ליברפול (כדורגל)

ליברפול
.Liverpool F.C

מידע כללי
כינוי	האדומים (The Reds)
תאריך ייסוד	3 ביוני 1892
אצטדיון	אנפילד, ליברפול (תכולה: 60,725)
בעלים	חברת Fenway Sports Group (בעלים עיקרי: ג'ון הנרי)
יו"ר	טום וורנר
מאמן	ארנה סלוט
ליגה	פרמייר ליג
https://www.liverpoolfc.com/
תלבושת
תלבושת בית תלבושת חוץ תלבושת שלישית

מועדון הכדורגל ליברפול (באנגלית: .Liverpool F.C) הוא מועדון כדורגל אנגלי מהעיר ליברפול, המשחק בפרמייר ליג, הליגה הבכירה של הכדורגל באנגליה. ליברפול היא הקבוצה האנגלית המצליחה ביותר במאה העשרים, אחת הקבוצות המצליחות ביותר בתולדות הכדורגל האנגלי, ומדורגת במקום השלישי באירופה מבחינת הישגיה, עם 6 זכיות בגביע אירופה לאלופות, שלוש זכיות בגביע אופ"א וארבע זכיות בסופר קאפ האירופי. ליברפול מחזיקה בשיא הזכיות בגביע הליגה האנגלית - 10, ועד שנת 2011 החזיקה בשיא הזכיות באליפות אנגליה והיא במקום השני בדירוג זה נכון לשנת 2020. בשנת 2019 זכתה לראשונה בגביע העולם למועדונים ובכך הפכה לקבוצה האנגלית הראשונה הזוכה בטרבל הבין-לאומי - זכייה בליגת האלופות, הסופר-קאפ האירופי וגביע העולם למועדונים בשנה אחת.

יו"ר הקבוצה הנוכחי הוא איש העסקים האמריקאי-יהודי טום וורנר.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של מועדון הכדורגל ליברפול

השנים הראשונות

ליברפול נוסדה ב-15 במרץ 1892 אחרי שבעלי אצטדיון אנפילד, ג'ון הולדינג, הסתכסך עם אברטון (הקבוצה השנייה של העיר) וחיפש קבוצה אחרת שתשחק באצטדיון. תחילה היה אמור להיות שם המועדון "אברטון אתלטיק" אך התאחדות הכדורגל האנגלית התנגדה למצב בו לשני מועדונים יקראו בשם "אברטון" ולכן נקרא שם המועדון "ליברפול". כמאמנה הראשון של הקבוצה הובא ג'ון מק'קנה האירי שהחתים עד הגעתו 13 שחקנים סקוטים, מספר רב כל כך עד שבמספר מקרים, בהרכב הקבוצה לא שיחקו כדורגלנים אנגלים כלל.

כבר בעונתה הראשונה זכתה הקבוצה באליפות לנקשייר, והקבוצה העפילה לליגה האנגלית השנייה בעונת 1893/1894. גם בעונה זו הוכתרה ליברפול כאלופת הליגה, ללא הפסד ליגה יחיד והקבוצה העפילה לליגה האנגלית הראשונה, אז הליגה הבכירה בכדורגל האנגלי. הקבוצה זכתה באליפות הלאומית הראשונה שלה בעונת 1900/1901, ובפעם השנייה הוכתרה כאלופה בעונת 1905/1906. הקבוצה העפילה לראשונה בתולדותיה לגמר גביע ה-FA בשנת 1914, בו הפסידה 0–1 לברנלי. בשנים 1922 ו-1923 הקבוצה זכתה בשתי האליפויות ברצף הראשונות שלה בהנהגת הקפטן שלה, אפרים לונגוורת', שהיה קשר אחורי ושיחק גם במדיה של נבחרת אנגליה. אחרי שתי האליפויות הללו הגיעה תקופת היובש הארוכה ביותר בתולדות המועדון, כאשר הקבוצה לא זכתה באף תואר עד לעונת 1946/1947, עונה בה זכתה באליפות פעם נוספת. למרות זאת, הקבוצה נתקלה בקשיים בעונות שלאחר מכן וירדה לליגת המשנה בעונת 1953/1954.

השנים הגדולות ואסון הילסבורו

בדצמבר 1959 מונה למשרת מאמן הקבוצה ביל שאנקלי, אשר כבר בעונתו הראשון בקבוצה הוציא מהסגל הקיים 24 שחקנים והרכיב את סגל הקבוצה מחדש. שלוש שנים לאחר שמונה למאמן, בעונת 1961/1962, עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה, אשר ממנה לא ירדה מאז. בעונת 1963/1964 זכתה הקבוצה באליפות הראשונה מזה 17 שנה. הקבוצה זכתה באליפות גם בעונת 1965/1966 לאחר שזכתה בגביע האנגלי בעונה שלפני כן בניצחון 2–1 על לידס יונייטד בגמר. הקבוצה זכתה בתואר האליפות השמיני שלה בעונת 1972/73 בעונה זו גם זכתה בגביע אופ"א לאחר ניצחון על בורוסיה מנשנגלדבך הגרמנית במשחק הגמר וזה היה התואר האירופאי הראשון בתולדותיה. בעונה שלאחר מכן זכתה הקבוצה בגביע אנגלי נוסף, ובסופה של העונה הודיע המאמן שאנקלי על פרישה ובמקומו מונה למשרת המאמן עוזרו, בוב פייזלי, אשר שימש בתפקיד עד 1983, אז הוחלף בידי עוזרו, ג'ו פייגן. מאז ועד 1985 (השנה בה סולקה מאירופה בעקבות אירועי אסון הייזל בגמר גביע אירופה לאלופות 1985, כאשר לאחריו התפטר פייגן מתפקידו וקני דלגליש מונה במקומו כמאמן שחקן, כשפייזלי חזר לשמש כיועץ) זכתה ליברפול בארבעה גביעי אירופה ובשני גביעי אופ"א. ב-1989 היה המועדון מעורב בטרגדיה נוספת, אסון הילסבורו, בו נהרגו 97 מאוהדי הקבוצה (ב-28 ביולי 2021 הלך לעולמו הקורבן ה-97 של האסון, אנדרו דווין, עד אז היה נהוג לספור ולציין 96 הרוגים, מספר שהפך לסמלי ומשמעותי עבור אוהדי הקבוצה).. לאחר האסון הופסקו משחקי הקבוצה לשבועיים בהם ביקרו שחקני הקבוצה ומאמנה, קני דלגליש, את האבלים. האליפות ה-18 של ליברפול הושגה בעונת 1989/1990 והיא זכורה בישראל בעיקר עקב תרומתו של החלוץ הישראלי רוני רוזנטל, שכבש 7 שערים ב-8 הופעות. מלך השערים של הקבוצה בליגה באותה עונה היה ג'ון בארנס, שהבקיע 22 שערים.

ניתן לומר, כי תקופת הפאר של הקבוצה הייתה ב-20 השנים שבין 1970 ל-1990. בשנים אלה זכתה ליברפול ב-11 אליפויות (מתוך 19 זכיות שלה בסה"כ), 4 אליפויות אירופה (מתוך 6 בסה"כ), 3 זכיות בגביע FA (מתוך 7 בסה"כ), 2 גביעי אופ"א (מתוך 3 בסה"כ) ו-4 זכיות בגביע הליגה (מתוך 8 בסה"כ).

שנות ה-2000

איאן ראש, מלך השערים של ליברפול בכל הזמנים

לאחר שהושעתה מהמפעלים האירופאיים, הקבוצה דעכה תקופה ארוכה, אך בעונת 2001 החלה לחזור לימיה הגדולים כשזכתה בגביע אופ"א (גברה 5–4 בהארכה על דפורטיבו אלאבס במשחק הגמר), גביע ה-FA, גביע הליגה והסופר קאפ ובעונה לאחר מכן הגיעה לרבע גמר ליגת האלופות. בעונת 2004/2005 זכתה ליברפול בליגת האלופות בפעם החמישית בתולדותיה, אחרי משחק גמר דרמטי בו הצליחה לחזור מפיגור 0–3 מול מילאן בתוך 6 דקות במחצית השנייה ולנצח 3–2 בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים לאחר שיז'י דודק השוער הפולני של ליברפול הציל 2 בעיטות.

בעונת 2005/2006 זכתה ליברפול בגביע האנגלי השביעי שלה, לאחר משחק גמר מרתק נגד וסטהאם יונייטד. במשחק חזרה ליברפול פעמיים מפיגור, כאשר בלט במיוחד הקפטן סטיבן ג'רארד, שהשווה את התוצאה ל-3–3 בתוספת הזמן של המחצית השנייה עם שער מרהיב מ-30 מטר. המשחק המשיך להארכה עקרה משערים וליברפול ניצחה 3–1 בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים וזכתה בגביע.

בעונת 2006/2007 ליברפול הצליחה להגיע, בפעם השנייה בשלוש שנים, לגמר ליגת האלופות, שם הפסידה למילאן בתוצאה 1–2. בעונת 2007/08 כבשה ליברפול את השער ה-500 שלה באירופה מרגלי יוסי בניון, שכבש שלושער ובישל צמד שערים בניצחון 8–0 על בשיקטש בליגת האלופות ב-6 בנובמבר 2007. זה היה גם הניצחון הגדול ביותר של ליברפול באירופה ושל קבוצה כלשהי בהיסטוריה של ליגת האלופות. בשנת 2010 הקבוצה הגיעה עד חצי גמר הליגה האירופאית, שם הודחה על ידי אתלטיקו מדריד ודייגו פורלאן שכבש שער בתוספת הזמן, אשר גרם להדחתה של ליברפול מהמפעל לאחר שבניון כבש שער בהארכה, שהיה צריך להעלות את הקבוצה לגמר.

את עונת 2010/2011 ליברפול פתחה בצורה רעה, כאשר לאחר 7 מחזורי ליגה היא דורגה במקום ה-18, מתחת לקו האדום. ב-6 באוקטובר 2010 נמכר המועדון בסכום משוער של 300 מיליון לירות שטרלינג על ידי הבעלים היקס וג'ילט ל-New England Sports Ventures שבראשה עומד ג'ון הנרי, מבעלי קבוצת הבייסבול בוסטון רד סוקס. בינואר 2011 פוטר המאמן רוי הודג'סון והוחלף על ידי קני דלגליש, ולקראת סוף ינואר הועבר פרננדו טורס לצ'לסי תמורת 50 מיליון לירות שטרלינג, סכום שיא לאותה עת בפרמייר ליג. במקומו, עברו לקבוצה לואיס סוארס מאייאקס ואנדי קארול מניוקאסל יונייטד. את העונה סיימה הקבוצה במקום השישי.

לקראת עונת 2011/2012 ערכה הקבוצה שינוי משמעותי בסגל, כאשר החתימה שחקנים רבים וביניהם סטיוארט דאונינג וג'ורדן הנדרסון. אחרי 6 שנים ללא תואר הצליחה ליברפול לזכות בגביע הליגה לאחר ניצחון בפנדלים על קארדיף סיטי מליגת המשנה, וכן להעפיל לגמר הגביע האנגלי. עם זאת, כשלה הקבוצה במאבק על אליפות הליגה האנגלית וסיימה את העונה במקום השמיני בלבד, עובדה שהביאה במאי 2012 להחלטה לפטר את מאמנה קני דלגליש, ובמקומו מונה ברנדן רוג'רס.

את עונת 2013/2014 סיימה ליברפול במקום השני, לאחר שנאבקה על האליפות עד המחזור האחרון. שחקן הקבוצה, לואיס סוארס, סיים את העונה כמלך שערי הליגה, עם 31 שערים. לאחר שסוארס נמכר לברצלונה בסכום של 75 מיליון לירות שטרלינג, סיימה ליברפול את עונת 2014/15 במקום השישי. בסיום אותה עונה עזב סטיבן ג'רארד את הקבוצה ופוטר רוב הצוות המקצועי. ב-4 באוקטובר 2015 פוטר רוג'רס מאימון ליברפול, ובמקומו מונה יורגן קלופ, שאימן קודם לכן את בורוסיה דורטמונד וזכה עימה פעמיים רצופות באליפות הבונדסליגה. עם קלופ הגיעה הקבוצה לגמר גביע הליגה, בו הפסידה למנצ'סטר סיטי, ולגמר הליגה האירופית, שם הפסידה לסביליה בתוצאה 1–3.

עידן קלופ

את עונת 2016/2017 סיימה הקבוצה במקום הרביעי, מה שהקנה לה השתתפות בפלייאוף מוקדמות ליגת האלופות לעונת 2017/2018. ליברפול הוגרלה נגד הקבוצה הגרמנית הופנהיים. במשחק הראשון ליברפול ניצחה 2–1 בחוץ ובמשחק הגומלין באנפילד ניצחה 4–2, מה שנתן לה מקום בליגת האלופות אחרי שנתיים של היעדרות מהמפעל. ליברפול סיימה את שלב הבתים במקום הראשון בביתה. בשלב שמינית הגמר הוגרלה מול פורטו אותה ניצחה 5–0 בסיכום שני המשחקים. בשלב רבע הגמר הוגרלה מול מנצ'סטר סיטי, אותה ניצחה 3–0 במשחק הראשון באנפילד ו-2–1 במשחק השני. בחצי הגמר ליברפול שיחקה נגד רומא. במשחק הבית באנפילד היא הביסה את רומא 5–2. בעונה זאת שברה ליברפול את שיא הכיבושים של קבוצה אנגלית בליגת האלופות בעונה אחת. במשחק הגומלין בסטאדיו אולימפיקו ניצחה רומא בתוצאה 2–4, וליברפול עלתה לשלב הגמר, בו שיחקה מול ריאל מדריד והפסידה לה בתוצאה 1–3 בקייב. מוחמד סלאח היה למלך שערי הליגה, לאחר שכבש 32 שערים, והיה לשחקן שכבש את מספר השערים הרב ביותר בעונת פרמייר ליג בעלת 38 משחקים. בנוסף, נבחר לשחקן העונה בפרמייר ליג, הן מטעם התאחדות עיתונאי הכדורגל והן מטעם התאחדות שחקני הכדורגל.

בעונת 2018/2019 השיגה ליברפול 97 נקודות בליגה. על אף ההישג, סיימה במקום השני. זהו מספר הנקודות הגבוה ביותר עבור קבוצה שלא זכתה בתואר האליפות. שני שחקניה, סאדיו מאנה ומוחמד סלאח, היו בין שלושת מלכי שערי הפרמייר ליג לעונה זו, כאשר כל אחד מהם כבש 22 שערים. וירג'יל ואן דייק נבחר לשחקן העונה בפרמייר ליג על פי בחירת שחקני הליגה. בעונה זו השלימה ליברפול זכייה שישית בליגת האלופות, תוך ניצחונות על פריז סן-ז'רמן, נאפולי, באיירן מינכן ופורטו. במשחק הראשון של חצי הגמר, נחלה הקבוצה תבוסה, 3-0 לברצלונה, בקאמפ נואו. במשחק הגומלין השלימה ליברפול מהפך היסטורי, כאשר ניצחה 4–0 באנפילד. במשחק הגמר פגשה את טוטנהאם הוטספר וניצחה 2–0, משערים של מוחמד סלאח ודיבוק אוריגי.

באוגוסט 2019 זכתה ליברפול בסופר קאפ האירופי עם ניצחון 5–4 בפנדלים על צ’לסי (לאחר תיקו 2–2 בתום 120 דקות). בדצמבר 2019 המועדון זכה לראשונה בגביע העולם למועדונים, לאחר ניצחון בהארכה 1–0 על קבוצת פלמנגו הברזילאית משער של רוברטו פירמינו.

ב-24 בפברואר 2020 ניצחה ליברפול 3–2 את ווסטהאם ובכך שברה הקבוצה שיא בכדורגל האנגלי של 18 ניצחונות רצופים ו-21 ניצחונות בית רצופים (השיא הקודם היה גם הוא של ליברפול, ב-1972).

ב-25 ביוני 2020, לאחר שיריבתה למאבק האליפות, מנצ'סטר סיטי, הפסידה לצ'לסי, הבטיחה ליברפול את האליפות ה-19 בתולדותיה והראשונה בעידן הפרמייר ליג, בפעם הראשונה לאחר 30 שנה ללא אליפות. הייתה זו האליפות שהושגה מעשית הכי מהר אי פעם בליגה מבחינת כמות משחקים (31), אך הכי מאוחר, באופן רשמי (סיום העונה), מבחינת התאריך (בשל פגרת מגפת הקורונה).

ב-26 ביולי 2020, ניצחה הקבוצה את ניוקאסל יונייטד בתוצאה 1–3, ובכך הגיעה הקבוצה ל-99 נקודות בעונת ליגה בודדת. מספר זה הוא שיא כל הזמנים של הקבוצה, ושני בהיסטורית הליגה האנגלית רק למנצ'סטר סיטי שהגיעה ל-100 נקודות בעונת 2017/2018.

בעונת 2020/2021, הובסה הקבוצה 2–7 על ידי אסטון וילה. זו הייתה הפעם הראשונה שאלופה מכהנת סופגת שבעה שערים מאז 1953, אז הייתה זו סנדרלנד שניצחה את ארסנל 1–7, והראשונה בעידן הפרמייר ליג.

ב-3 בנובמבר 2020 ניצחה ליברפול 0–5 את אטאלנטה במסגרת ליגת האלופות. היה זה הניצחון הגדול ביותר אי פעם של קבוצה אנגלית על יריבה איטלקית במפעלים האירופיים. ב-19 בדצמבר 2020 ניצחה הקבוצה 0–7 את קריסטל פאלאס. היה זה ניצחון החוץ הגבוה ביותר של המועדון בתולדות הפרמייר ליג. בין החודשים אפריל 2017 ל-ינואר 2021 לא הפסידה הקבוצה משחק ליגה ביתי במסגרת הפרמייר ליג במשך 68 משחקים. ב-21 בינואר 2021 נכנעה הקבוצה 0–1 לברנלי ובכך נשבר הרצף. כמו כן, לאחר הפסד זה נשבר שיא של 21 שנה כאשר הקבוצה לא כבשה שער ליגה במשך ארבעה משחקים רצופים.

ב-27 בפברואר 2022 זכתה ליברפול בגביע הפוטבול ליג לראשונה מאז עונת 2011/2012 לאחר ניצחון על צ'לסי בדו-קרב פנדלים 10–11 לאחר תוצאת 0-0 בתום 120 דקות. בחודש מאי שוב גברה על צ'לסי בדו-קרב פנדלים, הפעם בגמר הגביע הליגה וזכתה בפעם השמינית בתואר ובפעם הראשונה מאז עונת 2005/2006. עוד באותה העונה הגיעה ליברפול למחזור האחרון בליגה כשהיא בפיגור נקודה אחת ממנצ'סטר סיטי והייתה זקוקה לאיבוד נקודות של סיטי ולנצח את משחקה מול וולברההמפטון וונדרס, אולם שלושה שערים של סיטי ברבע שעה האחרונה העניקו לה את האליפות וליברפול הסתפקה במקום השני חרף ניצחון 1–3. בליגת האלופות באותה העונה הוגרלה ליברפול בשלב הבתים יחד עם אתלטיקו מדריד, מילאן ופורטו. ליברפול ניצחה את כל ששת המשחקים בשלב המוקדם והייתה לקבוצה האנגלית הראשונה שמנצחת את כל ששת המשחקים בשלב הבתים. בהמשך גברה ליברפול על אינטר מילאנו, בנפיקה ליסבון וויאריאל, והעפילה לגמר שלישי ב-4 שנים. במשחק הגמר שהתקיים באצטדיון סטאד דה פראנס בפריז, נכנעה ליברפול לריאל מדריד בתוצאה 0–1.

את עונת 2022/2023 פתחה ליברפול בזכייה ראשונה במגן הקהילה לראשונה מאז 2006, לאחר שגברה על מנצ'סטר סיטי בתוצאה 1–3. במחזור הרביעי של העונה, ב-27 באוגוסט 2022 רשמה ליברפול את הניצחון הגדול בתולדותיה בפרמייר ליג, כשגברה 0–9 על בורנמות'. בהמשך אותה עונה הקבוצה רשמה ניצחון היסטורי נוסף, 0-7 על מנצ'סטר יונייטד. הייתה זו השביעייה הראשונה של ליברפול נגד יונייטד מאז מרץ 1908, והשלישית בסך הכל בהיסטוריית המפגשים בין הקבוצות. עם זאת הקבוצה סיימה את העונה במקום החמישי בלבד, ללא כרטיס לליגת האלופות.

בעונת 2023/2024 היוותה ליברפול לאורך רוב העונה מועמדת רצינית לאליפות, אך לבסוף איבדה אותה למנצ'סטר סיטי, וכן גם את המקום השני לארסנל.

בסיום העונה עזב יורגן קלופ את הקבוצה, לאחר שמונה עונות כמאמן. במקומו, מונה כמאמן ארנה סלוט, שאימן קודם לכם את פיינורד.

צבעים וסמל

צבעי תלבושת הבית הראשונים (1892–1896)

לאורך רוב ההיסטוריה צבע מדי הבית של ליברפול היה אדום, אך בעת היווסדו של המועדון צבע המדים היה כחול, מדים בצבעי כחול-לבן היו בשימוש עד שנת 1894, ולאחריה אומץ הצבע האדום כצבע העיר ליברפול. ציור הליבר-בירד (הציפור של העיר ליברפול) המאפיין את המועדון אומץ בשנת 1901, אף על פי שנכלל בצורה רשמית בסמל המועדון רק מאז שנת 1955. ליברפול לבשה מדים בצבעי אדום-לבן עד שנת 1964, כאשר לאחריה שינתה את צבע התלבושת לאדום בלבד בעקבות החלטתו של המאמן ביל שאנקלי. המשחק הראשון בו לבשה הקבוצה מדים אדומים בלבד היה נגד קבוצת אנדרלכט הבלגית.

צבעי מדי החוץ של המועדון היו ברוב העונות צהובים כולם או לבנים עם מכנס שחור, למעט מספר עונות חריגות. בשנת 1987 אימצה הקבוצה תלבושת חוץ בצבע אפור, שהייתה בשימוש עד לעונת המאה של המועדון, 1991/92, בה הוחלפה התלבושת בתלבושת בצבעים ירוק ולבן. במהלך שנות ה-90 החליפה הקבוצה את צבעי מדי החוץ מספר פעמים, בין היתר לצבעי זהב, צהוב בהיר, שחור ואפור. בעונת 2008/09 התקבעה הקבוצה על צבעי האפור כמדי תלבושת החוץ. לקבוצה גם תלבושת שלישית שנועדה לשימוש במפעלים אירופיים, אך בפועל משמשת גם כתלבושת משחק במשחקי הליגה האנגלית במצבים בהם תלבושת החוץ זהה לתלבושת הבית של קבוצת היריב.

תלבושת הקבוצה מעוצבת על ידי חברת ניו באלאנס, שהחליפה את חברת הבת שלה, וריור ספורטס, בתפקיד יצרנית המדים הרשמית של המועדון בעונת 2015/16. מהלך זה התבצע כחלק מתוכניותיה של החברה לחדור לשוק הכדורגל העולמי. קדמו לה חברות יומברו עד שנת 1985, אדידס עד שנת 1996, ריבוק עד שנת 2006, שוב אדידס עד שנת 2012 ווריור ספורטס עד 2015.

ליברפול הייתה הקבוצה האנגלית הראשונה שהשתמשה בלוגו של ספונסר על חולצת המשחק שלה, לאחר הסכם עם חברת היטאצ'י בשנת 1979. מאז, עוטרה תלבושת המועדון בסמלילי ספונסרים נוספים: "קראון פיינטס", "קנדי", "קרלסברג" ובנק "סטנדרד צ'רטרד".

סמל המועדון מבוסס, כאמור, על סמל העיר ליברפול, ציפור הליבר-בירד, שבעבר הוטמע בתוך מגן. בשנת 1992, על מנת להנציח את עונת המאה של המועדון, השתמש המועדון בסמלו ב"שערי שאנקלי" שבאצטדיון אנפילד. בעונה העוקבת, הוטמעו שני הלפידים בצידי הסמל כאות זיכרון לאסון הילסבורו בדומה לאלה שמצויים כאש תמידית באצטדיון אנפילד. בשנת 2012 שינתה וריור ספורטס את סמל המועדון, בכך שהפכה אותו להיות דומה לזה שהוטמע במדי הקבוצה בשנות ה-70: שני הלפידים הועברו לאחורי הצווארון של תלבושת המשחק, שם הם נמצאים משני צדדיו של המספר 96, המציין את מספר ההרוגים באסון הילסבורו.

אצטדיונים

ערך מורחב – אצטדיון אנפילד

אצטדיון אנפילד

אצטדיון אנפילד נבנה בשנת 1884 סמוך לסטנלי פארק שבליברפול. במקור שימש האצטדיון דווקא את מועדון הכדורגל אברטון, עד אשר זה עבר לאצטדיון גודיסון פארק, לאחר מחלוקת לגבי דמי השימוש בו בינו לבין בעלי האצטדיון ומייסד קבוצת ליברפול לעתיד ג'ון הולדינג. כאשר נותר עם מגרש ללא שימוש, הקים הולדינג בשנת 1892 את קבוצת ליברפול, אשר מאז ועד היום שיחקה באצטדיון. בתקופה זו הכיל האצטדיון כ-20,000 מקומות, אם כי במשחק הבכורה בו נכחו רק 100 צופים.

בשנת 1906 נקרא באופן רשמי אחד מיציעי האוהדים שמאחורי קו רוחב המגרש "הקופ", על שם גבעה שהיוותה מחנה קרב במהלך מלחמת הבורים השנייה, בה נהרגו יותר מ-300 אנשים מגדוד הלנקשייר, רובם מהעיר ליברפול. בשיאו, יכול היה היציע לאכלס 28,000 צופים והיווה את היציע הגדול ביותר בעולם הבנוי ממפלס אחד. אצטדיונים רבים באנגליה השתמשו בשם "הקופ" לתיאור יציעי האוהדים שלהם, אך זה שבאנפילד היה הגדול ביותר בזמנו. יציע זה יכול היה לעיתים להכיל יותר אנשים מאשר אצטדיונים שלמים.

בשיאו אכלס אצטדיון אנפילד יותר מ-60,000 צופים, ועד שנות ה-90 של המאה ה-20 היה בעל תפוסה של 55,000 מקומות. לאחר פרסומו של דו"ח טיילור, שניתן בעקבות אסון הילסבורו ובהוראת חוקים נוספים מצידה של הפרמייר ליג האנגלית, אולצה ליברפול להפוך את אנפילד לאצטדיון בעל מקומות ישיבה בלבד בעונת 1993/94, ובכך הקטינה את תכולתו ל-45,276 מקומות ישיבה. ממצאי דו"ח טיילור הביאו להקמתו של יציע הקמלין רואד, בשנת המאה להיווסדות המועדון, 1992, ולציון שנת המאה שונה שמו ל"יציע המאה". זהו היציע שלצידי אחד מקווי האורך של המגרש. בסוף שנת 1998 נבנה מפלס נוסף ביציע המאכלס בין היתר את אוהדי הקבוצה האורחת, יציע ה"אנפילד רואד", המצוי מאחורי קו הרוחב שממול ליציע ה"קופ". בנייה זו הגדילה את מספר המקומות באצטדיון, אך גם גרמה למספר בעיות. בתחילת עונת 1999/00 הורגשו מספר רעידות ביציע העליון החדש, ובעקבות כך הוכנסו מוטות תמיכה ליציע זה.

עקב מגבלות אשר חלו על תכנוני ההתרחבות של אצטדיון אנפילד, הכריזה ליברפול על תכנון של מעבר לאצטדיון סטנלי פארק במאי 2002. אישורי בנייה ניתנו ביולי 2004, ובספטמבר 2006 החליטה מועצת העיר ליברפול להעניק רישיון חכירה בן 999 שנים לקרקע המיועדת לבנייה. בעקבות רכישת המועדון על ידי ג'ורג' ג'ילט וטום היקס בפברואר 2007, עוצב מחדש האצטדיון המתוכנן. העיצוב החדש אושר על ידי מועצת העיר בנובמבר 2007. תאריך פתיחת האצטדיון נקבע תחילה לאוגוסט 2011, והוא היה אמור לאכלס כ-60,000 צופים, כשחברת HKS אמונה על בנייתו. תחילת בניית האצטדיון נדחתה באוגוסט 2008, בעקבות כך שג'ילט והיקס התקשו במימון עלות בנייתו, המוערכת ב-300 מיליון פאונד.

בעלות וכספים

כבעלים של אצטדיון אנפילד ומייסד הקבוצה, ג'ון הולדינג היה יושב הראש הראשון של הקבוצה, תפקיד אותו אייש מיום הקמת המועדון ב-1892 ועד 1904. ג'ון מק'קנה היה מחליפו של הולדינג לאחר פרישתו. לאחר מכן הפך מק'קנה לנשיא קבוצת הכדורגל. עמדת יושב הראש אוישה על ידי מספר אנשים שונים, עד להגעתו של ג'ון סמית בשנת 1973, שהיה בנו של אחד ממחזיקי מניות הקבוצה. תחת ניהולו של סמית ועד לפרישתו בשנת 1990 חווה המועדון את תקופתו הטובה ביותר בכל הזמנים. יורשו היה נואל ווייט שנכנס לתפקיד יושב הראש בשנת 1990. באוגוסט 1991 הפך דוויד מורס, שמשפחתו החזיקה בשליטה על המועדון למעלה מ-50 שנה, ליושב ראש הקבוצה. דודו, ג'ון מורס, היה גם בעל מניות בליברפול, ובמקביל יושב ראש קבוצת אברטון בין השנים 1961–1973. מורס החזיק ב-51% ממניות המועדון, עד שבשנת 2004 החליט לאפשר קבלת הצעות לרכישת החזקותיו במניות החברה.

ג'ון הנרי מקבוצת ספורטס פנוואי, חברת האם של ליברפול

מורס החליט לבסוף למכור את מניותיו במועדון לאנשי העסקים האמריקאים ג'ורג' ג'ילט וטום היקס ב-6 בפברואר 2007. הערכת השווי שניתנה למכירה, הכוללת את חובות המועדון, הייתה £218.9 מיליון. צמד האמריקאיים שילם £5,000 למנייה, או £174.1 מיליון לכל המניות ו-£44.8 מיליון לכיסוי חובות החברה. חילוקי דעות בין ג'ילט והיקס, וחוסר תמיכה מצד האוהדים, הביאו את הזוג להחלטה למכור את שליטתם במועדון. מרטין ברוטון מונה ליושב ראש המועדון ב-16 באפריל 2010 על מנת לפקח על המכירה. במאי 2010 פורסמו דו"חות הקבוצה שהצביעו על חובות בסדר גודל של £350 מיליון (כתוצאה מהלוואה ממונפת) והפסדים של £55m מיליון, דבר שגרם לפירמת ראיית החשבון KPMG לשנות את חוות דעתה על הדוח"ות הכספיים של החברה שלהם. נושי המועדון, ביניהם הרויאל בנק של סקוטלנד, לקחו את ג'ילט והיקס לבית המשפט על מנת להכריח אותם להמשיך במכירת שליטתם בקבוצה, בעצם הנכס העיקרי של החברה. בהחלטת בית משפט אולצו צמד האמריקאים למכור את החזקותיהם בקבוצה. לזוג ניתנה זכות ערעור על ההחלטה, אך הקבוצה נמכרה בסופו של דבר ב-15 באוקטובר 2010 לקבוצת ספורט פנוואי עבור £300 מיליון.

ליברפול הוכרזה כחברה בינלאומית. דו"ח משנת 2010 העריך את סמלה המסחרי ונכסיה הבלתי מוחשיים ב-£141 מיליון, עלייה של £5 מיליון מהשנה הקודמת. ליברפול קיבלה קבוצת דירוג אג"ח של AA (דירוג גבוה). באפריל 2010 דורגה ליברפול על ידי המגזין פורבס כמועדון השישי בערכו בעולם, אחרי מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד, ארסנל, ברצלונה ובאיירן מינכן. שווי החברה הוערך בכ-$822 מיליון בניכוי חובות. פירמת ראיית החשבון הבינלאומית דלויט טוש טומטצו (דלוייט) דירגה את ליברפול שמינית בעולם מבחינת הכנסות מועדון. הכנסות המועדון בעונת 2009/10 עמדו על €225.3 מיליון.

בשנת 2011 דיווחה ליברפול על הפסדים שנתיים בגובה £49.4 מיליון, על אף שמספר זה לא כולל הכנסות מכניסת הספונסר החדש, וריור ספורטס, בסך £25 מיליון. בעונת 2011/12 הוציא המועדון €142 מיליון על משכורות, כמעט כמו באיירן מינכן ופי 2.5 מבורוסיה דורטמונד.

יו"ר הקבוצה הוא איש העסקים האמריקאי-יהודי טום וורנר.

יריבויות

ערכים מורחבים – דרבי המרזיסייד, היריבות בין ליברפול לבין מנצ'סטר יונייטד, היריבות בין ליברפול לבין מנצ'סטר סיטי

היריבות המוקדמת ביותר של הקבוצה היא זו עם השכנה העירונית, אברטון, והמשחקים בין השתיים מכונים "הדרבי של ליברפול" או "המרזיסייד דרבי".

שתי הקבוצות נפגשו ב-227 מפגשים שונים מאז הקמתם ועד דצמבר 2016, כאשר המפגשים כוללים משחקים בליגה, בגביע האנגלי ובגביע הליגה האנגלית. במאזן בין השתיים, מובילה ליברפול עם 90 ניצחונות לעומת 66 ניצחונות לאברטון. מספר תוצאות התיקו עומד על 71.

שיאן ההופעות במרזיסייד דרבי הוא נוויל סאות'הול (אברטון) מלך השערים של משחקי הדרבי בין השתיים הוא איאן ראש הוולשי ששיחק בליברפול עם 25 שערי דרבי. מן הצד השני ישנו דיקסי דין מאברטון עם 19 שערים.

יריבה נוספת של ליברפול היא מנצ'סטר יונייטד. מבין כל יריבותיה של ליברפול בצמרת לאורך השנים, רוב היריבות היו מאזור לונדון (צ'לסי, ארסנל, קווינס פארק ריינג'רס ועוד) כאשר מאזורה של ליברפול, אזור צפון-מערב אנגליה, ישנה מנצ'סטר יונייטד. ליברפול ו"יונייטד" הם שני המועדונים המעוטרים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי, כאשר שתיהן יחד זכו ב-131 תארים שונים בכדורגל האנגלי והאירופאי (ליברפול - 66, מנ' יונייטד - 65). לשם השוואה, העיר לונדון, לה מספר רב של קבוצות שזכו בתארים (ארסנל, צ'לסי, טוטנהאם הוטספר, קווינס פארק ריינג'רס, וסטהאם יונייטד, צ'רלטון אתלטיק ופולהאם) זכתה ב-104 תארים מ-7 מועדונים שונים (בהשוואה, כאמור, ל-130 כאלו בארונותיהם של שני מועדונים בלבד).

תארים

תארים מקומיים

• אליפות אנגליה: 19
  • 1900/1901, 1905/1906, 1921/1922, 1922/1923, 1946/1947, 1963/1964, 1965/1966, 1972/1973, 1975/1976, 1976/1977, 1978/1979, 1979/1980, 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984, 1985/1986, 1987/1988, 1989/1990, 2019/2020
• גביע ה-FA‏: 8
  • 1964/1965, 1973/1974, 1985/1986, 1988/1989, 1991/1992, 2000/2001, 2005/2006, 2021/2022
• גביע הליגה: 10 (שיא)
  • 1980/1981, 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984, 1994/1995, 2000/2001, 2002/2003, 2011/2012, 2021/2022, 2023/2024
• מגן הקהילה: 16
  • 1964*, 1965*, 1966, 1974, 1976, 1977*, 1979, 1980, 1982, 1986*, 1988, 1989, 1990*, 2001, 2006, 2022

תארים בינלאומיים

• גביע אירופה לאלופות/ליגת האלופות
  • מחזיקת הגביע (6):
    • 1976/1977: 1–3 נגד בורוסיה מנשנגלדבך
    • 1977/1978: 0–1 נגד קלאב ברוז'
    • 1980/1981: 0–1 נגד ריאל מדריד
    • 1983/1984: 1–1 (2–4 בפנדלים) נגד רומא
    • 2004/2005: 3–3 (2–3 בפנדלים) נגד מילאן
    • 2018/2019: 0–2 נגד טוטנהאם הוטספר
  • סגנית מחזיקה (4): 1984/1985, 2006/2007, 2017/2018, 2021/2022
• גביע אופ"א:
  • מחזיקת הגביע (3): 1972/1973, 1975/1976, 2000/2001
  • סגנית (1): 2015/2016
• הסופר קאפ האירופי
  • זכייה (4): 1977, 2001, 2005, 2019
  • סגנית (2): 1978, 1984
• אליפות העולם לקבוצות: 1

2019

שחקנים בולטים לאורך ההיסטוריה

הנתונים נכונים ל-31 באוגוסט 2013, ומתייחסים לכל המסגרות.‏ השחקנים מסומנים בירוק שיחקו לאורך כל הקריירה שלהם בליברפול.

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"

שם לאום עמדה קריירה בליברפול הופעות שערים איאן קלהאן קשר 1960–1978 857 68 קווין קיגן חלוץ 1971–1977 230 68 וירג'יל ואן דייק בלם 2018– 130 13 ג'יימי קראגר בלם 1996–2013 737 5 סטיבן ג'רארד קשר 1998–2015 710 186 ריי קלמנס שוער 1967–1981 665 0 אמלין יוז מגן 1967–1979 665 49 איאן ראש חלוץ 1980–1996‏ 660 346 פיל ניל מגן 1974–1985 650 59 טומי סמית' מגן 1962–1978 638 48 ברוס גרובלאר שוער 1981–1994 628 0 אלן האנסן מגן 1977–1991 620 14 כריס לולר מגן 1960–1975 549 61 בילי לידל חלוץ 1939–1961 534 228 קני דלגליש חלוץ 1977–1990 515 172 רוני וילאן קשר 1979–1994 493 73 רוג'ר הנט חלוץ 1958–1969 492 286 פיל תומפסון מגן 1972–1985 477 13 סטיב הייוויי קיצוני 1970–1981 475 76 אלישע סקוט שוער 1912–1934 468 0 סטיב ניקול מגן 1981–1995 468 46 סמי הופייה מגן 1999–2009 464 35 רון ייטס מגן 1961–1971 454 16 דונלד מקינליי מגן 1910–1929 434 34 איאן סנט ג'ון חלוץ 1961–1971 425 118 ארתור גודארד קיצוני 1902–1914 415 79 פיטר תומפסון קיצוני 1963–1974 415 54 ג'ון בארנס קשר 1987–1997 407 108 חוסה מנואל ריינה שוער 2005–2013 394 0 ריי קנדי קשר 1974–1982 393 72 טומי לורנס שוער 1958–1971 390 0 אלן א'קורט קיצוני 1952–1964 381 63 רוני מוראן מגן 1952–1965 379 17 גורדון הודג'סון חלוץ 1925–1936 377 241 טום ברומילו מגן 1919–1929 375 11 אפרים לונגוורת' מגן 1910–1928 371 0 רובי פאולר חלוץ 1993–2001 2006–2007 369 183 טומי לוקאס מגן 1916–1933 366 3 סטיב מקמנמן קיצוני 1990–1999 364 66 בילי דנלופ מגן 1895–1909 363 2

שם לאום עמדה קריירה בליברפול הופעות שערים ג'ק קוקס קיצוני 1898–1909 361 81 פרד הופקין קיצוני 1921–1931 360 12 גריים סונס קשר 1978–1984 359 55 אלן קנדי מגן 1978–1985 359 20 ג'ימי מק'דוגל מגן 1928–1938 356 12 מארק לורנסון מגן 1981–1988 356 18 ג'ון ארנה ריסה מגן 2001–2008 348 31 לוקאס לייבה קשר 2007–2017 346 7 פיל טיילור מגן 1936–1954 345 34 אלכס רייסבק מגן 1898–1909 341 19 ריי למברט מגן 1939–1956 341 2 הארי צ'יימברס חלוץ 1915–1928 339 151 ארתור רילי שוער 1925–1940 338 0 גרי בירן מגן 1955–1969 333 4 טרי מק'דרמוט קשר 1973–1982 329 81 לורי יוז מגן 1943–1960 326 1 קווין קיגן חלוץ 1971–1977 323 100 מרטין שקרטל בלם 1998–2015 320 18 ג'ק באלמר חלוץ 1935–1952 312 111 ג'יימי רדנאפ קשר 1991–2002 308 41 מייקל אואן חלוץ 1996–2004 297 158 סמי לי קשר 1976–1986 295 19 יאן מולבי קשר 1984–1996 292 61 טום ברדשו מגן 1930–1938 291 4 דיק פורשו חלוץ 1919–1927 288 124 ג'ימי מליה קשר 1954–1964 286 79 דירק קאוט חלוץ 2006–2012 286 71 דיטמר האמאן קשר 1999–2006 283 11 גורדון מילן קשר 1960–1967 282 18 ביל ג'ונס מגן 1938–1954 277 17 בוב פייזלי מגן 1939–1954 277 12 סטיב מקמהון קשר 1985–1991 277 50 דייוויד ג'יימס שוער 1992–1999 277 0 רובי רובינסון מגן 1904–1912 271 64 קרייג ג'ונסטון קשר 1981–1988 271 40 ג'ימי קייס קשר 1973–1981 269 46 ברי ניוונהויס קיצוני 1933–1947 260 79 ביל לייסי קיצוני 1912–1915 1919–1924 259 29 לואיס סוארס חלוץ 2011–2014 96 51 מוחמד סלאח מצרים קיצוני 2017– 205 129

בליברפול שיחקו שלושה כדורגלנים ישראליים: אבי כהן, רוני רוזנטל ויוסי בניון.

סגל הקבוצה

נכון ל-1 בספטמבר 2024.

מס' עמדה שם 1 שוער אליסון בקר 2 בלם ג'ו גומז 3 קשר ווטארו אנדו 4 בלם וירג'יל ואן דייק (קפטן) 5 בלם איברהימה קונטה 7 חלוץ לואיס דיאס 8 קשר דומיניק סובוסלאי 9 חלוץ דרווין נונייס 10 קשר אלכסיס מק אליסטר 11 חלוץ מוחמד סלאח 14 חלוץ פדריקו קייזה 17 קשר קרטיס ג'ונס

מס' עמדה שם 18 חלוץ קודי חאקפו 19 חלוץ הארווי אליוט 20 חלוץ דיוגו ז'וטה 21 מגן קוסטאס צימיקאס 26 מגן אנדרו רוברטסון 38 קשר ראיין חראפנברך 56 שוער ויטזסלאב יארוש 62 שוער קיווין קלהר 66 מגן טרנט אלכסנדר-ארנולד (קפטן שני) 78 בלם ג'ארל קוואנסה 80 קשר טיילר מורטון 84 מגן קונור בראדלי

שחקנים המושאלים למועדונים אחרים

מס' עמדה שם 22 מגן קלווין רמזי (מושאל לויגאן את'לטיק עד 30 ביוני 2025) 43 קשר סטפן בייצ'טיץ' (מושאל לרד בול זלצבורג עד 30 ביוני 2025) 45 שוער מרסלו פיטאלוגה (מושאל לליווינגסטון עד 30 ביוני 2025) 46 מגן ריס ויליאמס (מושאל למורקמבי עד 31 בדצמבר 2024) 47 בלם נתניאל פיליפס (מושאל לדרבי קאונטי עד 30 ביוני 2025) 50 חלוץ בן דואק (מושאל למידלסברו עד 30 ביוני 2025)

לקריאה נוספת

• שאול אדר, ליברפול: כדורגל, חיים ומוות, הוצאת גלורי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ליברפול בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ליברפול

• ליברפול, ברשת החברתית פייסבוק
• ליברפול, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ליברפול, ברשת החברתית אינסטגרם
• ליברפול, ברשת החברתית טיקטוק
• ליברפול, ברשת החברתית LinkedIn
• ליברפול, סרטונים בערוץ היוטיוב
• פרופיל, באתר אופ"א
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• ליברפול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)