טיגציקלין
 | |
| נתונים כימיים | |
|---|---|
| מסה מולרית |
585.2799 יחידת מסה אטומית מאוחדת  |
| בטיחות | |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון D (אוסטרליה), קטגוריית סיכון D |
| מזהים | |
| קוד ATC |
J01AA12 |
| מספר CAS | 220620-09-7 |
| PubChem | 5282044 |
| ChemSpider | 10482314 |
  | |
טיגציקלין (באנגלית:Tigecycline) היא אנטיביוטיקה ממשפחת טטרציקלינים. היא סינתטית למחצה ומשמשת לטיפול במספר רב של זיהומים שנגרמים חיידקים גראם-חיוביים ושליליים שעמידים לריבוי תרופות (Multi drug resistant).[1] התרופה פותחי ב-American Cyanamid בסוף המאה ה-20. התרופה אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בשנת 2005. מחקרים חדשים הראו ששימוש באנטיביוטיקה טיגציקלין יעיל לטיפול בזיהום קשה בקלוסטרידיום דיפיציל.
מנגנון פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיגציקלין פועלת על ידי מניעת חיידקים לייצר חלבונים הנחוצים לצמיחתם ולשכפול שלהם. פעולתה הבקטריוסטטית מתבצעת על ידי קשירה לתת-היחידה הריבוזומלית 30S ועיכוב היווצרות של קומפלקס התחלת 70S פונקציונלי, ובכך חוסם סינתזת חלבון חיידקי.[2]
פרמקוקינטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קליטה - טיגציקלין לא נספגת טוב דרך מערכת העיכול, עקב כך נותנים את התרופה דרך הוריד.
מטבוליזם - פחות מ-20% מהתרופה עוברים מטבוליזם.
הפצה - התרופה נקשרת לחלבוני פלסמה בצורה לא ליניארית, מה שמוריד את ריכוזה כחומר פעיל בדם. בבדיקות פרמקוקינטיות שנעשו על בני אדם ועל בעלי חיים, נמצא כי החומר מופץ במהירות גבוהה בתוך הרקמות. טיגציקלין מגיע לריכוזים תירפואטים בעיקר ברקמות כמו ריאות, עור, כבד, לב, עצמות וכיליה. התרופה לא חוצה בקלות את מחסום דם-מוח (Blood brain barrier).
הפרשה - התרופה מופרשת ברובה במרה ובצואה (59%) כמעט ללא שינוי, ו-22% ממנה מופרש בכליות.
גיל, מין ותפקוד כלייתי אינם פקטורים שמשפיעים על הפרמקוקינטיקה של טיגציקלין, ועל כן אין צורך להתאים את התרופה לחולים עם אי ספיקת כליות. לעומת זאת, יש להיזהר במתן התרופה בפגיעות כבדיות. יש להתחיל במינון של 100 מ"ג ולהמשיך לתת אותה במינון של 25 מ"ג כל 12 שעות.
הפינוי (clearance) של התרופה הוא 0.2-0.3 ליטר לשעה לקילוגרם, ונפח הפיזור (Vd) הוא 7-10 ליטר לק"ג. זמן מחצית חיים (T0.5) ארוך יחסית, בין 27–42 שעות.[3]
פרמקודינמיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרי עוקבה הראו שאין השפעה לבבית משמעותית שבאה לידי ביטוי במרווח QTc, לאחר נטילת מנה אחת של 50 מ"ג או של 200 מ"ג טיגצקלין.[4]
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל השימושים שמופיעים לעיל נכונים עבור מטופלים מגיל 18 ומעלה;[2]
- דלקות עוריות - דלקות אשר נגרמות מחיידקי איקולי, אנתרוקוקוס פציאליס, סטרפטוקוקוס סוגים A ו-B, סטרפטוקוקוס אנגינוזוס, אנתרובקטר, קלבסיאלה פנאומוניה ובקטרואידס פרג'ליס.
- סיבוכים מדלקות תוך בטניות - אשר נגרמות מחיידקים שונים. הבולטים בניהם הם איקולי, סיטרובקטר פראודי ואנתרוקוקוס פציאליס.
- דלקת ריאות חיידקית שנרכשת קהילה - נגרמת על ידי סטרפטוקוקוס פנאומוניה, המופילוס אינפלואנזה וליגיונלה פנאומופיליה.
הגבלה בשימוש בדלקות בכפות רגליים של חולים סוכרתיות ובחולים עם דלקת ריאות נרכשת בבית החולים או דלקת ריאות של חולים מונשמים.
קונטרא-אינדיקציות - היפרסנסיטיביות לטיגציקלין, כולל תגובות אנאפילקתיות לטיגציקלין.
מינון
[עריכת קוד מקור | עריכה]משטר המינון המומלץ לטיגציקלין הוא מינון התחלתי של 100 מ"ג, ואחריו 50 מ"ג כל 12 שעות. יש לתת עירוי תוך ורידי של טיגציקלין במשך כ-30 עד 60 דקות כל 12 שעות.
משך הטיפול המומלץ בטיגציקלין לזיהומים מסובכים בעור ובמבנה עור או לזיהומים תוך בטניים מסובכים הוא 5 עד 14 ימים. משך הטיפול המומלץ בטיגציקלין לדלקת ריאות חיידקית הנרכשת בקהילה הוא 7 עד 14 ימים. משך הטיפול צריך להיות מונחה על פי חומרת ומקום הזיהום וההתקדמות הקלינית והבקטריולוגית של המטופל.[5]
מנת יתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין מידע ספציפי זמין על הטיפול במינון יתר עם טיגציקלין. תוֹך וְרִידִי.
מתן TYGACIL במינון בודד של 300 מ"ג במשך 60 דקות במתנדבים בריאים הביא לשכיחות מוגברת של בחילות והקאות. טיגציקלין אינו מופרש בכמויות משמעותיות על ידי המודיאליזה.
אינטראקציות בין-תרופתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמצא כי טיגציקלין בעל אינטראקציות עם תרופות שונות, למשל בהקשר לוורפרין יש לעקוב אחר זמן פרוטרומבין או בדיקת נוגדת קרישה מתאימה אחרת אם TYGACIL ניתנת עם וורפרין.
מעכבי קלצניורין: שימוש בו-זמני בטיגצקלין ובמעכבי קלציניורין כגון טקרולימוס או ציקלוספורין עלול להוביל לעלייה בריכוזי השפל של מעכבי הקלציניורין בסרום. לכן, יש לעקוב אחר ריכוזי הסרום של מעכב קאלצניורין במהלך הטיפול בטיגציקלין כדי למנוע רעילות של התרופה.
אמצעי מניעה אוראליים: שימוש בו-זמני בתרופות אנטיבקטריאליות עם אמצעי מניעה אוראליים עלול להפחית א פעילותם.[6]
תופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]היות שטיגציקלין הנה תרופה ממשפחת טיטרצקלינים' תופעות הלוואי שלה דומות, וכוללות:
- הפרות של תפקוד קרישת הדם: לעיתים קרובות יש עלייה בערכים של PTT / INR או APTT.
- בעיות בפעילות המערכת ההמטופויטית: לפעמים נצפתה אאוזינופיליה וההתפתחות של טרומבוציטופניה.
- הפרעות במערכת העצבים המרכזית: סחרחורת מתרחשת לעיתים קרובות.
- הפרעות עיכול: ברוב המקרים מופיעות הקאות, שלשולים ובחילות. כאבי בטן, אנורקסיה ודיספפסיה שכיחים. לפעמים יש היפרבילרובינמיה, דלקת הלבלב בשלב הפעיל וצהבת, ו-ALT עם AST עולה. אי ספיקת כבד ותפקוד לקוי של הכבד מופיעים בנפרד.
- סימנים מקומיים: לפעמים יש כאב, פלביטיס, דלקת או נפיחות באזור ההזרקה.[7]
שימוש בילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין מידע לגבי בטיחותה ויעילותה הטיפולית של התרופה בעת השימוש בה ברפואת ילדים (באנשים מתחת לגיל 18).
הריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלול לגרום לשינוי צבע קבוע של שיני החלב ולעיכוב הפיך של צמיחת העצם במתן במהלך השליש השני והשלישי של ההריון.
אין נתונים זמינים על הסיכון למומים מולדים גדולים או הפלה לאחר שימוש במהלך ההריון.
הנקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין נתונים על נוכחות התרופה בחלב אם; עם זאת, תרופות אנטיבקטריאליות מסוג טטרציקלין קיימות בחלב אם. לא ידוע אם לתרופה יש השפעה על תינוק יונק או על ייצור חלב.
לתרופה זמינות ביולוגית נמוכה דרך הפה; לכן, חשיפת תינוקות צפויה להיות נמוכה.
בגלל הסיכון התאורטי לשינוי צבע השיניים ועיכוב צמיחת העצם, הימנע מהנקה אם אתה מקבל טיפול במשך יותר משלושה שבועות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Efthimia Tasina, Anna-Bettina Haidich, Stamatia Kokkali, Malamatenia Arvanitidou, Efficacy and safety of tigecycline for the treatment of infectious diseases: a meta-analysis, The Lancet Infectious Diseases 11, 2011-11, עמ' 834–844 doi: 10.1016/S1473-3099(11)70177-3
- ^ 1 2 Mayur S. Jain, Shashikant D. Barhate, Tigecycline is the First Clinically-Available Drug in a new class of Antibiotics called the Glycylcyclines: A Review, Asian Journal of Pharmacy and Technology 10, 2020, עמ' 48 doi: 10.5958/2231-5713.2020.00010.0
- ^ Sajad Yaghoubi, Angelina Olegovna Zekiy, Marcela Krutova, Mehrdad Gholami, Ebrahim Kouhsari, Mohammad Sholeh, Zahra Ghafouri, Farajolah Maleki, Tigecycline antibacterial activity, clinical effectiveness, and mechanisms and epidemiology of resistance: narrative review, European Journal of Clinical Microbiology & Infectious Diseases 41, 2022-07, עמ' 1003–1022 doi: 10.1007/s10096-020-04121-1
- ^ Nickie D. Greer, Tigecycline (Tygacil): The First in the Glycylcycline Class of Antibiotics, Baylor University Medical Center Proceedings 19, 2006-04, עמ' 155–161 doi: 10.1080/08998280.2006.11928154
- ^ Charles Feldman, Erica Shaddock, Faculty Opinions recommendation of Contribution of host, bacterial factors and antibiotic treatment to mortality in adult patients with bacteraemic pneumococcal pneumonia., Faculty Opinions – Post-Publication Peer Review of the Biomedical Literature, 2013-07-02
- ^ Larissa DeDea, FDA limits acetaminophen; risk of death with tigecycline:, Journal of the American Academy of Physician Assistants 25, 2012-09, עמ' 16 doi: 10.1097/01720610-201209000-00002
- ^ Quanhathai Kaewpoowat, Luis Ostrosky-Zeichner, Tigecycline: a critical safety review, Expert Opinion on Drug Safety 14, 2015-02, עמ' 335–342 doi: 10.1517/14740338.2015.997206