לויד שפלי
לידה |
2 ביוני 1923 קיימברידג', ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
12 במרץ 2016 (בגיל 92) טוסון, ארצות הברית |
ענף מדעי | מתמטיקה |
מקום מגורים | ארצות הברית |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | אלברט וו. טאקר |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | Manel Baucells, Raul P. Lejano, Cheng-Zhong Qin, Emmanuel Petrakis, Jorge R. Palamara, Yan Zhou, Mário Rui Páscoa, Shuntian Yao, Xingwei Hu, John Michael Rulnick, Johann Yonghee Choi |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | Marian Louise Shapley (1955–?) |
תרומות עיקריות | |
מחקרים בסטטיסטיקה ובתורת המשחקים. פיתח את ערך שפלי | |
לוֹיְד סְטוֹוֶל שֵׁפְּלִי (באנגלית: Lloyd Stowell Shapley; 2 ביוני 1923 - 12 במרץ 2016) היה מתמטיקאי וכלכלן אמריקאי, שתרומותיו העיקריות למדע נעשו בתחומי הסטטיסטיקה ותורת המשחקים. חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2012 במשותף עם אלווין רות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפלי נולד ב-2 ביוני 1923 בקיימברידג' שבמסצ'וסטס. אביו היה האסטרונום הרלו שפלי. שפלי החל ללמוד באוניברסיטת הרווארד ובמהלך מלחמת העולם השנייה גויס לצבא האמריקאי ושירת בין השנים 1943 ל-1945. הוא הוצב כחזאי מזג אוויר בבסיס אמריקאי במערב סין, משם הפציצו האמריקאים את יפן. ב-1944 זכה לעיטור כוכב הארד על פיצוח קוד סובייטי שאפשר איסוף אינפורמציה אודות מזג האוויר בסיביר[1] (לפי דיווחים אחרים מדובר היה בקוד יפני[2]). לאחר תום המלחמה חזר שפלי ללמודיו בהרווארד וסיים בשנת 1948. בשנת 1953 קיבל שפלי תואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון, כאשר עבודת הדוקטורט והפוסטדוקטורט שלו הציגו את עקרונות ערך שפלי. בתקופה זו המציא יחד עם חבריו ללימודים ג'ון נאש, מרטין שוביק ומל האוזנר משחק המדמה מיקוח בשם So Long Sucker ("להתראות פראייר").
לאחר לימודיו הועסק על ידי תאגיד ראנד שהיה למקום מרכזי בחקר תורת המשחקים. הוא עסק בין היתר בניתוח המלחמה הקרה ומרוץ החימוש בהתבסס על תורת המשחקים של תחרות ארוכת טווח[3]. משנת 1981 ולתוך העשור השני של המאה ה-21 כיהן שפלי כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
תרומותיו ומחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרומותיו של שפלי כוללות:
- ערך שפלי המהווה את אחד הפתרונות המרכזיים במשחקים שיתופיים (פתרון משמעו שיטה לחלוקת רווחים בין השחקנים) ושימושיו כמדד להשפעה של כל חבר על תהליך קבלת ההחלטות (מדד הכוח של שפלי ושוביק).
- הגדרת בעיית השידוך היציב ומשפט גייל-שפלי, המראה כי לכל בעיית שידוכים ניתן למצוא שידוך יציב. הוכחת המשפט היא קונסטרוקטיבית ומציעה אלגוריתם לפתרון הבעיה.
- משפט שפלי-בונדרבה שקובע תנאי הכרחי ומספיק כדי שהליבה של משחק שיתופי לא תהיה ריקה.
- הגדרת משחקי פוטנציאל (עם דב מונדרר) בהם התמריץ של כל השחקנים לשינוי האסטרטגיה שלהם ניתן לביטוי כפונקציה גלובלית אחת (פונקציית הפוטנציאל). במשחקים אלה יש שיווי משקל נאש טהור, דהיינו אין הכרח להשתמש באסטרטגיה מעורבת.
חלק ממחקריו על הליבה של משחקים שיתופיים נעשו עם מיכאל משלר. מחקריו של שפלי, ביחד עם ישראל אומן, בנושא משחקים לא-אטומיים ותנאי תחרות ארוכי טווח, נחשבים לאבני פינה בתורת הכלכלה. יחד עם אומן הוכיח גם את הגרסה האינסופית של המשפט העממי.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפלי זכה במספר פרסים, בהם פרס ג'ון פון נוימן של האגודה לחקר ביצועים ודוקטורט לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית. ב-2012 נבחר כחתן פרס נובל לכלכלה במשותף עם אלווין רות שעבודותיו עסקו ביישומים של בעיית השידוך היציב. שפלי הוא מחתני פרס נובל המבוגרים ביותר אי פעם (המבוגר ביותר הוא ליאוניד הורביץ שהיה בן תשעים עם קבלת הפרס).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לויד שפלי, באתר פרס נובל (באנגלית)
- לויד שפלי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- לויד שפלי, באתר dblp
- לויד שפלי, באתר גוגל סקולר
- לויד שפלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לויד שפלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Lloyd S. Shapley Interview באתר פרס נובל
- ^ A Beautiful Mind, מגזין Vanity Fair, יוני 1998
- ^ Lloyd knows best, The Economic Times, 17 בינואר 2003
זוכי פרס נובל לכלכלה | ||
---|---|---|
1969–1975 | פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975) | |
1976–2000 | פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000) | |
2001 ואילך | אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) • גולדין (2023) • אג'מולו, ג'ונסון, רובינסון (2024) |
- מתמטיקאים אמריקאים
- כלכלנים אמריקאים
- בוגרי אוניברסיטת הרווארד
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון
- חוקרי תורת המשחקים אמריקאים
- חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- זוכי פרס נובל לכלכלה
- זוכי פרס ג'ון פון נוימן (INFORMS)
- מעוטרי כוכב הארד
- סגל אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- אמריקאים שנולדו ב-1923
- אמריקאים שנפטרו ב-2016