נחל

נחל בפארק הלאומי קהורנג'י, ניו זילנד

ילדים בנחל אלכסנדר

ציור של אישה וילדה על שפת הנחל ביום קייצי

נַחַל הוא מוביל מים טבעי, שגבולותיו הם קרקעית הנחל ושתי גדותיו. נחל גדול מפלג וקטן מנהר. לעיתים משתמשים בקהילה המדעית בביטוי נחל לציון כל מוביל מים טבעי, בלא התחשבות בגודלו. מחקר הנחלים ונתיבי המים קרוי הידרולוגיה והוא נושא חשוב בגאומורפולוגיה.

את הנחלים מקובל לחלק לשלושה סוגים עיקריים:

• נחל איתן – הוא נחל הזורם כל השנה, מוזן בדרך כלל על ידי מי מעיינות. דוגמה לנחלים כאלה הם הירדן ומקורותיו.
• נחל אכזב – הוא נחל הזורם בחורף בלבד, מוזן בעיקר ממי גשמים או ממעיינות עונתיים.
• נחל אפיזודי-שיטפוני – הוא נחל הזורם רק זמן קצר אחרי הגשם, ומפסיק כעבור מספר ימים או אף שעות. מרבית הנחלים בישראל הם נחלים אפיזודיים, אם כי מרבים לכנותם נחלי אכזב.

בעברית מקראית ובלשון חז"ל משמש המונח נחל גם כביטוי לעמק, ולאו דווקא למקום בו זורמים מים, כמו המילה המקבילה אליו בערבית, ואדי.

חלקי הנחל

• אפיק – שקע הנושא את מי הנחל ושנוצר על ידי בליה מתמדת.
• פשט – שטחים משני צדי הנחל הנתונים להצפה עונתית.
• קרקעית – תחתית הנחל.
• מעיין – הנקודה בה הנחל פורץ מנתיב תת-קרקעי בין שכבות או מתוך מערה. הנחל יכול לזרום, בייחוד במערות, חלק מהדרך מעל לפני האדמה וחלק מתחתיה.
• מפל מים – נקודה בה יש ירידה פתאומית באפיק הנחל, הנוצרת כאשר המים זורמים על שכבות עמידות לבליה שמיד אחריהם יש שכבה עמידה פחות.
• בריכה – חלק הנחל בו המים עמוקים וזורמים לאטם.
• יובל – נחל שאינו מגיע לים אלא מצטרף לנהר אחר (נהר האם).
• שפך – הנקודה בה הנחל מרוקן את מימיו ישירות או בצורת דלתה לתוך גוף מים עומד כדוגמת אגם או ים.
• חלוק נחל

אגן ניקוז

ערך מורחב – אגן ניקוז

כל האזור המנוקז על ידי הנחל מכונה אגן ניקוז או אגן היקוות. כל אגן ניקוז בנוי מאגני ניקוז קטנים יותר, לדוגמה אגן הניקוז של נחל מורכב מאגני הניקוז של יובליו. קו הגבול התוחם את שטח אגן הניקוז נקרא קו פרשת המים – אשר מגדיר מעבר בין אגני ניקוז שונים. קו פרשת המים הארצי בישראל מחלק בין אגני ההיקוות של הנחלים הזורמים לים התיכון לבין אגני הניקוז של נחלים הזורמים לים המלח.

תכונות של נחלים

• דרוג – הנחלים מדורגים לפי מספר היובלים הנשפכים אליהם. נחל מדרגה ראשונה, הוא נחל אליו לא נשפך שום יובל. נחל מדרגה שנייה הוא נחל הנוצר משני נחלי דרגה ראשונה, וכן הלאה.
• שיפוע – שיפועו של הנחל הוא גורם משמעותי בקביעת אופיו, והוא נקבע על פי הפרש הגבהים בין ראש הנחל לבסיס הסחיפה שלו. בסיס הסחיפה של הנחל הוא הנקודה בה נשפך הנחל למקווה – ים או אגם.
• נפתול – נפתולים הם שינויים בכיוון הזרימה של הנחל שנוצרו בשל סחיפה והשקעת חומרים על הגדות. צורתם הכללית דומה לגל סינוס. במשך הזמן הפיתולים נודדים במורד הנחל. עקמימות או פיתול הנחל נמדדת על ידי היחס בין אורכו הממשי של הנחל לבין המרחק בין ראש הנחל ושפכו. אם חומר קשה כלשהו מאט או עוצר את תנועת הפיתול במורד הזרם הנחל יכול לשחוק דרך הצוואר שבין שתי הרגלים של הפיתול וזמנית הוא יהפוך ישר יותר כשהוא מותיר מאחריו גוף מים בצורת קשת המכונה אגם נפתול.

נחלי ארץ ישראל

ערך מורחב – נחלים בישראל

נחלי ישראל מתחלקים לשתי קטגוריות גאוגרפיות עיקריות. רובם המוחלט של הנחלים זורם בכיוון מזרח-מערב / מערב-מזרח ואילו מספר מצומצם של נחלים זורם בכיוון צפון-דרום ולהפך.

הגורם המרכזי לכך שהרוב המוחלט של הנחלים זורם בכיוון מזרח-מערב הוא העתקי המשנה הרבים של השבר הסורי אפריקאי המרכזי. במרכז ההעתק המרכזי זורם הנחל המרכזי ביותר (הירדן) שכיוון זרימתו הוא צפון דרום, הכיוון ההפוך לכיוון תנועת הלוחות, מכיוון שנוצר בקע רחב מאוד (הבקע הסורי-אפריקני) שבמרכזו נמצא ערוץ נחל המרכז את אגן הניקוז של שטח הבקע. משום כך נוצרו מספר רב של העתקי משנה שכיוונם הפוך לכיוון ההעתק המרכזי, ובתהליך דומה נוצרו נחלים רבים בכיוון הנגדי להעתק, מזרח-מערב.

בצפון הארץ (לרבות רמת הגולן ועמק החולה) ולאורך מישור החוף והשרון נמצאים רוב נחלי האיתן של ישראל. הנחלים הגדולים בישראל הם נהר הירדן ונחל הירקון.

ראו גם

• נהר
• ערוץ
• אפיק
• נחלים בישראל

לקריאה נוספת

• חיים בר-דרומא, נחל איתן, ירושלים, תשכ"ח

קישורים חיצוניים

ערך מילוני בנושא נחל איתן, בוויקימילון