לולב
לוּלׇב (בהגיית יהודי תימן: לוֹלׇב[1]) הם עלעלים הדבוקים בראשית צמיחתם, טרם נפרדו זה מזה. אחד מארבעת המינים, ומכונה בתורה בשם 'כפות תמרים' כאמור בספר ויקרא: ”וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל” (ויקרא, כ"ג, מ'). את המילים כפת תמרים שבמקרא תרגם פרשן המקרא אונקלוס "לולבין".
יש הטוענים כי הלולב הוא חלופה למקור שאמור להיות כפות תמרים, הענף הנושא את אשכול הפרי, דהיינו את התמרים (הסנסנים). מאחר שזהו זמן גדיד התמרים ומצופה שהמקרא יצווה על הבאת תמרים כמנחה למקדש[2]. אולם הטקסט המקראי כלל לא מציין שארבעת המינים הם מנחה אלא מציין "ולקחתם לכם" בניגוד למנחות אותם המקרא מתאר תמיד כ"הקרבתם לה' "[3], ואף גם שניים מארבעת המינים אינם מנחת פירות, אלא רק ענפים (ערבי נחל וענף עץ עבות), ולכן לא ניתן להבין מהמקרא שכפות התמרים מכילים את פירות התמר. נוסף לכך, בתיאור המפורט של קורבנות חג הסוכות בספר במדבר מופיעות מנחות מפורטות אך לא מוזכרת הבאת פירות תמרים, ועוד שהמקרא מתיר להביא פירות למקדש רק לצורך ביכורים[4]. כמו כן, גם הלולב עצמו, אם נפרוץ את עליו יראה כמו כף יד.
הזיהוי שלו כמעט ודאי: תמר מצוי - עץ הגדל בנאות מדבר בארץ ישראל, בבקעת הירדן ובצפון חצי האי סיני. התמר אינו גדל באירופה[5] ובעבר קהילות יהודיות באזורים אלה התקשו מאוד להשיגו.[6] התמר המצוי ידוע בעליו המיוחדים, הנותנים לארבעת המינים את המראה האופייני.
בספרות חז"ל מכונים כל ארבעת המינים בשם "לולב" היות שהוא הבולט מבין המינים, ולכן נוסח הברכה על נטילת ארבעת המינים הוא "על נטילת לולב".
מעלעלי הלולב, המופרדים מכינים קוישיקלך - אביזר המשמש לאגידתם יחדיו של הלולב, ההדסים והערבות.
כשרות הלולב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ערך מורחב – הלכות ארבעת המינים
כשרות הלולב מותנית בתנאים שונים, חלקם מופיעים במשנה ואחרים מהם בתלמוד ובפרשנות הראשונים והאחרונים:
- אורכו המינימלי של הלולב יהיה לפחות ארבעה טפחים.[7] בנוסף, על הלולב להיות ארוך בטפח מההדסים והערבות.
- ה"תיומת" - בגמרא[8] נאמר ש"נחלקה התיומת פסול". עלי הלולב מורכבים מזוגות עלים מחוברים. לדעת הספרדים, על פי פסקו של השולחן ערוך, התיומת היא החיבור של העלים, ולכן על רוב העלים להיות מחוברים, ואם לא הלולב פסול ביום הראשון של חג הסוכות. לדעת האשכנזים, על פסקו של הרמ"א, העלה האמצעי הוא התיומת ואם הוא החלק יותר מחצי הלולב פסול ביום הראשון ולכתחילה עדיף שלא יהיה פתוח בכלל. השם תיומת נגזר מהמילה "תאומים".
- אם הלולב גזול או גנוב - הוא פסול, היות שזו מצווה הבאה בעבירה. לפי ההלכה, ביום הראשון של חג הסוכות גם לולב שאול פסול לנטילה, למרות שאין בכך עבירה, שכן נאמר "ולקחתם לכם" - משלכם.[9] לולב נפסל גם אם אין בו יופי (הדר), למשל לולב יבש פסול, וכפי שאמרו בתלמוד ירושלמי: "רבי יודה בן פזי: היבש פסול על שם ”לא המתים יהללו יה” (סוכה, פרק ג', משנה א). כלומר, לולב יבש נחשב לדבר מת ולפיכך הוא אינו ראוי לנטילה.
- המשנה מרחיבה גם לגבי מקרים שלא מצויים בזמן הזה: ”לולב של אשירה ושל עיר הנדחת פסול” (שם).אך העיקרון הוא: לולב של איסורי הנאה שחייבים בשריפה.
הלולב היבש
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז היציאה לגלות התעוררו קשיים בהשגת ארבעת המינים, מציאות זו החריפה במיוחד בקהילות מזרח אירופה ומרכזה בה האקלים היה שונה מזה שבארץ ישראל. כבר חז"ל ציינו מציאות ש"אנשי כרי הים הורישו את לולביהם היבשים לבניהם", היות שלא היו להם לולבים טריים.[10] המאירי כתב שבזמן המקדש לא היו היהודים רחוקים מארץ ישראל... וידוע כי שם היו דקלים...לאחר החורבן התרחקנו מהארץ למקומות שבהם אין דקלים.[11]
פליניוס הזקן כתב שאפילו באיטליה לא גידלו תמרים כגידול חקלאי. הם גדלו רק באיים: כרתים, קפריסין וסיציליה.
בהגדרת לולב היבש קיים טווח גדול של פרשנות בראשונים מפרשנות מקלה ועד פרשנות מחמירה. בימי הביניים המוקדמים (מאות 13-10) היה קושי רב בארצות אשכנז וצרפת להשיג לולב כשר והם סמכו על הפרשנויות המקלות ואף ישנן עדויות בהן השתמשו בלולבים גם משנים קודמות. גישה זו, המשיכה להוות יסוד הלכתי מנחה מאות שנים לאחר מכן. רק החל מהמאה ה-17, עקב התפתחות המסחר הבין לאומי, במסגרת תקנות ארבע הארצות, חדלו פוסקי אשכנז לסמוך על השיטות המקלות בלולב היבש.[12]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זהר עמר, ארבעת המינים - עיונים הלכתיים במבט היסטורי, בוטני וארץ-ישראלי, הוצאת המחבר, תש"ע
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה איזנברג, סוגיית הלולב הגזול - אתר דעת
- דיני לולב באתר "לולב"
- הרב אליעזר מלמד, דיני לולב, באתר פניני הלכה
- הערך "תיומת", באתר המכלול
- מידע על לולב בקטלוג הספרייה הלאומית
מולי ברוג, הלולב הוא רק תחליף לדבר האמיתי, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2021- מאיר אביטן, עטרות לולבים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 באוקטובר 2016
- מאמרים בנושא לולב, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: מבצע לולב של צה"ל, באתר גלי צה"ל, 22.10.2024
- ^ מולי ברוג, סוכות | הלולב הוא רק תחליף לדבר האמיתי, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2021
- ^ במדבר
- ^ "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'. קרבן ראשית תקריבו אותם לה', ואל המזבח לא יעלו" (ויקרא ב)
- ^ התמר זקוק לטמפרטורות גבוהות בקיץ 25 עד 30 מעלות ואם בחורף הטמפרטורה יורדת מתחת ל-5 מעלות כפות התמרים נפגעים מהקרה מקור:זהר עמר, עמ' 82.
- ^ לעיתים הגיע הקושי למצב בו נאלצו להשתמש ב"לולב יבש" - דהיינו משנה שעברה, על פי ההלכה המכשירה לולב יבש בשעת הדחק.
- ^ אורכו של הטפח נתון במחלוקת: לפי החזון איש – 38.4 ס"מ (טפח אחד – 9.6 ס"מ) ופי הגר"ח נאה – 32 ס"מ (טפח אחד – 8 ס"מ)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף צ"ו, עמוד ב'.
- ^ יהודה איזנברג.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, א'.
- ^ מגן אבות, ח', י"ז.
- ^ זהר עמר, ארבעת המינים: עיונים הלכתיים במבט היסטורי, בוטני וארץ-ישראלי, נווה צוף: הוצאת המחבר, התש"ע, עמ' 100-87
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה • הלכות סוכה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי אל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שירי החג | אורחים לחג • שלומית בונה סוכה | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • סהרנה | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
