לוק מונטנייה

לוק מונטנייה
Luc Montagnier
לידה	18 באוגוסט 1932; Chabris, צרפת
פטירה	8 בפברואר 2022 (בגיל 89); ניי-סיר-סן, צרפת
שם לידה	Luc Antoine Montagnier
ענף מדעי	ביולוגיה
מקום מגורים	צרפת
מקום קבורה	Oléron Island
מקום לימודים	הפקולטה למדעים של פריז; אוניברסיטת אוקספורד; Collège René-Descartes (Châtellerault, Vienne) ;
מוסדות	המרכז הלאומי למחקר מדעי (1960); קווינס קולג'; מכון פסטר ;
תלמידי דוקטורט	Lisa A Chakrabarti
פרסים והוקרה	היכל התהילה הלאומי לממציאים (2004); פרס דר א"ה היינקן לרפואה (1994); קצין גבוה בלגיון הכבוד (31 בדצמבר 2008); אמריטוס; פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2008); פרס נסיכת אסטוריאס למחקר טכני ומדעי (2000); פרס קרן וורן אלפרט (1997); מפקד בלגיון הכבוד (16 ביוני 1994); פרס המלך פייסל הבינלאומי לרפואה (1993); קצין בלגיון הכבוד (23 במאי 1991); חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי; פרס יפן (1988); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1987); פרס קורבר האירופאי למדע (1986); פרס שלה (1986); מפקד במסדר ההצטיינות הלאומי (1986); פרס לואי-ז'נטה לרפואה (1986); פרס לסקר-דיבייקי למחקר קליני (1986); אביר בלגיון הכבוד (1984); מדליית כסף של CNRS (1973); מדליית ארד של CNRS (1963, 1964); קרל לנדשטיינר ;
בן או בת זוג	דוריתיאה אקרמן
צאצאים	זאן-לוק מונטנייה, פרנסין מונטנייה, אן-מארי מונטנייה
מספר צאצאים	3
תרומות עיקריות
	גילוי נגיף האיידס

לוק מונטנייה (בצרפתית: Luc Montagnier;‏ 18 באוגוסט 1932 – 8 בפברואר 2022) היה וירולוג צרפתי, חוקר במכון פסטר, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2008 על גילוי נגיף האיידס, יחד עם פרנסואז בארה-סינוסי.

תולדות חייו

מונטנייה נולד בכפר שברי (Chabris), סמוך לטור בצרפת. כבר בילדותו החל מתעניין במדעים לאחר שאביו, רואה חשבון במקצועו, ניהל ניסויים בסופי שבוע במעבדה קטנה בבית. את לימודיו התיכוניים השלים בעיר שטלרו (Châtellerault) ותואר ראשון במדעי החיים סיים בשנת 1953 באוניברסיטת פואטייה, בעיר פואטייה (Poitiers) במרכז צרפת. הוא המשיך בלימודים מתקדמים באוניברסיטת פואטייה ובאוניברסיטת פריז שם הוענק לו בשנת 1955 תואר מתקדם במדעים (בצרפתית: licence ès sciences). הוא המשיך בלימודי רפואה בסורבון ואף שימש כעוזר בהוראת פיזיולוגיה בעת לימודיו. בשנת 1960 הוענק לו תואר דוקטור ברפואה. מיד עם תום לימודיו הוא החל לעבוד כחוקר במרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS), מכון המחקר הממשלתי הגדול בצרפת, אולם זמן קצר אחר כך עקר ללונדון למשך שלוש וחצי שנים, שם חקר במועצת המחקר הרפואי בקרשלטון (אנגלית: Medical Research Council at Carshalton). בין השנים 1963–1965 עבד במכון לווירולוגיה בגלאזגו שבסקוטלנד, שם גילה יחד עם החוקר איאן מקפירסון, כי אגר הוא מצע גידול טוב לתרבית תאים סרטניים. הטכניקה המעבדתית שפיתח אומצה בתחום חקר גורמי הסרטן. בשנת 1965 שב לעבוד בצרפת.

בין השנים 1965–1972 עבד כמנהל מעבדה במכון קירי (אשר נקרא אז "מכון הרדיום"). בשנת 1972 הוא יסד ועמד בראש היחידה לוירולוגיה אונקולוגית במכון פסטר, שם ניסה לאתר גורמים וירליים למחלות סרטניות. בשנת 1982 החל לחקור את הגורם הווירלי למחלת האיידס זאת בשיתוף פעולה עם עמיתיו למכון פרנסואז בארה-סינוסי וג'אן-קלוד שרמן. גם לאחר גילוי נגיף האיידס המשיך מונטנייה לחקור בתחום זה, כדי לזהות תרופות אפשריות למחלה.

מונטנייה התחתן עם דורתיאה אקרמן בשנת 1961. לזוג שלושה ילדים.

גילוי נגיף האיידס

בשנת 1982 פנה אל מונטנייה הרופא וילי רוזנבאום אשר עבד בבית החולים Hôpital Bichat בפריז וביקשו לחקור את האפשרות כי הגורם לסינדרום חדש ומסתורי, אשר זכה לשם איידס (AIDS), הוא נגיף. לרוזנבאום חלק מכריע בגילוי נגיף האיידס כיוון שהוא השמיע לא אחת את השערתו, בכנסים מדעיים, כי מקור המחלה הוא נגיפי. רוזנבאום היה זה שנטל ביופסיה של בלוטת הלימפה מאחד מחוליו, דגימה שבה התגלה הנגיף.

בשנת 1983 קבוצה של חוקרים ורופאים, בראשותם של מונטנייה ופרנסואז בארה-סינוסי, גילתה את הנגיף גורם המחלה^[1]. תחילה כונה הנגיף בשם (LAV-lymphadenopathy-associated virus), שנה אחר כך, לאחר שקבוצת חוקרים אמריקאים בראשות רוברט גאלו איששה את התגלית קיבל הנגיף כינוי חדש בשם (HTLV-III ,human T-lymphotropic virus type III)^[2].

במשך שנים אחדות הייתה מחלוקת בעולם המדע למי זכות הראשונים על גילוי הנגיף, האם לקבוצתו של מונטנייה, או לזו של גאלו? מקור המחלוקת בדמיון המפתיע בין מאפייני הנגיף הראשון שזוהה בידי שתי קבוצות החוקרים והשונות המאוחרת יותר, בין זני הנגיפים שזוהו בשלב שני. בין היתר הועלו האשמות כי גאלו עשה שימוש לא אתי בדגימה שנלקחה ממכון פסטר. המחלוקת בין שני המדענים המשיכה עד לשנת 1986 ויושבה רק לאחר שנשיאי המדינות, ריגן ומיטרן נפגשו. לבסוף, בשנת 1986, החליטו המדענים הניצים לחלוק בזכות להיקרא מגלה נגיף האיידס ואף לחלוק ברווחי הבדיקה שפותחה לגילוי הנגיף. הופסק השימוש בשני כינויי הנגיף, זה הצרפתי (LAV) וזה האמריקאי (HTLV-III), והוחלט על כינוי חדש HIV (באנגלית:human immunodeficiency virus), או VIH (בצרפתית: virus de l'immunodéficience humaine). המחלוקת סוכמה בכך שמקור הנגיף שגילה גאלו היה זהה לזה שהתגלה על ידי מונטנייה. דו"ח של המשרד ליושרה מדעית (אנגלית: Office of Research Integrity), בארצות הברית, משנת 1993, קבע כי גאלו למעשה "גילה" את הנגיף בדגימה שנשלחה אליו על ידי מונטנייה^[3]. המשרד לא קבע האם גאלו היה מודע למקור הנגיף בעת שנוהל המחקר בשנת 1983, אולם נקבע כי גאלו סילף מידע באשר ליכולתה האמיתית של מעבדתו לגדל תרבית של הווירוס מן הדגימה שנשלחה אליו ממעבדת מונטנייה ובכך ניסה לטשטש את חשיבות התגלית של המעבדה הצרפתית.

בשנת 2008 נראה שהמחלוקת יושבה באופן סופי לאחר שהוכרז על הענקת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה למונטנייה ולפרנסואז בארה-סינוסי על תגלית נגיף האיידס, מבלי שוועדת הפרס הזכירה את עבודתו של גאלו.

מונטנייה הוא מייסד משותף לקרן העולמית למחקר ומניעה של איידס וניהל במשותף את התוכנית הבינלאומית לשיתוף פעולה וירולוגי.

פרסים והנצחה

מונטנייה קיבל למעלה מ-20 פרסים חשובים, ביניהם:

פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2008.
פרס יפן ב-1988
ב-1994 עוטר באות לגיון הכבוד הצרפתי וב-2009 ניתן לו עיטור קצין גבוה (Grand officier) בלגיון.
פרס לסקר - 1986
פרס גרדנר 1987
פרס הקרן הבינלאומית ע"ש המלך פייסל (1993) (המכונה לעיתים בשם "פרס נובל הערבי").

לקריאה נוספת

John Crewdson, Science Fictions: A Scientific Mystery, A Massive Cover-Up, and the Dark Legacy of Robert Gallo. Little, Brown, 2002. ISBN 0316134767
Luc Montagnier, Virus: The Co-discoverer of HIV Tracks Its Rampage And Charts the Future. W. W. Norton & Company, 1999. ISBN 0393039234

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לוק מונטנייה בוויקישיתוף

לוק מונטנייה, באתר פרס נובל (באנגלית)
The discovery of the AIDS virus in 1983, העמדה הרשמית של מכון פסטר על גילוי נגיף האיידס.
ביוגרפיה של לוק מונטנייה
לוק מונטנייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הניו יורק טיימס, המדען הצרפתי לוק מונטנייה, מגלה נגיף ה-HIV, מת בגיל 89, באתר הארץ, 10 בפברואר 2022
לוק מונטנייה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ Barré-Sinoussi F, Chermann JC, Rey F, Nugeyre MT, Chamaret S, Gruest J, Dauguet C, Axler-Blin C, Vézinet-Brun F, Rouzioux C, Rozenbaum W, Montagnier L (1983). "Isolation of a T-lymphotropic retrovirus from a patient at risk for acquired immune deficiency syndrome (AIDS)". Science 220 (4599): 868-871. PMID 6189183
^ Popovic M, Sarngadharan MG, Read E, Gallo RC (1984). "Detection, isolation, and continuous production of cytopathic retroviruses (HTLV-III) from patients with AIDS and pre-AIDS". Science 224 (4648): 497-500. PMID 6200935
^ AIDS codiscoverer censured for misconduct, Science News, January 9, 1993.

[1] Barré-Sinoussi F, Chermann JC, Rey F, Nugeyre MT, Chamaret S, Gruest J, Dauguet C, Axler-Blin C, Vézinet-Brun F, Rouzioux C, Rozenbaum W, Montagnier L (1983). "Isolation of a T-lymphotropic retrovirus from a patient at risk for acquired immune deficiency syndrome (AIDS)". Science 220 (4599): 868-871. PMID 6189183

[2] Popovic M, Sarngadharan MG, Read E, Gallo RC (1984). "Detection, isolation, and continuous production of cytopathic retroviruses (HTLV-III) from patients with AIDS and pre-AIDS". Science 224 (4648): 497-500. PMID 6200935

[3] AIDS codiscoverer censured for misconduct, Science News, January 9, 1993.

[1]

[2]

[3]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)