לדלג לתוכן

נגיף הפפילומה האנושי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נגיף הפפילומה האנושי
Human papillomavirus
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם נגיף הפפילומה האנושי עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/219110 
DiseasesDB 6032
MeSH D030361
סיווגים
ICD-10 B97.7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נְגִיף הַפַּפִּילוֹמָה הָאֱנוֹשִׁי (באנגלית: Human papillomavirus או HPV) הוא קבוצה של למעלה מ-200 מיני נגיפים המשתייכים למשפחה Papillomaviridae, המדביקים את רקמות העור והריריות בבני אדם ומועברים ביחסי מין. חלק מזני הפפילומה עלולים להיות מסרטנים: הנגיף נחשב לגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם וגורם משני בסוגי סרטן אחרים. עם זאת, למרות אחוזי ההדבקות הגבוהים של זני הנגיף באוכלוסייה (כ־80%), סרטן צוואר הרחם נדיר יחסית (4 מקרים ל־100,000 נשים). קיים חיסון נגד הנגיף.

נזקי הנגיף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב מקרי ההדבקה (כ-90%), נשא הנגיף כלל אינו יודע שנדבק, כיוון שהמערכת החיסונית גוברת על הנגיף ומעלימה אותו בתוך כחצי שנה עד שנתיים ממועד ההדבקה, לרוב ללא שהתפתחו תסמינים גלויים כלשהם. במקרה שהנשא מפתח תסמינים, אלו כוללים לרוב צמיחה של נגעים באיברי המין או בפי הטבעת ואף בגרון. הנגעים יכולים להיות חיצוניים נראים לעין ודמויי כרובית, והם יכולים להיות גם שטוחים, פנימיים ולא נראים לעין ללא בדיקה מיוחדת. נגעים אלה נקראים קונדילומה Condyloma acuminata.

באחוז קטן מההדבקות בנגיף עלולה להיות התפתחות סרטנית בעקבות ההדבקה: הנגיף נחשב לגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם וגורם משני בסוגי סרטן אחרים כמו סרטן פי הטבעת, סרטן הפין וסרטן הפה. הנגיף מעורר שינויים בתאים של צוואר הרחם, שעלולים להתפתח עם הזמן לסרטן. קיימים יותר מ-250 זנים של HPV, ומקורות מצביעים על יותר מ-200 תת-זנים. מתוך אלה 15 מסווגים כ"בעלי סיכון גבוה"[1], 3 מסווגים כ"כנראה סיכון גבוה"[2], ו-12 מסווגים כ"סיכון נמוך"[3]. מתוך 15 הזנים המסווגים כבעלי סיכון גבוה, שניים מתוכם[4] מוכרים כגורמים לכ-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם, וזן נוסף[5] נחשב לגורם סיכון משמעותי.

פרק הזמן בין זיהום ה-HPV הראשוני וההתפתחות של סרטן צוואר הרחם הוא בדרך כלל עשרות שנים[6].

העברת הנגיף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההידבקות בנגיף מתבצעת על ידי חיכוך של העור בעת קיום יחסי מין, כיוון שקונדום אינו מכסה את כל אזור איברי המין, ולרוב מולבש לאחר שהמגע המיני כבר החל, שימוש בו אינו מהווה ערובה נגד הדבקות ב-HPV.[7].

זיהוי הנגיף אצל נשים מתבצע על ידי בדיקת משטח צוואר הרחם (PAP). הסרת הגידולים מתבצעת באמצעות הקפאה בחנקן נוזלי, מחט חשמלית, לייזר או משחה. בחלק מהמקרים, גידולים עלולים לשוב ולהופיע גם לאחר ההסרה.

הפפילומה היא מחלת המין הנפוצה ביותר בעולם המערבי, ומחקרים שנערכו בארצות הברית הראו שכ-26.8% מבני האדם בגילאים 14–59 הם נשאים של הנגיף בכל זמן נתון וכי עד גיל 50 יידבקו 80% מהאמריקאים בלפחות סוג אחד של הנגיף.[8]. עם זאת, שכיחות הנגיף נמוכה בהרבה בקרב אנשים המקיימים חיי מין מונוגמיים. מחקרים מסוימים הראו ששכיחות הנגיף, כולל הזנים בעלי סיכון גבוה, נמוך בכ-30% אצל גברים שעברו מילה [9][10][11], ומחקרים אחרים מצאו שהשונות בשיעור ההדבקות בין נימולים לאלה שאינם נימולים הוא תלוי זן. במספר זנים ראו הדבקות נמוכה באופן מובהק בקרב נימולים, ובמספר זנים שיעור ההדבקות בקרב נימולים היה גבוה יותר[12].

חיסון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חיסון לנגיף הפפילומה האנושי

נגד הנגיף פותח חיסון לנגיף הפפילומה האנושי שיעיל נגד חלק מזני הפפילומה (זנים 6, 11, 16, 18, 31, 33, 45, 52 ו-58). זנים אלו הם הגורמים לכ-90% מהיבלות בדרכי המין ולכ-90% ממקרי סרטן צוואר הרחם[13][14]. שם החיסון המקובל כיום הוא GARDASIL 9 אשר מחסן נגד 9 זנים של הנגיף.[15]

מנהל המזון והתרופות אמריקניות (FDA) אישר שני חיסונים למניעת זיהום HPV: גרדסיל ® ו-Cervarix ®. החיסון נשאר יעיל למשך 15 שנה לפחות, שזה משך הזמן מאז החל השימוש בו. [16].

ארגוני הבריאות מדגישים כי חשוב שנשים שחוסנו ימשיכו לעבור בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם. בדיקות פאפ ימשיכו להיות חיוניות לגילוי סרטן צוואר הרחם ושינויים טרום סרטניים. [17].

דיון ער על יעילות ובטיחות החיסון נוצר כאשר הועלו מספר מקרים שבהם נערות חלו, לאחר קבלת החיסון. עם זאת, חקירה של המקרים ומבחנים סטטיסטיים לא הצליחו למצוא קשר בין השניים[18][19].

בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2012 הוכנס החיסון לסל התרופות בישראל. ביוני 2013 הודיע משרד הבריאות כי נערות בוגרות כיתה ח' יוכלו לקבל את החיסון בחינם במסגרת תוכנית ההתחסנות בבתי הספר. בינואר 2014, הורחבה הזכאות לחיסון גם עבור גברים עד גיל 26, המצויים בסיכון גבוה להידבק בנגיף ה-HPV[20][14].

ב-2015 משרד הבריאות הודיע כי החל משנת הלימודים תשע"ו יינתן החיסון גם לנערים[21].

במקביל לכך, נמצא כי שתי מנות של חיסון גרדסיל מספיקות לקבלת חסינות טובה מתחת לגיל 14. לכן בישראל, כמו במדינות אחרות, יינתנו לבני ובנות כיתה ח' שתי מנות בלבד. בני ובנות כיתה ט' ומעלה ימשיכו לקבל שלוש מנות[22].

בספטמבר 2024 המליצה הוועדה המייעצת לחיסונים ומחלות זיהומיות למשרד הבריאות להקדים את מתן המנה הראשונה של החיסון נגד נגיף הפפילומה לגיל 9–10 שנים.[23]

במקביל למתן החיסון התפתח במערכת החינוך הדתית בישראל ויכוח סביב ההיבט המוסרי-דתי של החיסון. מתנגדי החיסון נימקו זאת בכך ש"אין בו צורך עבור נשים הנמנעות מיחסי מין עם כמה גברים"[24].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נגיף הפפילומה האנושי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ זנים 16, 18, 31, 33, 35, 39, 45, 51, 52, 56, 58, 59, 68, 73 ו-82
  2. ^ זנים 26, 53 ו-66
  3. ^ זנים 6, 11, 40, 42, 43, 44, 54, 61, 70, 72, 81 ו-CP6108
  4. ^ זנים 16 ו-18
  5. ^ זן 31
  6. ^ Quadrivalent Human Papillomavirus Vaccine, CDC - Morbidity and Mortality Weekly Report, March 23, 2007
  7. ^ פמי בריאות, וירוס הפפילומה - שאלות ותשובות, באתר פבי בריאות - שירותי בריאות לתלמיד
  8. ^ המרכז הישראלי לקונדילומה ולנגיף הפפילומה
  9. ^ B. Y. Hernandez, Circumcision and Human Papillomavirus Infection in Men: A Site-Specific Comparison, J Infect Dis. 2008 Mar 15; 197(6): 787–794
  10. ^ Larke N. et al., Male circumcision and human papillomavirus infection in men: a systematic review and meta-analysis, J Infect Dis. 2011 Nov;204(9):1375-90
  11. ^ Circumcision's Public Health Benefits, ABC news, January 7, 2011
  12. ^ Male circumcision and the incidence and clearance of genital human papillomavirus (HPV) infection in men: the HPV Infection in men (HIM) cohort study, BMC Infectious Diseases201414:75
  13. ^ למה לי להתחסן נגד פפילומה? באתר קופת חולים מכבי
  14. ^ 1 2 חיסון נגד נגיף הפפילומה HPV
  15. ^ משרד הבריאות, חיסון נגד נגיף הפפילומה
  16. ^ פמי בריאות, וירוס הפפילומה - שאלות ותשובות, באתר פמי בריאות, שירותי בריאות לתלמיש
  17. ^ Human Papillomavirus (HPV) Vaccines, National Cancer Institute
  18. ^ World Health Organization, GACVS Safety update on HPV Vaccines, Geneva, 13 June 2013
  19. ^ ד"ר קרן לנדסמן, מין, סרטן והילדים של כולנו
  20. ^ הרחבת סל שירותי הבריאות 2014 (חוזר מנכ"ל 02/2014)
  21. ^ משרד הבריאות החליט: חיסון הפפילומה יינתן גם לנערים, באתר nana10‏, 9 במרץ 2015
  22. ^ משרד הבריאות, חיסון נגד נגיף הפפילומה - HPV
  23. ^ אתר למנויים בלבד במשרד הבריאות שוקלים להקדים את מתן חיסון HPV, באתר DoctorsOnly‏, 17 בספטמבר 2024
  24. ^ אתר למנויים בלבד רוני לינדר-גנץ, עידו אפרתי, בשל התנגדות רבנים והורים, חיסון הפפילומה לא יינתן בחלק מבתיה"ס הדתיים, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2013
    רוני לינדר-גנץ, עידו אפרתי, תנועת נאמני תורה ועבודה: התנגדות לחיסון הפפילומה - בורות וחוסר אחריות, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2013

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נגיף_הפפילומה_האנושי&oldid=40086379"