש שאמורים ככול הנראה להכחיל אותו (Killing of Yahya Sinwar) אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 17:23, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
הערך הוכחל. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:27, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אכן וכבר מופיע ב-4 ויקיפדיות כולל בעברית בשמות שהתחלפו: אפשרות הריגת יחיא סינוואר אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 19:37, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
ו....הערך באנגלית מועמד למחיקה. TheStrikerשיחה 20:27, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
על הערך באנגלית יש תבנית אקטואליה והגנת E. לא ראיתי תבנית העמדה למחיקה, ולא בדקתי לעומק בהיסטוריה. אני חושב שבעברית אין צורך לאחד את הריגת סינוואר עם הערך על סינוואר. ישראל סבלה שנה שלמה, ועדיין סובלת. החטופים טרם שוחררו. לוברשיחה 21:54, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
בוטל דיון המחיקה בוויקי האנגלית. הערך חשוב, העובדה שחיילים בשטח איתרו את המחבל, אולי ללא ידיעת זהב מהמודיעין, לא גורעת מחשיבות החיסול והערך. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 22:17, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
מסכים עם דוד שי, ואני חושב שהפתרון הוא להקפיד על מקורות מידע איכותיים, כפי שנעשה בוויקיפדיה האנגלית. אקסינושיחה 23:16, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אל-ג'זירה זה לא מקור איכותי. – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:23, 17 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אכן, אבל אל-ג'זירה זה מקור תומך אג'נדה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 10:53, 18 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
לא ברור למה אתם מתכוונים ב"מקור איכותי".
מבחינת אמינות, אל ג'זירה לא נופל כמעט מאף כלי התקשורת ישראלי, ועולה על רבים מהם בהם אנו משתמשים כמקור בדרך קבע.
הוא בהחלט לא ניטרלי, וגם בכך אינו נבדל משמעותית מכלי התקשורת הישראליים. ההבדל אינו קיום אג'נדה אלא כיוונה - בכלי התקשורת הישראלים יש הטיה חזקה ומובנת שצופה מן הצד יכנה "פרו ציונית" או "פרו ישראלית", ובדרך הטבע, האג'נדה של אל ג'זירה הפוכה.
כמובן שאם "איכותי" פירושו ""לצידנו", אז אתם צודקים בקביעה שאינו איכותי. קיפודנחש 17:32, 18 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── ממתי קיום ערכים באנגלית משפיע כהוא זה על המדיניות כאן? NilsHolgersson2שיחה 09:48, 18 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

מבחינתי "מקור איכותי" בהקשר של אירועים אקטואליים (כאלה שהמידע עליהם שאוב מהתקשורת) הוא מקור שיודע להבחין בין העובדות הידועות לפרשנות/דעה. לצערי רוב העיתונים והאתרים בעברית כבר לא עושים את ההבחנה הזאת ופעמים רבות בכלל לא מופיעה ידיעה חדשותית שמסקרת את העובדות, אלא ה"חדשות" מופיעות מלכתחילה בתוך מאמר פרשנות.פוליתיאורישיחה 18:02, 18 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
כעת בוויקי האנגלית יש דיון חשיבות לגבי הערך המקומם "רשימת מעשי הטבח הישראליים בעזה 2023–2024" (List of Israeli massacres in Gaza 2023–2024), למי שרוצה להתעדכן או להביע שם דעה. אני שוב אומר, שעלינו להיות מאת זהירים בעת תרגום ערכים מאנגלית, שיש להם נגיעה לפוליטיקה, כי הם מוטים מאוד. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 10:01, 21 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

התוצאות של הבחירות לבורד של קרן ויקימדיה

[עריכת קוד מקור]

קרן ויקימדיה פרסמה את התוצאות. ה-4 במקומות הראשונים הם:

  1. Christel Steigenberger
  2. Maciej Artur Nadzikiewicz
  3. Victoria Doronina
  4. Lorenzo Losa

האחרים שלא נבחרו, לפי סדר העדפה שלהם . הראשון הוצא ראשון, האחרון הוצא אחרון.

האחרון Farah Jack Mustaklem, מנסה בכל סבב להיבחר. אני מקווה שלאחר הכישלון הגדול הזה, הוא יפסיק לנסות. שמעתי אותו בוויקימניה. כל מה שעניין אוותו הם הפרויקטים שלו בוויקיפדיה הערבית.
הקרן פרסמה את התוצאות אבל כתבה:
they still need to be appointed to the Board of Trustees. They need to pass a successful background check and meet the qualifications outlined in the Bylaws. New trustees will be appointed at the next Board meeting in December 2024. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 12:39, 19 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

לא נכנסתי לעניין הבחירות, אך ראיתי שהיית אקטיבית בזה - במידה ויש לך סבלנות וכח, אשמח לדעת האם לדעתך הנבחרים טובים "לנו", ובכללי האם טובים. Mod - שיחה 13:02, 19 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
@Mod, קריסטל היא מצוינת, כך גם ויקטוריה. מאצ'ה הפולני היה אצלי בעדיפות חמישית. כך שהוא גם טוב. לורנצו לא היה אצלי בעדיפות גבוהה, אבל לא מסיבות הקשורות לוויקיפדיה העברית. כך שבסך הכול נראה לי שהתוצאות הן טובות. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 13:16, 19 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
טוב לשמוע, תודה על הפירוט. Mod - שיחה 13:45, 19 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
Mod. מסתבר שלא הבנתי נכון את השלב השני של הדירוג. אז Farah Jack Mustaklem הוא במקום חמישי, שפירושו שהוא ינסה להיבחר שוב בשנה הבאה. רק מראה כמה כל מצביע הוא חשוב. בסה"כ הצביעו כ-6,000 מצביעים. זה שום דבר בהתחשב בכל העורכים הרבים בכל הוויקיפדיות "כול קול משפיע"
לדיווח של הקרן Wikimedia Foundation elections/2024/Results. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 16:03, 20 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
תודה רבה על העידכון. יש מידע על כמה ערכי ויקיפדיה העיברית הצביעו? רמי (Aizenr)שיחה 03:50, 23 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

בחירת בירוקרטים

[עריכת קוד מקור]

בוויקיפדיה העברית יתקיימו בקרוב בחירות לתפקיד בירוקרט. מועמדים העומדים בתנאי הסף רשאים להגיש את מועמדותם עד למוצאי שבת, 26 באוקטובר 2024, בשעה 23:59. הגשת המועמדות מתבצעת בדף ויקיפדיה:מפעיל נולד#בירוקרט נולד. תאו הארגמן - שיחה 12:22, 21 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

מועד הבחירות נדחה בשבוע. תאו הארגמן - שיחה 15:28, 21 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
תאו הארגמן, עדיין הצבעה עם הנוהל הגרוע של כולם ביחד : ניתן יהיה להציג מועמדות החל ממוצאי שבת, 27 באוקטובר 2024 בשעה 00:00, ועד למוצאי השבת, 2 בנובמבר 2024, בשעה 23:59. בזמנו העליתי הצעה לפרלמנט: משתמשת:Hanay/הצבעה על מדיניות בחירת בירוקרטים - ביטול החלטת הפרלמנט מ-2020 שהוקפאה עם כל החלטות הפרלמנט. זה מאד מאד מאד גרוע שכל הבירוקרטים נבחרים יחדיו. אני נגד הצבעה בשיטה הגרועה הקיימת. העלית הצעה היום במזנון, וכבר רצת לקבוע את המועד בלי לשמוע דעה של אחרים. פעלת בפזיזות רבה מאד. כך לא מנהלים נושא כה חשוב לבחירת בירוקרטים במיוחד ששני הנוכחיים עם הרשאה למעלה מ- 3 שנים:
  1. משתמש:ביקורת - 4 שנים, 8 חודשים ו־4 ימים
  2. משתמש:גארפילד - 3 שנים, 8 חודשים ו־8 ימים
חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 19:19, 21 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
Hanay, אני עצמי מסכימה עם זה שעדיף שלא כולם יתחלפו ביחד, אבל אני מודה שאני לא מבינה מה אפשר לעשות עם זה עכשיו, במצב הנוכחי ובזמן הנוכחי. היה צריך לדאוג לזה מזמן (וגם לעוד כמה דברים שלדעתי הופכים את העיתוי של הבחירות ללא מוצלח). תוכלי לכתוב מה את מציעה לעשות בהינתן הנסיבות הנוכחיות? ‏♪ ‏Funcs‏ ⌘ שיחה19:25, 21 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
@Funcs ניסיתי לדאוג לכך מזמן. ראי מתי פתחתי את ההצעה שלי לפרלמנט. ואז קרה מה שקרה בחודש מאי, והבירוקרטים החליטו להקפיא הכל גם את ההצבעות בפרלמנט. אז חיכה כל כך הרבה זמן, אפשר היה לחכות עוד קצת, וקודם לשנות את נוהל ההצבעה. אבל ל@PurpleBuffalo אצה הדרך. פהוא תח היום דיון במזנון, ומיד סגר והחליט. בלי לתת למספיק אנשים להגיב. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 19:51, 21 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
כן, אני יודעת, אני באמת חושבת היה צריך להעביר את ההצעה שלך לשינוי המדיניות להצבעה בפרלמנט, והבעיה שהייתה אז היא ההטיות שעצרו הכל. לכן לכאורה היה צריך קודם לקדם מדיניות בנושא הזה של הטיות וזכות הצבעה, אבל היא נתקעה, ועכשיו כבר מאוחר מדי כי הבחירות בפתח.
אני דווקא חושבת שתאו הוא לא הבעיה כאן, על פי המדיניות הרשמית זה המועד שהיו צריכות להיקבע בו הבחירות והוא רק עקב אחר הפרוטוקול. הוא ניסה לדחות את הבחירות, לא להקדים. אם אני מבינה נכון, את חושבת שנכון לדחות ביותר זמן, ואת יכולה להציע את זה (בעיני אין קשר להצעה שלו לדחות בשבוע, זו הצעה נפרדת). ‏♪ ‏Funcs‏ ⌘ שיחה20:46, 21 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אני מציע שאחרי הבחירות יחלקו בהגרלה את הבירוקרטים הנבחרים לשלושה "מושבים", כך שמושב אחד יתפנה בעוד שנה, אחד בעוד שנתיים, ואחד בעוד שלוש שנים. אם בחוקת ארה"ב הסתדרו עם השיטה הזו, אז גם אנחנו נסתדר. פוליתיאורישיחה 20:53, 21 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אני בטוחה שאם חלק מהשוקלים את התפקיד ידעו שזה המצב, יהיו יותר מתנדבים קריצה קשה להתחייב לתפקיד כל כך קשה לשלוש שנים. ‏♪ ‏Funcs‏ ⌘ שיחה20:55, 21 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
זה מעלה את האפשרות שבסופו של דבר לא יהיה צורך בהגרלה (אם תתקבל ההצעה העקרונית). פוליתיאורישיחה 21:05, 21 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
@Hanay, אם תחפשי בהיסטוריה הקרובה תגלי שאני עצמי ניסיתי לסייע, אני לא זוכר אם לך או לפארטירה, בניסוח הצעה כזו. הנוהל הנוכחי גרוע מאוד, אבל זה הנוהל שיש לנו כל עוד לא הוחלט אחרת. הרעיון של קציבת כהונה על בסיס הגרלה או החלטה מראש הוא מצוין, ואני קורא למועמדים פוטנציאליים להכריז על כך מראש. במהלך השנה הזו ננסה להעביר מדיניות חדשה וטובה יותר. תאו הארגמן - שיחה 23:32, 21 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אני לא מאוד זמין עכשיו לדיון הזה, אבל הנוהל הנוכחי נקבע למיטב זכרוני אחרי תקופה ארוכה של דיונים במהלך סדור שהוביל גנדלף, לא הייתי ממהר לקבוע ש'הנוהל הנוכחי גרוע מאוד', ודאי לא כל עוד לא הוצע נוהל סביר יותר. לגבי תקופת כהונת ביורוקרטים, היו לנו ביורוקרטים מעולים שכיהנו זמן רב יותר. לגבי עצם ההצבעה, אני באמת חושב שהיא בעייתית במצב הנוכחי, כמפורט באריכות בדף שיחתי ובמקומות נוספים בנושא של הצבעות אחרות. ביקורתשיחה 09:54, 22 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

סיבוב הגמר של תחרות תמונה השנה 2023

[עריכת קוד מקור]

בוויקישיתוף נערך סיבוב הגמר לבחירת תמונת השנה 2023. בעלי זכות הצבעה (75 עריכות באחד מאתרי הוויקי לפני ה-1 בינואר 2024) מוזמנים להצביע ב־c:Commons:Picture of the Year/2023/Gallery/Finalists. שימו לב שבסיבוב הזה לכל אחד יש עד 3 הצבעות אז תעברו על כל התמונות ולאחר מכן תבחרו את 3 התמונות האהובות עליכם. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 17:23, 22 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

יש תמונות מישראל, בנוסף לתמונת נחושתית הקוצים? רדיומןשיחה 07:50, 23 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

La Nave Partirà ו Anderssøn79 מכפישים את ויקיפדיה העברית

[עריכת קוד מקור]

https://meta.wikimedia.org/wiki/Requests_for_comment/Official_complaint_against_a_bureaucrat_for_defamation_on_Hebrew_Wikipedia

שימו לב להבנה העמוקה של קהל היעד, לניצול הבורות בפוליטיקה הישראלית ובהבדלי ימין-שמאל בין מדינות, לניצול התפיסות המוטעות בנוגע לחברה הישראלית דוברת העברית.

גבר ישראלי מספר שהוא "ילד שוודי" וטוען שסבל מגזענות ב"ויקיפדיה הישראלית" ושהוא לא רצוי כי הוא לא יהודי.

את הטיעונים שחברי קבוצה קולנית כאן משמיעים בגלוי, אנונימי כותב שם מילה במילה וטוען שהוא מפחד להזדהות, וזה עובד וקונה לו סימפתיה.

ישראלים שמגדירים את עצמם ציונים, מנצלים שם את הקונוטציות המנותקות מהמציאות של המילה "ציוני". מקשרים אותה לימין מחד ולדת מאידך.

ישראלים שמודעים לקשר ההדוק בין "אולטרה-אורתודוקסי" לבין "יהודי לא ציוני" משקרים על קשר בין גזענות דתית לציונות. מסתירים את האמת שזה כמו הקשר בין ציונות לסוציאליזם.

קיימת בעיה של אגוצנטריות בוויקיפדיות בשפות מקומיות, והעברית היא אחת מהן. תמיד מזכירים כאן לחדשים שזאת ויקיפדיה העברית ולא הישראלית.

הדמוקרטיה בוויקיפדיה העברית יצרה מחנות וקבוצות. המתלוננים לא הודו שהם באחד מהמחנות האלה ושגם הם עסוקים בגיוסי קולות ובהשפעה פוליטית עם תחושת שליחות. לא סיפרו שנחסמו עשרות משתמשים ימניים ושמאלניים. מצאתישיחה 14:39, 23 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

קרן ויקימדיה הסירה ערך באנגלית לאחר דרישת הצנזורה בהודו

[עריכת קוד מקור]

היי. כנראה בפעם הראשונה הקרן החליטה להענות לדרישת הצנזורה המקומית והסירה ערך בוויקיאנגלית. הערך מתאר תהליך משפטי בעניין הפרות זכויות אזרח בהודו. ככל שהבנתי, בית המשפט בהודו דרש מקרן ויקימדיה לפרסם שמות של שלושה עורכים שהשתתפו בכתיבת ערך על הודו כדי להעניש אותם, ואילו הקרן הסכימה להעביר את הפרטים לבית המשפט, אבל לא לפרסם ברבים. אבל ייתכן שהחלק האחרון הוא שמועה עקשנית בלבד, לא מצאתי מקור אמין לכאן או לכאן. כמה קישורים:

אפשר גם למצוא בגוגל כתבות על מעצרים ורציחות של עיתונאים בהודו, לאחר שכתבו בנושאי זכויות האזרח, שמתרחבים במהלך השלטון הנוכחי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:17, 23 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

העיקר הם לא יכולים להוריד את הבאנר מויקיערבית. אולי צריך לתבוע אותם כדי להשיג תוצאות ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 16:00, 23 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

ציונות = אלימות?

[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

שלום לכולם,

חוץ ממספר עריכות קטנות, לא כתבתי כבר קרוב ל-6 שנים (מאז 2018 בערך). ממעבר קצר על המזנון, נראה שהתקופה האחרונה הייתה כאן די סוערת, בלשון המעטה. אין לי מושג מה הצדדים וממילא אני לא שייך לאף אחד מהם, ולכן אשמח שההתייחסות למה שאכתוב עכשיו לא תהיה בהקשר של אירועי החסימה והגיוסים, אלא לגופו של עניין.

התופעה המטרידה שאני רוצה לכתוב עליה כאן קשורה לערך "ציונות" בויקיפדיה האנגלית. ממבט מהיר על הערך בגרסאות שלפני ה-7 באוקטובר, הניסוחים בו נראים סבירים ומאוזנים למדי. הרבה קרה מאז. הניסוח הנוכחי של הערך הוא קריקטורי ואיבד כל יומרה אפשרית לאיזון. מספר דוגמאות (שמובאות כולן מהפתיח של הערך) -

  • "Zionists wanted to create a Jewish state in Palestine with as much land, as many Jews, and as few Palestinian Arabs as possible." (פסקה ראשונה). לדעתי מיותר להסביר למה הניסוח הזה חובבני, שלא לומר שערורייתי. פרפרזה שלו תהיה - "הציונים תכננו כבר מתחילת דרכה של הציונות גירוש המוני של הפלסטינים במקרה הטוב, או טבח ורצח המוני שלהם במקרה הרע, על מנת ליצור מדינה ללא ערבים."
  • "Primarily due to expulsions by Zionist forces, and later the Israeli army, only a small Palestinian minority would remain in the land over which Israel was established." הניסוח הפסקני הזה מניח כמובן מאליו שרוב האוכלוסיה הערבית גורשה אקטיבית ע"י צה"ל, ומתעלם מהאפשרות של בריחת האוכלוסייה.
  • "Differences within the mainstream Zionist groups lie primarily in their presentation and ethos, having adopted similar strategies to achieve their political goals, in particular in the use of violence and compulsory transfer to deal with the presence of the local Palestinian, non-Jewish population." הפסקה הזו היא השערורייתית מכולן. כאן לא מדובר על "זרם אלים" בציונות, לא מדובר בביקורת על כך שהציונות אלימה - מדובר בקביעה חד משמעית שכל זרמי הציונות השונים, על גווני הימין, השמאל, הדתיים והחילוניים שבו, דוגלים באלימות כלפי ערבים ובגירושם בכפייה מהארץ. האלימות היא חלק בלתי נפרד מהציונות. מביקור קצר בערך האנגלי "קומוניזם", האזכור היחיד של אלימות מופיע בסוף הערך, כביקורת על התפיסה שרואה באלימות מרכיב חיוני של הקומוניזם; על אף הדרישה הקומוניסטית למהפכה ודיקטטורה של הפרולטריון. למרות נהרות הדם שנשפכו על ידי ברית המועצות ובעלות בריתה, הקומוניזם לא מוגדר כאלים מיסודו; אבל הציונות לא נהנית מהספק.

ממה שראיתי, להרבה מהשינויים אחראי משתמש בשם DMH223344 שנרשם לויקיאנגלית ב-15 בנובמבר 2023 (תזמון חשוד משהו). הוא פעיל מאוד בעריכת הערך (ישנן מספר עריכות שלו מהיום!) ובדיונים בדף השיחה שלו; הוא מקפיד על תרבות הדיון ומגן על כל קביעה שלו בעזרת ציטוטים רבים ממחקרים של אישים כמו נורמן פינקלשטיין, כדי להעניק להן חזות "אקדמית". כמות הזמן שהוא מקדיש לנושא עשויה להעיד לדעתי שהוא עובד עבור מישהו, אבל בין כך ובין כך, נראה כרגע שהוא עושה בערך כשלו ומתגבר בקלות על הביקורת של משתמשים אחרים מהויקי.

למה כתבתי על זה כאן? הרי אנחנו בויקיפדיה העברית ולא הישראלית, מדובר בנושא שהוא כביכול פוליטי, וניתן לראות את ההצעה הזו בתור גיוס. התשובה שלי היא שויקיפדיה העברית היא המקום הנוח ביותר למצוא בו כותבי ויקי ציוניים, במיוחד כותבי ויקי ציוניים בעלי ידע אקדמי בתחומי מדעי הרוח והחברה. לגבי הטענה האפשרית שמדובר בגיוס - לא הגיוני שערכים על האסלאם יקבלו הטיה בגלל עריכה מסיבית של עורכים אנטי-מוסלמיים, ובאותה מידה זה תקף לגבי הציונות. לגבי הפוליטיות של הנושא, שימו לב לציטוט השלישי - לא מדובר כאן בטענה שהימין או השמאל דוגלים באלימות כלפי ערבים. מדובר בטענה ש*הציונות מיסודה* דוגלת באלימות כלפי ערבים, על כל הגוונים הפוליטיים שלה. אם אנחנו מעוניינים לשמור על ויקיפדיה העברית נייטרלית כדי לא לספק מידע שגוי למי שלומד ממנה על תחום מסוים, קל וחומר שיש חשיבות בשמירה על נייטרליות בנושא הזה בויקיפדיה האנגלית - מי יודע כמה קוראים את הערך על הציונות מרחבי העולם, כדי להבין מה משמעות המונח שהם שומעים בחדשות או רואים ברשתות החברתיות. הניסוחים האלה נכתבו כדי לגרום לכמה שיותר אנשים להאמין שהציונות היא אידאולוגיה רצחנית וגזענית שחובה להילחם בה, במילים אחרות - הוא מעודד מאבק נגד מדינת ישראל.

לצערי, גם אם הייתי רוצה, אין לי סיכוי להתמודד מול DMH223344 - אני לא אקדמאי, ואפילו התואר שאני לומד כרגע הוא במדעי הטבע. בלי ציטוטים ממקורות אמינים יותר מאלו שהוא הביא, ונראים "נייטרליים" וברי סמכא במבט ראשון, אין סיכוי להחזיר לערך הזה מידה מסוימת של איזון. סיבה נוספת היא שיש לי את תסמונת העין היבשה, שמגבילה את משך הזמן שאני יכול לשבת מול המחשב. השאלה שלי היא מי ואיך לדעתכם יכולים לפעול בנושא, כי לדעתי יש בזה חשיבות בשבילנו - לא רק כישראלים אלא גם כויקיפדים. בנימין - שיחה 16:45, 23 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

עורך בודד בוויקיפדיה באנגלית קובע מה היא ציונות? תמיד חשבתי שיש גדודים של עורכים דוברי אנגלית (בהם ישראלים, אמריקאים, בריטים ואוסטרלים) שיכולים לשחזר לגרסה יציבה ולפתוח דיון בדף השיחה. — ‏גבי(שיחה | תרומות) 17:48, 23 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אתה לא יכול אפילו לפתוח דיון בדף השיחה שם אם אין לך 500 עריכות.
הם מוחקים כל בקשה שלך בעניין מדף השיחה ‫2001:4DF4:5500:700:8D32:50AE:CE13:8E1B00:08, 24 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
המזנון של ויקיפדיה העברית אינו מקום לדון בו על המדיניות של ויקיפדיה האנגלית. Tzafrirשיחה 00:15, 24 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אכן, כיכר העיר מתאימה יותר (מתוך הויקיפדיה העיברית). אני לא ידע האם הויקפדיה האגלית החליטה שהיא "מועדון קרב" ואסור לדבר עליה מחוץ לויקיפדיה האנגלית. אם למשהו יש ידע בנושא אשמח ללמוד... רמי (Aizenr)שיחה 06:59, 24 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
טכנית אפשר לדבר יותר על ויקיפדיה האנגלית בכיכר העיר מאשר במזנון. ויקיפדיה העברית לא אחראית על התוכן שיש בוויקיפדיה האנגלית ולהפך (סעיף 19 של ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה). PRIDE! - שיחה 13:45, 24 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

אילון מאסק מפנה לתחקיר כיצד פרו-חמאס השתלטו על הנרטיב בוויקיפדיה, וקורא להפסיק לתרום לה

[עריכת קוד מקור]

הציוץ של מאסק (ל-202 מיליון עוקביו): (תרגום גוגל) "ויקיפדיה נשלטת על ידי פעילי שמאל קיצוני. אנשים צריכים להפסיק לתרום להם". (אגב, מאסק כנראה לא יודע שבוויקיפדיה העברית, למרות הפוסט שלי בכיכר העיר, טרם כתבו בערך שלו על הקמפיין הפוליטי האדיר שהוא מנהל, כולל הופעות פומביות, והגרלה יומית שנויה במחלוקת של מיליון דולר)
הנה הציוץ על התחקיר.
חקירת ויקיפדיה חדשה: כיצד עורכי ויקיפדיה פרו-חמאס חטפו את הנרטיב של ישראל-פלסטין.
• קמפיין מתואם לכאורה בראשות כ-40 עורכי ויקיפדיה פעל לדה-לגיטימציה של ישראל, הצגת קבוצות איסלאמיסטיות קיצוניות באור חיובי, ומיקום דעות אקדמיות שוליות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני כמיינסטרים בשנים האחרונות, והלך והתגבר לאחר הפיגוע ב-7 באוקטובר.
• שישה שבועות לאחר ה-7 באוקטובר, אחד מהעורכים הללו הסיר בהצלחה את האזכור של אמנת חמאס משנת 1988, הקוראת להרוג יהודים ולהשמדת ישראל, מהמאמר על חמאס.
• נראה היה שהקבוצה גם מנסה לקדם את האינטרסים של ממשלת איראן במספר מאמרים, כולל מחיקת "כמויות אדירות של פשעי זכויות אדם מתועדים על ידי פקידי [מפלגת הרפובליקה האסלאמית]" • קבוצה בשם Tech For Palestine השיקה קמפיין נפרד אך משלים לאחר ה-7 באוקטובר, שהפר את מדיניות ויקיפדיה על ידי תיאום עריכת מאמרים בישראל-פלסטין על Discord של קבוצת 8,000 חברים. • Tech For Palestine נטשה את מאמציה ושלחה את חבריה לפאניקה לאחר שבלוג גילה מה הם עושים; הקבוצה מחקה את כל דפי ה-Wiki Talk וארגזי החול שבה השתמשו כדי לתאם את מאמצי העריכה שלהם, והעורך הראשי מחק את כל הצ'אטים שלה מערוץ הדיסקורד של הקבוצה אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 09:42, 25 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

תחקיר חשוב, והוא עיקר, לא הציוץ של מאסק, שידוע בתרומתו לעליית המפלס של האנטישמיות והנאציזם ברשת החברתית שלו בשנה האחרונה. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 11:06, 25 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
יש אנטישמיות ברשתות החברתיות האחרות ובמיוחד בטיקטוק, לא פחות מטוויטר. אגב, בטוויטר האנטישמיות התגברה עוד לפני הרכישה של מאסק, אבל לתקשורת חשוב לתקוף את מאסק מטעמים פוליטיים. למאסק יש השפעה גם בשל 202 מיליון עוקביו, והוא קול חריג, שלא חושש לבקר ולקרוא להפסיק לתרום לוויקיפדיה, בשל ההטיה שלה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 12:23, 25 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
מה אכפת לי מה טרול משוגע ועשיר אומר? חשוב לי התחקיר עצמו, ותודה שהבאת אותו. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 12:35, 25 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אם דעותיו של "הטרול" לא חשובות, מדוע הוא קיבל ערך (כמובן מוטה) על דעותיו? דעותיו של אילון מאסק (Views of Elon Musk). מיליארדרים אחרים לא זכו לערך דומה על דעותיהם. מי היה יודע על התחקיר הזה, אלמלא מאסק צייץ אותו? ולמה בתקשורת גם הישראלית מתעלמים מהתחקיר, למרות שהם לבטח ראו שמאסק צייץ אותו? אגב, מאסק הוא לפי מיטב ידיעתי, המפורסם היחיד שיש לו אומץ לקרוא בגלוי להפסיק לתרום לוויקיפדיה, בגלל שהיא מוטה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 12:43, 25 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
א. (Category:Religious views by individual) (Category:Political views by person) קריאה נעימה
ב. אם לא שמעת, אנחנו במלחמה, וזה קצת פחות מעסיק את אתרי החדשות ההטיה בויקפדיה האנגלית ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 13:47, 25 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
ברשימה הלא גדולה הזו מדובר בעיקר בדעות דתיות, ולא של מיליארדרים. ההטיה קשורה למלחמה. בזמן מלחמה לא הפסיקו לסקר אירועים בוויקיפדיה העברית, והבאנר בערבית, וגם תחומים אחרים כמו ספורט, בידור, רכילות ועוד. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 14:23, 25 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
מאסק גאון כממציא וכאיש עסקים ויש לו השפעה רבה, ולכן ראוי להקדיש ערך נפרד לדעות שלו, אבל צריך לעשות הפרדה: הוא ממציא ואיש עסקים ענק; לעומת זאת, המלל שהוא כותב בכיכר העיר של טוויטר יש בו דברי חוכמה, אמירות נדושות ולצד זה, הרבה שטויות ודיסאינפורמציה, הוא אכן משפיע בדעותיו, אבל הן לא בהכרח חכמות, לפעמים הן טיפשיות מאוד. לגבי "הדבר השנוי במחלוקת שהוא עושה", בוודאי שזה מכעיס את הדמוקרטים, אבל מארק צוקרברג עשה דבר הרבה יותר גרוע בבחירות 2000, כפי שניתן לקרוא במאמר המערכת בוול סטריט ז'ורנל ובהקשר לכך, הרפובליקאים והדמוקרטים כאחד, אמנם לא מפרים את החוק באופן חד-משמעי, אבל משקיעים מאמצים עצומים בגיוס מצביעים לטובת הצד שלהם שניתן אולי לטעון שהם מטים את הבחירות, אבל שני הצדדים עושים זאת, על כך ניתן לקרוא את קים שטרסל בוול סטריט ז'ורנל. לא רק על הדעות של מאסק ניתן לטעון דברים שליליים, גם על המעשים שלו ובאותה מידה, ניתן לטעון לא פחות ואולי אף הרבה יותר, גם בזכות המעשים שלו. נ.ב. מאסק היה דמוקרטי בעבר ותומך נלהב באובמה, מה קרה שבשנים האחרונות הוא עבר לתמוך בטראמפ ? כנראה בגלל שהדמוקרטים מטילים מיסים גבוהים יותר על הון, נלחמים בתאגידים (כך היה עם ביידן והוא חושש ובצדק שהאריס תלך באותה דרך), ובעיקר בגלל התעריף שטראמפ מתכוון להטיל מס גבוה על יבוא מסין. המכוניות הסיניות זולות מהמכוניות של טסלה והתעריף עשוי להציל לו את השוק האמריקאי ויתכן גם שהאירופאים ילכו בעקבות ארצות הברית. 87.71.181.221 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
מאסק אומר שהוא מתנגד לדמוקרטים בגלל שהוא נגד ההגירה הלא חוקית, בעד הצבעה עם תעודת זהות כמו בכל העולם ובעד חופש הדיבור. לכן ביטל את חסימתו של דונלד טראמפ בטוויטר (לאחר משאל בטוויטר) וחשף את פרשת מסמכי טוויטר (אנ') , שקשורה לפרשת הלפטופ של האנטר ביידן (אנ'), שהן בין השערוריות הכי גדולות בעשורים האחרונים, והן די צונזרו בטלוויזיה הישראלית, (ולכן גם האחראי על התבנית לטיפול דחוף חשב שהן לא מספיק חשובות להיכנס לתבנית ולארכיון) כמו גם הליך ההדחה של ג'ו ביידן (אנ'), טענות לתקיפה מינית של ג'ו ביידן (אנ'), הדלפת ההקלטות של מוחמד זריף (אנ'), ועוד כמפורט כאן. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 17:40, 25 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 16:50, 25 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

ממתק לפרשת בראשית

[עריכת קוד מקור]

בפרשת השבוע אומר א־להים "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ח), רש"י בפירושו לתורה מסביר "שלא יאמרו שתי רשויות הן הקב"ה יחיד בעליונים ואין לו זוג וזה בתחתונים ואין לו זוג".
לכאורה פירושו של רש"י לא מובן – א־להים אומר במפורש שהסיבה היא "לא טוב", ומהמשך הפסוק "אעשה לו עזר" נראה ש"לא טוב" לאדם להיות לבדו מכיוון שאין לו עזר, ומדוע רש"י מוציא את הדברים מפשוטן ומסביר ש"לא טוב" הכוונה היא שאם יהיה האדם יחידי יאמרו שהוא 'יחיד בתחתונים' = בעל כוחות ושליטה אלוהיים בעולם?
הרבי מליובאוויטש מסביר הסבר נפלא ואומר – בפסוק לא כתוב "לא טוב לאדם להיות לבדו", אלא "לא טוב היות האדם לבדו", כלומר, אין זה דבר שהוא [רק] לא טוב לאדם, אלא עצם זה שהאדם לבדו – עניין זה כשלעצמו הוא לא טוב, משום שהוא עלול להביא לטעות של "שתי רשויות הן". לכן ברא א־להים את האדם בצורה כזו שהוא לא יוכל להסתדר באופן עצמאי, ובכך הדגיש את פחיתותו של האדם אפילו מול בעלי החיים שלא צריכים זוגיות וחיים כפרטים בודדים, צורת קיום כזו של האדם תשלול ממנו את גאוותו ותגרום לכך שלא יהיה מקום לטעוֹת ולומר שהאדם "יחיד בתחתונים".
זו הכוונה "אעשה לו עזר כנגדו", לא די בכך שא־להים יברא את האשה, שכן עדיין יהיה ניתן לטעון שהאדם נברא יחידי והאשה נבראה לאחר מכן, אלא צריך שבת זוגו של האדם תהיה "עזר כנגדו", עזר שהאדם לא יכול להסתדר בלעדיו, ובכך יהיה ניכר שהאדם הוא נברא מוגבל וכפוף לא־אלהים, ולא חס ושלום בעל כוחות א־להיים.
לדעתי יש כאן בפסוק מסר מאוד יפה; האדם הוא יצור מוגבל, ומוטבע בו בעצם ברייתו חוסר, בני האדם כולם לא מושלמים. יש גם לקח שנוגע לנו כקהילה - אנו לעולם לא נצליח להגיע לשלמות, תמיד יהיו תחומים של נצליח לכסות, תמיד יהיו ערכים לא יהיו מעודכנים, וכהנה וכהנה.
שבת שלום! שמיה רבהשיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ה • 15:05, 25 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

נפלא ברמה הפילוסופית אבל לאור התפתחות הידע האנושי, "פחיתותו של האדם אפילו מול בעלי החיים שלא צריכים זוגיות וחיים כפרטים בודדים" מעביר מסר שגוי - לא כל בעלי החיים אינם צריכים זוגיות. ישנם בעלי חיים רבים (גיבונים, ברבורים, סוג דגים ועוד) שצריכים זוגיות וחיים בזוגיות (הנה מאמר סקירה בנושא, אם צריך). שבת שלום, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 17:46, 25 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
שבוע טוב. הרעיון עובד על ידִי מתוך שיחה של הרבי מליובאוויטש (מנחם מנדל שניאורסון, לקוטי שיחות ה (בראשית), באתר היברובוקס) הנוסח שם הוא "אלולי הטעם "שלא יאמרו כו'" לא היה האדם צריך לעזר כלל, במכל שכן מהבעלי חיים, שהרי האדם הוא בר דעת (ובקידושין פב, ב: מה אלו כו' אינו דין שאתפרנס שלא בצער)."
מדבריו נראה שעצם זה שיש בעלי חיים שלא צריכים זוגיות – אפילו אם יש בע"ח שזקוקים לזוגיות – זה כבר מראה על פחיתותו של האדם, שהוא ודאי בר דעת יותר מבעלי החיים. שמיה רבהשיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ה • 20:28, 26 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
לטעמי זו פרשנות מאולצת וחסרת יסוד שמוציאה דברים מפשוטם לחינם. גם המסר הפילוסופי של אלוהים שפוחד ממה יגידו השכנים נראה לי די דליל. ‫2A0D:6FC7:600:811:7BD8:C994:D8B9:F5A606:42, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

בערך על אשת ראש הממשלה נתניהו הדימוי הציבורי שלה מנותח עד לשורש, מה היה הדימוי של פולה בן-גוריון אשת ראש הממשלה הראשון?
הדימוי הציבורי שלה היה "קליפטומנית" ובכל זאת אין אזוכר לכך בערך למרות שהפרט מופיע בשני ביוגרפיות רשמיות ובכתבות רבות ברשת.
מה ההבדל? התחושה של בני אדם לתת כבוד לאנשים מהעבר, לא מעבר... איילשיחה 11:17, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

עוד הבדל? בערך על פולה מוצגת ההתערבות שלה בהנהגת המדינה כסמל וכבוד לכך "שלא הייתה סתם בת זוג זניחה". ואילו בערך על נתניהו מודגשת ההשפעה השלילית על בעלה "מה הזכות שלה להתערב". איילשיחה 11:19, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
למרות שחייתי וקראתי עיתונים בתקופה שפולה בן-גוריון הייתה אשת ראש הממשלה, לא זכור לי כלל הדימוי שלה כ"קליפטומנית", כך שזה בוודאי לא הדימוי הציבורי שלה מאותה תקופה.
נדמה לי שאין מה להשוות בין המסופר על מעורבותה הנרחבת של שרה נתניהו בענייני המדינה (ואינני יודע עד כמה זה נכון), לבין המסופר על מעורבות של אשת ראש ממשלה אחר, כולל פולה, בעניינים אלה. דוד שישיחה 20:10, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
צריך לדעת איזה עיתונים לקרא, גם אם תקרא יתד היום לא תראה כלום על שרה... הדימוי הזה נתמך במקורות מעולים. איילשיחה 23:53, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
גם אני אינני זוכרת דימוי ציבורי של פולה בן גוריון כ"קלפטומנית". ייתכן שנאמר משהו באיזה שהוא עיתון, אבל דימוי ציבורי ודאי לא היה, אולי גם משום הכבוד העצום שרחשו לדוד בן גוריון, להבדיל מן המצב הנוכחי. באשר למעורבות בשלטון - פולה לא באה לישיבות ממשלה או קבינט, לא פרסמה החלטות שלה לגבי מינויים בצה"ל או בשירות הציבורי, לא כפתה את עצמה על בעלה בכל הזדמנות, כשרה ושאינה כשרה. מה שכן, פולה בן גוריון דאגה מאד לשלום בעלה ולבריאותו, ולא היססה להרחיק טרדנים מסביבתו. יחי ההבדל הקטן.שלומית קדםשיחה 10:15, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מתי שרה נתניהו השתתפה בישיבת ממשלה או קבינט?
מתי היא פרסמה החלטות שלה לגבי מינויים בצה"ל או בשירות הציבורי? אולי התכוונת להגיד שעיתונאים כאלה ואחרים טענו שיש לה השפעה על החלטות אבל לא זכור לי פרסום מטעמה בנושא.
כפתה את עצמה על בעלה בכל הזדמנות זה עניין של פרשנות. אותו כנ"ל להרחקת טרדנים מסביבת בעלה (אפשר לטעון שגם שרה עושה את זה).
בקיצור, נשמע שאת מדבר מפוזיציה. יורי - שיחה 11:15, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

הנגשת התמונות בוויקישיתוף לקהל הרחב

[עריכת קוד מקור]

שלום לכם, הכנתי נוסח להסבר על גישה לתמונות בנושא המלחמה, אשר מיועד להפצה ברבים כדי שיוכלו לעשות בהן שימוש. אשמח אם תוכלו להעביר לכל מי שזה יכול להיות לו רלוונטי תודה Chenspecשיחה 17:03, 27 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

יחסי איראן ישראל

[עריכת קוד מקור]

נתקלתי במאמר של אנדריי טקאצ'ב (רו') על המניעים מאחורי המאבק בין איראן לישראל. קראתי עליו קצת, הוא כומר רוסי קצת מטורלל, אבל מעניין אותי לראות מה חושבים על דבריו, ביקשתי רשות מאלכס מהכרמל להשתמש בתרגום שלו ובאדיבותו הרבה אני מצטט כאן את המאמר

כמה ענק העולם הערבי לעומת ישראל! וכמה חסר אונים! הישראלי והאמריקאי, כמו שני נוכלים מסיפוריו של או. הנרי, למדו מזמן להתמודד עם העולם הערבי. חלקם נסחרים, נגררים למזימות שקשה לברוח מהן, אחרים מופצצים, אחרים מתמודדים זה מול זה וכו'. אבל העולם המוסלמי הוא לא כולו ערבים. יש טורקים, יש אפריקאים, אינדונזים... ויש פרסים – איראן. אלה התבררו כיריבים המסוכנים ביותר, ולכן השנואים ביותר, עבור הטנדם בין ישראל לארה"ב. כדאי להסתכל מקרוב על הנושא הזה. מה יש לאיראן שאין לרוב מדינות האיסלאם? השאלה היא רב-ממדית, אבל ברור שלאיראן יש היסטוריה ארוכה מאחוריה. כמה אלפי שנים של קיום המדינה ללא הפסקה, זה מה שיש לאיראן. הם לא עומדים על שקי כסף, אלא על ארון ספרייה מלא בספרי היסטוריה ופילוסופיה. אנו לומדים עליהם לראשונה בילדות, כאשר אנו קוראים על אלכסנדר מוקדון (באותה תקופה הפרסים היו מההגמונים העולמיים), ועד היום אנו שומעים עליהם. אין כמעט מדינות כאלה בעולם. כל השאר נראים כמו חבורה של צעירים ליד בחור מבוגר. במקרה זה, היהודים, כעם תנ"כי עתיק ללא ספק, בחרו באויב מאותה קטגוריית משקל. גם הפרסים הם עם מקראי ושורשיהם עמוקים לא פחות.

בעולם האסלאם הם עומדים בנפרד. שפתם לא נעלמה, למרות שהאלפבית שלהם הוא ערבי. ומבחינה דתית הם שיעים - כלומר "הההולכים בעקבות" המשכיות המסורת. הבסיס של האמונה השיעית (מלבד "עמודי האסלאם" המשותפים לכל המוסלמים) הוא פולחן המנהיג הנרצח. כת הצדיקים שנפלו מיד בוגדת. האם האמריקאים והיהודים יודעים שרצח מנהיגים לא מכניס את האיראנים לפאניקה, אלא צריך, להיפך, לאחד אותם ולתת להם תנופה חדשה להילחם? זה נובע ישירות מהאמונה השיעית, עוד מימי האימאם עלי. אם, למשל, איטלקי מודרני לעולם אינו רומאי עתיק; אז היהודי המודרני הוא, אם תגרד אותו, עדיין אותו יהודי כמו לאורך ההיסטוריה. והפרסי המודרני הוא אותו פרסי כמו בתקופת עומר כיאם. עדיף לקנות אותם. אבל קשה לקנות ציוויליזציה עתיקה שלא שכחה את ההיסטוריה שלה. היא יודעת מה ערכה. מכאן הקנאות הזו. יריבים רציניים חשים זה את זה מבלי להיות מוסחים על ידי אלה שאינם מבינים דבר. מי שאוהב כסף יקנו אותו. אוהבי הנוחות יושחתו ויגרשו מהבמה. הנועזים והטיפשים יקבלו מוות מפואר וחסר תועלת. אבל תרבויות החושבות באופן עצמאי עם זיכרון טוב הן אויביהן של הגנבים והמושחתים האוניברסליים. אז אולי רוסיה ואיראן יוכלו להתיידד בשלב זה של ההיסטוריה העולמית. לתועלת הדדית. נגד אויב משותף. אגב, לראשונה בכל ההיסטוריה הקודמת.

בברכה שמיה רבהשיחה • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ה • 14:10, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

ערך בויקיפדיה האנגלית zionism

[עריכת קוד מקור]

כאשר מחפשים בגוגל את המילה Zionism התוצאה הראשונה שמופיעה היא כמובן ערך הויקיפדיה. שמתי לב שההגדרה המתומצתת שגוגל מציגים (ואני בכוונה כותב גוגל כי בדפדפנים אחרים לא תמיד ראיתי את הבעיה) היא לא פסקת הפתיחה הנורמלית שמוצגת בדרך כלל, אלה חירבוש אנטישמי כלשהו שמופיע בהמשך הערך -

"Zionists wanted to create a Jewish state in Palestine with as much land, as many Jews, and as few Palestinian Arabs as possible"

מעבר לזה שהמשפט עובדתית שגוי ובטוח צריך לבצע שינויים נוספים בערך הזה, מישהו יודע איך אפשר לתקן את זה כך שהמשפט שגוגל יציגו יהיה באמת משפט הפתיחה הנכון?

שלחתי דיווח על התוצאה הזאת לגוגל אבל עבר שבוע וחצי בלי מענה שהיא בכלל התקבלה אז אני לא אופטימי לגבי זה...

הערך עצמו מוגן מעריכה כך שאת המשפט עצמו לא הצלחתי להסיר. דניאל זערורשיחה 17:10, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

@Amire80 הוא מפעיל מערכת בוויקיפדיה האנגלית. אולי הוא יצליח לעשות משהו אבל אני די סקפטי. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:14, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
לפי GPT: התקצירים של ויקיפדיה המופיעים במנוע החיפוש של גוגל נוצרים באופן אוטומטי באמצעות אלגוריתמים של גוגל "Featured Snippet" או "תשובה מיידית". לגבי הערך בוויקי האנטי-ישראלית, לדעתי הם כרגיל עיוותו את כוונת היהודים, שהייתה להקים מדינה עם רוב יהודי. זו לא אנציקלופדיה חופשית, ואין סיכוי ריאלי לשנות את הנרטיב הזה. הם תומכים באנטי-ציונים, שחלקם אנטישמיים, כפי שכתבתי לאחרונה בשיחה:ויקיפדיה ואנטישמיות#הערות. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 17:55, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
זה משפט מפתיח הערך והמקור הוא היסטוריון פלסטיני. אכן עיוות גס. שמש מרפאשיחה 18:03, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
דניאל זערור, בסמוך לשם האתר בחיפוש גוגל, קיים סימון ⁝ . בלחיצה עליו תפתח לשונית, בה האפשרות השלישית היא שליחת משוב. השתמשתי בזה בעבר (לצורך דומה – Featured Snippet שגוי), והבעיה טופלה. ייתכן שהדבר קרה רק לאחר 2 דיווחים, לא זוכר במדוייק. כך שאם לא מטופל תוך מספר ימים, אפשר פשוט לדווח שוב. נריה - 💬 - 18:38, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
זו כנראה תוצאה של רשת ההטייה הפלסטינית הפרו-חמאסית שפעלה בוויקיפדיה האנגלית כפי שחשף תחקיר (אותו הדהד אילון מאסק, ראו מספר דיונים לעיל). השאלה היא האם בוויקיפדיה האנגלית פועלים לתיקון ההשחתות, ההטיות והנזק של אותה רשת וחסמו את המשחיתים החברים בה. אחרי שינקו שם את האורוות אני מקווה שיתקנו את הערך הזה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 18:54, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
בכל אופן הגישה של "אין מה לעשות" לא תביא שום תועלת, ולהיפך. אין לאף אחד זכות לטעון זאת לפני שניסה. שמש מרפאשיחה 19:07, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

המשפט הזה (שלקוח ממאמרים "מדעיים", כפי שמוכיחים המקורות הרבים בערך באנגלית) הוא מופת של שקרנות מקצועית. הוא משלב שלוש אמיתות לכדי שקר מוחלט. נכון שהציונות שאפה להקים מדינה על (1) כמה שיותר שטח, (2) עם כמה שיותר יהודים, (3) עם כמה שפחות ערבים. המסר הברור והשקרי, שהציונות היא תנועה קולוניאליסטית בעלת תוכניות התפשטות רצחניות, נוצר על ידי השמטה מכוונת. מראשיתה מטרת ראשי הציונות היתה להשתלט על כמה שיותר שטח - *בגבולות ארץ ישראל המנדטורית*, עם כמה שפחות ערבים, *גם על חשבון השטח*. עוזי ו.שיחה 21:39, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

הכשרת כותבים לוויקיפדיה העברית - ויקימדיה ישראל והחברה למתנ"סים

[עריכת קוד מקור]
Wikimedia Israel Course in partnership with "HaChevra LeMatnassim"

ויקימדיה ישראל והחברה למתנ"סים מזמינים אתכם להכשרת כותבים לוויקיפדיה העברית - קורס מקוון במיוחד עבור אזרחיות ואזרחים ותיקים. בואו לחקור עולמות תוכן חדשים, להיות חלק מקהילה תורמת ולשפר את המידע הנגיש לציבור!

👩‍🏫 6 מפגשי זום בהובלת מנחה

📚 6 יחידות ללמידה עצמית

💻 מפגשי הזום יתקיימו בימי שלישי

🗓️ בין התאריכים 12/11/24 - 17/12/24

⏰ בין השעות 11:00 - 13:00

להרשמה ופרטים נוספים: https://mailchi.mp/wikimedia/wikimatnassim AndreFrank-WMILשיחה 17:34, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

תמונות משרד הביטחון

[עריכת קוד מקור]

שלום,

בהמשך למאמצי עמותת ויקימדיה ישראל הצלחנו לקבל אישורים ממשרד הביטחון. הם הסכימו לשחרר תמונות שיש ברשת לפי בקשה בדומה לדף הבקשות מנציג דובר צה"ל. תודה מיוחדת ל@Geagea.

יצרתי את הדף ויקיפדיה:VRT/תמונות משרד הביטחון והספקנו להעלות מספר תמונות שכבר אושרו. תמונות שפורסמו ברשת וצויין במפורש שצולמו על ידי משרד הביטחון או קבצים באתר משרד הביטחון ושאר ערוצי דוברות שלא ניתן בהם קרדיט לגורם אחר, אפשר להעלות לפי ההנחיות באותו דף, ולבקש אישור באותו נוהל כמו קֹבצי דובר צה"ל.

בהצלחה, ~ מקף ෴‏ 19:54, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

אדיר! תודה רבה לעוסקים בדבר! – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:26, 29 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
תודה רבה! שמיה רבהשיחה • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ה • 10:25, 30 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
כל הכבוד Geagea! אתה עובר משרד משרד! ‏עמיחישיחה 20:44, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

אין כמו ויקיפדיה האנגלית...

[עריכת קוד מקור]

קיבלתי מהם אזהרה לאחר שציינתי בדפי השיחה של הערכים "ישראל" ו"פלסטין" שהערך מוטה לטובת פלסטין (הם כמובן מחקו את ההערה מבלי להגיב, ואז מחקו שוב כשהגבתי מחדש).

למי פה עוד זה קרה? Omeritzicsשיחה 02:06, 30 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

כותבים פה יודעים כבר לא לעשות דברים כאלו בויקיפדיה האנגלית. את אחת הסיבות אתה תוכל לקרוא ב#אילון מאסק מפנה לתחקיר כיצד פרו-חמאס השתלטו על הנרטיב בוויקיפדיה, וקורא להפסיק לתרום לה אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 15:44, 30 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
נכון, אבל עדיין חבל שזה ככה... ויקיפדיה מעודדת אנטישמיות ברחבי העולם
חבל שהם שמים על הכוונת את כל מי שהוא פרו ישראלי
יכול להיות שזה היה טיפשי מצדי לכתוב להם גלויות בדף השיחה שלי שאני יודע שהמחיקה נובעת מאנטישמיות, אבל מצד שני היה לי קשה שלא למחות על כך Omeritzicsשיחה 19:09, 30 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
עד כה לא מחקו את התגובה שלי ונראה שזה הולך להיות ויכוח רציני... יכול להיות שאצטרך עזרה שם Omeritzicsשיחה 20:21, 30 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

6 ימים לבחירות בארה"ב: האם אפשר לסמוך יותר על פרשנים או על אתרי תחזיות והימורים?

[עריכת קוד מקור]

כן, אני יודע שלא ניתן לנבא בדיוק את העתיד, אבל הרבה כסף מושקע בתחזיות, כולל סקרים פרשנויות, והימורים. אני הופתעתי מרמת הדיוק של הפולימרקט, (שמוביל בשוק התחזיות וההימורים), שהלכה שהשתפרה בימים האחרונים שלפני התרחשות האירועים. לדעתי, אין אפשרות לעשות מניפולציות בכל אתרי התחזיות וההימורים מסביב לעולם, כפי שכמה טוענים. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 14:22, 30 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

זה תלוי. אם אתר הימורים נותן רק משקל להימורים עצמם (ז"א שאם יותר מהמרים על מתמודד X מאשר על מתמודד Y אז הם נותנים יחס גבוה יותר למתמודד X) אז ניתן להטות את האתר אולם הוא פחות נתון להטייה ככל שיש יותר מהמרים. אם האתר נותן יחס רק לפי מומחים אז הוא נתון להטייה של אותם מומחים. אני מניח שרוב האתרים הגדולים משלבים את שני הסוגים כך שהם מקטינים את הסיכוי להטיות. עוד משהו שיכול לעזור הוא לשמור על האלגוריתם בסודיות כי אם מכירים את האלגוריתם, ניתן יהיה למצוא דרך להטות אותו.
ואחרי שכתבתי את זה, אז אין לי מושג לאיזה אתר להאמין יותר ולאיזה פחות, זה תחום שפחות מעניין אותי.
נ.ב. בעידן ה-GEN AI אולי אפשר לבקש מהם לתת חיזויים מי יזכה. זה יהיה מדויק רק אם האימון של המודלים יהיה על מידע חדש עד כמה שניתן. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 15:49, 30 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
אפרופו ענייני בינה מלאכותית והצבעות בארה"ב, ממליצה לקרוא את הסיפור הקצר של אסימוב, "זכות הצבעה". סיון ל - שיחה 09:29, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
עדכון: YNET פרסמו אתמול בכתבה נגד ההימורים על הבחירות בארה"ב והחליטו שזה מסוכן ולא אמין, מטעמים קונספירטיביים מוזרים, שכן יש אתרי הימורים רבים בכל העולם...וכמובן לא הזכירו שהם דייקו בשנים האחרונות, למעט ההפסד של הילרי קלינטון. בטלוויזיה בישראל להתרשמותי הקרטל החליט להתעלם, למרות הסכומים האדירים המושקעים שם והעניין העצום שזה מעורר בארה"ב. מעניין שלגבי האירוויזיון ההימורים כן נחשבים כיחסית אמינים, וזכו בשנים האחרונות לסיקור משמעותי וחיובי, ונזכרים אפילו בערך Toy (שיר). אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 08:34, 4 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אז על מי סמכתם? על הפרשנים? זוכרים את הפוסט שלי כאן לפני כ-3 שנים: ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 159#חידה: שנה לאחר הבחירות בארה"ב, מי ינצח/תנצח ב-2024 ויהיה הנשיא הבא לפי סוכנויות ההימורים?.
מסתמן שהרפובליקנים זכו בניצחון משולש בית הלבן סנאט ובית הנבחרים. זה מוכיח שהאמריקאים לא מאמינים לוויקי-פרופגנדה-האנגלית, וגם לא לכלי התקשורת, שהוכרזו בוויקי האנגלית כמקורות אמינים..למרות ששוב ושוב הוכח שהם לא אמינים...זה לא מקרי שקרטל השקרנים של ערוצי הטלוויזיה בישראל די הקפידו להתעלם מסוכנויות ההימורים ומהפולימרקט, כי המהמרים לא משקרים. היכונו למהפך בסיקור שלהם אצל הצבועים. בעוד שביידן זכה לפחות מ-5% סיקור שלילי ולהסתרת הביקורת עליו והכישלונות והמבוכות שלו, אצל טראמפ זה יהיה כרגיל להפך. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 09:46, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

אנטי-ישראליות בוויקיפדיה האנגלית

[עריכת קוד מקור]

להבנת עוצמת ההטייה האנטי-ישראלית בוויקיפדיה באנגלית והאופן שבו היא מופעלת על ידי גורמים עוינים, ראו בכתבה הזו.
עורכים אנטישמיים של ויקי מערערים את ה-NPOV.
לערך באנגלית על ג'נוסייד בעזה יש 5,000 צפיות ביום.
הנה דף של עורך אנטי-ישראלי שמוזכר בכתבה. מדף המשתמש שלו תוכלו ללמוד שהוא נייטרלי לכאורה ומעוניין לקדם ידע במגוון רחב של נושאים, שלכאורה אינם קשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. זה ברור שזה מסך עשן. הנה בירור שנפתח בעניין. אני בטוח שהוא יטען לחפות ויגיד "מה רוצים ממני? אני עורך רק באופן ענייני".
מתוך המאמר: "באוגוסט, ניתוח של עוצמת העריכה ב-PIA [כתבות פלסטין ישראל] בין ינואר 2022 לספטמבר 2024 מצא כי התורם המוביל ל-PIA לפי מספר עריכות, משתמש בשם Selfstudier, ביצע למעלה מ-15,000 עריכות ב-PIA המרחב בתקופה ההיא Iskandar323 תרם יותר מ-12,000 עריכות למאמרים של PIA באותה תקופה, חברים אחרים בקבוצה הפרו-פלסטינית פוריים באותה מידה, עם תורמים מובילים כולל CarmenEsparzaAmoux (8,353), Makeandtoss (8,074), Nableezy (6,414). נישידאני (5,879), Onceinawhile (4,760) ומנהל מערכת בשם Zero0000 (2,561)." איך ישראלי בודד יכול להתחרות בזה?
הכותב העוין ערך עריכות מזה שנים רבות, ואי אפשר לבטל אותן בלי לדרוס עריכות שנעשו לאחר מכן. זה באג של ויקיפדיה.
ממשלת ישראל צריכה ליצור כוח משימה מיוחד להסבר ועריכה בוויקי ולתת לכוח המשימה הזה תקציב ראוי. לא להשאיר את השטח לאנטישמים.
Ehud Amirשיחה 14:50, 30 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

בדף השיחה שלי בוויקיפדיה האנגלית אני מנהל בינתיים ויכוח נוקב עם שני עורכים פרו פלסטינאיים, ובינתיים העליתי כל מיני האשמות על אנטישמיות ושימוש באלג'זירה. יכול להיות אולי שאצטרך עזרה שם Omeritzicsשיחה 20:20, 30 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
אנחנו לא אמורים לנהל ויכוח נוקב. אנחנו אמורים לנהל דיונים ענייניים. אם אתה חושב שאל ג’זירה אינה מקור אמין, כדאי שתבדוק מראש אם זה מקובל גם על עורכים אחרים. אתה רוצה למקד מאמצים בהדגמת הבעיות של המקור הזה. אני מזכיר לכולנו שרובינו כאן בתוך בועה משל עצמינו וכל מיני דברים שנראים לנו מאוד ברורים, לא בהכרח מקובלים בשאר העולם. Tzafrirשיחה 21:16, 30 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
סליחה על הבעת דעה לא פופולארית, אבל לעורכים בוויקיפדיה בעברית שמתלוננים על "הטיה" בוויקיפדיה אחרת כלשהי אין לומר אלא "טול קורה מבין עיניך".
אם ממשלת ישראל תנסה לממש את הצעתו של אהוד אמיר, התגובה הנכונה של ויקיפדיה באנגלית תהיה להעיף את "כוח המשימה" הזה מכל המדרגות, ואם ישראל תתעקש, נגיע בסוף לחסימה של כל עריכה מכתובת ip שמצביעה על ישראל.
תחשוב לרגע על "כוח משימה" של ממשלת רוסיה שמשימתו "לתקן את ההטיה" (לפי ראות עיניה של ממשלת רוסיה) בערכים בוויקיפדיה בעברית שעוסקים במלחמה בין רוסיה ואוקראינה (או אם יותר נוח, תחליף את "ממשלת רוסיה" בממשלת אוקראינה): אם היו "כוחות משימה" כאלה ולא היינו עושים כמיטב יכולתנו לסכל את פעולתם (סליחה על השימוש במשמעות הישנה של מילה שקיבלה בינתיים משמעויות חדשות ומצמררות) היינו מועלים בתפקידנו. קיפודנחש 02:43, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
שוב העורך בנייד אכל חצי מתגובתי (הפעם דווקא מהאמצע). בקליפת אגוז: ממעט הוויקיפדיות שמוכרות לי, אין ויקיפדי יותר "מוטה" משלנו, ואף אחד לא מצפה ולא מקבל "ניטרליות" בנושאים שקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי. אף אחד (גם לא אני) לא מנסה "לתקן" את ההטיה הזו, אבל רבאק, תציצו פעם בכמה חודשים במראה - קצת מודעות עצמית תעשה רק טוב. קיפודנחש 02:48, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
ויקיפדיה הערבית יותר מוטה משלנו, אם הבאנר הסמל והתוכן לא מבהירים זאת ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 06:54, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
לצערי, למרות שלמדתי ערבית בתיכון, שום דבר מזה לא נדבק, וויקיפדיה בערבית אינה אחת מ"מעט הוויקיפדיות שמוכרות לי". לצורך הדיון הבה נסכים שוויקיפדיה בערבית אפילו יותר מוטה מוויקיפדיה בעברית. איפה זה משאיר אותנו? קיפודנחש 08:34, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
@קיפודנחש, ממליץ לך לשוטט קצת בויקיערבית בעזרתו האדיבה של גוגל טרנסלייט, ואז לחזור אלינו. כן, אני יודע שזו נחמה קטנה מאד, אבל לקביעה שלך ש"אין ויקי' יותר מוטה משלנו" אין שום התחלה של שחר. גם ויקיפדיה האנגלית מוטה יותר מזו העברית, אבל ויקיפדיה הערבית מציגה באופן גלוי נרטיב איסלמיסטי-טרוריסטי. דוגמא קטנה: אינני יודע איפה אתה גר אבל אם יקראו לך "מתנחל" גם אם אתה גר בצפון תל אביב, ומחבלים מכונים שם במקרה הטוב "לוחמים" ובמקרה הפחות טוב "שאהידים". שמש מרפאשיחה 08:46, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
נראה שלא קראת את דברי או לא הבנת אותם. לא אמרתי את מה שנדמה לך שאמרתי. אמרתי שמתוך מעט הוויקיפדיות שמוכרות לי, אין יותר מוטה משלנו, ובתגובה נוספת כתבתי שוויקיפדיה בערבית לא שייכת לקבוצה הקטנה הזו.
לומר ברצינות שוויקיפדיה באנגלית מוטה יותר משלנו זה חוסר מודעות עצמית ברמה פתולוגית. קיפודנחש 15:52, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
אני לא חושב ככה, בגלל ש:
  1. מן הסתם שאנחנו מציגים את העניינים הקשורים אלינו מנקודת המבט שלנו, אך נעשה שימוש במקורות מוסמכים וסטטיסטיקה אמינה.
  2. בנוגע לעניינים שלא קשורים אלינו, לרוב שני הצדדים מוצגים באופן שווה. מה שלא כן בוויקיפדיה האנגלית, משום שדוברי האנגלית (לא מדבר על הממשלות, אלא על האזרחים עצמם) אינם אחד מהצדדים בסכסוך הישראלי-ערבי.
  3. בנוסף, קיבלתי בדף השיחה האנגלי שלי סוג של 'וידוי' שישנה הטיה בוויקיפדיה האנגלית
Omeritzicsשיחה 21:54, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
חוסר הניטרליות של ויקיפדיה בעברית קיים ובולט כמעט בכל ערך שנוגע לסכסוך. לא אנסה לפרט, ואסתפק בדוגמה אחת בולטת וצורמת: אנחנו משתמשים בחופשיות במילה "חוסל" לתיאור הריגת אנשים שנחשבים אויבי ישראל (נסה לחפש את המילה). איש לא היה מעלה בדעתו לכתוב בערך אברהם שטרן (יאיר) שהוא "חוסל" למרות שהשלטונות הגדירו אותו טרוריסט - ההפך הוא הנכון: הריגתו אף לא מתוארת כ"הריגה" אלא כרצח.
המונח "חיסול" ו"חוסל" שגורים בדיווחים של ממשלת ישראל, דובר צהל ובעיתונות העברית, אבל המונח הזה רחוק מאד מניטרליות: בעברית תקנית המונח הזה שמור להדברת מזיקים, לא להריגת בני אדם. העובדה שוויקיפדיה בעברית לא בוחלת במינוח הזה אינה לוז חוסר הניטרליות שלנו, אבל היא מדגימה אותו באופן ברור. קיפודנחש 22:27, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
אתה מתכוון בוודאי שהביטוי הנייטרלי "נהרג" שמקובל בוויקיפדיה ברוב המקרים, בפרט בשמות ערכים, ביחס להריגת מחבלים (נסה לחפש את המילה), הוא דוגמה לנייטרליות היחסית (גם אם לא מושלמת) של ויקיפדיה העברית. אגב, גם הביטוי "חוסל" ביחס למחבלים (לא "מי שהשלטונות הגדירו כמחבלים" אלא מחבלים לפי כל קנה מידה אוניברסלי - כאלה שנוקטים ב"טקטיקה של מאבק אלים, המופנה כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות") אינו כה מוטה כפי שאתה מתאר, וגם הפרשנות שאתה נותן לה שגויה לחלוטין - חיסול בהקשר זה הוא השמדה, זה יכול להיות גם בני אדם באותה מידה. דווקא להדברת מזיקים יש מונח נפרד - פשוט הדברה. שמש מרפאשיחה 11:25, 1 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
דווקא ברוב מוחלט של המקרים גם אם מישהו כותב חוסל, זה מוחלף די מהר לנהרג. אתה יכול להצביע על מאסה משמעותית של "חוסל" בפרט בהקשר הסכסוך הישראלי פלסטיני? ותן טלשיחה 13:43, 1 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מיוחד:חיפוש/חוסל קיפודנחש 16:29, 1 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
רק חלק (נראה שחלק הארי, אבל עדיין רק חלק) מאלפי המופעים מדגימים את חוסר הניטרליות של ויקיפדיה בעברית בנוגע לסכסוך, אבל כאמור, זו רק דוגמה אחת בולטת וצורמת - חוסר הניטרליות הזה קיים (עם או בלי "חוסל") פחות או יותר בכל ערך שנוגע לסכסוך. אין כוונת ההטפה הזו לנסות לבטל את ההטיה הזו - היא מובנת, טבעית, ואפשר לקבוע בביטחון שהטיה כזו תישאר אחד מסממני ויקיפדיה בעברית. בסך הכל התכוונתי לומר שעורך בוויקיפדיה בעברית שמתלונן על "חוסר ניטרליות" בוויקיפדיה אחרת, טוב יעשה אם יתבונן לפני כן במראה. קיפודנחש 17:49, 1 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
לפי מה שראיתי, רוב המופעים הם מתוך קישוריים חיצוניים ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 17:51, 1 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
לפי מה שאני ראיתי, רוב המופעים הם מגוף הטקסט, אבל גם אם הרוב הם מקישורים חיצוניים או ציטוטים, עדיין, רוב או מיעוט, יש לכל הפחות מאות רבות של מופעים בטקסט. קיפודנחש 18:00, 1 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
שמש מרפא, ויקיפדיה העברית כתובה מנקודת מבט מאוד ישראלית, גם אם מבלי משים (אבל גם עם משים), ארוכה הדרך לפנינו כדי להגיע למצב שבו נוכל לומר שוויקיפדיה נייטרלית. גם במקרים שהשאלה כבר צפה, בדרך כלל ממהרים להכריע לפי 'המקובל' (איפה מקובל? בחברה/עיתונות הישראלית). זו תופעה רחבה הרבה יותר ממילה זו או אחרת. ביקורתשיחה 18:08, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
לצערנו אי אפשר לנהל דיון ענייני איתם. ניסיתי, אבל "צנזרו" אותי.
בכל מקרה העורך האנטישמי הודה בעצמו שיש 'הטיה' בוויקיפדיה. Omeritzicsשיחה 08:12, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
Iskandar323 ו-Nableezy הובילו מאמץ משותף לחסום אותי מעריכות שקשורות לסכסוך הישראלי פלסטיני ב"מובן הרחב", ותופתעו לדעת כמה רחב הוא. בעיקר כי התנגדתי לקונספירציות לפיהן צה"ל ביצע את הטבח בנובה. לצערי הרב הם הצליחו. בר 👻 שיחה 17:59, 1 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

גבעת תבור

[עריכת קוד מקור]

אין לי מושג אם מדובר על התלבטות למזנון או קוריוז שמתאים אולי לקטע הידעת. אני מנסה לחשוב על ניסוח לכיוון השני: הידעתם שבוויקיפדיה האנגלית הר תבור הוא, למרות ששם הערך (Mount Tabor) מתייחס אליו כהר, גבעה?

הן לפי לפי הערך העברי והן הערך האנגלי ההגדרה לא ברורה. אולי צריך לארגן שם מיזם בניה קטן כדי לפתור את חוסר ההסכמה. צריכים רק 16 מטרים. Tzafrirשיחה 17:06, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה

מאחר ואין הגדרה מוסכמת שמבדילה בין הר וגבעה, וזה עניין סובייקטיבי לחלוטין, לא ברור איך אפשר ליישב את השאלה הזאת. הר תבור באמת נופל בתחום האפור של ההגדרות, ואפשר לחשוב עליו כעל גבעה גבוהה, או לחילופין כהר נמוך. אישית, אני בין אלה שחושבים שזו גבעה גבוהה, כנראה בגלל שאני אוהב לטייל על הרים גבוהים בהרבה. בברכה, מקיאטושיחה 22:29, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
משעשע ומזכיר סרט ישן בכיכוב יו גרנט - האנגלי שטיפס על גבעה וירד מהר (The Englishman Who Went up a Hill but Came down a Mountain).
בסרט, חסרו לגבעה מטרים ספורים (או שמא רגליים? ראיתי אותו די מזמן), ותושבי הכפר הסמוך התאספו והעלו מריצות אדמה לראש הגבעה וכך הפכו אותה להר. אולי אפשר לעודד את חברי כפר תבור לארגן מבצע דומה להגבהת התבור כך שיוכל להיחשב "הר" גם בוויקיפדיה באנגלית...
אגב, בוויקיפדיה בגרמנית כתוב שהתבור הוא "hoher Berg", ואם משהו נשאר לי מהקורס בגרמנית שלקחתי לפני עידן ועידנים, הפירוש הוא "הר גבוה", לא סתם הר... :) קיפודנחש 22:39, 31 באוקטובר 2024 (IST)תגובה
קרה משהו מוזר: הקישור בעברית לשם הסרט שרשמתי הופיע באדום כשכתבתי את תגובתי. כעת הוא מופיע אצלי בכחול, למרות שערך כזה לא נכתב (לומר את האמת, לא זכור לי השם שמפיצי הסרט בישראל העניקו לו - השם שרשמתי הוא תרגום מילולי של שם הסרט באנגלית. בכולופן בדקתי בבינוויקי בוויקיפדיה בה הערך קיים, ואין ערך בעברית לסרט). עוד מישהו רואה את הקישור כחול? למישהו יש הסבר? רק לניסיון, ארשום את הקישור שוב: האנגלי שטיפס על גבעה וירד מהר (עדיין מופיע אצלי בכחול...). מישהו ראה דבר דומה בקישורים אדומים אחרים? קיפודנחש 17:57, 1 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אצלי הוא אדום. מקיאטושיחה 18:44, 1 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
כחול באנגלית ואדום בעברית. (אם עדיין רואה העברית בכחול - לגשת מהר לרופא עיניים. אולי למיון). הסרט נשמע מוש. כלניתשיחה 19:00, 1 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
לא רופא עיניים. עכשיו בנייד, והקישור אדום, אבל מהמחשב (לפחות אחד מהם) הקישור בעברית עדיין כחול...
הסרט אכן חמוד - אם יזדמן לך, בנטפליקס או שירות הזרמה אחר (כנראה בקולנוע לא ייצא - זה לא בדיוק סרט סינמטקים), לא תצטערי. קיפודנחש 22:26, 1 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
לפי הסרט הר מוגדר כמי שגובהו מעל 1000 רגל מעל פני הים. 1000 רגל זה כ-305 מטרים. לפי זה הר תבור (562 מטר מעל פני הים) הוא הר כשר. אביהושיחה 🎗 17:24, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
לפי ויקיפדיה באנגלית בערך על גבעה (Hill), יש כמה הגדרות שונות. הסרט אכן משתמש בהגדרה של 1000 רגל, לפיה התבור הוא הר. עם זאת, בכמה הגדרות אחרות הגבול הוא 600 מטר או 2000 רגל (כ-610 מטר), לפיהן התבור לא גבוה מספיק בשביל להיחשב הר. כך שאני לא חושב שתהיה כאן מסקנה חד משמעית. בברכה, מקיאטושיחה 19:04, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אל דאגה. גם בוויקיפדיה האנגלית אין הקפדה על הגדרה כלשהי. הר תבור אולי צנוע, אבל הוא גבוה יותר מפסגות הכרמל והגלבוע, שמוגדרים בוויקיפדיה האנגלית כרכסי הרים. פוליתיאורישיחה 19:14, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
בכל האזכורים בגוגל מופיע "הר תבור", וכן במקור בתנ"ך - יהושע י"ט, פסוק כ"ב; 3 אזכורים בספר שופטים פרק ד'; שופטים ח', פסוק י"ח; ירמיהו מ"ו, פסוק י"ח; הושע ה', פסוק א'; תהילים פ"ט, פסוק י"ג. נראה לחי שזה מספיק בתור מקור, ולתשומת לבנו - בארה"ב יישוב בן 10 אנשים, שני בתים ותחנת דלק נקרא עיירה. אז הר תבור הוא בהחלט הר.שלומית קדםשיחה 19:49, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
האמת שגם בערך באנגלית הם כותבים לפעמים hill ולפעמים mountain. למשל: ״ At the top of the mountain are two Christian monasteries,״ כלניתשיחה 19:55, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

ממתק לשבת פרשת נח

[עריכת קוד מקור]

פרשתנו מתחילה בפסוק "אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱ־לֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ", את המילה "בדורותיו" מסביר רש"י "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח: כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום". לכאורה לא מובנים דברי הדורשים לגנאי (יושם לב שעליהם רש"י לא כותב "רבותינו"...), מדוע לדרוש את נח לגנאי, ובפרט - הרי יש שדרשו את אותה מילה עצמה לשבח, ומדוע אם כן היו שדרשו את נח לגנאי?
התשובה לכך - יש מספר פרטים בהתנהגותו של נח שלא היו בתכלית השלמות, ולכן, אם התורה לא הייתה מוסיפה את המילה בדורותיו, היינו עלולים לחשוב שהתנהגות כזו היא ראויה - הרי זו התנהגות של מי שהתורה עצמה מעידה עליו שהוא צדיק, ולכן מדגישה התורה - בדורותיו, רק יחסית לדורו היה צדיק. ולפי זה אפשר לומר, שכוונת הדורשים לגנאי אינה לגנות את נח או לגלות את פגמיו, אלא לומר שאלו ש"דורשים" את נח - לומדים ממנו ולוקחים אותו כמודל וכדוגמה אישית, "לגנאי" - זהו גנאי לעושים כך. שכן, העובדה שיש דורשים את נח לגנאי אינה מצביעה על מחלוקת לגבי צדקותו של נח, שכן לא נחלקו במציאות אם היה צדיק או לא, אלא שניהם מסכימים שאם היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום, ומאידך הסיבה שלא היה נחשב לצדיק בדורו של אברהם היא - מכיוון שחי בדור נחות וירוד שהרבו לגזול ולחמוס, ו"אילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר". המחלוקת היא רק לגבי הדגש במילה "בדורותיו", האם זה להדגיש את מעלתו על פני בני דורו או למנוע מאתנו לקחת את נח כדוגמה אישית.
זוהי המשמעות של הדרשה לגנאי, בהיות שנח חי בדור ירוד כל כך, בלתי אפשרי היה שיגיע לצדקות מושלמת, אך התורה צריכה להבהיר שדרגתו של נח אינה דרגת השלמות האמיתית, ולהיפך - זוהי דרגה של גנאי יחסית לדרגתו של אברהם אבינו. וזאת כדי שההוראה מסיפור התורה תהיה ברורה.
שבת שלום! בברכה שמיה רבהשיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"ה • 10:55, 1 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

תודה רבה! אשריך. ותן טלשיחה 13:43, 1 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
שכוייח שמיה רבה על הפרשת שבוע. אם יותר לי להציג פרשנות אחרת על דברי רש״י, אגיד ככה: אלה שאומרים שבחו של נח, אלה הם האנשים אשר בדרך כלל מלמדים דברי זכות על זולתם, וכן גם על עצמם. ואילו אלה המפרשים את הפסוק לגנותו של נח, ידברו גם בגנותו של שכנם (״מדען אטום??? סתם קשקשן״) או כלתם (״יפה - היא לא״) או על נח מהתיבה, יקטינו אותו ואת פועלו הכביר; ובעיקר בעיקר - הם יגנו את עצמם ויתייסרו בייסורים. שבת שלום. כלניתשיחה 18:18, 1 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מעניין לציין שיש פרשנות דומה בהקשר של יפתח הגלעדי ("יפתח בדורו כשמואל בדורו" - גמרא מסכת ראש השנה) TheStrikerשיחה 19:24, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
סלחו נא לי על הסטייה לאקטואליה, אך קריאת הפסוק מובילה אותי למחשבה שגם ”נתניהו אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו, שהרי בהשוואה לשרים אחרים בממשלתו ולח"כים אחרים במפלגתו וביתר מפלגות הקואליציה, נתניהו הוא איש המעלה, הסמן השמאלי (כן השמאלי, זו איננה פליטת קולמוס) של הקואליציה, פשוט צדיק בדורותיו, אין מתאים ממנו להצלת מדינתנו מ"מבול אל אקצא" ומהמבול האיראני המאיים לשטוף את העולם. ולפני שאתם מנפנפים בחיבה המשפחתית לשמפניה אזכיר שקריאת ההמשך של פרשת נח מלמדת שגם נח השתכר, ועל מה שעשה לו אחד משלושת צאצאיו לא ארחיב את הדיבור. דוד שישיחה 06:55, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
גמילה. הסבר- לא מכבד ולא ראוי, על אף שניכרת פה אובססיה איילשיחה 19:47, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מי זו גמילה? האם זו אשתו של נח, אם ילדיו? האם לשם, חם ויפת הייתה אחות בשם גמילה? דוד שישיחה 21:56, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
עלית על משהו. אבל זה מחקר מקורי. לפי הערך קראו לאשתו נעמה או אמזרע. ביקורתשיחה 13:12, 4 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
לפי מקורות אסלאמיים היו לו שתי נשים אחת מהן בגדה בו, שמם היה אלעה בת מחויל ועמורה. איילשיחה 15:26, 4 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
@אייל, אשמח לקרוא את המקורות עליהם אתה נסמך בתשובתך לעיל. סיון ל - שיחה 15:18, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
@סיון ל
אביבה שוסמן (עורכת), מוחמד בן עבד אללה אלכסאאי (מחבר), סיפורי הנביאים, הוצאת אוניברסיטת תל אביב 2013, עמ' 142.
יש לי את הספר בקובץ אם את מעוניינת. איילשיחה 19:25, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
תודה @אייל, גם לי יש הספר בבית :) מה שלא מובן לי הוא הקשר בין "גמילה" כפי שרשמת לעיל ובין נשותיו של נוח לפי המסורת האסלאמית: ואלעה ועמורה. סיון ל - שיחה 20:47, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אין לי מושג, דוד שי החל פתאום לדבר על נשותיו של נוח. איילשיחה 00:44, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מרתק, הזכיר לי פרטים ששכחתי ולימד אותי פרטים חדשים. אבל בעניין המקורי, בלבלתם אותי לגמרי. אייל, למה התכוונת כשכתבת "גמילה" בתשובתך זו? תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 05:06, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
דיון חמוד, דוד שי הבין, גם ביקורת ושמיה רבה, זה קטע שרק גברים מבינים ונשים לא? איילשיחה 15:29, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
??? רוצה לשקול מחדש את תשובתך, אייל?Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 17:15, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
לא!!! איילשיחה 19:41, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
משתמש:אייל התכוון למדרשים בנושא שכרות נח.Ladypine אשיחה 06:14, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
תודה לאייל על התגובה המקסימה שמדגימה יפה למה לא נעים כאן. אני מצטערת שבכלל התייחסתי לדבריך מלכתחילה. סיון ל - שיחה 17:08, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אם מנסים להאשים מישהו ראוי להסביר מה בדיוק האשמה... איילשיחה 18:55, 9 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
ר' ניסיון הסבר בדף השיחה שלך. תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 08:01, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
@דוד שי תודה על התגובה שלך, ממש צחקתי תבנית:LOL חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 22:18, 12 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אם זה חשוב למישהו, אייל התכוון להציע לדוד שי גמילה מההרגל לדחוף את שמו של עטרת ראשנו ראש ממשלתנו יר"ה בכל הקשר אפשרי, ובעיקר כזה שאינו אפשרי. שמש מרפאשיחה 15:40, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

שיגעון טיילור סוויפט = ביטלמניה (לפחות על פי חברי הביטלס)

[עריכת קוד מקור]

תראו, נולדתי ב-2004, לכן את הביטלמניה לא חוויתי על בשרי. מניח שרבים מכם גדולים ממני בכמה עשורים, וחלקכם אף חוו את "שיגעון הביטלס" בזמן אמת. נתקלתי במקרה בראיון של רינגו סטאר, בו הוא טוען כי טיילור סוויפט היא הביטלמניה של הדור הנוכחי (נחמד לראות איך מוזיקאי גדול כמוהו מפרגן לזמרת בת 35, שללא ספק עושה היסטוריה, בין אם נאהב אותה ובין אם לא). קצת עליה, לא מהיכרות אישית, אבל עדיין: סוויפט פרסמה את סינגל הבכורה שלה ב-2006. עד 2024 פרסמה 11 אלבומי אולפן וארבעה אלבומי הוצאה מחודשת. היא מחזיקה בעשרות שיאי גינס בנתוני מכירות השונים (הן הפיזיים והן בסטרימינג). ממליץ בחום לקרוא את הערכים על השפעותיה בתחומים שונים (בתקווה, אתרגם אותם יום אחד: (Cultural impact of Taylor Swift), (Fashion of Taylor Swift), (Political impact of Taylor Swift) ו-(Impact of the Eras Tour). כבר בגיל 35 היא מדורגת במקום התשיעי ברשימת המוזיקאים הנמכרים ביותר בכל הזמנים, כשמאחוריה נמצאות אגדות כמו אלטון ג'ון, סלין דיון, ויטני יוסטון ומריה קארי. היחידה שנותרה מעליה (מהנשים) היא מדונה. היא האמנית היחידה מהמאה ה-21 שנמצאת בעשרת המקומות הראשונים ברשימה. זו לא הפעם הראשונה שסוויפט מקבלת מחמאות מחברי הביטלס. פול מקרטני כתב לה מכתב "אהבה", והצטלם איתה מספר פעמים לשערי מגזינים שונים. בילי ג'ואל טען דברים דומים, ואף אמר כי היא הביטלס של היום. הקריירה של סוויפט נכנסת אוטוטו לעשור השלישי שלה, והמספרים וההכרה שלה רק ממשיכים לעלות. מעניין לאיפה זה יגיע בעוד 10–20 שנה. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ זוכרים את המוזיקה הישראלית ~ מיזם האירוויזיון 17:00, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

זאת לא תופעה אמריקאית בעיקרה? היא פופולרית בעולם באותה רמת פופולריות שיש לה בארה"ב? Liadmaloneשיחה 17:22, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אין לדעת מה יקרה בעתיד, אבל נראה שההשפעה של הביטלס עודנה קיימת, על אף שעברו 54 שנים מאז התפרקותה (גילוי נאות: אני שומע את הביטלס עוד מגיל ארבע). לא יודע למה, אני לא בטוח שזה יהיה ככה במקרה של סוויפט. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:26, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
Liadmalone – התשובה היא כן. אני מוציא רגע את ישראל מהמשוואה, כי אנחנו לרוב לא "מייבאים" מוזיקה מחו"ל אלינו (על-אף שבמידה מסוימת יש כאן קהל מעריצים שלה). ממליץ לך לקרוא את הערך סוויפטיז שתרגמתי. יודוקוליס – זה פרמטר שאי אפשר להשוות. טיילור עודנה חיה ובועטת. הביטלס, כפי שאמרת, התפרקו לפני כמעט שישים שנה. זה פרמטר שנמדד רק לאחר שהאמן פורש. אבל בינתיים, העיקרון הוא שחברי הביטלס משווים אותה אל מה שהיו בעברם – וזה מגניב :) ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ זוכרים את המוזיקה הישראלית ~ מיזם האירוויזיון 17:52, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
לא אמרתי שהיא לא בועטת, אמרתי שיכול להיות וההשפעה של סוויפט תדעך עם השנים. יכולות להיות לכך הרבה סיבות, אבל ייתכן ופשוט יבואו אחרים במקומה. לגבי ההשוואה, אני מסכים שזה די מפתיע, אבל אני בספק מה היו אומרים חברי הלהקה שכבר אינם בין החיים (ג'ון לנון וג'ורג' האריסון). יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:54, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
את זה לעולם לא נדע לצערי. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ זוכרים את המוזיקה הישראלית ~ מיזם האירוויזיון 18:06, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אפשר רק לשער. אני מניח שג'ון לנון היה אומר שכל עוד היא לא שרה על השלום, הקריירה שלה היא חסרת טעם... יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 18:11, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מקרטני אמר דברים דומים על BTS. לאן - שיחה 19:20, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אני ממתין למפגש פסגה שלה עם המעריצה קייטלין קלארק בהופעה הקרובה באינדיאנפוליס. Liadmaloneשיחה 20:00, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אין ספק שהביטלמניה דומה לשגעון טיילור סוויפט, אבל הערך המוזיקלי של שניהם שונה בתכלית... ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 20:11, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
וואס איז טעילאר סוויפט?
אפשר להסתדר עם מורדכ'ה. איילשיחה 20:14, 2 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

תשובה חותכת לשאלה האם שיגעון טיילור סוויפט = ביטלמניה תינתן כאשר אמרגן ינסה להביא את טיילור סוויפט להופעה בישראל, ומשרד החינוך יאסור זאת עליו, כפי שקרה לביטלס. דוד שישיחה 06:45, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

וואלה. לא ידעתי זאת. בכל מקרה, המצב לא רחוק. ראשי מדינות כמו בצ'ילה ובקנדה הבטיחו לאזרחיהם כי הם יעשו כל מה שביכולתם כדי להביא את סוויפט להופיע בארצם. לקנדה זה הצליח, לצ'ילה קצת פחות. וס.ג'יבלי, כמי שמכיר עשרות זמרות נוספות, אין אחת שדומה לסוויפט (חוץ ממדונה) באיכות השירים שלה. נכון, סוויפט בהתחלה מותגה להיות עוד כוכבת פופ סתמית. אולם ב-2017 חל שינוי באיכות הכתיבה שלה. ממליץ לך בחום לקרוא מעט על שירים כמו: "No Body, No Crime",‏ "Cardigan" (והשירים המקבילים שלו, שיוצרים יחד שלוש זוויות ראייה למשולש אהבה בדיוני) וכמובן "all Too Well". אבל אני מבין את כוונתך. הביטלס היו משהו שלעולם לא היה (בהתחשב לשנים המוקדמות שהתפרסמו). באופן אישי, אני שומע את כל האלבומים של אמן מסוים כדי לשפוט מה ערכו המוזיקלי. וכאן, סוויפט מתעתעת, כי היא מותגה בהתחלה למשהו אחר לגמרי ממה שהיא היום. יש אשכרה קורסי לימוד באוניברסיטאות מקובולות בארה"ב לניתוח שיריה. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ זוכרים את המוזיקה הישראלית ~ מיזם האירוויזיון 22:28, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
שאלתי את GFT והוא ענה בהרחבה ולבסוף סיכם, ביטלמניה הייתה תופעה מהפכנית בהתפתחות הפופ, ואילו האהדה לטיילור סוויפט מושפעת מהטכנולוגיה והקשר האישי הישיר שמאפשרות המדיות החברתיות המודרניות. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 13:28, 4 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
@Barak a @אגסי הייתי בטוח שאחד משניכם (כל אחד מכיוונו) היה משווה את התמיכה הכושלת של סוויפט בהאריס לתמיכה הכושלת של ליידי גאגא בהילרי קלינטון... איילשיחה 21:33, 24 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אייל, יש דבר אחד משותף בולט, שלא מאוזכר בערכים שלהן שהתמיכה הייתה כושלת...כמו שלא מוזכר בערך של מרים אדלסון, שהיא תמכה בכל הכוח ותרמה מיליונים למתחרה שניצח. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 23:44, 24 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

איך אין ערך בוויקיפדיה העברית על פרשת ההדלפות החמורה מלשכת נתניהו?

[עריכת קוד מקור]

על כל אפצ'י כותבים ערך. אפילו כתבו ערך על פגיעת הכטב"ם בבית משפחת נתניהו בקיסריה למרות שלא קרה לנתניהו דבר, והוא ומשפחתו בכלל היו בירושלים. נתניהו מתגורר בכל כך הרבה בתים.
היום פורסם שהחשוב במרכזי בפרשה הוא אלי פלדשטיין שהיה דוברו של נתניהו. מעצרו הוארך. ללא אישור השב"כ, ללא תחקיר ביטחוני האיש נחשף לסודות רבים בלשכת נתניהו, והוא גם חשוד בהדלפה. אז איך אין ערך על הפרשה החמורה הזאת? הנה מספר מקורות:

  1. גרסת חלק מהחשודים בפרשה הביטחונית נחשפת
  2. הוארך מעצר הדובר, סנגור אחד החשודים: עברו דרכו ידיעות ש"חשוב היה שרה"מ יקבל"
  3. פרשת ההדלפות: אלי פלדשטיין הוא העצור מלשכת רה"מ נתניהו
  4. דרמה בפרשת ההדלפות: הבקשה של נתניהו לעתור בבית המשפט
  5. "הוא לא כשיר להוביל את מדינת ישראל במלחמה הקשה בתולדותיה": גנץ ולפיד בהצהרה
  6. מקורב לחשוד המרכזי בפרשת ההדלפות: "התנערות נתניהו מכוערת, היה צמוד אליו שנה"
  7. ביהמ"ש התיר לפרסום: אלי פלדשטיין הוא החשוד המרכזי בפרשה הביטחונית

אין אתר אינטרנט, או עיתון, או ערוץ טלוויזיה שלא עוסק בפרשה הזאת חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 21:26, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

צריך סבלנות. העיתונות מלאה ברסיסי מידע, שלא ראוי ליצור מהם ערך. כאשר יוסר צו איסור פרסום ורסיסי המידע יהפכו לסיפור של ממש, כנראה ייכתב ערך. אני מקווה שלא תובא בו הצהרתם של גנץ ולפיד, שבלי לקרוא את הכתבה העוקת בה ברור לי שהיא חסרת חשיבות. דוד שישיחה 21:53, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
@דוד שי נתתי 7 קישורים שיש בהם התייחסות לפרשה מזוויות ראייה שונות. יש כל כך הרבה. אני חושבת שכבר אפשר לכתוב ערך על הפרשה הזאת.
אם הערך על הכטב"מ ישרוד, אז ראוי לההכניס בו את מה ששרה נתניהו אמרה על נפילת הכטב"ם: ”זו פגיעה בעם ישראל”. ראה כתבה על כך: שרה נתניהו על פגיעת הכטב"ם בבית בקיסריה: "זו פגיעה בעם ישראל" מה-21 באוקטובר 2024. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 06:01, 4 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
דוגמה לערך אקטואלי. חברים, מה עם שיקול הדעת האנציקלופדי? אנחנו באמת הופכים לסניף של עיתון, הסטנדרט של רסיסי מידע הופכים לסיפור הוא סטנדרט שהיה אמור להנחות את העיתונות. הסטנדרט של פרשה שנחקרה והתבררה חשיבותה, הוא סטנדרט אנציקלופדי. אם יש חשיבות לערך על הכטב"ם היא אינה נעוצה בזהות ראש הממשלה הנוכחי אלא בעצם העובדה שחזבאללה הצליח להוציא מבצע מרשים כזה ולהשלימו. ודעתה של גברת נתניהו לא "ראוי להכניס בו". בשום פנים. היא לא מומחית לעם ישראל או לביטחון לאומי, אם רוצים להתקלס בה, אפשר לעשות את זה בערך עליה (באיןציקלופדיה). ביקורתשיחה 13:11, 4 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
השנה בעקבות הטבח ומלחמת חרבות ברזל, התרבו הוויכוחים אודות חשיבות ערכים אקטואליים בישראל. יש שלל דעות בנושא, כולל דעות קיצוניות, ולא נראה לי שניתן להגיע להסכמה רחבה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 13:25, 4 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
עדכון: כבר יש ערך בוויקי האנגלית (2024 Israeli secret document leak scandal) אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 00:03, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אם הוא ישרוד חודש, תהיה לזה משמעות... מישהו העלה. סו וואט. זו דוגמה קיצונית של ערך אקטואליה בעייתי, ודאי בשלב הזה. ביקורתשיחה 00:28, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
הדיון הזה מדגים בעיה שיש לנו בויקיפדיה העברית: אין כללים. חלק חושבים שצריך לכתוב ערכים מייד עם הפרטים הראשונים, חלק חושבים שצריך לחכות חודש או חצי שנה. אלו נוהגים על פי מה שהם סוברים, ואלו נוהגים לפי מה שהם סוברים. ואז יש כאלו שחושבים שיש פה בעיה וזה לא בסדר. הרבה פעמים אנשים ניסו לקבוע כללים והדיונים כמעט תמיד מתמסמסים ולא הולכים לשום מקום. צריך שיהיה מישהו בעל סמכות שיוביל את הקהילה להכרעה בשאלות העקרוניות שעולות ושיקבעו כללים (לא בשאלות פוליטיות, אלא בשאלות עריכתיות נטו). פשוט לדאוג לתחום בזמן את הדיונים בעניינים העקרוניים, לנדנד לחברי הקהילה הותיקים להביע עמדה, ולהוביל לבסוף להכרעה מבלי לתת לדיון להתמסמס. אני לא חושב שיש מישהו שיכאב לו יותר מדי אם הכלל יהיה שכותבים מיד או שהכלל יהיה שמחכים חצי שנה. מה שכואב לאנשים זה חוסר האחידות והעדר הכלל. צריך להוביל את הקהילה לקביעת כללים ואז לדאוג בנעימות שהם יקויימו. יעקבשיחה 09:11, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מסכים. קיימת גם דעה אחרת (דוד שי כותב על זה מעת לעת) - והיא שגם עודף כללים מכביד, ודאי על כותבים שאינם חלק מהקהילה. לדעתי בחישוב של תועלת מול הפסד, ודאי שעדיף באופן שיטתי לזהות את הדברים ששואבים זמן קהילה בשל אי-אחידות ולהעביר כללים אחידים, אפשר לקבוע שייכנסו בתוקף 100 יום אחרי ההצבעה או משהו דומה שיבטיח למשתמשים שלא באים לסנדל מקרה מסוים. ביקורתשיחה 15:28, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
עדכון: נכתב/תורגם הערך פרשת גניבת והדלפת המסמכים המסווגים ע"י משתמש:יוניון ג'ק, (ביקשתי להגן עליו) אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 21:27, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
Hanay, מי בדיוק מנע ממך ליצור בעצמך את הערך פרשת גניבת והדלפת המסמכים המסווגים? ‏(When you have to shoot, shoot. Don't talk.)‏ יוניון ג'קשיחה 22:06, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
@יוניון ג'ק תגובה קנטרנית מיותרת. מה היא תורמת לשיח הוויקיפדי? תרגמת, אז יפה מאד. היתר, ממש חבל. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 18:29, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
ממליץ לכולם להיכנס לערך ולראות כיצד כותבים אנציקלופדיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

לוויקימדיה ישראל דרוש.ה מתכנת.ת לפרויקט טכנולוגי

[עריכת קוד מקור]
דרוש.ה מתכנת.ת

לעמותת ויקימדיה ישראל דרוש.ה מתכנת.ת לפרויקט טכנולוגי

דרישות:

> ידע בpython ושימוש במערכת הפעלה Linux - חובה.

> ידע בפיתוח דפי אינטרנט (HTML, JS, CSS)

ניסיון -שנה לפחות.

> היקף משרה: עד 10 שעות בחודש

> תנאי העסקה: פרילנס AndreFrank-WMILשיחה 21:49, 3 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

@AndreFrank-WMIL, כדאי לפרסם גם את שתי המשרות האחרות שנשלחו היום במייל. SigTifשיחה 09:58, 11 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

למה השמאל זועם על פיטורי גלנט?

[עריכת קוד מקור]

אני לא מבין למה פיטורין של שר בליכוד שהוא גם לא שר ביטחון מוצלח (ה-7 באוקטובר קרה במשמרת שלו) והחלפתו בשר אחר מהליכוד גוררים כאלה תגובות מהשמאל, אני מבין למה הצטרפות של סער לקואליציה יכולה לגרום לתגובות כאלה אבל למה אירוע קואליציוני כמו פיטורי גלנט מוביל לתגובות כמו "צאו לרחובות" (יאיר גולן) ו"פוליטיקה" על חשבון ביטחון המדינה" (בני גנץ) ויש עוד המון תגובות כאלו יש למשהו הסבר? בנבה - שיחה - 🔯🎯 20:26, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

א. החלפה של סגן רמטכל לשעבר בסרן לשעבר זה מטומטם
ב. להחליף שר ביטחון בזמן מלחמה אומר שאפשר להחליף ראש ממשלה בזמן מלחמה
ג. לגלנט יש תדמית של אדם יחסית שקול ואחראי, שמרסן את ביבי, החלפתו במלקק פנכה תעזור לביבי להשתלט גם על הצבא
ד. גלנט מתנגד לחוק הגיוס, החלפתו בשר ביטחון שפוט תעזור לביבי לסכל גיוס חרדים ובכך לשמור על שלמות הקואליציה שלו ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 20:52, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
למה גדעון סער שינה את דעתו הקודמת? אגב, בפיטורים הקודמים של גלנט כתבתי בידיעה בתבנית:חדשות ואקטואליה כי זה הביא להתחדשות הפגנות רחבות. מחקו את התוספת שלי בתואנה שאין חדש בהפגנות, כאילו שהיה מדובר בהפגנות שגרתיות....אבל לאחר מכן נוצר הערך ליל גלנט (שכעת ביקשתי להגן עליו). עדכון...וכעת יש גם ערך לילה גלנט 2, אבל הוא הועבר לטיוטה:ליל גלנט 2 בנימוק "ביצה שלא נולדה"...אבל כנראה עוד יחזור למרחב הערכים. ראו: כתבי ynet, "ליל גלנט 2": רבבות ברחובות, חסימות באיילון ובצמתים - גדרות נפרצו בירושלים, באתר ynet, 5 בנובמבר 2024 וגם ליל גלנט 2: הפרות סדר בכביש 4, מאות פרצו מחסומים סמוך לבית רה”מ בירושלים, באתר JDNאגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 21:28, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
חזרתי מהמחשכים רק כדי לענות לתגובה זו...
במצב הקטסטרופלי בו אנחנו נמצאים כבר מעל לשנה, גלנט נתפס בעיניי רבים, לא רק השמאל, כמגדלור של רציונליות וממלכתיות. מגדלור בודד מול אוקייאנוס של חשכה ומשיחיות פשיסטית.
עכשיו גם המגדלור קרס.
שאלת למה? זה למה. לוגי ; שיחה 21:29, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מטומטם לחשוב ששר הבטחון אמור להיות רמטכ"ל 2. אגב, גלנט מעולם לא היה סגן רמטכ"ל. שמש מרפאשיחה 01:12, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
השאלה שבכותרת מנוסחת בצורה מוטה. לא כל השמאל זועם על פיטורי גלנט, לא כל מי שזועם על פיטורי גלנט הוא בשמאל. יוניון ג'קשיחה 22:04, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אני בשוק מהערך על "ליל גלנט 2" ואני שמח על העברתו לטיוטה, מה שמדהים בסיפור זה שעורך הידוע בפתיחת דיוני חשיבות מיותרים הוא זה שכתב את הערך יחד עם הערך המיותר המוזכר כמה פיסקאות למעלה. איילשיחה 22:46, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
זהו עוד ביטוי של נסיונו של נתניהו להשתלט על כל מוקדי הכוח במדינה ולשים בהם חדלי אישים שמצייתים לו. הפעם על רקע שתי פרשיות ביטחוניות חמורות שנחקרות ובהן מעורבים אנשי לשכתו, וכנראה אף הוא. NilsHolgersson2שיחה 22:57, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
סקר שהתפרסם לאחרונה טוען שרוב גדול של מצביעי ימין בעד פיטוריו כך שהצעד שלו תקין בהחלט. איילשיחה 23:09, 5 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
גלנט, למעט מחדל 7 באוקטובר, היה בסדר במלחמה עצמה ואחראי בין השאר להישגים המרשימים של צה"ל בכל הגזרות. לא ברור לי למה היה צריך לפטר אותו דווקא עכשיו. זה מריח פוליטי ומכניס את המערכת לחוסר יציבות בתקופה רגישה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 01:17, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
שר ביטחון שלא מצליח לעבוד בצורה טובה עם ראש הממשלה וגם עם המטכ"ל צריך להיות מפוטר. הבעיה היא שנתניהו הפך את זה לסוגייה פוליטית ולא מקצועית. וכמובן שהשמאל קפץ על זה גם מהסיבות הלא נכונות.
נ.ב. התשובה של נתניהו לבג"צ צריכה להיות משפט אחד: "כראש ממשלה זכותי לפטר שרים" אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:36, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
העתירה לבג"צ לא תביא לביטול הפיטורין.
גלנט דווקא הסתדר טוב עם המטכ"ל, הוא רק לא בא לנתניהו טוב בעין, בין היתר כי הוא הקרין יושרה ולקיחת אחריות, שלנתניהו אין שמץ מהם. אבל הסיבה העיקרית לפיטורים היא כדי שנתניהו יצליח להעביר את חוק הפטור לחרדים, בשעה שיתר חלקי הציבור שופכים את דמם בחזיתות. יואב ר. - שיחה - 12:00, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אפשר רק שאלה טכנית בלי פוליטיקה מיותרת? למה נתניהו לא יכול להעביר את החוק כל עוד גלנט מכהן כשר הביטחון? החוק תלוי בכנסת ולא בממשלה, לא? עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ה' בחשוון ה'תשפ"ה • 13:58, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
גלנט הוביל התנגדות ברורה וציבורית לחוק שנתניהו רוצה, וגם הכתיב למערכת את הביטחון את העמדה בעניין זה. זה הכביד מאד על העברת החוק בנוסח הדרדלה שבו רוצים החרדים. "בלי פוליטיקה". יואב ר. - שיחה - 14:22, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
שימון אצבעות עם ג׳ובים זו סגולה בטוחה להכשיר כל שרץ, וברכות לאלקין על הג׳וב החדש ״שר המנהלות״. אשרינו שזכינו. מרווין האנדרואיד הפראנואידשיחה 14:01, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
חתשובה לשאלה הטכנית היא שחקיקה ממשלתית צריכה להתגבש על ידי השר, אם כי עקרונית ניתן להעביר חוק גיוס גם בחקיקה פרטית. שמש מרפאשיחה 14:42, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
זה לא ברור לי למה יש דווקא כאן רתיעה מהצעת חוק פרטית. הרבה מאוד (אפילו: כמעט כל) החוקים של מה שמכונה ההפיכה או הרפורמה (בהתאם להשקפת המכנה) עוברים כהצעות חוק פרטיות. האם זה בגלל שיש התחייבות של הממשלה להעביר את החוק הזה (הנימוק האחרון הוא שאלה שלא לגמרי ברורה לי)? Tzafrirשיחה 15:35, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אין ספק שאתה צודק שישראל כ"ץ הוא בעל נסיון, כישורים ויכולות שבודאי יאפילו על ביצועיו של שר הביטחון שאותו הוא מחליף, אכן מוזר מאד שיש חוגים בציבור שמוחים על מינויו.
אין לכך כל הסבר מניח את הדעת וטוב שהעלית את השאלה החשובה הזאת לדיון.
אולי ההתנהגות המבישה של ציבור המפגינים נובעת מחוסר פרגון להחלטותיו הקואליציוניות של המנהיג הנבחר שנאלץ לעסוק בנושאים כאלו תוך שהוא מנהיג את מדינת ישראל כמעט לבדו במלחמה שנכפתה עליו למרות האסטרטגיה שהוביל בכל שנות שלטונו ולמרות הנחיות מפורשות שהעביר בודאי למערכות הבטחון לשמור על בטחון עם ישראל. גם את החטופים הנחה לשחרר אך מערכות הבטחון לא ביצעו את הנחיותיו. שר הבטחון המודח גם העיז לתמוך בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתעמיס עוד יותר על המנהיג הנבחר שעסוק 24/7 בשלום עם ישראל ובטחון עם ישראל. Rainbow1960שיחה 21:27, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
תגיד, אתה באמת מאמין אפילן במילה אחת ממה שכתבת כאן, Rainbow1960, או שזו ההנחיה המפורשת שקיבלת ממפעיל הבוטים? תגובתך אבסורדית בחוסר השחר שבה. ישראל כץ חסר כל נסיון ביטחוני וביצועיו אכן יאפילו על על מדינת ישראל, שהאופל יורד עליה, ועל כולנו, ביתר שאת מיום ליום.שלומית קדםשיחה 10:28, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
@שלומית קדם ממש כמו עמיר פרץ לו אנחנו חייבים על כיפת ברזל, כנ"ל משה ארנס וליברמן. איילשיחה 10:58, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
שלומית היקרה, מצטער מאד על עוגמת הנפש. הרגשתי שהפתיח לדיון שנפתח למעלה, מחייב תגובה. מצד שני לא יכולתי לתת תגובה רצינית לפתיח כזה שטוען שמדובר כאן בסה"כ באירוע קואליציוני פנים ליכודי כאשר מדובר בפיטורי שר בטחון בעיצומה של מלחמה המתנהלת בכל כך הרבה חזיתות בו זמנית תוך כדי שרק בחודש האחרון נהרגו עשרות חילי וקציני צה"ל, תוך כדי שהארץ מטווחת מידי יום ובאופנים ומכיוונים שונים ומשונים ותוך כדי שחבלים גדולים מארצנו פונו מתושביהם ותוך כדי שחטופים רבים נמקים במנהרות החמאס. לא יכולתי לתת תגובה רצינית למי שטוען שהפיטורין והחלפת שר הבטחון במישהו חסר ידע, נסיון וכישורים בתחום הבטחוני הם לגיטימיים הואיל ומדובר במי שהוא לא שר בטחון מוצלח תוך התעלמות מכל הרקע מאז מרץ 2023.
אגב, תגובתך מציגה באופן ברור עד כמה הורגלנו כאן למציאות הזויה מתוצרתה של מכונת הרעל בו את עלולה לחשוב שאני, עורך בויקיפדיה העברית, עלול להאמין ולו במילה אחת מתגובתי על דרך האבסורד למעלה.

מזל טוב לרגל יום הולדתך ומאחל לכולנו מציאות טובה יותר ופחות מטורללת. Rainbow1960שיחה 16:39, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

תודה על הסברך. אני שמחה לראות שכתבת בציניות ובעיניים פקוחות, אבל בימינו קשה לדעת - מה שאתה כתבת בציניות יכול אדם אחר לכתוב בלב שלם ובצייתנות גמורה לכוחות העליונים מן הלשכה, מקיסריה וממיאמי, ולא כל קורא יידע למה הכוונה. בכל מקרה,טוב שהגבתי בחריפות על דבריך, כי התגובה הביאה אותך להסביר את כוונתך, וטוב שכך.שלומית קדםשיחה 17:27, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

מה יהיה?

[עריכת קוד מקור]

טראמפ נבחר לנשיאות ארצות הברית. ביבי פיטר את גלנט ובישראל אין בחירות באופק. המהפכה השלטונית נמשכת. מה יהיה? ‫31.154.183.11518:39, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

פעמי משיח. הגאולה בהתגלמותה. שמיה רבהשיחה • ו' בחשוון ה'תשפ"ה • 22:20, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אנחנו בפעמי משיח כבר 2500 שנים ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 23:13, 6 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
תקופה של נס. (כמו נס קפה, שחור ומר.) — ‏גבי(שיחה | תרומות) 11:06, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מהפכה שלטונית? גוג ומגוג33שיחה 00:01, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
ומה הבעיה שטראמפ נבחר? גוג ומגוג33שיחה 00:04, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אסון. האיש הוא מפלצת. יואב ר. - שיחה - 08:25, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
ומה רע בקמלה המושלמת, האישה שלפי ויקיפדיה והתקשורת, לא טעתה בכלום, גם כאשר הפסידה? אז היא לבטח תיבחר ב-2028? תלוי למי מאמינים- לפרשנים או למהמרים. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 09:41, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
לא אמרתי שקמלה מושלמת. היא לא. אבל ביחס לטראמפ היא הייתה הרע במיעוטו. כעת החשיכה סביבנו מתעצמת. יואב ר. - שיחה - 10:44, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
טבעי, שמי שניזון רק ממקורות תומכי דמוקרטים- כמו ויקיפדיה והתקשורת הישראלית והאמריקאית יחשוב כך. לטראמפ יש בעיות אופי, בעיקר שחצנות וגסות רוח, אבל לא הכל שחור ולבן, כפי שמנסים להציג זאת. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 12:28, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אגסי, טראמפ הוא גם עבריין מורשע. איזה מסר בחירתו נותנת לנוער, לקהילה ולעולם? ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 17:25, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לעניין הפוליטי. למה בטלוויזיה הישראלית ובוויקיפדיה העברית הקפידו להסתיר יש לרבים ביקורת קשה נגד ההליכים נגד טראמפ, שנעשו ביוזמת תובעים דמוקרטים, לעומת סגירת התיק המסמכים נגד ביידן ועוד. (השיטה שונה מישראל). אגב, ההליך לא נגמר. צריך לחכות לסוף, כמו במקרה של פסק הדין של שופטי בית המשפט העליון של קולורדו, שפסקו שטראמפ לא יכול לרוץ בבחירות כי הוא בגד. בטלוויזיה הישראלית היו צריכים להגיד ביושר שזו החלטה פוליטית מטומטמת של שופטים דמוקרטים. שאפילו המהמרים לא האמינו שהיא תחזיק מעמד בעליון, והיא כמובן נהפכה ברוב של 9-0 אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 17:48, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אני לא ניזונה לא מויקיפדיה ולא מהתיקשורת הישראלית בנושא זה, אז איני יכולה להגיב לטענותיך, אגסי. הוא מורשע. החוק בארה"ב לא אוסר על התמודדותו. הוא יכול לערער על הרשאתו בערכאות המקובלות, אבל כרגע הוא מורשע, אפילו שהעונש עדיין לא הוטל. אי אפשר לטעון ש"זה לא נקרא כי ...", אחרת כל אחד עושה דין לעצמו ומחליט איזה חוק ואיזו פסיקה הוא מכבד ואיזו לא. כתבת שיש לו בעיות אופי . אני מסכימה (בלשון המעטה). אבל אני גם שואלת, ברצינות: איזה מסר זה מעביר לנוער ולאזרחים בכלל, כשבוחרים עבריין מורשע לנשיא המעצמה החזקה בעולם? ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 07:37, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
נכון שטראמפ רחוק מלהיות המנהיג המוסרי ביותר, אבל גם לא האתרוגים הדמוקרטים ובמיוחד ביידן. בתקשורת ובוויקיפדיה די מסתירים את הטענות הנגדיות וזו חרפה. אילון מאסק וקנדי ג'וניור ורבים אחרים אומרים שלא ייתכן שמפלגה אחת תנהל lawfare נגד יריביה הפוליטים. יש הטוענים שהשיטה האמריקאית רקובה, אם התובעת של ניו יורק לטישה ג'יימס נבחרה לאחר קמפיין שבו הצהירה למצלמות, שתרדוף אחרי טראמפ ושהוא נשיא לא לגיטימי, והתובע של מנהטן נבחר לאחר שהקמפיין שלו קיבל תרומות אדירות מסורוס, והשופטים נבחרים ע"י נשיא פוליטי. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 09:39, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
טראמפ מונע פעולה עולמית כנגד ההתחממות הגלובלית. כבר בקדנציה הקודמת שלו הוא הכשיל מדיניות של ארצות הברית בנושא, המשיך לקדם תמיכה בכריית פחם (הטכנולוגיה הכי מזיקה: לא רק גלובלית. גם מקומית) ונתן לסין להוביל בכל מה שקשור בסוללות חשמליות ואנרגיה סולרית. ביידן התחיל לתקן חלק מהנזק שלו. הוא הצליח להעביר חוק (אנ') שמעניק מימון לאנרגיות חלופיות (בעיקר אנרגיה סולרית, ואגירת אנרגיה). בחוגים שהתרכזו סביב טראמפ יש יותר מדי אנשים שמאמינים ששינויי האקלים לא באמת קורים, או שהם קורים אבל לא בגלל אנשים, או שהם קורים אבל אין מה לעשות נגדם, או כל צירוף של השלושה. וזה מסוכן לעולם. Tzafrirשיחה 10:53, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
בלי להיכנס לוויכוח, בכל נושא צריך איזון, לא רק להשמיע את העמדות שנטענות על ידי צעד אחד, אלא להכיר את העמדות והטענות הנגדיות ממקורות של הצד שני. למה הדמוקרטים הפסידו גם את השליטה בסנאט? (לא שמעת על כך בטלוויזיה הישראלית), אם האג'נדה שלהם כל כך נכונה, וכאשר כל התקשורת, וענקי הטכנולוגיה (למעט אילון מאסק), וסלבס וגם ויקיפדיה מגוייסים לטובתם? אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 12:33, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
כי היהודים שולטים בתקשורת (זו בערך אותה רמת טיעון). Tzafrirשיחה 12:37, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
וחוץ מזה: לא צפיתי בשידורי הטלוויזיה. אבל די ברור לי שבפטפטת האינסופית שהייתה סביב הבחירות הזכירו גם את תוצאות הסנאט. מוכן להתערב ביחס של 5:1 לטובתך על סכום שבין 100₪ ל־500₪ שלי שאתה טועה. Tzafrirשיחה 12:43, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
לא ראיתי הכל, ואני לא מתחייב שלא איזכרו את זה אגבית באיזה ערוץ. אבל השליטה בסנאט (שהתהפכה) זה נושא חשוב מאין כמוהו, שהיה צריך להיות בכותרות הראשיות (כפי שהיה כאשר היה מהפך לטובת הדמוקרטים), כי זה ימנע מהדמוקרטים לטרפד את כל המינויים של טראמפ, שרים, שגרירים (כולל בירושלים) שופטים ועוד. עדכון קטן: כצפוי בכותרות 3 המהדורות של הקרטל הישראלי דיברו כמובן באופן חיובי לאתרוגים הדמוקרטים, על נאומי ביידן או האריס חסרי החשיבות, במקום על המהפך בסנאט, שישפיע מאוד על המינויים של טראמפ. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 12:56, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אנחנו לא אמריקאים וזה מתבטא ברמת בסיקור. הבחירות לנשיאות הן המירוץ שאחריו כולם עוקבים. זה מה שנמצא בכותרת הראשית. בבחירות הקודמות זה היה בכותרות בגלל שזה היה סיפור מתמשך הרבה אחרי ערב הבחירות ולכן הפך כבר לסיפור עצמאי. Tzafrirשיחה 13:02, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
ואם כבר מדברים, אז אתה מתעלם באלגנטיות מפוקס ניוז. אולי כי הם סתם ימניים, אבל מפחדים לשקר לגבי ניסיון הפיכת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020 בגלל שבית משפט כבר הראה שהם שיקרו שם וגרם להם לשלם על כך מחיר. שכחת גם להזכיר מקרים כמו הוושינגטון פוסט, שמתברר שהבעלים שלו קיבל איום ישיר ממטה טראמפ שאם הוא לא ישנה את דרך הסיקור, אותו בעלים (ג'ף בזוס) לא ימשיך לקבל חוזים. בעברית קוראים לדברים כאלו הון-שלטון-עיתון. כלומר, אנחנו יודעים שטראמפ לא מהסס לאיים על חופש העיתונות. Tzafrirשיחה 13:09, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
כתבתי תגובה בדף השיחה שלי, כי כאן זה לא מקום לדו שיח ארוך. אתה כמובן יכול להגיב בדף שלי. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 14:20, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
בוודאי שיש בחירות באופק בישראל. ב2026. חשוון תשפ"ז. לפי החוק. מהפכה שלטןנית נשמע כאילו יש כאן משהו לא תקין חוקית, וזה כמובן לא נכון לא לגבי ישראל (ממתי אסור לראש ממשלה לפטר שרים?) ולא לגבי ארצות הברית (כולם מודעים לזה שטראמפ זכה בהכי הרבה קולות אזרחים שמועמד אי פעם זכה להם בארצות הברית, כן?) ותן טלשיחה 09:55, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

מה זה everybodywiki?

[עריכת קוד מקור]

שלום רב אשמח אם מישהו ידע להסביר לי מה זה האתר everybodywiki. אני מצאתי בו טיוטה שכתבתי ועוד לא פרסמתי, עם השגיאות כתיב ותקלות התרגום שבה בשלמותה. (לכאורה אם לא מדובר באתר ששיך לקרן ויקימדיה היה עליו לתת קרדיט לויקיפדיה או לקרן ויקימדיה, חוץ מזה שזה לא חכם להעתיק. טיוטה). בן93שיחה 12:41, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

מופעל על ידי קבוצה של „מכלילנים״ קיצוניים שהחליטו לשמור את כל התוכן שנמחק מוויקיפדיה. לשם כך גם שומרים עותק עדכני של ויקיפדיה. זה חוקי לחלוטין. זה סתם עוד משהו שנמצא באינטרנט ובאופן כללי רצוי להתעלם מזה. Tzafrirשיחה 12:48, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
תודה, אני חיפשתי מקור לטיוטה שכתבתי ומצאתי את עצמי בתור מקור... בן93שיחה 13:09, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

רעיון לפרשת לך לך

[עריכת קוד מקור]

פרשתנו מתחילה בפסוק "וַיֹּאמֶר ה' אֶל־אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ", הרמב"ן בפירושו לתורה שואל "מה טעם שיאמר לו הקב"ה עזוב ארצך ואיטיבה עמך טובה שלא הייתה כמוה בעולם, מבלי שיקדים שהיה אברהם עובד אלקים או צדיק תמים"? כלומר, לכאורה הסיפור כאן מתחיל מהאמצע, מן הראוי שקודם התורה תתן רקע מיהו אברהם, ורק אחר כך תספר שה' אמר לו ללכת, מדוע התורה מותירה את הלומד במצב של אי ידיעה לגבי כמעט כל פרט בחייו של אברהם, ומתחילה ישר מציווי ה' לאברהם – ללכת מארצו? (התורה מפרטת בסוף פרשת נח את יחוסו של אברהם, אבל שם הוא נמנה בין אחיו ולא מפורט שום דבר על מעשיו או ייחודו מבין בני משפחתו).
הרבי מליובאוויטש מבאר את העניין ומסביר כי אברהם אבינו הוא "היהודי הראשון", והסיבה שהתורה לא מספרת תחילה שום דבר על אברהם ועל מעשיו, והאזכור הראשון שלו בפרשה הוא פסיבי – “ויאמר ה' אל אברהם" – זה כדי להדגיש את מהותו ומעלתו של אברהם – ושל כלל העם היהודי, ואת ההבדל בין אברהם אבינו לאומות העולם. אומות העולם, הקשר שלהם עם הקב"ה נובע מהכרתם וידיעתם, הם מבינים שיש בורא לעולם, ומוכנים מצידם לקבל את עול מלכותו ולקיים את המצוות המוטלות עליהם, כלומר, הקשר שלהם לקב"ה הוא מצידם. לעומת זאת, אצל עם ישראל, עיקר הקשר שלהם לקב"ה ומה שהם מחויבים לקיים את המצוות, אין זה משום שהם מעצמם הכירו את מציאות ה' והסכימו לקבל על עצמם את קיום המצוות, אלא, הקב"ה בחר בעם ישראל (זו ההזדמנות לקרוא לקהילה לשפר ולהרחיב את הערך בחירת עם ישראל שנמצא כעת בטיוטה) ייחדם והבדילם משאר האומות.
זו הסיבה שהתורה לא מפרטת דבר לגבי אברהם אבינו, אין מעלתו של אברהם מפני שהוא "עובד אלקים" או "צדיק" וכדומה, אף שהוא באמת היה עובד אלוקים, צדיק ובעל מדות טובות. מעלתו של אברהם היא מפני שהקב"ה בחר בו. המסר הוא; יחודו של היהודי אינו משום שהוא מקיים מצוות או גומל חסדים וכדומה – על אף שאלו דברים חשובים – ייחודו של היהודי הוא משום שבו בחר ה'. משכך, יהודי שאין לו ידע בתורה או שלא מקיים מצוות, אין זה פגם מהותי ביהדותו (על אף שזה חמוּר…), יחודו של היהודי בעצם היותו יהודי, בן לעם הנבחר, ואין זה קשור בכלל למעשיו בפועל ולהתנהגותו.
אמ;לק ש: למה לא מפורט בתורה מעשיו של אברהם אבינו? ת: התורה באה להדגיש את בחירת עם ישראל מצד הקב"ה, ולא מצד מעשיהם.
בברכת שבת שלום!, שמיה רבהשיחה • ז' בחשוון ה'תשפ"ה • 20:35, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

לפי דבריו, למה הוא בחר באברהם? איילשיחה 23:13, 7 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מה שמעניין הוא שנוסח המסורה שונה בנקודה הזו מנוסח שומרון. לפי נוסח המסורה תרח החל להוציא את בניו מאור כשדים לכנען אבל עצר בחרן (סוף פרק י״א). אם מחשבים את שנות חייו רואים שהוא המשיך לחיות שם עוד שישים שנים. לפי נוסח שומרון, תרח חי 145 שנים, ולא 205 שנים. כלומר, הוא מת בחרן, אבל בדרך לכנען. מה שמעניין הוא שגרסה דומה לגרסה השומרונית רואים בספר הנוצרי מעשי השליחים (מקור: לא כך כתוב בתנ"ך של יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, הספר ממשיך ומרחיב בעניין עם השערה משל עצמו לגבי הנקודה המקורית: למה הופיע אברם פתאום על בימת הסיפור בגיל כה מבוגר, בלי סיפור ילדות מרשים). Tzafrirשיחה 00:35, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אייל לפי בעל התניא, ההבדל בין יהודי לגוי הוא במבנה הנפש – הנשמה של יהודי נחשבת חלק אלוה ממעל והנשמה של הגוי לא, ואפילו בנפש הבהמית של ישראל יש צד טוב והיא מקליפת נוגה, בשונה מאומות העולם שנפשותיהן משאר קליפות טמאות. כלומר, כמובן שיש סיבה למה אברהם נבחר, אבל הבחירה היא לא בגלל המעשים, שעלולים להשתנות לרעה, אלא בגלל שבנשמה שלו יש "עניין אלוהי" תורשתי שהוא ירש מאבותיו ואותו הוא מוריש לצאצאיו (דרך הנשים לפי ההלכה), וזה עניין שיהודי לא יכול להשיל מעליו לעולם, לפחות כל עוד הוא לא מומר (כמו הכוזרי שמגדיר את עם ישראל כמין חמישי אחרי חי צומם דומם ומדבר). עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ז' בחשוון ה'תשפ"ה • 13:21, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
@עמד זה לא רדוד? איילשיחה 15:56, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
שאלה לעמד, (ולאחרים, אם יודעים): כתבת "בגלל שבנשמה שלו יש "עניין אלוהי" תורשתי שהוא ירש מאבותיו ואותו הוא מוריש לצאצאיו (דרך הנשים לפי ההלכה)". מעניין אותי לדעת איך מיישבים את תורשתיות ה-"עיניין האלוהי" מדור לדור של יהודים, עם גיור ששובר את עיקרון התורשה לצאצאים - שהרי הגיורת לא נולדה יהודייה. האם האישה הגיורת מקבלת את "העניין האלוהי" בתהליך הגיור (מנגנון עוקף תורשה), או שיש לזה הסבר נוסף? תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 18:25, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אייל, מה רדוד?
Pixie.ca, את המושג "עניין אלוהי" לקחתי מהכוזרי שמזכיר אותו בהקשר של היכולת של בני ישראל לתקשר עם הקב"ה באמצעות נבואה, והוא אכן סובר שגרים לא יכולים להתנבא. ראי ציטוטים ממנו בגיור#היחס לגרים בימי הביניים. היריעה פה קצרה מלהרחיב, אבל יש לציין שהכוזרי עצמו מודה שלפני יעקב אבינו העניין האלוהי לא היה לגמרי תורשתי, ולמרות שהעניין האלוהי נדבק באדם הראשון, לא כל צאצאיו קיבלו אותו, וגם לא כל בניו של אברהם אלא רק יצחק, והוא התחיל לעבור בירושה רק מיעקב לבניו (מאמר ראשון פסקה צה).
בפסקה בערך 'גיור' שציינתי לעיל מובא שלפי הרמב"ם אין הבדל בין יהודי לגר. לא חקרתי את הנושא לעומק, וייתכן בהחלט שהרמב"ם מתייחס לבחירה בעם ישראל אחרת מהכוזרי, אבל גם הרמב"ם סבר שיש הבדל מהותי בין ישראל לגוי, עד כדי כך שההסבר שלו ליחס המפלה כלפי גויים במשפט העברי הוא "שמי שאין בו שלימות המידות האנושיות אינו בכלל האדם על האמת" (בבא קמא ד, ג, מצאתי את המקור הזה כאן). אבל הוא פחות מתייחס לעניין אלוהי שעובר בתורשה אלא למידות טובות שיותר תלויות בחינוך. מן הסתם אפשר למצוא דעות נוספות בנושא. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט' בחשוון ה'תשפ"ה • 19:49, 9 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
עמד וPixie.ca, ראו בהרחבה על שיטות הרמב"ם והכוזרי בנושא בחירת ישראל וההבדל בין יהודים לגויים במאמר הזה (קראתי רק את הסיכום). בן עדריאלשיחה • ט' בחשוון ה'תשפ"ה 20:24, 9 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
@עמד שהבחירה באברהם אבינו וביהודים היא לא משהו שנעשה בגלל מעשיהם ובחירותיהם. איילשיחה 19:52, 9 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
תודה על התשובות. לא קראתי את המאמר אבל עיינתי בערך ויקיפדיה על ספר הכוזרי, והמשפט "וכל הנלווה אלינו מן האומות בפרט יגיעהו מן הטובה אשר ייטיב הבורא אלינו, אך לא יהיה שווה עמנו" גרם לי לתהות: מתי מושג שיוויון? ספציפית, אם לשיטתו גרים אינם נחשבים שווים ליהודים מלידה, מה קורה עם צאצאי הגרים? האם ה"עיניין האלוהי" נובט בהם עם לידתם או שגם הם נחשבים לא שווים ליהודים שהם יהודים מלידה? תודה ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 07:15, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
Pixie.ca שאלה מעניינת שאני לא יודע כל כך לענות עליה. יכול להיות שפי הכוזרי מי שהוא מזרע גרים בת אחר בת לא יוכל להתנבא לעולם, ויכול להיות שנישואין של גיורת וישראל או גר וישראלית מאפשרים את ירושת העניין האלוהי למרות שהאדם אינו זרע ישראל טהור. כפי שכתבתי לעיל נראה שלפי הכוזרי העניין האלוהי הוא לא עניין טבעי לגמרי, ובעבר הוא חל על בני אדם ספציפים שראוים לו גם בלי מעבר בירושה, כך שיכול להיות שגם למנגנון התורשתי שקיים כיום יש יוצאי דופן. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט' בחשוון ה'תשפ"ה • 15:21, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אם נתייחס להשקפה החב"דית, אליה התייחס @עמד, ראי מכתבו של הרבי כאן, במענה על השאלה: "איך הוא בגר שנתגייר, אם נשמתו נשארה כמו שהי' בגויותו" – "הנה חס ושלום לומר כן, כי פשיטא אשר נמשכה לו נשמה דקדושה, וזה גם כן אחד הפירושים בלשון רז"ל: "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי". וראה בהקדמת ספר הזהר דף י"ג סע"א וריש עמוד ב' במקור נשמת הגרים." אי״ש / שו״ת, ט' בחשוון ה'תשפ"ה ; 19:54, 9 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
@עמד: העניין התורשתי לא יכול להסביר את הבחירה באברהם. בפרק מ"ז בתניא, כתב הרבי הזקן: "שאברהם זכה לזה במעשיו והילוכו בקודש ממדרגה למדרגה, כמו שכתוב: "ויסע אברם הלוך ונסוע" וגו'. אבל אנחנו, ירושה ומתנה היא לנו."
להבנתי, גם בשיחת הרבי זצ"ל שהביא @שמיה רבה לא נאמר אחרת. מעשה הבחירה הייתה בשל צדקותו של אברהם, אבל מהות הבחירה היא הקשר עם ה' ללא תלות במעשים. אי״ש / שו״ת, ט' בחשוון ה'תשפ"ה ; 19:59, 9 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
יכול להיות שיש הבדל בין אברהם לשאר עם ישראל. להבנתי הנקודה היא לא אם מדובר בעניין תורשתי אלא האם זה תלוי בנשמה או במעשים. השאלה היא מה אתה כותב שאברהם נבחר בשל צדקותו - בגלל מעשי הצדקות שהוא עשה, או בגלל הסגולה שטבועה בנשמתו. הבחירה באברהם מוזכרת לפני כל המעשים הטובים שהוא עשה שבהם הוא הוציא לפועל את הסגולה שטמונה בו.
ובהתייחס למה שאייל כתב, בתור בוחן כליות ולב, הגיוני מאוד שאלוהים יבחר באברהם לא בגלל המעשים שהוא עשה אלא בגלל המעשים שהוא יכול לעשות. בורא העולם פשוט צריך נציגים משלו בעולם. לכן הוא בחר לתת לעם מסוים תכונות על טבעיות שיאפשרו לו לבצע את התפקיד הזה, וציווה אותו לבצע את התפקיד הזה. מה שנשאר לנו זה לבחור להיענות לקריאה ולקיים את המצוות, כי רק אנחנו יכולים לקיים אותן. יוצא שאם עם ישראל מבצע את תפקידו כראוי הוא זוכה לקרבת אלוהים גדולה, אבל אם הוא לא מבצע את תפקידו כראוי הוא גולה מארצו וזוכה לשנות סבל רבות, כך שהבחירה היא לא רק מתנה, אלא גם נטל כבד מנשוא. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט' בחשוון ה'תשפ"ה • 20:14, 9 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
עניין הבחירה מוסבר בחסידות חב"ד כעניין שהוא לא בגדרים של "טעם ודעת", בחירה היא תמיד בין שני דברים שווים בדיוק - אחרת זו לא בחירה. לגבי הווארט הספציפי הזה, הוא לקוח מלקו"ש חלק כה, ובסדרת אוצר ליקוטי שיחות עם עיונים יש ביאור מעניין על שיחה זו.
בעלי הידע בחב"דלחיים 2 sbl770 אבגד דוב מגדיאל קער א וועלט הצורב יאללה בלגן ידך-הגדושה שיע.ק השקפה MOSHE AMOZIGH איש הישראלי חב"דפדיה Йосеф Бен Меламед, מקווה שהסברתי את זה טוב, אם יש לכם מה להוסיף - בשמחה. שמיה רבהשיחה • ט' בחשוון ה'תשפ"ה • 20:21, 9 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
שמיה רבה אשמח לראות את אחד המקורות לזה. כי אם אני מבין נכון, גוי ויהודי הם שני דברים שונים לחלוטין הן בחב"ד והן בשאר השיטות. אז אולי הכוונה היא לבחירה לתת לעם ישראל תכונות על טבעיות ונפש אלוהית, שהיא בחירה בין שני דברים שווים בדיוק, כי באמת לפני נתינת הנשמה האלוהית אין הבדל בין יהודי לגוי. והשאלה הזו - למה דווקא אברהם נבחר שתינתן בו ובצאצאיו נפש אלוהית, היא באמת למעלה מטעם ודעת שלנו, ולא שאין לה טעם אלוקי, אלא פשוט אנחנו לא לא יכולים להשיג אותו. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט' בחשוון ה'תשפ"ה • 20:32, 9 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
ההבדל בין יהודי לגוי הוא רק ברובד הרוחני. בגשמיות, כל בני האדם שווים, בחסידות מוסבר בהרחבה שהקב"ה בחר בגופם של עם ישראל (זה גם מתעמת עם הגישה הנוצרית על ישראל שברוח).
לגבי מקור מדויק - אחפש מקור שמתעסק בזה ומסביר בבהירות, אבקש גם את בעלי הידע בחב"ד שתויגו לעיל לסייע בעדי. בברכה שמיה רבהשיחה • ט' בחשוון ה'תשפ"ה • 21:17, 9 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
בסופו של דבר הרובד הרוחני משפיע על הרובד הגשמי. אם אני מבין אותך נכון, אז זה בעצם כמו שכתבתי, שהבחירה היא לקשר את הגופים הגשמיים של עם ישראל, שאינם שונים מהגויים, לאידיאה הרוחנית העליונה של עם ישראל. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט' בחשוון ה'תשפ"ה • 21:54, 9 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
Tzafrir, לכאורה זו דוגמא נוספת לנטייה של נוסח שומרון 'לשפץ' ניסוחים כדי לתרץ קושיות ולהעלים בעיות. בן עדריאלשיחה • ז' בחשוון ה'תשפ"ה 13:57, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
שמיה רבה, יישר כח! כבר קדמו במה שכתבת המהר"ל בנצח ישראל פי"א. בן עדריאלשיחה • ז' בחשוון ה'תשפ"ה 13:57, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אכן. כעת ראיתי.
אגב, הוא מסביר את זה במתיקות ובשפה עשירה, כדאי לראות את זה בפנים (הקטע המתחיל במילים "ולהורות לך"). בברכה שמיה רבהשיחה • ז' בחשוון ה'תשפ"ה • 14:05, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
ענין הבחירה של הקב"ה בישראל/ישראל בקב"ה מובא במאמר ביום עשתי עשר תשל"א בהרחבה ● קער א וועלטשיחה • ט' בחשוון ה'תשפ"ה • 21:52, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

למי יש ערך בוויקיפדיה אנגלית?

[עריכת קוד מקור]

עבור ערך מסוים בדקתי אם יש ערך באנגלית לגארי ברנשטיין. יש המון אישים הנושאים את השם הזה. מצאתי:

  1. פרופסור לאסטרונומיה
  2. צלם
  3. פרופסור להנדסת חשמל
  4. רופא פנימי
  5. איש קרדיו
  6. עורך דין
  7. פרופסור למנהל עסקים

ויש עוד ועוד אבל רק אחד מהם זכה לערך בוויקיפדיה אנגלית - נסו לנחש, לפני שתבדוקו, מי מהם הזוכה. בברכה. ליששיחה 09:07, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

איש רדיו... איילשיחה 10:58, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
הצלם. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ז' בחשוון ה'תשפ"ה • 13:02, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מנהל עסקים, הייתי מהמר. אבל בוויקיפדיה האנגלית יש תופעה מעניינת - מבין הגבוליים, ככל שהאיש פחות חשוב כך יש סיכוי גדול יותר שהערך יישאר (כי אף אחד לא ישים אליו לב). ביקורתשיחה 15:30, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מי שבינהם אנטי-ישראלי או אנטישמי. בפורטל החדשות שלהם (אנ') נכתב (ושונה בהמשך) "בזמן המשחק אוהדי מכבי תל אביב תלשו דגלי פלסטין מבניינים, תקפו נהג מונית וצעקו סיסמאות גזעניות. לאחר המשחק, אוהדי מכבי ת"א מותקפים על ידי מקומיים, מה שגרם לפחות 60 מעצרים ומספר פציעות"...עדכון: הם כנראה ספגו ביקורת גדולה ושינו את הגרסה הישנה המזעזעת אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 18:26, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אגב, העיתונות בישראל מתעלמת לחלוטין מהדבר הזה. כשהיא מנסה לדווח, היא מושתקת. מדובר על כמה עשרות (אני ראיתי דיווח על כשישים) אוהדי מכבי השתתפו במעשים גזעניים מכוערים. לא מדובר על הצדקה להתפרעויות שהגיעו מאוחר יותר נגד אוהדי מכבי. מדובר על קומץ אוהדים (סדר גודל של אחוז אחד מאוהדי מכבי שהגיעו מישראל למשחק). ועדיין, זה מעשה שראוי לגינוי. זה מעשה שאוהדי מכבי תל אביב והנהלת מכבי תל אביב צריכים להתנער ממנו.
ניחוש חסר בסיס שלי: דווקא בהנחה שההתפרעות הזו לא קשורה למעשי אוהדי מכבי, אני מנחש שהמעשים הללו לא היו הפעם הראשונה שאותו קומץ מאוהדי מכבי התפרע בצורה כל כך מכוערת. בארץ משום מה התרגלנו להתנהגות כזו ואנחנו סותמים את האף. שכחנו שבשאר העולם התנהגות כזו לא מקובלת.
ושוב: גם אם התנהגות כזו קיימת, זה לא מצדיק את התנפלות הגזענית, האלימה והמכוערת הרבה יותר על אוהדי מכבי. Tzafrirשיחה 22:47, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
זו הסתרה מטעמים אחרים (לא של אג'נדה)- בשל לחץ ציבור (ורייטינג), וחשש שיתנפלו עליהם ויאשימו אותם שהם מצדיקים את המחבלים . לכן גם חוששים לדווח על נפגעים פלסטינים בשל פעילות מלחמתית. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 00:01, 9 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אני מהמרת על עורך הדין. תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 18:26, 8 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
דיברתי הערב עם גיסתי, שאחיה ומשפחתו חיים באמסטרדם עשרות שנים, והיא סיפרה י מפיו, שהייתה תגרה ביציאה מן האצטדיון בין אוהדי מכבי לפרו-פלסטינים. כשסיפרתי לה על עדויות של כמה וכמה ישראלים, שסיפרו איך ליד האצטדיון היו שוטרים רבים ולא קרה דבר, אבל כשירדו מן הרכבת, בתחנות שונות, הותקפו באלימות קשה על ידי מוסלמים שחיכו בכל התחנות, השתוממה. היא לא שמעה את החדשות וקיבלה כאמת את מה שאחיה קיבל מן החדשות הערוכות יפה בהולנד - תגרה רגילה בין אוהדי שתי הקבוצות, רק שאחת מהן הייתה ישראלית והשנייה מוסלמית. קורה... שלומית קדםשיחה 01:14, 9 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אני לא ממש מאמין לנרטיב הזה. עקבתי אחרי אתרי החדשות בהולנד מאז הארועים. היה נראה לי שבהתחלה הם היו מאוד זהירים, ובעיקר הדגישו את התגובות בישראל והכוונה לשלוח מטוסי חילוץ. אחרי שגורמים הולנדיים רשמיים גינו את האלימות וקראו לה אנטישמית, הדיווחים הפכו להרבה יותר חדים. עכשיו כשאני מסתכל, הכותרת הראשית באתר של הטלגרף ההולנדי (העיתון בעל התפוצה הרחבה ביותר) מתארת מה שקרה כ"ציד יהודים" שתוכנן מראש בטלגרם, והסיפור עצמו הוא כותרת ראשית בכל האתרים (יכול להיות שזה שונה למי שנמצא בהולנד עצמה – לא השתמשתי ב-VPN – אבל אני מנחש שלא). וגם: את מי שזה מעניין, הנה סיקור בטלגרף ההולנדי לגבי הסיקור בתקשורת הישראלית (אפשר לעקוף חומת תשלום). פוליתיאורישיחה 03:35, 9 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

אברהם אמיר ז"ל

[עריכת קוד מקור]
אברהם אמיר במשרדו

בצער רב אני מודיע על פטירתו של אברהם אמיר ז"ל. אברהם היה עורך דין במקצועו, תושב עפולה, והצטרף לכותבי ויקיפדיה העברית בשנתה הראשונה, במאי 2004. מאז ועד למחלתו בשנת 2022 כתב מאות (אולי אלפי) ערכים בקשת רחבה של נושאים, בהם היסטוריה של ארץ ישראל במאה ה-20, מלחמת העולם השנייה, עפולה עירו, ספרות בלשית, רציחות פוליטיות ועוד. את כל זה עשה בנועם הליכות למופת. במסגרת מיזם "אלף מילים" הדריך שני טיולים בעפולה, שבה נולד ובה חי, ואף הוכתר כיקיר העיר. חבל על דאבדין ולא משתכחין. יהא זכרו ברוך.
הלווייתו תתקיים היום, יום ראשון, בשעה שתיים בצהריים בעפולה. יושבים שבעה בבית המשפחה ברחוב השקנאי 17 בעפולה. דוד שישיחה 05:39, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

עצוב מאוד. תנחומים למשפחתו. תרומתו לוויקיפדיה הייתה אדירה. בזמנו פורסמה הכתבה: אתר למנויים בלבד עופר אדרת, איש עם ערכים: ההיסטוריון החובב אברהם אמיר הוא זקן הוויקיפדים הישראלים, באתר הארץ, 5 באפריל 2015. למרבה הצער צריך לעדכן את הדף הכי עצוב בוויקיפדיה: ויקיפדיה:ויקיפדים שהלכו לעולמם. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 07:50, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
תנחומי הכנים למשפחת אמיר. זכיתי לדבר עם אברהם ועם בנו גל בעבר מספר פעמים, ונהניתי מאוד מהקשר איתם שהלך ודעך עם השנים (לצערי). ‫84.110.114.2708:05, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
תודה דוד על הדיווח בכיכר העיר. אחד העורכים הנחמדים ביותר שערבו בוויקיפדיה העברית. ביקשתי ממנו בקשות לערכים שונים והוא נענה. הכי חשוב בעיני היה הערך על הספינה קוריתיה, בה עלו הורי לארץ ישראל בשנת 1947. פגשתי אותו פעמים רבות באירועים שונים של הוויקיפדיה, וגם בעפולה. יהא זכרו ברוך. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 08:14, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
יהא זיכרו ברוך. שנילישיחה 08:55, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אבדה אמיתית של אדם אמיתי. תנחומי למשפחתו ולמוקיריו. בברכה. ליששיחה 09:42, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אכן, עורך ותיק, מוכשר ואחראי, ואיש נעים הליכות. תרומתו לוויקיפדיה הייתה גדולה ורבה. אני משתתפת בצער האבלים על לכתו, בני משפחה ומקורבים.שלומית קדםשיחה 10:30, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
יהי זכרו ברוך! תרם רבות לוויקיפדיה, ולא רק. תנחומים למשפחה. ‏עמיחישיחה 11:24, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
בוקר עגום. רב כשרון וויקיפד אמיתי. חביב ומסביר פנים, ענייני ואנציקלופדיסט לכל דבר. יהי זכרו ברוך. מורשתו (674 ערכים לפי הרשימה הזו, רבים מהם מקוריים למיטב זכרוני ועוד הרחבות רבות לערכים קיימים) קנין נצח לשוחרי ידע. ביקורתשיחה 11:49, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אכן, אבדה גדולה. נעים הליכות, אנציקלופדיסט שתרם רבות. תנחומי למשפחתו. אביהושיחה 🎗 18:29, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אחד האנשים הכי ידענים מצד אחד, ונחמדים מצד שני, שיצא לי להכיר פה. כולנו זכינו. emanשיחה 19:49, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
קראתי עכשיו את ההודעה ואני בהלם. אומנם לא הכרתי את אברהם אבל יצא לי להיחשף לכמה מהערכים שכתב והרחיב, ופשוט התרשמתי מהידע העצום שהם הקיפו. אני חושב שבאיזה שהוא מקום אברהם השפיע על הכתיבה שלי בוויקיפדיה ואני חייב לו על כך הרבה. באפריל האחרון הוא חגג 82 אז שלחתי לו הודעת ברכה בדף השיחה. על אף שידעתי שהוא כבר לא פעיל עדיין קיוויתי שיראה שעדיין זוכרים אותו. אני בוודאי אזכור אותו כוויקיפד חרוץ ושקדן שאהב מאוד את ההיסטוריה של ארצנו ומדינתנו. אני משתתף בצערה של המשפחה. איש ענק ונדיר. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:44, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
יהי זכרו ברוך עידו כהן 🎗️ דברו איתי 🎗️ י' בחשוון ה'תשפ"ה 🎗️ 22:47, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
היה בנאדם וויקיפד מהטובים ביותר. יהי זכרו ברוך. יורי - שיחה 22:54, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
ברוך דיין האמת. חרה לי מאוד לשמוע על פטירתו, שכן אברהם אמיר היה עורך פורה ביותר ונהניתי לקרוא רבים מערכיו, ובכלל אלה ישראל בר. תנחומיי למשפחה. נר נשמה כובש המלפפוניםשיחה 22:58, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מעדכן שבעקבות הידיעה על מותו שיפצתי שוב את הערך ישראל בר שאברהם הרחיב. מקווה שזו מחווה מספיק מכובדת בשביל לכבד את זכרו. יודוקוליסהמכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:56, 10 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מאוד עצוב, איבדנו ויקיפד ואדם יקר! רעייתי ואני פגשנו אותו כמה פעמים במפגשי ויקימדיה ותמיד שמחנו לראותו. שולחים את תנחומנו למשפחה. ‏Ovedcשיחה 06:50, 11 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
עצוב מאד. אדם מקסים שתרם רבות וארגן סיור יוצא מן בכלל בעפולה עירו. יהי זכרו ברוך🥲 Anatbc1שיחה 06:58, 11 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
נתקלתי בכמה מערכיו המרשימים, אשר הוסיפו למיזם הרבה כבוד. תנחומי למשפחה, יהי זכרו ברוך 🕊️ בר 👻 שיחה 15:55, 11 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
יהי זכרו ברוך. מעמודי התווך של ויקיפדיה במשך עשרות שנים. תנחומים לגל ולמשפחה. Noonשיחה 13:49, 11 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

הייתי אתמול בהלוויה של אברהם אמיר שהתקיימה בעפולה. גל קורא את התגובות כאן, זה חשוב למשפחה. אשתו רבקה שספדה לו, הזכירה בהספד את תרומתו לוויקיפדיה העברית. רבקה התלוותה לבעלה בכל אירוע של הוויקיפדים שהוא השתתף בו. יהא זכרו ברוך. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 11:14, 11 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

יהי זכרו ברוך ויקיפדים שהלכו לעולמם ארז האורזשיחה 🎗 14:43, 11 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
יהי זכרו ברוךויקיפדים שהלכו לעולמם ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 15:12, 11 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
עצוב מאוד לשמוע. אברהם אמיר היה מוותיקי הוויקיפדים ותרם ערכים רבים ומעולים בנושאים רבים - בעיקר בהיסטוריה של ישראל והיישוב היהודי, והיה אדם נחמד ומסביר פנים, וידען גדול. תנחומי למשפחה. יהי זכרו ברוך. ויקיפדים שהלכו לעולמםד"ר MathKnight (שיחה) 18:11, 11 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
יהי זכרו ברוך. ויקיפדים שהלכו לעולמם תנחומים למשפחה. מי-נהרשיחה 01:51, 12 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
יהי זכרו ברוך פיטר פן - שיחה 02:01, 12 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
ברוך דיין האמת ‏DGtal‏ - שיחה 09:18, 12 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
ברוך דיין האמת. על אף שרבים כבר כתבו, אברהם היה מזקני ויקיפדיה וחכמיה, ידען ובקיא בתחומים רבים, כותב בעל חוש מופתי לשפה העברית, שהשרה אווירה נינוחה ושקולה בדיונים. חבל על דאבדין. תנחומים לגל-הוא-אלמוג ולשאר בני המשפחה. עוזי ו.שיחה 23:05, 12 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
יהי זיכרו ברוך. תנחומים לגל ולמשפחה shoshie8שיחה • י"ב בחשוון ה'תשפ"ה • 11:21, 13 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

אברהם אמיר היה אחד מותיקי התורמים לויקיפדיה ובמשך שנים כתב מאות ערכים בנושאים הקשורים בעיקר לארץ ישראל ולהיסטוריה. זכיתי לקרוא את הערכים פרי המקלדת שלו כאשר הם היו מועמדים להיות ערכים מומלצים ובעקבות זאת זכיתי להתוודע להיקף ועושר התרומה לויקיפדיה, לעומק הידע ותשומת הלב לכתיבה. חבל על דאבדין ולא משתכחין. נטעדישיחה 20:49, 22 בנובמבר 2024 (IST) נטעדישיחה 20:49, 22 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

עצוב מאוד. ראיתי רק עכשיו. יהיה זכרו ברוך. רמי (Aizenr)שיחה 03:52, 23 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
כבר מזמן לא ביקרתי בדף ועל כן רק עכשיו ראיתי. תורם מכובד למיזם. חבל על דאבדין. יהי זכרו ברוך! נר נשמה

מכתב פתוח לקרן ויקימדיה בנושא חשיפת פרטים אישיים של משתמשים

[עריכת קוד מקור]

היי. בהמשך ל-#קרן ויקימדיה הסירה ערך באנגלית לאחר דרישת הצנזורה בהודו ישנה עכשיו הפנייה הזאת, למקרה שזה יעניין מישהו: en:Wikipedia:2024 open letter to the Wikimedia Foundation. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:57, 11 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

תודה, חתמתי ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 15:18, 11 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

הנצחת עורכי ויקיפדיה

[עריכת קוד מקור]

בהשראת השם אמיר (צַמֶּרֶת, הָעֲנָפִים הָעֶלְיוֹנִים בָּעֵץ.) ועל יסוד הרעיון של הגזע והעלים. נזכרתי בישיבות ובתי כנסת שיש בהם קיר עליו עץ ועל העץ עלי זהב ובכל עלה מזהב חקוק שם של אדם לזיכרון. שמא יש מקום שיהיה דף של הקהילה ועליו עץ ובעץ עלי זהב עם שמות הויקיפדים שאנו מבקשים לזכור לשם עולם אשר לא יכרת. מי-נהרשיחה 01:54, 12 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

ישנו הדף ויקיפדיה:ויקיפדים שהלכו לעולמם. דוד שישיחה 05:23, 12 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
רעיון יפה. אפשר לקחת אותו כהצעה לשיפור הדף הנוכחי. צריך רק למצוא מישהו שיודע לעצב גרפיקה נחמדה בפורמט SVG, ויהיה אפשר להכניס אליה קישורים - בדף המקביל בויקיאנגלית יש למשל תתי-דפים מיוחדים לויקיפדים שהלכו לעולמם בשנה מסוימת. אפשר אולי לפתוח דף נפרד עבור כל ויקיפד. TheStrikerשיחה 12:50, 12 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
תודה דוד זה נכון אבל אם אני מבין נכון שמה מוזכרים ויקיפדים שמוצגים באופן מכובד עם תמונה ומידע אישי וחברים כותבים וכד'. וזה טוב ויפה. אבל לא לכולם יהיה אפשרות להציג תמונה וחברים כותבים וכו... ועדיין ניתן להציגם ככוכב מנצנץ ברקיע הויקיפדי. לא במקום אלא בנוסף. כלמר העץ הוא מצג כללי עם שמות. והדף הוא חשוב גם כן. כך לענ"ד.
בשולי הדברים אעיר שלעניות דעתי השימוש במסדרת שחורה טובה ונכונה בעת ההודעה על הפטירה ימי השבעה או השנה. אבל לזיכרון עולם זה לטעמי מורבידי מדי. ודווקא טוב היה שבהשארת הדף לדורות שיהיה מסגרת אחרת. אנו קוראים לבית הקברות בית החיים. אבל זו רק דעתי. תודה על ההקשבה. מי-נהרשיחה 13:34, 12 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

גבורת הגננות

[עריכת קוד מקור]
עובדי עיריית נשר וכוחות הביטחון ליד גן הילדים בנשר שנפגע על ידי כטב"ם מתאבד
ישראלישראל ליאור אל-חי, יואב זיתון, ליאור בן ארי, כטב"ם שהיה במעקב התפוצץ בגן ילדים בנשר - בלי אזעקה: "הגננת והצוות הצילו חיים", באתר ynet, 12 בנובמבר 2024

כטב"ם מתאבד ששיגר חזבאללה התפוצץ בגן ילדים בנשר. למרות שלא נשמעה אזעקת טילים החליטו הגננות - ששמעו אזעקות והדי פיצוצים במרחב חיפה - להכניס את כל הילדים לממ"ד, רגעים ספורים לפני פגיעת הכטב"ם, ובכך הצילו את חייהם. הגננות הפגינו תושייה ובזכות הגדלת הראש שלהן הצילו חיים רבים. גיבורות אמיתיות. – ד"ר MathKnight (שיחה) 17:30, 12 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

@MathKnight ראיתי את הכתבה. יש שם תמונה שמפספסת את גן הילדים. גן הילדים הוא ליד אחותי צמוד למרכז אדמס המיועד לקהילת יוצאי אתיופיה, והיא שמעה את הבום האדיר. קרוב לשם גם נמצא בית ספר יסודי גלילות, ואחותי שמעה את הילדים בבית הספר צורחים בבהלה. נסעתי לשם אחר הצהריים כדי לתעד את המקום והעליתי סרטון לערוץ יו טיוב שלי. כטב"ם בגן ילדים בנשר, מרכז אדמס ליהודי אתיופיה, גן רוסלן, בית הקברות של בלד א-שייח' ותל חנן 12/11/24. היה היום נס גדול בנשר. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 21:44, 12 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
במקום אחר הערתי: "זה לא נס, זו גננת חכמה, שהבינה דבר מתוך דבר וקיבלה החלטה נכונה. שום נס לא היה כאן", ועל כך ענתה לי חנה: "הנס הוא שהייתה בגן גננת חכמה". דוד שישיחה 07:05, 13 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
התבדחתי כמובן. מבחינתי לא אכפת לי למי מייחסים את הנס. העיקר שהוא אירע. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 16:02, 13 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

מחקר מקורי או יישום מעשי, ויקיפדיה מביאה לשינוי אמיתי.

[עריכת קוד מקור]

הממלכה של אנקלבה היא מיקרו מדינה שנוסדה על רצועת קרקע קטנה, שטח הפקר, על הגבול בין קרואטיה לסלובניה. על פי הערך בויקפידיה האנגלית, (Brezovica pri Metliki) מיסד הממלכה שגודלה כ 100 מטרים רבועים, הוא תייר פולני שקרא בויקיפדיה את הערך טרה נוליוס (ארץ ללא בעלים) ובו מידע על כך שאין מדינה הטוענת לבעלות על פיסת אדמה זו. הוא ניצל את ההזדמנות והמידע והכריז על עצמו כמלך הטריטוריה הזעירה. הוא כתב חוקה, הקים ממשלה ואימץ את המטבע דוז'קוין כמטבע רשמי. נכון למאי 2015 נרשמו 130 אזרחים של הממלכה שגודלה הוא כשל דירת מגורים ממוצעת. [1]

נטעדישיחה 19:39, 12 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

קל לעשות את השטויות האלה באירופה, בו נראה אותו עושה את זה במשולש חלאיב. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:45, 13 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אני מניח שהתכוונת לביר טוויל, ולפי הערך הזה, מישהו כבר ניסה לעשות את זה. יש לנו ערך על מדינות לכאורה, שבו מוזכרת ליברלנד, על הגבול בין קרואטיה וסרביה. הערך האנגלי מפרט יותר ומזכיר ששתי המדינות השכנות מונעות ניסיונות גישה לשטח מצד אנשים שמתיימרים להיות קשורים למדינה לכאורה. בוויקיפדיה האנגלית הדף w:Enclava הוא הפניה לערך על הפולני האמור, והערך מספר שבשנת 2017 יושב הסכסוך בין קרואטיה לסלובניה והפולני עבר לחפש סכסוכי גבול אחרים. Tzafrirשיחה 18:35, 13 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

מבט אל פעילות ויקימדיה ישראל

[עריכת קוד מקור]
Wikimedia Israel - Newsletter Preview - 09-10-2024

שלום לחברי הקהילה, הנכם מוזמנים לקרוא ולהתעדכן בפעילות ויקימדיה ישראל בחודשים האחרונים באמצעות הניוזלטר, בו תמצאו מידע על קורסי עריכה חדשים, שיתופי פעולה, תחרויות והזדמנויות נוספות לקחת חלק בקידום הידע החופשי בישראל.

https://mailchi.mp/wikimedia/y1lxgq1nat-9163006


AndreFrank-WMILשיחה 21:09, 12 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

דלפק היעץ של ארכיון יד טבנקין

[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:מזנון#דלפק היעץ של ארכיון יד טבנקין

שינוי בנסיבות

[עריכת קוד מקור]

אני רגיל להשתמש בביטוי "שינוי בנסיבות" בהצבעות שחזור ערכים. אי אפשר לשחזר ערך שנמחק אם לא חל שינוי מהותי בנסיבות.

והנה שיקולים דומים זולגים מוויקיפדיה החוצה (לא באמת), בכותרות כתוב: ביהמ"ש סירב לבקשת נתניהו לדחות את עדותו: "לא שוכנענו כי חל שינוי מהותי בנסיבות". — ‏גבי(שיחה | תרומות) 13:47, 13 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

בוודאי שלא חל שינוי מהותי. אפשר להעביר את הישיבה לחדר מוגן בבית המשפט. נתניהו כל הזמן מחפש תירוצים למה לא להמשיך במשפט. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 16:09, 13 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
בבית המשפט המחוזי בירושלים אין מרחב מוגן תקני העומד בהוראות פיקוד העורף. דגש - שיחה 01:35, 14 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אז מה? יש עוד מבנים בירושלים. בית המשפט העליון הוא מבנה חדש. בטוח שיש שם מרחב מוגן תקני. אפשר להעביר לשם. נתניהו טען כל הזמן שהוא לא צריך להתפטר כי המשפט לא יפריע לו לנהל האת המדינה, שזאת הייתה טענה ממש לא רצינית. בית המשפט העליון נתן לו קרדיט על הצהרתו, ואישר לו להמשיך. ומאז הוא עושה כל דבר כדי להפריע להתנהלות המשפט נגדו. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 17:37, 14 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מבלי להתייחס לדיון החיצוני אציין בהקשר של המיזם שההיגד: "אי אפשר לשחזר ערך שנמחק אם לא חל שינוי נסיבות מהותי" איננו נכון. בנוסף לכך למעשה ההיגד עצמו במיזם משמש במספר צורות שונות של משמעות תלוי בהקשרו בשלב הדיון בו הוא נאמר. מי-נהרשיחה 01:24, 14 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

כתיבה ל"טילדה הרביעית"

[עריכת קוד מקור]

מעוניינים לכתוב לגיליון הבא של הטילדה הרביעית? מוזמנים לפנות אליי במייל.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 21:17, 13 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

בבקשה

[עריכת קוד מקור]

אני בחונכות מנדטורית כבר חצי שנה, והחונך שלי גארפילד אינו זמין, מישהו יכול לעזור לי בבקשה?🙏 אני כבר מחפש מישהו אחר שיעזור לי המון זמן ומרגיש תקוע מפני שאין כמעט לכל מי שביקשתי מן פנוי. בבקשה 🙏 Eran D - שיחה 20:43, 14 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

רעיון לפרשת וירא

[עריכת קוד מקור]

בפרשתנו (ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק ל"ג) נאמר על אברהם אבינו "וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵ־ל עוֹלָם", התלמוד (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י', עמוד א') כותב על כך "אל תקרי ויקרא אלא ויקריא, מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב, כיצד לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו, אמר להם ‘וכי משלי אכלתם?! משל אלקי עולם אכלתם' הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם". המדרש (מדרש רבה בראשית מט, ד) מוסיף כי אלו שלא רצו לברך לאחר אכילתם, תבע מהם אברהם תשלום מופרז על סעודתם ומשנוכחו בלחצו של אברהם אמרו "ברוך אל עולם שאכלנו משלו".

לכאורה תמוה – מהי התועלת באמירת אותם אורחים בפיהם "ברוך אל עולם" בשעה שאמירה זו היא מן השפה ולחוץ ורק כדי להיפטר מתשלום מופרז? ואיך ייתכן לומר על כזו אמירה חלולה וריקה מתוכן "ויקריא"? יש עניין של כפייה על המצוות, אבל זה רק ביהודים (ראו כפייה על המצוות#היבטים מחשבתיים), אולם אורחיו של אברהם אבינו היו בני נח שבהם אין דין של כפייה על המצוות.

הביאור בזה – ישנם מקרים שבהם האדם, מחמת גאוותו ושקיעותו בגשמיות ובתאוות לא מסוגל ללכת בדרך הטוב, לחוש את הזולת ולקיים מצוות, שכן גופו עטוי בכמעין "קליפה" של ישות וגאווה המסתירה ומעלימה את רצונו בקיום המצוות ובעשיית הטוב. במקרים כאלו יש "לשבור" את הקליפה הזו ובאמצעות כך יתגלה באותו אדם הפנימיות המוסתרת שלו – הרצון בטוב. שבירת הקליפה הזו נעשית באמצעות "הכאה" כלומר נזיפה או הפעלת לחץ שעל ידם גופו של הננזף מושפל מגאוותו וגסותו וממילא מתגלית פנימיותו הרוצה בטוב. אולם ישנם מצבים בהם האדם כל כך שקוע בתאוותו ובגאוותו, עד כדי כך שאפילו בפנימיותו אינו רוצה בטוב, במקרים כאלו ישנה תועלת ב"הכאה" כשלעצמה, אף אם אינה מגלה את הטוב הפנימי שבו, שכן על ידי שבירת הגאווה, האדם מגיע למצב של יכולת לבחור וליצור לעצמו עולם פנימי של טוב. כפייה מהסוג השני קיימת גם אצל בני נח, שכן גם אם חסרים הם בפנימיותם את המעלה של "גומלי חסדים", השבירה מעוררת בהם יכולת להפוך לגומלי חסדים.

בזה אפשר להסביר את הסיפור על רבי אלעזר (תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ', עמוד א') ש"היה רוכב על החמור ומטייל על שפת נהר… נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר… אמר לו ריקה כמה מכוער אותו האיש… אמר לו לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית". על מעשה זה ישנן מספר קושיות, א. וכי לא ידע רבי אלעזר שגוף האדם הוא יצירה אלוקית ואין לאדם בחירה על מראהו? ב. הייתכן שאדם צדיק כרבי אלעזר ידבר בצורה כל כך לא מכבדת ליהודי? ההסבר בסיפור הוא – רבי אלעזר ראה שאותו אדם "מכוער" לא במראהו החיצוני כי אם בפנימיותו, במדותיו ובהתנהגותו, ולכן הוכיח אותו רבי אלעזר בצורה כזו, כתוצאה מכך "נשברה" גאוותו של אותו אדם ומיד הגיע להכרה שאין הוא מנותק מהקב"ה אלא הוא מרגיש בעצמו שהוא כלי ביד "אומן שעשאני" – הקב"ה.

לפי זה אפשר גם להסביר את התנהגותו של אברהם אבינו, כשראה את אורחיו מסרבים להודות לה', הבין כי זה מחמת גאוותם וחומריותם, ולכן, אחרי שהכניע את גאוותם באמצעות דרישת תשלום מופרז, ממילא נפתחו עיניהם לראות את מציאות הבורא ולהודות לה', הכרה זו היא הכרה אמיתית בבורא ולא מן השפה ולחוץ, ומובן מדוע נאמר על כך "ויקריא". ומעשה אבות סימן לבנים; מהנהגתו של אברהם נלמד כי גם כאשר יהודי עושה מעשה טוב או מקיים מצווה באופן שנראה שזה רק מן השפה ולחוץ, או מחמת אי־נעימות, אין לזלזל בזה, ויש ערך לקיום המצוות גם בצורה כזו.

לדעתי, הלקח הוא – כשאדם שקוע בעצמו, הוא לא מסוגל לראות את הזולת, לפעמים צריך "לנער" אותו (כמובן בדרכי נעם) ולהוציא אותו מהבועה שלו כדי שיוכל לראות את הזולת ולהכיר בו.

אמ;לק ש. מה התועלת בכפייה על הודאה לה'? ת. הכפייה עצמה גורמת לכך שההודאה לה' תהיה אמיתית ומעומק הלב. שבת שלום! שמיה רבהשיחה • י"ד בחשוון ה'תשפ"ה • 00:21, 15 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

רעיון יפה, אבל ההדבקה המאולצת על הסיפור עם ר' אלעזר מזעזעת ממש. אגדות חז"ל הן לא פלסטלינה שאפשר לעשות איתה מה שרוצים, אבל אם כבר עושים זאת - לפחות שתצא תוצאה מוצלחת. שבת שלום. שמש מרפאשיחה 00:47, 15 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
רבי מנחם מנדל שניאורסון, לקוטי שיחות טו (בראשית), באתר היברובוקס. שמיה רבהשיחה • י"ד בחשוון ה'תשפ"ה • 00:56, 15 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
הפירושים האחרים על הסיפור עם ר' אליעזר מוזרים לא פחות או שמוציאים אותו טיפש. איילשיחה 21:06, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
יש גם את האפשרות לפרש את הסיפור כפשוטו, כפי שעושים רוב המפרשים. המסר של הגמרא הוא ברור מאד - גם אנשים גדולים יכולים לטעות (מסר שמשתקף גם ברבים מסיפורי המקרא), והחכמה היא לדעת לתקן את הטעות. אין לי בעיה עם פירושים דרשניים, אבל הפירוש הנ"ל בא לפתור בעיות כביכול אבל יצר בעיות הרבה יותר קשות בטקסט גם לשיטתו - איך בדיוק מיישבים את זה במילים ”לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית”? ואיך זה מתיישב עם המשך הסיפור, שלפיו ר' אליעזר הכיר בחטאו ופייס אותו במעמד כל אנשי העיר? שמש מרפאשיחה 23:11, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
ראה הערה 23* בקישור שנתתי לך. הטעות של ר' אלעזר הייתה שאע"פ שאותו אדם היה במצב ירוד, הוא לא היה במצב כ"כ גרוע כמו שחשב – מצב של "כיעור", ולראיה - הוא הכיר מיד שהוא "כלי" ביד בעל הבירה־"אומן שעשאני", ולכן ה"שבירה" של ר' אלעזר הייתה מיותרת. שמיה רבהשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה • 00:40, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אז מסתבר שכפייה דתית היא רעיון ישן, ואנשים רואים בוא מופת גם בימינו. אסף השני - לדף הסיכה. 22:22, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מסתבר גם שלקחת כסף על אוכל זה רעיון ישן, ואנשים רואים בזה מופת גם בימינו ופותחים מסעדות ודוכני מזון. שמיה רבהשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה • 22:26, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מסתבר שלתת אוכל בחינם לאורחים ושבים היא כפייה דתית, מה שמסביר למה יש אנשים שחושבים שבערך כל מה שאדם דתי עושה במרחב הציבורי הוא כפייה דתית. שמש מרפאשיחה 23:02, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
דרישת מחיר מופרז על אוכל היא לא בדיוק אוכל בחינם. אסף השני - לדף הסיכה. 06:54, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
הרעיון שרואים בו מופת הוא לדרוש מחיר מופרז על האוכל ממי שאינו מוכן להודות למי שנתן לו את האוכל (במקרה הזה אלוקים), מה שיגרום לו להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמו. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה • 14:46, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
וזה רעיון נחמד למי שמאמין באלוהים, וכפייה דתית למי שאינו מאמין בו. אסף השני - לדף הסיכה. 19:10, 19 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
התכוונת "למי שאינו מאמין בו ויש לו פרשנות מעניינת למושג 'כפייה דתית'". שמש מרפאשיחה 23:11, 19 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
המממ. דרישה מאדם לא דתי לביצוע אקט דתי והטלת סנקציה אם לא יבוצע. מי התמהוני שיפרש את זה ככפייה דתית. אסף השני - לדף הסיכה. 19:10, 20 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

באיחור קל, הנה עוד רעיון לפרשת וירא: אתר למנויים בלבד ב. מיכאל, עקידת יצחק: כישלון מביש של אברהם, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2024. דוד שישיחה 07:55, 17 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

בשל ברבורי שכל לא צריך לטרוח עד הארץ, אין לי מושג איך הוא לא מתפדח להוציא את המילים האלו מעטו, אינפנטילי ומגוחך. איילשיחה 08:11, 17 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
על זה כבר אמר דניאל "יהב חכמתא לחכימין". כל עוד הטפשים מכירים את מקומם זה בסדר, אבל אם הטפשים חשים חכמים, אנו בבעיה. הייתי מציע שלפחות יקרא את חיל ורעדה של סרן קירקגור לפני שהוא כותב הבלים. שמש מרפאשיחה 21:44, 17 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

הצדעה לגולני

[עריכת קוד מקור]

אני חש צורך להצדיע לחטיבה לוחמת, שרבים מדי מחייליה נפלו במלחמה. נפילתם של חיילי גדוד 51 (שהיה לי הכבוד לשרת בו זמן מה בצעירותי) מדגימה פעם נוספת את המחיר האכזר של המלחמה והצורך בחיילים נוספים, שיחליפו את הנופלים ואת הנפגעים קשה . אני מתבייש עבור אותם בחורים בריאים, שמשתמטים מלקיחת חלק בהגנת המולדת, איך הם חיים עם עצמם? בברכה. ליששיחה 10:28, 15 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

כל הכבוד ללוחמי ומפקדי חטיבת גולני במלחמת חרבות ברזל, וגם למעדכנים של הערך. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 12:18, 15 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מצדיע. איילשיחה 14:05, 15 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
גם אני. הנחישות של חיילי החטיבה להמשיך לעמוד בחזית המלחמה למרות האבדות הקשות מעוררת השראה וגורמת לרצות גם להשתייך לדבר המיוחד הזה. בנוגע לשאלה על המשתמטים, אני מניח שרובם מחשיבים את עצמם כתומכי לחימה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ד בחשוון ה'תשפ"ה • 14:06, 15 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
ההקרבה של חטיבת גולני היא עצומה. גיבורי הדור הזה, הם סמל של עוז, נחישות ואהבת העם והארץ. בר 👻 שיחה 15:04, 15 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
תומכי לחימה הם אנשים שפועלים בשטח ולא פעם מסכנים את עצמם. אמירת תהילים ושינון פסוקים איננה תומכת בשום דבר מלבד באברכים ובראשי הישיבות שלהם. אני מצטרפת לדברי קודמי בהערכה העצומה לחיילי גולני והלוואי שימעטו הפגיעות בהם.שלומית קדםשיחה 20:29, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אני לא מסכים איתם, אבל על פי הנרטיב שלהם – הם חשובים לא פחות מהקצין באמ"ץ שמתכנן את המבצע או החייל באמ"ן שאוסף מודיעין. שיפוץ-ניקשיחה 09:56, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
קצין מבצעים המתכנן מבצע חייב להיות בעל ניסיון קרבי ולשם התכנון עליו גם לצאת לשטח. גם חיילי מודיעין יוצאים אל השטח ולעתים אפילו מעבר לקווי האויב. זו חוצפה למתנדנדים בבית הכנסת להשוות עצמם לקציני מבצעים או חיילי מודיעין. בברכה. ליששיחה 10:41, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
כפי שכבר אמרתי, אני לא מסכים איתם ואין זה הגון לתת לי לייצג נרטיב שאני לא מסכים איתו. טענותיך נכונות חלקית. יש קמ"נים גדודיים או אפילו חטיבתיים – הם באמת נמצאים בשטח. יש את מערך המבצעים המיוחדים שגם הם נמצאים בשטח. אבל הקצינים בגלילות מעולם לא ראו שטח ולא הסתכנו. התרומה שלהם למלחמה חשובה מאוד, אבל אין להם סכנה כלל. קצין המבצעים – כנ"ל. יש קמב"צים שנמצאים בשטח, אבל יש קמב"צים שהשטח היחיד שהם ראו זה תמונות לווין. אלה כמו אלה עוזרים עזרה רבה ללחימה, אבל יש קמב"צים שלא מסתכנים יותר מהבחור על הסטנדר. שיפוץ-ניקשיחה 10:50, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
דברי לא הופנו אליך, אלא אל אלה, שהתנדבת לדבר בשמם. אני מניח שידוע לך על מיון לפי פרופיל - בין הג'ובניקים תמצא פרופילניקים לרוב - כל הכבוד שהם משרתים במסגרת מגבלותיהם. אח שלי נפגע קשה על ידי אוטובוס בילדותו, איבד כליה וטחול. בבוא הזמן היו נכונים לפטור אותו לגמרי, אך הוא התנדב ושירת שירות מלא, כן, הוצב ביחידת המחשבים ולאחר מכן עבר קורס חובשים ושירת שנים ארוכות במילואים כחובש. תפילות הן לא תחליף לשירות אמיתי. בברכה. ליששיחה 11:03, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
יחידה 8-200 ממיינים לפני יחידות קרביות. ככה שיש לא מעט חיילים ביחידה שמבחינת פרופיל הם יכולים להיות לוחמים. שיפוץ-ניקשיחה 13:29, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
ליש, כתבתי איך אני מבין את נקודת המבט שלהם כדי לענות לשאלתך "איך הם חיים עם עצמם", בהנחה שהתכוונת לומר שאתה לא מבין את נקודת המבט שלהם, כי אם אתה מבין אותה, לא הייתי מצפה שתזלזל במי שסובר שמה שהוא עושה משהו חשוב לפחות כמו שירות ביחידת סייבר או בדובר צה"ל. נראה לי שאם כל החרדים היו מתגייסים ליחידות כאלה, הציבור היה בולע את זה, לכן המיון זה לא הנקודה. לי נראה שהויכוח כאן הוא הרבה יותר שורשי מזה - מה המשמעות של התורה לעומת הצבא עבור עם ישראל. השקפת עולם שמייחסת להתנדנדות בבתי מדרש חשיבות גדולה יותר מללחימה פיזית בשדה הקרב יכולה להישמע מגוחכת ומזמינה תגובה מזלזלת, אבל אם אתה באמת רוצה לשכנע את הצד השני לשנות את עמדתו, מועיל יותר יהיה לתקוף את העמדה שלו ולא אותו בעצמו.
אגב, אני אישית מסכים עם המשתמטים שבלי תורה מדינת ישראל לא תוכל להתקיים, ומסכים עם הטוענים שבלי צבא מדינת ישראל לא תוכל להתקיים, ומסכים עם הטוענים שצבא ותורה לא סותרים אחד את השני אלא להיפך, התורה מחייבת להתגייס לצבא גם אם זה ימעיט (אבל לא ישמיד) את לימוד התורה. אני לא לגמרי בטוח מה התשובה שהמשתמטים עונים לשאלה הזו ואולי יש עמדות שונות בנושא, אבל ההסבר היחיד שאני מצליח להבין הוא פחד שהגיוס לצבא יגרום לכל העולם החרדי ולתורה שלו לקרוס. אני גם מבין את הפחד, שאם החרדים לא ישאו בעול המדינה תקרוס, ואת הזעם של כל אחד מהצדדים על הצד השני שמסכן את עם ישראל בהתנהגותו. אבל צריך להיזהר מלתת לרגשות שליליים להשתלט על הויכוח. להיפך, אם רוצים לשכנע את הצד השני להתפשר - מומלץ להפגין כלפיו רגשות חיוביים כדי לרכך את הפחד שלו (ובלי קשר תמיד מומלץ לתת רק לרגשות חיוביים מקום במוח).
צר לי שהתגובה שכתבתי השתלטה על דיון שמטרתו להצדיע לגבורתם של חיילי גולני, אז אני חוזר כאן ומצדיע לגבורתם של החיילים, שראויים להערכה הגדולה ביותר על מסירות נפשם למען עם ישראל. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה • 14:23, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
חטיבת גולני, כמו כל הלוחמים בחזית, הם גיבורים אמיתיים ואריות בשדה הקרב. הם שילמו מחיר כבד על הלחימה אבל רוחם לא שחה וכוחם לא תש. יש בהם רוח אדירה וצריך להצדיע להם. – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:34, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
מצטרפת למצדיעים ולחרדים לצהל. תודה ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 18:43, 19 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
במקרה ראיתי אולי יעניין מישהו:
משה פיסגה, פרס: אין להפריע לבחורי ישיבות שתורתם אמונתם, שערים, 8 ביוני 1975.
יש שם כמה שגיאות וטענות מוזרות... איילשיחה 15:37, 20 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

פגיעות המלחמה בנכסי תרבות

[עריכת קוד מקור]

בית לוחמי הגטאות מוזיאון השואה הראשון שעל הקמתו הוחלט בשנת 1949, בסכנת סגירה. בכתבה נכתב: ” מוזיאון השואה הראשון בעולם הממוקם בגליל המערבי בסכנת סגירה בשל נזקים כלכליים שספג על רקע המלחמה בצפון • מלבד מתווה פיצויים שלא כולל את המוסד שקם ב-1949 - מבקרים לא מגיעים בשל המצב הביטחוני • בנוסף, המבנה ספג פגיעות מירי רקטות • המנכ"ל: אם הבית הזה ייפגע - זו תהיה תמונת הניצחון הטובה ביותר שאויבנו יכולים לקבל”, עכשיו נראה האם המדינה מגייסת כסף לשקם את המוזיאון ולחזיק אותו. מה הסיכוי שמיקי זוהר שר התרבות יעשה משהו? אני סקפטית. ראו כתבה כאן
בנוסף אתר ארכאולוגי מצד עתרת נפגע השבוע מטיל מלבנון. בשנת 2018 הושקעו 1.6 מיליון ש"ח בשיקומו. אז גם לזה צריך כסף. ראו כתבה
מוזיאונים חשובים ואתרים ארכאולוגים לא מצביעים לממשלה. אין להם לובי, והשאלה כמה זה מענין את המפלגות החרדיות ואת יצחק גולדקנופף ואת גפני. לדעתי זה לא מעניין אותם. חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 17:58, 15 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

ממשלת ישראל=גודלקנופף איילשיחה 19:45, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
שנים. יהודים שולטים בעולם וחרדים במדינה, וכמובן שהם גם אשמים בהתאמה בכל הבעיות בעולם ובמדינה. שמש מרפאשיחה 20:11, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
לא בכל הבעיות, ודאי לא בעולם, אבל בישראל בשלטון נתניהו, אכן יש להם אחריות רבה וכבדה לכשלים בניהול המדינה. כשהדאגה לרווחת אברכים בטלים מעבודה ומשירות צבאי או לאומי עומדת בראש מעייניהם, והתרבות והחינוך הממלכתי נדחקים לאחור, אז כן, האחריות בהחלט מוטלת לפתחם. כשגולדקנופף לא מבין מה רע כאן ומה בכלל הבעיה, ובטאון אגודת ישראל מאשים את תושבי עוטף עזה באסון הנורא שפקד אותם - נראה לי, שכל מילה נוספת מיותרת.שלומית קדםשיחה 20:25, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אה סליחה, היהודים לא שולטים בעולם, שטויות.
אבל בטח החרדים שולטים במדינה, אלא מי אם לא הם? שמיה רבהשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה • 20:28, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
צריך להפריד, לא כולם אותו דבר. ש"ס למשל יותר מתונים ולפחות ברקטוריקה מתייחסים גם לבעיות של כלל המדינה והציבור. יצחק גולדקנופף, לפחות על פי איך שהתקשורת מציגה אותו, מתנהג כאילו ממש לא אכפת לו מכלום חוץ מהמגזר שלו ומתבטא בזלזול כלפי הציבור הכללי (ובפרט הציבור החילוני). ברור שזה גורם לאנטגוניזם. – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:41, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
בהתחשב בעובדה שפוליטיקאים חילונים נוהגים להתבטא בזלזול כלפי הציבור החרדי, אין מה להתפלא שהאנטגוניזם הכללי מביא לתמונת מראה מצד פוליטיקאים חרדים. האמת היא שעדיף להמעיט בזלזול בכלל, אבל זה כנראה מעל לכוחות רוב נבחרי הציבור שלנו, משלל המגזרים. בן עדריאלשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה 20:56, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
הם עכשיו בשלטון (חלק מהממשלה והקואליציה) ורואים שהעם נענק תחת הנטל בתקופה קשה (מלחמה, מילואים של כשנה, מצב כלכלי קשה) והדבר האחרון שצריך זה שהשלטון יגיד "אבי יִסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים". פעם אחרונה שזו הייתה תגובת השלטון זה נגמר באסון נוראי לעם ישראל. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:00, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
פעם אחת הייתי במוזיאון. לא התרשמתי. מראה צד מאוד מסויים (פוליטית) של השואה. אני מבין שאלו הנושאים בקרובים למייסדי הקיבוץ ובהם מורדי גטו וורשה של השומר הצעיר. הקיבוץ עשה הון בזמנו ממכירת טבעול. אני לא בטוח כמה הממשלה צריכה לתמוך בשיקןם המוזיאון. שואה, חרדים ומלחמה זה אחלה מתכון לויכוח פולמוסי. --ריהטאשיחה 20:39, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
לא ברור לי מה פוליטי בהצגת השואה, אלא אם כן שימת דגש על הלוחמים בגטו ורשה נחשבת לפוליטית. בדרך הטבע, ראשי ההתנגדות בגטו ורשה היו פעילים בתנועות נוער, בהן השומר הצעיר. האם זה פוסל את הנצחתם במוזיאון בקיבוץ שנקרא מורדי הגיטאות? ומה עניין טבעול לכאן? המוזיאון איננו עסק פרטי של הקיבוץ אלא נכס לאומי וחינוכי.שלומית קדםשיחה 20:47, 16 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
הוא מתכוון ליחס לאצ"י לעומת אי"ל. איש עיטי - הבה נשיחה 00:22, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

אני רוצה להודות לחנה שהביאה למודעות של פוקדי דף זה את הנושא של השפעת המלחמה על נכסי תרבות זה נושא חשוב אולי אפילו יש לו מקום לערך. באשר לרעשי הרקע של השיח הפוליטי אינני רוצה לחוות דעה אני חושב שזה מזיק לדיון. מי-נהרשיחה 01:25, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

מבנה נוסף נפגע במוצאי שבת מטיל בית קלר בחיפה במרכז הכרמל. המבנה משמש גם את מכון שומאכר על שם גוטליב שומאכר, וגם בית כנסת, שמתפלליו סיימו את התפילה שעה לפני פגיעת הטיל. ראו מבצע שיקום ברחוב קלר: דיירים פונו לבתי מלון חנה Hanayשיחהדרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 18:02, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

האם יהיו לנו בושות ? (בחדשות)

[עריכת קוד מקור]

אין ספק שהיתה דרמה כלשהי בבחירות לתפקיד הבירוקרט בויקיפדיה העברית. עד סיום הבחירות נראה היה שהמיזם עושה מאמץ לשמור את הבחירות בתוך הקהילה. וטוב שכך. אפילו הבאנר על הבחירות היה רק למשתמשים רשומים. מחר יום חדש האם מחר/מחרתיים יכתבו על מה שהיה בחדשות ? והאם יהיו לנו בושות ? הרי גם ככה ידוע כשאשר התקשורת כותבת על ויקיפדיה היא עושה סלט אחד גדול כל שכן אם היא תידרש לאירוע שכזה. אני שואל את עצמי האם יש איזה מנגנון אצלינו שמכין משהו מונגש לתקשורת במידת הצורך כדי שהתקשורת לא תייצר נרטיבים (שטחיים או מוזנים ע"י) משלה. כך או כך נראה שהטוענים שלא צריך כללים מפורטים לכל דבר טעו והביאו אותנו למצב מביך של נהלים כמו בחירת בירוקרט. לפחות יש תקווה שכתוצאה מכך יגובשו בענין זה נהלים חדשים. מי-נהרשיחה 00:35, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

יש לעמותה איזושהי תגובה לקונית קבועה בכל פעם שיש התייחסות בתקשורת. שמיה רבהשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה • 00:46, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
העמותה מעולם לא התערבה בדברי פנים של וויקיפדיה, לכן התגובה החוזרת. ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 00:59, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
והניסיון מלמד שהתקשורת עושה הר מעכבר או מטעה בגדול. מי שלא מכיר את מה שקורה יתקשה להבין אותו נכון או בכלל כל שכן כשיש מחלוקות. לכן צריך איזה כלי תיווך שינגיש את העיקר והחיובי מתוך מה שקורה. ובזמן. מי-נהרשיחה 01:07, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
בתקשורת יסקרו את ויקיפדיה, רק אם זה יביא להם רייטינג, או מתאים לאג'נדה שלהם. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 20:40, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אם באתר אייס, שנוהג לפרסם באובססיביות כתבות קליקבייט על ויקיפדיה, עדיין לא התפרסמה כתבה על הבחירות, אז אפשר להרגע. TheStrikerשיחה 09:58, 19 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

קורס הכשרת כותבים לגמלאים וגמלאיות

[עריכת קוד מקור]
Wikimedia Israel - Wikipedia Editing Course for Seniors - 17.12.2024

ויקימדיה ישראל מזמינה אתכם להכשרת כותבים לוויקיפדיה העברית - קורס מקוון במיוחד עבור גמלאיות וגמלאים. בואו לחקור עולמות תוכן חדשים, להיות חלק מקהילה תורמת ולשפר את המידע הנגיש לציבור!

6 מפגשי זום בהובלת מנחה

6 יחידות ללמידה עצמית

מפגשי הזום יתקיימו בימי שלישי

בין התאריכים 17/12/24 - 28/01/25

בין השעות 11:00 - 13:00

להרשמה ופרטים נוספים: https://mailchi.mp/wikimedia/seniors2024 AndreFrank-WMILשיחה 05:34, 17 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

המוות מרעב ברצועת עזה

[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף [[שיחה:הרעב ההמוני ברצועת עזה]]

לאגורות שלך יש ערך – עיגול לטובה – ויקימדיה ישראל

[עריכת קוד מקור]
קמפיין עיגול לטובה – ויקימדיה ישראל 2024

מצטרפים ומקדמים את הידע החופשי בוויקיפדיה העברית!

שילמת באשראי? סכום הקנייה יעוגל כלפי מעלה לשקל הקרוב, והאגורות ייתרמו לוויקימדיה ישראל, שיוזמת ומובילה תוכניות לפיתוח ויקיפדיה העברית.

לדוגמה: קנית ב-9.80₪, שילמת 10₪, תרמת 20 אגורות!

התרומה החודשית הממוצעת היא 5₪ בלבד - כסף קטן, אימפקט גדול!

האגורות הספורות שלך ושל עוד מעגלים רבים, הופכות ביחד לאלפי שקלים שנאספים דרך עיגול לטובה. כך, הן תורמות לקידום הידע וההשכלה בישראל!

התחילו לעגל עכשיו: www.wikimedia.org.il/igul AndreFrank-WMILשיחה 11:49, 18 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

יש להן ערך, אבל האם הוא עומד בקריטריונים להיכלל בויקיפדיה? --Amir Segev Sarusiשיחה 15:01, 19 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

ההבדל בין מומנט לכוח סוס

[עריכת קוד מקור]

סרטון נחמד שמסביר את ההבדל בין מומנט כוח לכוח סוס בהקשר של כלי רכב:

מוזמנים לצפות ולשבץ אותו בערכים המתאימים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 13:55, 20 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

למרות שכך מוצג בסרט, אני מניח שיהיה נכון יותר לדבר על ההבדל בין מומנט כח להספק. אסף השני - לדף הסיכה. 19:15, 20 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
👍אהבתי רמי (Aizenr)שיחה 09:12, 21 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

המפגש הבא

[עריכת קוד מקור]

משהו יודע מתי מתוכנן המפגש הבא ומי מארגן אותו? האם נמצא מקום למפגש. עם יש קושי עם זה אני יכול כנראה לנדב את מכון ויצמן. כמו כן, היתי רוצה להזמין נושא להרצאה: "כלים מתקדמים לעריכה בויקפדיה". היתי רוצה לילמוד על כלים מתקדמים יותר מהוספת קישור או תבנית. למשל: שיוש ב-JS או לואה, בוטים ועוד. ני נחנס לאחרונה לפן הטכני של העריכה, וחסר לי ידע. אני מעריך שיהו עוד מתענינים. רמי (Aizenr)שיחה 09:20, 21 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

יש עוד זמן עד למפגש, אבל מאמין שבקרוב העמותה תתחיל לעבוד עליו. אל דאגה. ארז האורזשיחה 🎗 12:42, 21 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אני לא בטוח שהנושא הוא המפגש הוויקיפדי השנתי או העונתי. לדעתי רמי מעוניין במשהו טכני. היו פעם האקתונים בירושלים. אני חושב שזה רעיון טוב לארגן משהו במכון ויצמן. אולי @ערן יהיה מעוניין להיות חלק מהעניין. Geageaשיחה 14:08, 21 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
תודה רבה, מה זה מפגש שנתי ומה זה עונתי? חשבתי שיש מפגש פעמים בשנה. רמי (Aizenr)שיחה 16:08, 21 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
יש שני מפגשים עונתיים, בחורף (ינואר) ובקיץ (יולי).
ההצעה של רמי לא מתאימה למפגשים אלה, משום שהיא דורשת העמקה שרק מעטים מהוויקיפדים ירצו, והיא דורשת זמן, יותר מהזמן המוקדש למפגש העונתי כולו. אפשר לארגן מפגש נפרד שיוקדש רק למטרה זו. הנושאים שרמי העלה מצריכים ידע מוקדם בתכנות:
  • ידע ב-JavaScript, לשם כתיבת גאדג'טים.
  • ידע ב-Lua, לשם כתיבת יחידות.
  • ידע בסיסי בפייתון, לשם הפעלת בוטים.
על בסיס ידע מוקדם זה, ההדרכה המבוקשת תעסוק בממשק עם ויקיפדיה, הנחוץ למימוש המטרות הנ"ל.
ערן הוא היחיד שעולה בדעתי כמדריך לכל התחומים הללו. יש ויקיפדים נוספים שלהם היכרות עם אחד התחומים. לא ברור עד כמה יש ביקוש להדרכה כזו. דוד שישיחה 20:37, 22 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
תודה על התגובה. ינואר זה עוד מעט.
לגבי ידע מוקדם, ההרגשה שלי שבזכות chatgpt אפשר להסתפק במעט ידע מוקדם. בכל מקרה זה ידעה שהרבה יותר קל לרכש ברשת מאשר איך מתממשקים לויקיפדיה. יכול להית שאני טועה. יש עוד תחומים "מתקדמים" שחסר לי (וכנראה להרבה אחרים) בהם ידע, למשל המנשק עם ויקינתונים. אפשר התפצל ל2 קבוצות, ולהעביר הרצאות מקבילות. אפשר גם לעשות את ההרצה כאפטרפארטי אחרי המפגש. בכל מקרה זה הכול תיאורטי. אם אין מתנדב, אז אין על מה לדבר. אם יש, אז אפשר לעשות סקר לראות האם יש ביקוש ולמה. רמי (Aizenr)שיחה 09:50, 23 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אני גם הייתי שמחה לשדרג את היכולות הטכניות שלי. בטח יש כל מיני טיפים מעורכים מנוסים שיכולים לקדם את רובנו, גם בלי ידע מוקדם בתכנות. לדעתי מתאים יותר ללמוד דברים כאלה במפגש בזום. אולי אפשר לארגן סדרה של למידת עמיתים. מתייגת את @AndreFrank-WMIL. SigTifשיחה 14:48, 6 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
גם אני אשמח ללמוד על הדברים האלה. למפגש פיזי כנראה לא אוכל להגיע אבל זום יהיה מצויין מבחינתי. לאמילהשיחה 20:44, 7 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
הי! אנחנו מתחילים שגרה של פגישות חודשיות בזום כדי לענות על הצורך הזה. מוזמנים לעקוב אחרינו במדיה החברתית כדי להישאר מעודכנים בכל החדשות והעדכונים! AndreFrank-WMILשיחה 06:00, 8 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
@AndreFrank-WMIL, אודה לך אם תוכל לפרסם גם כאן, לטובת מי שלא עוקבים אחרי הרשתות. תודה, SigTifשיחה 14:11, 16 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
הי!
פה דף הרשמה למפגש הבא (19.12):
https://mailchi.mp/wikimedia/mifgashwiki AndreFrank-WMILשיחה 21:14, 17 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

רעיון לפרשת חיי־שרה

[עריכת קוד מקור]

בפרשתנו מסופר על שליחותו של אליעזר עבד אברהם למצוא שידוך לבן אדונו – יצחק, לפני צאתו בירך אותו אברהם "ה’ אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דיבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני".
בהמשך, מסופר על פגישת אליעזר עם רבקה ולאחר מכן שיחתו עם אביה בתואל ואחיה לבן. בשיחתו איתם מספר אליעזר "ויאמר אלי [אברהם] ה’ אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו איתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי.
בסיפורו משנה אליעזר כמה פרטים, בעיקר מודגש השינוי בין מה שאברהם אמר "ישלח מלאכו לפניך" ובין איך שאליעזר מצטטו "ישלח מלאכו איתך", שינוי נוסף הוא בהוספת המילים "והצליח דרכך" שאותן הוא מייחס לאברהם בעוד בסיפור המקורי לא נמצא שנאמרו מילים אלו.
ההבדל בין "איתך" ל"לפניך" הוא – אתך הוא יחד עמך, השליח יצטרך לעבוד ויזכה לסיוע מהמלאך, לעומת "לפניך" שעוד קודם צאת השליח לשליחותו כבר תתבצע השליחות בידי המלאך והשליח רק ‘יקטוף את הפירות’.
אברהם אבינו ברך את אליעזר "ישלח מלאכו לפניך" – עוד קודם שתצא, השליחות כבר תושלם. לעומת זאת, כאשר אליעזר מספר לבתואל את דבר שליחותו הוא משתמש במילים "ישלח מלאכו אִתך" מכיוון שאם היה אומר "לפניך" היה אומר לו בתואל – ‘לשם מה כל הדיבורים?! הלא כבר הובטחת על הצלחת השליחות, והמלאך השלים הכל’. ולכן שינה אליעזר ואמר "אִתך".
אולם, הוא רמז לכך שהוא בטוח בהצלחת השליחות בהוסיפו את המילים "והצליח דרכך" המורות הצלחה במשימה בלא בלא טרחה ועמל.
בזה יובן גם מה שאמר אברהם "ולקחת אשה לבני" – איך יכול היה אברהם להבטיח לאליעזר שיצליח בשליחותו הלא הדבר תלוי ברצונה של האשה? והתשובה, בשעה שה’ שולח מלאך לפני השליח, הרי כל תפקידו של השליח מסתכם ב"לא להפריע" והוא מובטח בהצלחת שליחותו, מכיון שהא־להים שלח את מלאכו לפני השליח, דבר לא יכול לעכב בעדו, אף לא בחירתו החופשית של האדם.
על פי זה יכול כל יהודי לבטוח בהצלחת "שליחותו" – הפצת יהדות – אף שאינו שליט על סביבתו ואין בידו לכוף אנשים לקיים תורה ומצוֹת – כל עוד הוא מרגיש שאין הוא "בעל־הבית" על פעולותיו אלא הוא בסך הכל כעבד הבא בשליחות אדונו. אדם המחזיק בגישה כזו יכול להצליח ולהשפיע גם על דברים שאינם בשליטתו כלל.
אמ;לק כשיהודי מרגיש שפעולותיו אינן מעצמו כי אם בשליחות בוראו – הצלחתו מובטחת.
שבת שלום!, בברכה שמיה רבהשיחה • כ"א בחשוון ה'תשפ"ה • 12:56, 22 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

כיוון שכיכר העיר היא המקום היחיד בוויקיפדיה שמתיר מחקר מקורי, אביא מחידושי הגרד"ש לפרשה זו. בתחילת הפרשה מסופר ”וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים, שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה”. המספר 127 מופיע גם בתחילת מגילת אסתר: ”וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה”. לא סביר שבמקריות גמורה המספר הבנאלי 127 משותף לשרה אמנו ולאחשוורוש. ידועה חיבתם של סיפורי התורה למספרים טיפולוגיים, כגון 7, 40 ועוד. אם כך, מה המיוחד במספר 127 שהופך אותו למספר טיפולוגי? התשובה נרמזת בסוף הפסוק הפותח את פרשת חיי שרה: ”שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה”. הביטוי ”שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה” אומר דרשני, שהרי שרה, ככל האדם, חייתה רק פעם אחת. ובכן, התשובה לקושיות אלה נעוצה במילה ”שְׁנֵי”, הרומזת למספר 2, כלומר לכך שאת המספר 127 של חיי שרה יש לקרוא בצורתו בבסיס 2: 1111111. שבע פעמים רומז לנו המספר 127 כי אחד אלוהינו, בשמים ובארץ. שבת שלום, דוד שישיחה 20:59, 22 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אגב, בכתובת בהיסטון מונה אביו של אחשוורוש, דרייווש, 23 מדינות. 23 הוא מספר טיפולוגי, לדוגמה, אצל האילומינאטי. Tzafrirשיחה 12:06, 23 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
כל מתכנת מתחיל יודע: לחייה של שרה הוקצו 8 ביט (כנגד שמונת ימי המילה, שהנהיג בעלה) בפורמט SIGNED (כנגד הסימנים שנתן הקב"ה). היא הגיעה, כמצופה מצדקת שכמוה, למקסימום האפשרי. אסף השני - לדף הסיכה. 18:53, 23 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
הסבר הגיוני יותר לטעמי הוא ההסבר של פרופסור מאיר בר-אילן כאן, שהמספר 127 מבטא שלמות כיוון שסכום המספרים מ-1 עד 127 הוא 8128, המספר המושלם הרביעי והגדול ביותר שהיה ידוע בעת העתיקה, כנראה. אפשר להוסיף שהפירוק לגורמים של 8128 הוא . תכונה מעניינת נוספת של המספר 127 היא שהוא המספר השביעי בסדרה כאשר . הסדרה הזו מחזירה את המספר של המשושים שניתן לסדר זה סביב זה במעגלים לפי מספר המעגלים, ראיתי את זה כאן. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ה • 20:32, 23 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
יש כמה דרשות של חז"ל שעוסקים בהקבלה של שני המספרים. שמש מרפאשיחה 20:38, 23 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אקראיות, לא הגיונית? איילשיחה 20:39, 23 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
הגיונית. המהר"ל שהיה אבי אבות הפרשנות הטיפולוגית כותב בכמה מקומות "ואין לומר שהיה זה במקרה, כי דברים גדולים אינם במקרה". אז אם מתייחסים לשנות חיי שרה או למספר מדינותיה של אסתר כדבר שאינו "גדול" ניתן לומר שזה מקרה. שמש מרפאשיחה 20:45, 23 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אני לא מסכים, מה שלא אקראי זה מותה - הייתה סיבה למה היא לא חייתה עוד, כנ"ל אצל מדינות אחשוורוש.
המספור הוא האקראי. איילשיחה 20:55, 23 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
השאלה של המדרש היא "למה נמנו שנותיה של שרה", כי הנחת העבודה היא שאם המספר האקראי אין שום סיבה שהוא יהיה מוזכר בתורה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ה • 21:02, 23 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
כל מספרי השנים של האבות (ושל הדמויות החשובות בתורה בכלל) נמנו. שמש מרפאשיחה 21:08, 23 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
ועל כולם יש פרשנויות? או אמורות להיות? איילשיחה 21:10, 23 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
אני מעריך שכן אבל לא בדקתי את כולם. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ה • 21:11, 23 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
שרה היא האשה היחידה בתורה ששנותיה נמנו. אי״ש / שו״ת, כ"ג בחשוון ה'תשפ"ה ; 02:27, 24 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
קצת מאולץ לדעתי. 127 זה פשוט 12*10 + 7. מספר ״טיפולוגי״ (מה שזה לא אומר) בצורה די שקופה. ראובן מ.שיחה 00:03, 29 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

הזמנת אירוע – חברים זוכרים את דרור לין ז׳׳ל

[עריכת קוד מקור]
הזמנת אירוע – חברים זוכרים את דרור לין ז׳׳ל

הנכם מוזמנים לאירוע לזכרו של דרור לין ז"ל, שיתקיים ביום שישי, 13 בדצמבר 2024, בין השעות 13:00-09:00. האירוע ייערך במוזיאון "אנו - מוזיאון העם היהודי", רחוב קלאוזנר 15, תל אביב. (הכניסה דרך שער 2 של אוניברסיטת תל אביב). מקווים לראותכם.

09:00–09:30    התכנסות וכיבוד

09:30–10:00    דברי פתיחה והרצאה: "המלחמה על הכלל: כיצד ויקימדיה ישראל נלחמה לאורך השנים לשחרר יצירות מזכויות יוצרים" - עו"ד יהונתן קלינגר

10:00–10:30    מעגלי שיח

10:30–11:00    The Coolest Project    

11:00–11:10    דבר המשפחה

11:10–11:30    כיבוד קל

13:00-11:30        סיור מודרך במוזיאון "אנו – מוזיאון העם היהודי" (בהרשמה מראש בלבד)

להרשמה:

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfGi6EvuuejfpDDO4ME13bPrv3MudUI1dtjzlST_v-ykOKhyQ/viewform?usp=sf_link

נשמח לראותכם שם. AndreFrank-WMILשיחה 11:05, 27 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

רעיון לפרשת תולדות

[עריכת קוד מקור]

בפרשתנו מסופר על גנבת הברכות, בקצרה – יצחק מבקש לברך את בנו עשו, רבקה שומעת את יצחק ומורה לבנה יעקב להתחפש לעשו ולקחת את הברכות במרמה.
התנהגותה של רבקה לא מובנת, מדוע הייתה צריכה להפעיל את יעקב בצורה של רמאות והתחזות, ולא ביקשה בפשטות מיצחק שיברך את יעקב?
הרבי מליובאוויטש באחד ממכתביו מסביר את התנהגותה של רבקה ואומר כי רבקה ידעה שלא תמיד צאצאיו של יעקב ילכו בדרכיו, יבואו זמנים בהם חלק מצאצאיו של יעקב יראו דומים יותר לדוֹד עשו מאשר לסבא יעקב. רבקה רצתה שהברכות יחולו גם על צאצאים אלו, הרחוקים בהתנהגותם ובמראם מיעקב, ובכוונה תחילה סידרה שהברכות יינתנו ליעקב המחופש לעשו. בכך דאגה גם ליהודים רחוקים, הקשורים־זהים ליעקב רק בפנימיותם המוסתרת, ואילו כלפי חוץ ואפילו כלפי עצמם הם נראים כעשו, ובעצם העבירה מסר ליעקב ולצאצאיו אחריו – ילדיך לעולם יהיו מבורכים, אף אם הם נראים כעשו – בפנימיותם הם צאצאי יעקב ולעד יישארו כך.
שבת שלום! בברכה שמיה רבהשיחה • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ה • 23:09, 28 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

"רבקה רצתה שהברכות יחולו גם על צאצאים אלו, הרחוקים בהתנהגותם ובמראם מיעקב"... לי זה מזכיר את הסיפור "מוישל'ה גנב" של קרליבך. TheStrikerשיחה 23:55, 28 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
יצא לי פעם לספר לקרובת משפחה איך הסיפור הזה וסיפור מכירת הבכורה רומזים לנו שיעקב הוא לא אדם כל כך נחמד (הוא מזיד, הוא עוקב). אז אם יש לנו כבר רמאי זמין, למה לא להשתמש בו? כמובן שאותה קרובת משפחה הזדעזעה. יעקב אבינו שלנו? מה פתאום? איך יתכן שהוא לא טלית שכולה תכלת? Tzafrirשיחה 13:59, 29 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
@Tzafrir אני מזמין אותך לקרוא את ספרו של הרב יונתן זקס "לא בשם האל" בפרק השביעי הוא מסביר את שורשי מאבק האחים והשלום ביניהם, מוזמן.
(יש לי בקובץ אם בא לך) איילשיחה 14:04, 29 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
פרשנות פשוטה יותר יכולה פשוט להניח שרבקה הניחה שיצחק לא היה מסכים להעביר את ברכת עשו ליעקב. הוא עצמו קיבל את החלטתו להעניק את הברכה לעשו. חוץ מזה, כיוון שרבקה באה ממשפחת רמאים, כנראה שזו ברירת המחדל אצלה. אסף השני - לדף הסיכה. 19:52, 29 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
במשך דורות רבים היה מקום לקושיה שבפתח דברים אלה, "התנהגותה של רבקה לא מובנת, מדוע הייתה צריכה להפעיל את יעקב בצורה של רמאות והתחזות", אבל בדורנו, ששרך דרכיו, קושיה זו הפכה למיותרת, שהרי רמאות הפכה לדרך המלך לכיבוש השלטון. דוד שישיחה 09:07, 30 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
שני-גרוש שלי: התנ"ך מספר לנו בצורה מפורשת הרבה דברים שקשה לנו לשמוע. כמו למשל, שלפעמים הורים אוהבים ילד אחד יותר מהאחרים. רבקה העדיפה את יעקב, בעוד שיצחק אולי העדיף את עשיו הגבר. גם יעקב, בתורו, הכי אהב את יוסף החולמני. כלניתשיחה 09:30, 30 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
נכון מאד. וישנם אנשים שמתעקשים לקשור כתר של צדיק מושלם לכל אותם אנשים לא מושלמים, ולכן נאלצים לעשות סלטות כדי להסביר אחר כך את פשוטו של מקרא בדרש מופלא שבמופלא. אסף השני - לדף הסיכה. 15:35, 30 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
או שרבקה פשוט דואגת לבן הצעיר, שהוא לא הצייד המוכשר, כאפליה מתקנת על רקע תפישות ומנהגים של חברה פטריארכלית, שיצחק הוא תוצר שלה. Liadmaloneשיחה 18:19, 30 בנובמבר 2024 (IST)תגובה
הברכות שיצחק העניק ליעקב במקום ליצחק הם לא הברכות המרכזיות הם מדברות על הון שלטון, יצחק מוסיף לברך את יעקב בסוף הפרשה (כן, כדאי להכיר את הטקסט מהתנ"ך לא מהיהודים באים) הנה הברכות: וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים׃ וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ אֶת־בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם.
כפי שניתן להבין בפשטות היו שתי מערכות של ברכות, ברכות טבעיות לבן הטבעי וברכות רוחניות לבן הרוחני.
אגב, שמיה רבה בא מתוך תפיסה (הגיונית מאוד) שיש כמה רבדים למקרא, פשט דרש ועוד. איילשיחה 18:50, 30 בנובמבר 2024 (IST)תגובה

הרחבת גבולות האפשר ברפואה

[עריכת קוד מקור]

היי. תהנו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:56, 1 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

https://neurodojo.blogspot.com/2024/11/neurosurgery-on-saturn-paper-shows.html
" The lead author has an extensive Google Scholar page and said on PubPeer: “it is clear that the document focuses on fictitious and hypothetical situations.” I am not clear about what the point of the article is, but never mind. It’s filed under “Letters to the editor,” which I think is an arena where researchers and journals can be allowed a little leeway." אסף השני - לדף הסיכה. 18:15, 2 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

פיסקה על אמירות ויחס השר סמוטריץ׳ לגבי הגירת פלסטינים

[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף שיחה:בצלאל סמוטריץ'#פיסקה על אמירות ויחס השר סמוטריץ׳ לגבי הגירת פלסטינים

רעיון לפרשת ויצא

[עריכת קוד מקור]

ידוע שיעקב אבינו קיים את כל התורה כולה עוד לפני מתן תורה, וכמו שאמר יעקב לעשו "עם לבן גרתי", וביאר רש"י – “ותרי"ג מצוות שמרתי".
בפרשתנו מסופר על נישואי יעקב לבנות לבן, לאה ורחל, בניגוד לאיסור המפורש בתורה "ואשה אל אחותה לא תקח". ולכאורה קשה, איך נשא יעקב שתי אחיות בניגוד לציווי התורה?
התשובה לכך – קיום כל התורה על ידי יעקב אבינו היה "חומרא" ו"תוספת" שהוא קיבל על עצמו, אבל הוא לא נצטווה על זה מפי א־להים. עם ישראל לא היה מחויב למצוות התורה עד למתן תורה. וממילא, כשמצווה מסוימת הכתובה בתורה סותרת לציווי מפורש שנצטוו בו האבות או להתחייבויות קודמות אחרות – נדחית מצוות התורה מפני ציווים והתחייבויות אלו. ולענייננו, יעקב אבינו התחייב לרחל שישאנה לאשה, ואם לא היה מקיים את התחייבותו זו היה עובר יעקב אבינו על איסור רמייה ופוגע ברחל, מובן אפוא, מדוע דחה יעקב את החומרות האישיות שלו כשזה היה כרוך בפגיעה בזולת.
המסר פשוט ומובן – גם כשבן אדם מחליט להחמיר על עצמו ולנהוג בכל מיני "הנהגות חסידוּת", צריך הוא לזכור ולוודא שכל זה נדחה במקום שבו יש צער לזולת.
בברכת שבת שלום! שמיה רבהשיחה • ה' בכסלו ה'תשפ"ה • 10:49, 6 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

מעניין שיעקב לא כל כך הקפיד על איסור רמייה ועל כיבוד אב ביחסו לאביו ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 12:03, 6 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
סוג של כיבוד, הוא חשב שזה הרצון המקורי של אביו, הוא גם התנהל ברמאות (יחסית) עם לבן, לעתים זה מה שצריך. איילשיחה 12:08, 6 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
אם אביו היה רוצה לתת את הברכה ליעקב, הוא לא היה מוודא כל כך הרבה פעמים שהוא מברך את עשיו ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 13:47, 6 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
רצון מקורי = ממשיך הדרך איילשיחה 13:48, 6 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
אגב הסטות הדיון פה מאוד חמודות... איילשיחה 13:49, 6 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
בשני המקרים הוא חשב שהמטרה שלשמה הוא עושה את המעשה יותר חשובה מאיסור רמייה או איסור נשיאת שתי אחיות. האבות לא קיבלו את התורה, אולם בדרגתם הגבוהה הם הצליחו להבין בעצמם אילו מעשים רצויים בעיני האל ואלו לא ("שתי כליותיו יועצות לו"). מכוח אותה דרגה היו פעמים שהם הבינו שה' רוצה שהם יעשו מעשה שנחשב לאסור בשביל מטרה חשובה יותר. אין זה אומר שהם היו בהכרח חסינים מטעות, אבל באופן כללי זה היה העיקרון שהנחה אותם.
יש לציין שלאחר שניתנה התורה והסתלקה הנבואה, אין מי שיכול לעשות חשבונות כאלה ולכן אף פעם אין תירוץ להימנע מקיום מצווה, אלא אם כן מתבססים על עיקרון שקיים בהלכה, פיקוח נפש וכדומה. לכן דבריו של שמיה רבה אמורים רק לגבי הנהגות חסידות, כמו שהוא כתב בעצמו. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ה' בכסלו ה'תשפ"ה • 14:34, 6 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
זה ההסבר הרווח למקרה שבו יעקב אכן עבר על אחת ממצוות התורה - איסור נישואין לשתי אחיות במקביל. שמש מרפאשיחה 14:46, 6 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
במקרה זה נפתח הדיון. אי״ש / שו״ת, ז' בכסלו ה'תשפ"ה ; 02:00, 8 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
סליחה, פספסתי את זה. שמש מרפאשיחה 02:07, 8 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
נסה בבקשה לראות את הרשימה הזו מעיניו של אדם חילוני. יעקב אבינו מקיים את התורה שתיכתב רק לאחר מותו, אבל בעצם בהתנדבות כי הוא לא חייב, ובוחר לקיים רק חלק ממנה לפי שיקול דעתו, כל זאת כדי להתעקש להשאיר אותו גם מקיים תורה כהלכתה וגם עילוי מוסרי. אני סקרן לדעת אם אתה מבין כמה מגוחך נראה תוכן כזה בעיניו של אדם חילוני, ולאיזה כיוון זה לוקח אותו ביחסו ליהדות. אסף השני - לדף הסיכה. 22:18, 6 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
גם חז"ל לא מתלהבים מסיפור זה של האבות שקיימו מצוות טרם נתינתן, שהרי קבעו "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה". דוד שישיחה 18:43, 7 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

ערך גרוע במיוחד

[עריכת קוד מקור]

ויקיפדים חרוצים מקדישים מזמנם לדיון על סיווג ערכים כ"ערך טוב", ובמשך חצי שנה העניקו סיווג זה ל-135 ערכים (מתוך אלפי ערכים הראויים לו). לטעמי פעילות זו מקדמת אך במעט את איכותה של ויקיפדיה. לחובבי סיווג ערכים אני מציע להתמקד בהענקת הסיווג "ערך גרוע במיוחד" לערכים הראויים לכך. אני לא מתכוון לערכים עם תבנית:לשכתב, שכבר התבנית מעידה על מצבם הגרוע, אלא לערכים הנראים כערך תקין, אך קיומם הוא חרפה לוויקיפדיה. לפני זמן מה הצבעתי על הערך בוטניקה, שבמצבו באותה עת היה קצרמר, אף שמדובר בנושא הנמנה עם ערכי הליבה של כל אנציקלופדיה. לאחר שאיש לא נפנה לשפר את הערך, עשיתי זאת בעצמי. היום נתקלתי בערך נוסף הראוי לסיווג "ערך גרוע במיוחד", הערך קובנטרי. הערך עוסק בעיר שקיימת קרוב לאלף שנים ומתגוררים בה יותר מ-360 אלף תושבים. למרות זאת, הערך כמעט ריק מתוכן, ורובו מוקדש לסיפור שלא התרחש. אולי סיווגו כערך גרוע במיוחד יגרום למישהו לשפרו.

ייתכן שניתן לכתוב בוט שיאתר ערכים כאלה: ערכים שאצלנו הם קצרמרים, ואילו הערך המקביל בוויקיפדיה באנגלית אורכו הוא יותר מ-50K.‏ 18:57, 7 בדצמבר 2024 (IST) דוד שישיחה 18:57, 7 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

זו אחת ממטרותיה העיקריות של תבנית "לטיפול דחוף" (לפחות זו הייתה הכוונה המקורית). כיום התבנית משמשת כמעט רק לבקשות לכתיבת ערכים חדשים, במקרים רבים על נושאים שוליים (לפעמים אפילו חסרי חשיבות אנציקלופדית), וכאשר מתווסף לתבנית ערך ליבה במצב מחפיר, רק לעתים רחוקות הדבר מביא לשיפור הערך. אוסיף לרשימה הקצרה שהביא דוד את אטלנטיס - לעניות דעתי ערך ליבה, ועם זאת אחד הערכים העלובים, שלא לומר מחפירים בוויקיפדיה בעברית. קיפודנחש 20:43, 7 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
מוזמנים להוסיף בקשות בפיסקה "לשפר" בתבנית:לטיפול דחוף. מעת לעת, כשמבקשים, אני מעלה שם גם ערכים לשיפור. הוספתי את קובנטרי ואטלנטיס. ‏עמיחישיחה 10:59, 8 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
די עמיחי, הפרקטיקה של להזמין אחרים לתקן מיצתה את עצמה. לקחת אחריות על הטיפול הדחוף? פעל ברצינות ובנחישות. דחה את מה שצריך לדחות, הוסף את מה שצריך להוסיף - אל תפיל את זה על אחרים, ואל תתנצל כל עוד אתה עושה את עבודתך נאמנה. עמית - שיחה 11:10, 8 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
לא הבנתי את הביקורת. כל הערכים שעולים לתבנית הם לפי בקשות של ויקיפדים. לעתים גם אני מוסיף רעיונות שלי. לפעמים הבקשות נענות במהירות, לפעמים באיטיות ולפעמים בכלל לא. אני שמח לראות שבשנה-שנתיים האחרונות יש הרבה יותר היענות מאשר בעבר, אבל כמובן זה לא מגיע למה שהיינו רוצים ומקווים שיהיה. ועדיין - כמעט כל ערך שמשופר או נכתב - משפר את מצבה של ויקיפדיה. ‏עמיחישיחה 11:17, 8 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
אתה לא יכול להסתתר מאחורי "הערכים שעולים לתבנית הם לפי בקשות של ויקיפדים" - זה טיעון מעגלי: ערך הוא לטיפול דחוף כי ויקיפדים ביקשו, וויקיפדים ביקשו כי הוא לטיפול דחוף. התשובה לשאלה "למה ערך הוא לטיפול דחוף?" לא יכולה להיות "כי ויקיפדים ביקשו". כפי שכבר הסבתי את תשומת לבך, יש ויקיפדים שמשתמשים בתבנית "לטיפול דחוף" כדי להצדיק חשיבות של ערכים חסרי חשיבות בעליל. אתה מתעלם מזה, וחבל: אתה צריך ליזום ולסנן, להפעיל שיקול דעת. זו לא הפעם הראשונה שמועלות כלפי ניהול התבנית טענות כמו אלו שכתב למעלה קיפודנחש. עמית - שיחה 11:53, 8 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
תודה על ההבהרה. אני אכן מסנן ובודק ולא מעלה כל בקשה באופן אוטומטי. לא כתבתי שכל מה שוויקיפדים מבקשים עולה לתבנית, אלא שכל מה שעולה לתבנית (לאחר סינון) - הוא בעקבות בקשה של ויקיפדים. וכמובן שכבר פעמים רבות הבהרנו שעלייה של ערך לתבנית, לא נותן לו חסינות מפני דיון חשיבות. אני משתדל לא להעלות ערכים שיעוררו דיון חשיבות, אך לא תמיד מצליח בזה. כמובן שאם יש הערות על דברים ספציפיים - אפשר וכדאי להעלות אותן לשיחת תבנית:לטיפול דחוף. ‏עמיחישיחה 11:58, 8 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
אני סבור שאחראי התבנית עושה עבודה קשה וטובה, אם כי יש לנו מחלוקת אחת, לגבי סוג מסוים של ערכים, שהוא לא מאשר. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 12:12, 8 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
תעיף מבט לערכים שנמצאים כרגע בתבנית. מתוך הנחה ששנינו דוברים את אותה השפה, האם אתה יכול לנמק לגבי רובם מדוע הטיפול בהם דחוף? עמית - שיחה 12:16, 8 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
הדחיפות יכולה להיות (בדרך כלל) בגלל משהו אקטואלי, או בגלל שהערך חסר במיוחד. סימן לכך יכול להיות הרבה בינוויקי. לי יש גם חולשה לדברים שקשורים ליהדות התפוצות. אני תמיד פתוח להערות על דברים ספציפיים. ‏עמיחישיחה 13:19, 8 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
וכמה מהערכים שנמצאים כרגע בתבנית עונים על התכונות שרשמת? פחות מחצי. כאן אני מצטרף לחלוטין לדבריו של דוד שי בתחילת השיחה למעלה. אף אחד לא היה מרים גבה אם היית יוזם טיפול דחוף בקובנטרי - זה פשוט לא קורה. אתה לא מתייחס למשמעות העברית של המונח "דחוף": עבר מרבית הערכים כרגע בתבנית אין שום דחיפות בטיפול, ולעומת זאת ערכים רבים כאמור למעלה זוכים להתעלמות. עמית - שיחה 14:33, 8 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
שוב תודה על הפידבק. הדרך הטובה ביותר לפתור את זה היא להציע עוד הצעות בתבנית. ואז ההצעות הגבוליות יידחו מפני הטובות יותר. ‏עמיחישיחה 15:03, 8 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
אני חושב שהמעשיות של ההצעות הללו תובהר לנו בעוד כמה שבועות, כשנראה אם הערכים הראשונים (אלו שהוצעו פה) ישופרו. בסך הכל התבנית פעילה ומתוחזקת, וההצעה להחזיר ולהוסיף דגש על ערכי ליבה ושיפור ערכים באופן כללי היא הצעה טובה ואולי תצליח להכניס ויקיפדים למעגל משפרי הערכים. באופן כללי רשימות של ערכים חסרים וערכים לשיפור ש'דחופים תמיד' נמצאות בפורטלים הרלוונטיים (חלק מהרשימות מוזנחות כמובן) ואפשר לקחת מהם באופן סדרתי כלשהו הצעות. ביקורתשיחה 03:35, 12 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

חוק הגולן ושטח החיץ שהשתלטנו עליו

[עריכת קוד מקור]

מכיוון שלחוק הגולן לא מצורפת מפה קיימת האפשרות שחלק משטחי החיץ אליהם נכנסנו במבצע חץ הבשן, אלו שהיו בשטחנו לאחר מלחמת ששת הימים, בתחום הקו הסגול, ומהם נסוגונו בהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה, כ-25 קמ"ר בפתחת קוניטרה ורום החרמון, הם שלנו לעד על פי חוק הגולן. וכמובן שהיד נטוייה ואפשר להכיל את החוק הישראלי על כל שטחי החיץ שבחזקתנו וגם על אדמות החורן שרכש הברון רוטשילד והעביר בשעתו את הקושאנים לבעלות המדינה. מה רבו מעשיך השם. ‫2A02:14F:178:FBCD:3ABD:5C13:A6D5:761C16:18, 11 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

למה לא לחשוב בגדול? יש לשנות את שמו של חוק רמת הגולן לחוק צפון ישראל, ולהחיל אותו על כל שטח סוריה, חוץ משטח קטן שיינתן לכורדים. זו כמובן רק תחילת הדרך, שהרי הובטח לנו: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", וההשתלטות על סוריה היא רק קדמה וצפונה. דוד שישיחה 22:36, 11 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
הסיבה היא כמובן לחץ בין-לאומי, דעת הקהל העולמית, האו"ם והקהילה הבינ"ל (כולל ארצות הברית) שלא ייתנו לנו. במלחמות בעבר המנצח היה מקבל את הזכות לספח שטחים של הצד המפסיד, וכך במידה רבה נקבעו הגבולות של ימינו. היום זה כבר לא נהוג או לכל הפחות רק לישראל אסור לכבוש ולספח שטחים - אפילו אם הם ריקים ולא שייכים למדינה אחרת, למרות שכולנו יודעים (וגם אנשים חכמים בעולם יודעים) טוב מאוד שכל שטח שיעבור לישראל מדרום-מערב סוריה יפותח בצורה טובה בהרבה ויביא יותר תועלת לאנושות מאשר שיישאר במצבו הנוכחי תחת שלטון שאריות אסד או המורדים הסורים. זה דבר שכולם יודעים שהוא נכון אבל אסור להגיד כי זה לא תקין פוליטית. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:47, 11 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
למה לחשוב בקטן? הרי עיראק היא צור מחצבתינו (בגלל התלמוד), צרפת גם (רש"י והחבר'ה), צריך גם להשתלט על גרמניה (בשביל נקמה וצוללות), הולנד (בגלל הפוגרום הנוראי), אוקראינה (בשביל הבייס החסידי), פולין וכמובן את כל מה שבין לבין. ככה, עד 2030 נכבוש את הצפון, ונוכל להתחיל את המבצע הדרומי (שיעבוד מחודש של בני כוש), כהכנה לביאת משיח בן דוד ב2048, כאורח לטקס החגיגי לציון 100 שנים למדינה, בהזמנתה האישית של המארגנת מירי רגב ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 23:04, 11 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
ג'יבלי, איך שכחת את ספרד, שהייתה פאר של קהילה לפני הגירוש הגדול? וחוצמזה, ברצלונה יפיפייה. Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 08:18, 12 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
אם נכבוש את כל העולם עוד לפני שהמשיח יבוא, לא ישאר לו כלום ואולי הוא יחליט בסוף לא לבוא. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"א בכסלו ה'תשפ"ה • 10:09, 12 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
הלכתי ובדקתי. יש לנו ערך על חוק רמת הגולן. הערך מקשר לנוסח המלא. החוק קצר ופשוט. הסעיף הראשון שלו הוא „המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן כמתואר בתוספת.״ בסיומו מצורפת, בשם „תוספת״, מפה של השטח המסופח. Tzafrirשיחה 10:40, 12 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
השאלה היא אם מדובר בקו הסגול או בקו הפרדת הכוחות ‫2A02:14F:178:FBCD:2315:646C:6B1B:8A2E12:44, 12 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

כל המחשבות המקטינות מקומן ב-6 באוקטובר. אנחנו דור התקומה והניצחון ונישאר היכן שבטוח עבורנו מעבר למה ששלנו מימים ימימה. ‫2A02:14F:178:FBCD:2315:646C:6B1B:8A2E06:14, 12 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

יש אנשים הרואים אוכל ושתיה, מתנפלים עליהם ואוכלים ושותים ללא רסן - צפויות להם הרבה בעיות בריאותיות ואפילו מוות מוקדם. ככה זה גם עם סיפוח שטחים, במצב הנוכחי סוריה אינה מסוגלת להתנגד ולהלכה נוכל לספח את כולה, אבל... מה יקרה בהמשך? מי ידאג לאוכלוסייתה? האם ניתן לה זכויות שוות, גם יצביעו לכנסת? בעבר המנצח במלחמה היה יכול להכתיב שינוי גבולות, אך גם בעבר לא תמיד סיפחו טריטוריות, האימפריה העות'מאנית הסתפקה בכך שישלמו לה מס ואם המס לא שולם נשלח צבא לגבות אותו עם ריבית - כמובן עד שארצות אלה מרדו והשיגו עצמאות. בעבר וגם היום יש בעלי עיניים גדולות, שרוצים כל מה שהם רואים ויש אנשים נבונים הבוחנים את המצב הנוכחי והחושבים כמה מהלכים קדימה. בברכה. ליששיחה 08:06, 12 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
"אז מה האסטרטגיה"? שאלו עד לא מזמן. כמו שהחלנו את החוק הישראלי על הגולן ואיחדנו מחדש את ירושלים תחת ריבונותנו כך נחיל את החוק על יהודה ושומרון ונמשיך ונתפשט ככל שנזדקק ימה וקדמה צפונה ונגבה. נגמרה התקופה של שטחים תמורת שלום. ניצחון מוחלט משמעו, אצל האוייב, איבוד שטח, ולכן גם עבורנו. ‫2A02:14F:178:FBCD:2315:646C:6B1B:8A2E08:54, 12 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
שאלו את עצמכם אם האנונימי הכותב כאן בהרחבה איננו אלא טרול. יואב ר. - שיחה - 11:41, 12 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
שים לב שאני העליתי סוגיית גבול מעניינת ומי שבחרו להתעלם מהסוגיה ולקחת את הדיון למקום אחר עשו זאת על דעת עצמם ‫2A02:14F:178:FBCD:2315:646C:6B1B:8A2E12:41, 12 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
PDNFTT. יואב ר. - שיחה - 13:32, 12 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
כמעט כל דיון בדף הזה מוטה למקום אחר כבר בתגובה השנייה או השלישית. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ב בכסלו ה'תשפ"ה • 14:32, 13 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

רעיון לפרשת וישלח

[עריכת קוד מקור]

פרשתנו נפתחת בתיאור ההכנות לפגישתם של יעקב ועשו לאחר עשרות שנות איבה, יעקב שולח שליחים לעשו ומודיע לו "עם לבן גרתי…", רש"י מסביר את דברי יעקב וכותב "גרתי בגימטריה תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים".
את דברי יעקב צריך להבין – עשו יוצא לקראתו עם ארבע מאות איש כדי להילחם בו, והאיום של יעקב הוא "אני שומר תורה ומצוות"?! הלא היו ליעקב בנים גיבורים (שהוכיחו את גבורתם בהמשך הפרשה במעשה שכם ודינה) והיה לו לאיים עליו באיום קצת יותר מפחיד מאשר "אני דוס".
הרבי מליובאוויטש מסביר שכשיהודי עומד בתוקף על קיום התורה והמצוות, בגאון ובעוז, נופלים כל שונאיו לפניו ממילא, וכמו המשך הסיפור, שארבע מאות חייליו של עשו נשמטו והלכו להם, ועשו השלים עם יעקב והודה לו על הברכות. ולהפך – כשיהודי מתבייש ביהדותו ומנסה להסתיר אותה ולהתכחש לה – שונאיו מקבלים כח לעמוד נגדו. שבת שלום! שמיה רבהשיחה • י"ב בכסלו ה'תשפ"ה • 13:51, 13 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

האמנם "היו ליעקב בנים גיבורים"? הרי יעקב עצמו מתנער ממעשיהם: ”שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל.” - לא גיבורים אלא חמסניקים. דוד שישיחה 18:12, 13 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
גם ה"נפילים" היו גיבורים, זה לא מנוגד לכל שבשלם "מלאה הארץ חמס". אי״ש / שו״ת, י"ד בכסלו ה'תשפ"ה ; 18:13, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
שוב מדהים לגלות על איזה כרעי תרנגולת עומדת הפרשנות היהודית. לוקחים את המילה גרתי והופכים אותה לתרי"ג, מסיקים מזה דבר שלא נאמר, מתפלאים למה הוא נאמר, ובסוף מגיעים למטרה אליה כיוונו מלכתחילה. ואת כל האנטילוגיקה הזו מציגים כאן בגאווה שיראו כולם. שבוע טוב! אסף השני - לדף הסיכה. 13:04, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
אותו אחד שאמר ש"גרתי" הוא תרי"ג, הוא לא אותו שהקשה על כך. ההבדל בינך לבין המקשה, שהוא סבר שאמרו זאת אנשים שהבינו את המקרא יותר ממנו. אי״ש / שו״ת, י"ד בכסלו ה'תשפ"ה ; 18:16, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
במילים אחרות: הניסיון הוא לא להסביר את המקרא, כי אם את רש"י. אי״ש / שו״ת, י"ד בכסלו ה'תשפ"ה ; 18:30, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
משמח אותי לשמוע שזה ההבדל היחיד ביני לבין המקשה ואקח זאת כמחמאה. הביקורת שלי היא כלפי שרשרת הפרשנות מראשיתה ועד סופה. כאדם משכיל ועצמאי בחשיבתו אני מרשה לעצמי לחלוק על רש"י (!) בפרשנותו למילה "וגרתי" ולהתפלא על אלו שמפתחים את הרעיון המוזר הזה הלאה והלאה, עד שיגיעו למסקנה עליה החליטו מראש. אסף השני - לדף הסיכה. 21:25, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
לא אמרתי שזה ההבדל היחיד, אבל לענייננו הוא המשמעותי: האם פוטרים את דברי רש"י באמירה שטחית "זה לא כתוב", או שמנסים להבין למה הוא אמר את זה. שבוע טוב ומבורך. אי״ש / שו״ת, י"ד בכסלו ה'תשפ"ה ; 22:36, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
אם קוראים את הכותרת כמו שצריך לא מחפשים בטקסט מה שאין בו. זה לא "פרשנות לפרשת וישלח" אלא רעיון יפה שקשור לפרשת השבוע. אין כאן טענה על מה שכתוב בתורה ואפילו לא טענה על מה שרש"י אמר (למרות שכנראה רש"י כן התכוון למשהו דומה), אלא למה שהרבי מליובאוויטש אמר. אם לקבל את הרעיון הזה, זה כבר תלוי בדעות הקדומות שלך על רש"י והרבי מליובאוויטש. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ד בכסלו ה'תשפ"ה • 22:50, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
בכל זאת, קושיה על רש"י: גם אם נניח שיעקב אבינו ידע ברוח הקודש את כל תרי"ג מצוות אף שטרם ניתנו, איך יכול לומר "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי", בזמן שמצוות עשה הקשורות בבית המקדש לא יכול לקיים שהרי לא היה בית מקדש, ואפילו מצווה שיכול לקיים, מצוות יישוב ארץ ישראל, לא קיים ב-14 שנים שבהן גר אצל לבן (ואחר כך כשירד למצרים). ואם תגידו שהתעכב אצל לבן כדי לישא אישה, אגיד שאין בכך סבירות: לצאת לשבוע-שבועיים כדי לישא אישה - סבבה, אבל לצאת ל-14 שנים - יש גבול. דוד שישיחה 12:40, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
הוא גם נשא שתי אחיות (ראה מה שנכתב כאן שבוע שעבר) וחז"ל אומרים שהוא עבר על כיבוד הורים בכך שהוא לא ביקר את הוריו כל כך הרבה שנים. התשובה לכל השאלות האלה היא שהוא לפחות רצה לקיים את כל המצוות, אבל לא יכל לקיים את כולן, ובנוגע חלקן הוא חשב שיש לו פטור מיוחד, לכן הוא בגדר "חשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה". (גם אם חז"ל טוענים שהוא עבר על כיבוד הורים, מסתבר שהוא חשב שהוא פטור או לא יכול ולא סתם החליט לא לקיים את המצווה). הסיבה שהוא נשאר 14 שנים זה כדי שהוא יוכל לשאת את רחל ולאה, ואחר כך נשאר עוד 6 שנים בשביל לצבור נכסים (מותר לצאת מארץ ישראל לצרכי פרנסה). עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ד בכסלו ה'תשפ"ה • 13:08, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
עם קיום מצוות מוקפד כזה, אני כבר מתחיל לחשוב שהוא מתישהו הרג ציפור רק כדי שיוכל לשלח את גוזליה. מה שאנחנו יודעים טוב זה שכותבי הסיפור חיו במציאות מאוד שונה מהמציאות שלנו. במציאות שלהם, לא הייתה בעיה חמורה עם שימוש בתרפים. אז נחמד לראות פרשנים מתפתלים. ופרשנים מתפתלים בפישור פרשנים מתפתלים. Tzafrirשיחה 13:32, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
מניין לך שלא הייתה בעיה עם שימוש בתרפים? בגלל שרחל גנבה אותם? מי אומר שהיא לקחה אותם בשביל להשתמש בהם ולא בשביל למנוע מלבן להשתמש בהם? עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ד בכסלו ה'תשפ"ה • 13:36, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
@Tzafrir, עברתי על המקרא כמה עשרות פעמים לפחות, מעולם לא איתי רמז לשימוש של אבות בתרפים. אולי תאיר את עיני? משום מה מרגיש לי שהבעיה שלנו זה יותר עם בורות. שמש מרפאשיחה 13:52, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
אם רחל גונבת את התרפים, הפירוש הסביר זה שהם חשובים לה. אפשר כמובן לטעון שלא נכתב במפורש שהיא או יעקב השתמשו בהם. אפשר לכתוב שזו רחל ולא יעקב. בסדר. Tzafrirשיחה 14:29, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
לגניבה יכולות להיות מטרות רבות, במקרה זה הפירוש הסביר הוא שהמטרה היא דווקא שלאביה לא יהיה שימוש בהם, או כדי להוציא ממנו משפט מגוחך כמו "למה גנבת את אלוהי". יש עוד פירושים, אבל בכל אופן אני לא חושב שהפירוש האינטואיטיבי הוא שהיא רצתה לעבוד אותם בזמנה הפנוי, בוודאי לא בהתחשב במסר הכללי של ספר בראשית ששולל את זה מכל וכל. שמש מרפאשיחה 19:38, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
אז עכשיו יש לנו קושיה על רש"י מפסקי הגרד"ש סימן א' סעיף א': לא יצא אדם מא"י אפילו ע"מ לישא אשה אלא שבוע-שבועיים, דאמרינן "סבבה", אבל י"ד שנין - יש גבול. אגב, האחרונים הסתפקו בדין טווח הזמן שבין שבוע-שבועיים ל-14 שנה, וצריך עיון. שמש מרפאשיחה 13:51, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
האיסור הוא היציאה, אחרי שיצאת - לא כ"כ ברור שיש חיוב לחזור, ויש אומרים שאפילו אסור לחזור (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב'). שמיה רבהשיחה • י"ד בכסלו ה'תשפ"ה • 13:56, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
@Tzafrir שמעתי פעם מהרב יואל בן נון שלפי מקורות בני התקופה, בעל התרפים הוא בעל הבית, ולכן רחל גנבה את התרפים איילשיחה 14:46, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
בערך רחל כתוב „ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שבדין החורי העתיק, העברת התרפים מהחם לחתנו, משמעותה הייתה גם העברת זכויות מסוימות (על פי חוזה שנמצא בעיר העתיקה נוזי ובו כתוב: "שני הבנים, המאומץ והטבעי - יחלקו את הירושה בשווה, אבל את האלים של הבית ייקח הבן הטבעי, ובזה יובן שהבן הטבעי הוא אדון הבית והרכוש"). כאן הערך מסתמך על מאמר קצר של הרב יואל בן נון שמצטט „חוקרים״ אלמונים. אין לנו הפניה לתעודה האמורה בנוזי. אבל נניח שהיא נכונה. ושהחוק האמור היה תקף גם עבור כותבי הסיפור. זה אומר שכותב הסיפור מחשיב את התרפים שרחל גנבה כאלי הבית. Tzafrirשיחה 15:55, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
?
כותב הסיפור, מספר שרחל חיפשה אישור חוקי לכך שיעקב הוא הבעלים של הילדים והצאן, באמצעות חוק בן התקופה = תרפים. איילשיחה 16:02, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

ויקיפדיה כאתר חדשות

[עריכת קוד מקור]

מפעם לפעם תבנית:חדשות ואקטואליה שבעמוד הראשי מפרסמת ידיעה בלעדית, כזו שלא פורסמה כלל באתרי החדשות, או שלא פורסמה באתרי החדשות העבריים. דוגמה מפתיעה לכך מתקיימת כעת: מאז 12 בדצמבר בשעה 15:13 מדווח העמוד הראשי בוויקיפדיה, בעקבות עדכון של Yoavd, על אלוף עולם חדש בשחמט, גוקש דומרזו, ואין אף מילה על כך באתרי החדשות. אמנם אנחנו בתקופה של עומס עצום על עורכי החדשות, אבל קשה להבין מדוע ידיעה כזו חמקה מהם. דוד שישיחה 07:28, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

אתחיל בזה שאני לא יודע את התשובה, אולם יש לי כמה השערות. הורי לא ידעו ולא למדו שחמט, אחותי אני ואחי הצעיר למדנו שחמט ואפילו, אני ואחי, נהשתתפנו בתחרויות רשמיות. את ילדי לימדתי שחמט, אך זה לא התקדם לשום מקום ונכדי אפילו לא למדו. אני רואה בכך תנודתיות ולא רק במשפחתי. המשטרים הקומוניסטים עודדו לימודי שחמט ולשחמטאים שלהם הייתה נוכחות מכרעת בתחרויות וברשימת אלופי העולם - העולם הקומוניסטי התפוגג כמעט לגמרי ויחד איתו גם התמיכה הממשלתית בשחמט. עם פרוץ המהפכות של 1917 ברח מתמטיקאי יהודי מרוסיה דרך גבול פינלנד. עבר את בריטניה, הוציא דוקטורט בצרפת והגיע לאיטליה, שם התאזרח בשם ולדימירו ברנשטיין ונולד בנו. לאחר מות המתמטיקאי, כתוצאה מפציעה ישנה בעת מעבר גבול פינלנד, נישאה האלמנה מחדש ויחד עם בעלה השני וילדיה עברה לארצות הברית, שם החל הבן, אלכס ברנשטיין לעבוד בתכנות ופיתח את תוכנת השחמט הראשונה. היום אין שחמטאי המסוגל לנצח תוכנות שחמט באיכות גבוהה. אלופי העולם האמיתיים בשחמט הן תוכנות מחשב. השחמט איבד מקסמו, איבד את תמיכתו ואיבד את הפופולריות שלו. בברכה. ליששיחה 08:42, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
התשובה פשוטה: הודי מנצח סיני, לא שווה אזכור בתקשורת הישראלית, אף שמדובר בשיא, הזוכה הצעיר בתולדות אליפויות השחמט. לו היה מדובר בקרלסן, כן היה זוכה לאזכור. גם טניס שולחן (כולל אלופי ישראל) לא זוכה לאזכור מאז שהוא נשלט בידי הסינים. אם גם טניס היה נשלט בידי הסינים, אף הוא היה נעלם מהתקשורת. כפי שציינתי כאן בעבר (בפוסט אודות ערכים על כוכבים הודים), כך מנכ"לי גוגל, מיקרוסופט לא מוכרים, כמו מנכ"לי אפל, פייסבוק, ומאסק וכד'. האם אתם מכירים את ההודים הכי מפורסמים כיום? אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 09:33, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
זה ביזיון. ב-YNET אחת הכתובת המרכזיות היא על "הישראלית שהקיפה את העולם בקרוואן". בוואלה יש ידיעה על "איך לשמור על חמימות הבית באמצעות ריהוט בלבד". אפילו פוש לדעתי לא היה על אליפות העולם בשחמט ועל ההיסטוריה שהתרחשה (אלוף העולם הצעיר ביותר), וזה עוד אחרי שהמשחק הפך להיות הרבה יותר פופולארי בשנים האחרונות. פשווט לא להאמין. יורי - שיחה 09:46, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
"הארץ" יפרסמו זאת בשבוע הבא, אבל רק במדור השחמט. (בנתיים הם העדיפו באופן כמעט חסר תקדים לפרסם כתבה קטלנית על ערבי, למרות שהוא פעל למען הפסקת אש בין ישראל ללבנון). אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 12:20, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
הפופולריות של שחמט לא בשיאה, ולא רק בישראל. חלפו הימים שבהם אליפות העולם בשחמט זכתה לכותרות גדולות בעיתונים, בטח שלא כמו זכייתו של בובי פישר ב-1972 - ראו למשל את הידיעה הזו - "בובי פישר - אלוף העולם" בעמוד 3 של עיתון דבר. אפילו דרמות קטנות באליפות ההיא זכו לכותרות, כמו הידיעה הכסא של בובי פישר הגיע! - דו-קרב השחמט יכול להתחיל בעיתון מעריב. אני מניח שהסיבות העיקריות הן אלה שהובאו על ידי ליש, וכן העובדה שבעולם המודרני אין הרבה קשב למשחק שדורש הבנה, ידע, העמקה, ויכולת שכלית גבוהה. אפילו סדרת טלוויזיה טובה על שחמט כמו גמביט המלכה לא תשנה את המגמה. ועדיין, זה מביך מאוד אם אף אתר חדשות בישראל לא פרסם את הידיעה על האלוף הטרי. באופן אישי, אני מחכה למוסף הארץ בסוף השבוע הקרוב, עם מדור השחמט של ישראל שרנצל שיביא לקוראים את הסיכום שלו. בברכה, מקיאטושיחה 16:53, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
השחמט פופולרי מאוד כיום, גם בזכות אתרי האונליין. מעל 100,000 ישראלים פעילים רק באתר chess.com. כאשר מדובר במתמודד ישראלי (גלפנד), אמריקאי (פישר בזמן המלחמה הקרה) או אפילו נורווגי (קרלסן), הסיקור בישראל גדול יותר משמעותית. פעמים רבות התקשורת מושפעת משיקולים שאינם קשורים לעיתונות, כמו ריטיינג (בעיקר אונליין) אג'נדה, לא להרגיז את הקוראים/הצופים הקבועים (וגם חיסול חשבונות פרסומת סמויה ועוד). אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 18:17, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
ליש - אני לא מסכים שהשחמט איבד מקסמו או איבד את הפופולריות שלו. בכל העולם מדווחים על מספרי שיא של שחמטאים (חלק מאלו הגיעו בעקבות הסדרה גמביט המלכה, שהביאה לפריחה גדולה בתחום). בארץ ישנם 27,000 שחמטאים רשומים באיגוד השחמט - אין לי מושג כמה ספורטאים רשומים באיגוד הג'ודו או התעמלות קרקע, אבל מספר השחמטאים ביחס לאוכלוסיה מכובד מאוד. נשגב מבינתי איך סיום אליפות העולם בשחמט לא כוסה באף אתר שהוא. --‏Yoavd‏ • שיחה 18:58, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
השחמט עדיין מעניין גם את התקשורת. דהמרקר כתבו אתמול על דנה כוכבי. אם אלוף העולם היה פלסטיני, גם הוא היה מקבל שם כתבה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 19:26, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
Yoavd, ציינתי שמדובר בהשערות. אשמח להתבדות ולהיווכח שהשחמט פופולרי מתמיד. האם אינך חושב שהעליונות המוכחת של התוכנה על פני שחקן השחמט מצננת את השאפתנות של השחקנים? בברכה. ליששיחה 23:38, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
העליונות המוכחת של המכונית על הספורטאים העוסקים בריצה לא ציננה כמלוא הנימה את השאפתנות של הרצים, אז למה שעליונות התוכנה תצנן את השאפתנות של השחמטאים? דוד שישיחה 07:55, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
ליש - אני מצטרף לדברי דוד שי. כמו שאף אחד לא מנסה להתחרות מול מכונית, אני לא מנסה להתחרות מול תוכנת שחמט. לעומת זאת, אני משתמש בה ככלי, ואחרי כל משחק תחרותי אני בודק את המסעים שלי ושל יריבי באמצעות התוכנה, ולומד הרבה מהטעויות שעשיתי. לגבי פופולריות: בתקופת מגפת הקורונה, בשנים 2020–2021 נרשמה עלייה חדה בעניין בשחמט כתוצאה מהסגר וממעבר לשימוש באינטרנט, העליה בלטה בכל האתרים המקוונים כמו chess.com, chesstempo ואתרים אחרים. גם הצפיות ביוטיוב של אנשים שמקליטים הרצאות בנושאי שחמט עלו מאוד (ראו למשל agadmator). כפי שציינתי מעלה גם הסדרה The Queen's Gambit תרמה רבות לפופולריות של שחמט, במיוחד אחרי 2020.--‏Yoavd‏ • שיחה 08:43, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
אני לא מכיר תחרויות של אנשים מול כלי רכב - המכונית אינה מקבילה לרץ, אלה לכרכרה ואיפה עכשיו הכרכרות? בעבר היו מרוצי כרכרות/מרכבות, אפילו במשחקים האולימפיים של פעם, כעת יש מירוצי מכוניות. בברכה. ליששיחה 09:49, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
בתוכנית הרכב ההומוריסטית טופ גיר נעשו לא מעט תחרויות בין כלי רכב לאתלט אנושי, אך הן לא היו מרוצים סטנדרטיים (באחת התחרויות נהג המכונית נדרש להשלים הקפה לפני ששחקן סנוקר ידוע יסיים להשחיל את כל הכדורים לפינות). – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:57, 16 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
משתמש:Yoavd, מה ידוע לך על הערוץ agadmator? בעבר הייתי מקשיב לא מעט לערוץ הזה שהציג ניתוח משחקים שונים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:00, 16 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
MathKnight - אני עוקב אחרי agadmator מזה כמה שנים. בהתחלה הוא לא הרשים אותי, אבל אחרי כמה אלפי הקלטות הוא הפך למעולה. מסביר היטב (לשחמטאים עד בערך 2000 מד כושר) , עוצר מדי פעם ומנחה אותך לחשוב בעצמך על המסע הנכון (בדרך כלל מסעים טקטיים), ומשקיע לא מעט שעות הכנה בכל משחק שהוא מנתח. ההקלטות לא ארוכות מדי (כ15-20 דקות בדרך כלל) ורואים שהוא ממש משקיע. יש לו למעלה ממיליון עוקבים והוא מתפרנס היטב מערוץ היוטיוב שיצר. דרך אגב, מאז שהתחיל בהקלטות הוא עלה בעצמו ברמתו השחמטאית, והפך למועמד לאמן בקרואטיה. --‏Yoavd‏ • שיחה 21:55, 16 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

נמצא פתרון לבעיית הערך "חילונים"

[עריכת קוד מקור]

הערך "חילונים" נתון במחלוקת עזה במשך תקופה ארוכה מאוד, ואין לראות את סופה. ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, נחלץ לעזרתנו, ונתן פיתרון למחלוקת מתמשכת זו, באומרו "אני לא חושב שיש חילוני שחי פה" [2]. אם אין חילונים, אפשר למחוק את הערך חילונים, משום שוויקיפדיה כותבת רק על מה שיש, ובא לציון גואל. אם רוטמן יאמץ את גישתה של ח"כ טלי גוטליב, "יש לי חסינות", הוא פשוט יבוא וימחק את הערך, ונראה מי המפעיל שיעז לחסום אותו. דוד שישיחה 14:21, 14 בדצמבר 2024 (IST)תגובה

גם אין עם פלסטיני ואין מדינה פלסטינית ואני לא חושב שאתה תאפשר לי למחוק את הערכים האלו. ‏DGtal‏ - שיחה 12:14, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
אם אין עם פלסטיני אז נגד מי אנחנו נלחמים? ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 13:19, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
חילוני זה בח’ ולכן ברור שרק תימנים יכולים להיות חילונים. כמו שרק אשכנזים יכולים להיות דוסים. Tzafrirשיחה 13:34, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
תימנים לא יכולים להיות דוסים, אבל כן דות'ים. אי״ש / שו״ת, י"ד בכסלו ה'תשפ"ה ; 16:17, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה
אם כך, רק תימנים חילונים ורק אשכנזים דוסים. תימנים יכולים להיות גם דות'ים, שיהיה. כנראה שכל השאר מסורתיים. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט"ו בכסלו ה'תשפ"ה • 19:42, 15 בדצמבר 2024 (IST)תגובה