לדלג לתוכן

משה דרעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משה בן אברהם דרעי היה רופא ומשורר עברי יהודי-קראי מפורסם בן המאה ה-12.[1] נחשב לגדול המשוררים הקראים של כל הזמנים.[2]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה בן אברהם דרעי נולד באלכסנדריה בתקופה הפאטמית המאוחרת למשפחה שמוצאה מדרעא שבמרוקו. מכתביו עולה שלא היה קראי מלידה, אלא הצטרף לזרם הקראי בנעוריו. הוא היה רופא במקצועו, ועבד חלק ניכר מחייו בקהיר. במהלך חייו ביקר לפחות פעם אחת בדמשק ועלה לרגל לירושלים, מסעות עליהן חיבר שירים.

למעלה מחמש מאות משיריו של דרעי השתמרו עד ימינו, רובם הגדול בעברית וחלקם בערבית יהודית. השירים השתמרו כחלק מדיוואן גדול ונספח שלו שהורכבו כנראה על ידי דרעי עצמו. השלמת הדיוואן מתוארכת באופן מקובל לשנת 1163. דרעי הכיר את יצירתם של משוררי ספרד בני זמנו, בהם יהודה הלוי, יהודה אלחריזי, שלמה אבן גבירול ואלעזר הבבלי, והיה מראשוני המשוררים העבריים במזרח המוסלמי אשר אימצו את סגנון השירה האנדלוסי. הוא יוצא דופן בקרב המשוררים הקראים בכך שכתב לצד שירה ליטורגית (פיוטים) גם שירת חול, כולל שירי אהבה, שבח ויין. בנוסף חיבר קינות, חידות, סאטירה, שירים דו-לשוניים (בעברית וערבית יהודית)[3] וכן מיוחסת לו יצירה אחת מסוג מקאמה.[4]

בקרב הקהילה הקראית השתמרה הערצה כלפיו גם לתוך העת המודרנית, ובשנת 1932 הוחלט לקרוא על שמו את בית הכנסת המרכזי והמפואר של הקהילה בשכונת אלעבאסיה בקהיר.

יצירתו בדפוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • משה בן אברהם דרעי, משורר יהודי במצרים הפאטימית : שירי משה דרעי בעברית / ערוך ומוגה על פי כתבי-יד ודפוסים עם השלמות, שנויי נוסח, ביאורים ומבוא בידי יהודה ליב וינברגר, טוסקלוסה : אוניברסיטת אלבמה, תשנ"ח 1998.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חגי בן-שמאי, ‏על תיק לספר תורה וקישוטיו ועל טקס בר מצווה (?) בבית כנסת קראי במצרים במאה הי"ב, פעמים 104 (תשס"ה), עמ' 5-10.
  • יהודה ליב וינברגר, '"התפתחות האדם" בשירת משה דרעי הקראי', הדאר 76, כב (תשנ"ח) 18-19
  • דוד כהנא, 'על המשורר הקראי משה דרעי', השילוח יג (תרס"ד), עמ' 435–442.
  • פינסקער תר"ך = שמחה פינסקער, "ר' משה הרופא דרעי בן אברהם הרופא הקראי", לקוטי קדמוניות – לקורות דת בני מקרא והליטעראטור שלהם על פי כתבי יד עבריים וערביים, וויען. תר"ך, עמ' מו-קה; נספח טו, עמ' 113–121.
  • אברמסון תשל"ז = שרגא אברמסון, "שלושה דברים", לשוננו לעם כח (תשל"ז), עמ' 47–52
  • אלוני תשכ"ג = נחמיה אלוני, "כל התחלות קשות", לשוננו לעם יד (תשכ"ג), עמ' 28–29.
  • . דוידסון תרצ"ו = ישראל דוידסון, "דיואן משה דרעי הקראי", חורב ג (חוב' ה-ו, ניסן תרצ"ו-תשרי תרצ"ז), עמ' 28–42.
  • הברמן תש"ה = אברהם מאיר הברמן, סתומים וחתומים – מאה חידות חסר אחת מאת משוררי ימי הבינים והימים שלאחריהם, תל אביב תש"ה. [ארבע חידות מאת משה דרעי: א. "התדע גוף חסר יד גם חסר פה", עמ' 30 [=העט]; ב. "ומה דוד תימרות צלמך בתוכו", עמ' 30–31 [=המראה]; ג. "מעלת רעייתי על מעלת כל עלמה בעולם רבה", עמ' 31 [=השמש]; ד. "התדע בת אשר שכנה במטה", עמ' 32 [=היין].
  • וינברגר תשנ"ז = יהודה לייב וינברגר, " 'זמן' ו'תבל' בשירת משה דרעי הקראי?", הדֹאר עה (גיל' כ, תשנ"ז), עמ' 22–23.
  • וינברגר תשנ"ח = יהודה לייב וינברגר, "'התפתחות האדם' בשירת משה דרעי הקראי?", הדֹאר עו (גיל' כב, תשנ"ח), עמ' 18–19.
  • וינברגר תשנ"ט = יהודה לייב וינברגר, "הדים מאלקֻראן בשירת משה דרעי הקראי", הדֹאר עח (גיל' ז, תשנ"ט), עמ' 23.
  • כהנא תרס"ד = דוד כהנא, "על המשורר הקראי משה דרעי", השִלֹח יג (תרס"ד), עמ' 435–442
  • Arie Schippers, 'Middle Arabic in Moshe Dar’ī’s Judaeo-Arabic poems', Middle Arabic and Mixed Arabic (2012), pp. 247-264.
  • Leon J Weinberger, 'Moses Dar’i, Karaite poet and physician', Jewish Quarterly Review 84,4 (1994), pp. 445-483
  • Joachim Yeshaya, 'Is Karaite poetry distinct from rabbanite poetry? : Some observations on the oeuvre of Moses Dar’i', Zutot 6,1 (2009), pp. 93-99
  • וינברגר 2000 = L.J. Weinberger, Jewish Poet in Muslim Egypt; Moses Dar‘ī’s Hebrew Collection: Critical Edition with Introduction and Commentary (Études sur le Judaïsme Médiéval, Vol. 23), Leiden. Boston. Köln: Brill, 2000.
  • ישעיה 2009 = Joachim J.M.S. Yeshaya, Moses ben Abraham Dar‘ī: A Karaite Poet and Physician from Twelfth-Century Egypt; Selective Edition of the Dīwān on the Basis of Manuscript Firkovicz Heb. I 802, with Introduction and Commentary, [Place of publication not identified]: [Publisher not identified], 2009.
  • ישעיה 2011 = Joachim J.M.S. Yeshaya, Medieval Hebrew Poetry in Muslim Egypt: The Secular Poetry of the Karaite Poet Moses ben Abraham Darr‘ī, Leiden 2011.
  • ישעיה 2014 = Joachim J. M. S. Yeshaya, Poetry and Memory in Karaite Prayer: The Liturgical Poetry of the Karaite Poet Moses ben Abraham Dar‘ī, Leiden 2014.
  • ישעיה 2009 = Joachim J.M.S. Yeshaya, "Is Karaite Poetry distinct from Rabbanite Poetry?: Some Observations on the Oeuvre of Moses Dar’I," Zutot6 (2009), pp. 93-99.
  • כרמי 1981 = T. Karmi, Hebrew Verse, Pennsylvania: Penguin Books, 1981, pp. 110, 360. [שיר אחד של דרעי: "לחבצלת שרון נמתי" ובתרגום לאנגלית].
  • מלמד תשע"ח-תשע"ט = א' מלמד, "לפתרונהּ המתוקן של חידה מאת משה בן אברהם דרעי הקראי", העברית סה (תשע"ח–תשע"ט), עמ' 101–105.
  • סקיפרס 2008 = Arie Schippers, “Some Remarks on Judeo-Arabic Poetical Works: An Arabic Poem by Moshe Dar'i (ca. 1180-ca. 1240),” A Message Upon the Garden: Studies in Medieval Jewish Poetry (eds. Alessandro Guetta and Masha Itzhaky), Leiden 2008, pp. 141-156.
  • סקיפרס 2012 = Arie Schippers, “Middle Arabic in Moshe Dar'ī's Judaeo-Arabic Poems,” Middle Arabic and Mixed Arabic: Diachrony and Synchrony (eds. Liesbeth Zack and Arie Schippers), Leiden, Boston 2012, pp. 247-264.
  • סקיפרס 2013 = Arie Schippers, "La poésie judéo-arabe de Mosheh Darʻi,"Egypt and Syria in the Fatimid, Ayyubid and Mamluk Eras 9 (2013), pp. 143-163.
  • שירמן 1972 = Jefim (Hayyim) Schirmann, “Dar‘ī, Moses Ben Abraham,” EJ 5 (1972), Colls. 1302-1303.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ החוקר שמחה פינסקר בספרו "לקוטי קדמוניות" (כרך א', תר"ך - 1860, עמ' 46–105) כתב כי דרעי חי במאה התשיעית, אך כיום מקובלת הסברה שחי ופעל במחצית השנייה של המאה ה-12.
  2. ^ נתן שור, תולדות הקראים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2003, עמ' 82.
  3. ^ ד"ר אורי מלמד, האקדמיה ללשון העברית., הרצאתו של ד"ר אורי מלמד, בנושא משה בן סעדיה דרעי, באתר https://www.youtube.com/watch?v=ihgHPr8djGU
  4. ^ ישראל דוידסון ייחס לדרעי מקאמה בשם "מחברת נא אמון ומצרים" ופרסם את חלקה בקובץ "מדעי היהדות" (כרך ב', 1928, עמ' 300–308). חיים שירמן חלק על ייחוסה של המקאמה לדרעי.