סודאן הצרפתית
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
.svg) | |
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר |
מושבה (1891–1946) טריטוריה צרפתית מעבר לים - אוטונומית (1946–1958) |
| שפה נפוצה | צרפתית |
| עיר בירה |
קאייס (1899–1892) במקו (החל מ-1899) |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אפריקה |
| העיר הגדולה ביותר | במקו |
| היסטוריה | |
| הקמה |
שנות קיומה 1891–1904 1921–1946 |
| תאריך |
1891 1 בינואר 1921 |
| פירוק | אוטונומיה |
| תאריך | 1946 |
| ישות קודמת |
 אימפריית ואסולו אימפריית טוקולור ממלכת קנדוז'ו ממלכת מוסי |
| ישות יורשת |
.svg){kind=small} הפדרציה של מאלי |
| שטח בעבר | 1,436,190 קמ"ר (נכון ל־1960) |
| אוכלוסייה בעבר | כ-7,450,000 (נכון ל־1960) |
| כלכלה | |
| מטבע |
פרנק צרפתי אחרי 1946 פרנק CFA |
  | |
סודאן הצרפתית (בצרפתית: Le Soudan français) היה שמה של מושבה צרפתית, שהוקמה בשטח הנוכחי של מאלי בשנים 1891–1904 ובשנים 1920–1946 (בין שתי תקופות אלה נכללה הטריטוריה ב"מושבת סנגל עלית וניז'ר" - colonie du Haut-Sénégal et Niger), כחלק מאפריקה המערבית הצרפתית[1].
| שמות המושבה | |
|---|---|
| 1880–1890 | הנהר העילי |
| 1890–1899 | סודאן הצרפתי |
| 1899–1902 | חלוקה בין שני אזורים מנהליים: ניז'ר האמצעי וסנגל העילי |
| 1902–1904 | סנגמביה וניז'ר |
| 1904–1921 | סנגל עילית וניז'ר |
| 1921–1958 | סודאן הצרפתי |
| 1958–1960 | הרפובליקה הסודאנית |
| 1960 | עצמאות כפדרציית מאלי (יוני-ספטמבר ), רפובליקת מאלי (אחרי 22 בספטמבר) |
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחצית השנייה של המאה ה-19 התקדמה ההתפשטות הקולוניאלית הצרפתית בעמק הנהר סנגל, בפיקודו של הקולונל לואי פדרב. הצרפתים נתקלו בהתנגדות המנהיגים המקומיים, כגון ראש הטוקולורים, אל חאג' עומר טאל, במצור על המבצר מדינה ב-1857, ושל סאמורי טורה. האזור נשלט על ידי הצרפתים תחת שמות שונים בין 1960-1880.מ-1880 ועד 18 באוגוסט 1890 הוא נקרא "הנהר העילי". T. On 10 October 1899, French Sudan was divided, with the בעקבות צו מ-18 באוגוסט 1890 הקולוניה נקראה "סודאן הצרפתית" והחלה מ-27 באוגוסט 1892 בראשה עמד מושל. בהתחלה בירתה הייתה העיר קאייס . אחרי 16 ביוני 1895 היא נכללה באפריקה המערבית הצרפתית. כיבוש סיקאסו ב-1 במאי 1898 ותפיסתו של סמורי טורה בספטמבר באותה שנה ציינו את סיום ההתנגדות להתבססות הקולוניאליזם הצרפתי באזור. בצו מ-10 באוקטובר 1899 הופרדו מסודאן הצרפתית אחד-עשר מחוזות דרומיים שהפכו לחלק מהקולוניות שבחוף האוקיינוס האטלנטי - גינאה הצרפתית, חוף השנהב ודהומיי, בעוד שאר המושבה התחלקה לשניים:'ניז'ר אמצעית וסנגל עילית. ב-1900 שני מחוזות לשעבר סופחו אליה מחדש. בשנת 1902 שטחי המושבה שלא אורגנו כמחוזות צבאיים אוחדו תחת השם סנגמביה וניז'ר (Sénégambie et Niger), שהחל משנת 1904 שינה את שמו לסנגל עילית וניז'ר (Haut Sénégal et Niger). ב-1924 הושלמה בניית מסילת הברזל בין דקר ובין ניז'ר, שנועדה להוביל סחורות אל נמל דקר. בשנת 1920 הוצאה וולטה עילית (בורקינה פאסו של ימינו) ממסגרת המושבה "סנגל עלית וניז'ר". השטח שנשאר חזר בשנים 1946-1920 לשהיקרא "סודאן הצרפתית" עם במקו כעיר בירה. תפקיד חשוב מילא בניהול המושבה אנרי טראסון דה פוז'ר, שכיהן בשנים 1921-1920 כמושל זמני, וב 26 בפברואר 1924 ל-1931 כמושל קבוע של סודאן הצרפתית. מקום מושבו היה בארמון קולובה בבמקו. בשנת 1933 פורקה המושבה וולטה עילית וחלקים ממנה הועברו לסודאן הצרפתית. עם זאת וולטה עילית הוקמה מחדש ב-1947. לאחר מלחמת העולם השנייה הועלו דרישות לקבלת עצמאות. בשנת 1945 נבחר פילי דאבו סיסוקו כחבר בפרלמנט הצרפתי. בשנת 1946 נוסדה בבמקו השלוחה הסודאנית של מפלגת "ההתכנסות הדמוקרטית האפריקאית" (Rassemblement démocratique africain) בראשותם של ממאדו קונאטה ומודיבו קייטה.
במשאל העם שנערך ב-28 בספטמבר 1958 הצביעו 97% מהבוחרים בסודאן הצרפתית בעד הקמת הרפובליקה הסודאנית. לאחר שצרפת אימצה חוקה חדשה ב-4 באוקטובר 1958 הצטרפה הרפובליקה הסודאנית לקהילייה הצרפתית תחת השם סודאן הצרפתית וזכתה בניהול עצמי מלא ב-25 בנובמבר 1958.
ב-4 באפריל 1959 יצרה סודאן הצרפתית ברית פדרלית עם סנגל על מנת להקים ישות משותפת: הפדרציה של מאלי. היא הפכה לעצמאית במסגרת הקהילייה הצרפתית ב-20 ביוני 1960. בעקבות התפרקותה המהירה של הפדרציה של מאלי, הכריז מודיבו קייטה ב-22 בספטמבר 1960 על עצמאות הרפובליקה הסודאנית תחת השם רפובליקת מאלי, שעזבה לאחר מכן את הקהילייה הצרפתית.
ארגון הטריטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסביבות 1895 חולקה סודאן הצרפתית לשישה מחוזות או "מעגלים" (circles):קאייס, בפולאבה, קיטה, סיגירי, במקו, ניורו כדי לבסס את שליטתו, קיים הקולוניאליזם הצרפתי במושבות מנגנון ריכוזי מאוד שהשתמש במידה רבה בראשי הקנטונים שהתמנו מקרב ראשי השבטים. החלוקה המנהלית כללה מחוזות או "מעגלים", נפות וקנטונים המורכבים מכפרים.[2] עד 1911 הוקמו 17 מחוזות או "מעגלים":קאיס, בפולאבה, קיטה, במקו, ניורו, גומבו, סוקולו, סטדוגו, סיקאסו, סגו, קוטיאלה, סאן, ג'נה, מופטי, איסא-בר או ניאפונקה, בנדיאגארה, וטומבוקטו בראש המחוזות עמדו מפקדים אזרחיים או צבאיים. הם היו כפופים למושל המשנה של סודאן הצרפתית שישב בבמקו. ראשי הנפות היו מנהלים אזרחים אזרחים לרוב. ראשי הקנטונים היו ילידים ונבחרו מקרב מנהיגי הכפרים שבקנטון.[2] למנהל הקולוניאלי נספחו משמרות. הם כללו ילידים וצרפתים. הילידים גויסו מקרב החיילים האפריקאים ששירתו בצבא הצרפתי. הם נודעו לשמצה באימה שהטילו על האוכלוסייה.[2]
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוצר חקלאי בסודאן הצרפתית בשנים 1928 ו-1959:
| תוצר | 1928 | 1959 |
|---|---|---|
| אורז פאדי | 90,000 טון | 182,000 טון |
| בוטנים | 35,000 טון | 105,000 טון |
| כותנה | 1,000 טון | 8,500 טון |
הצרפתים תכננו לפתח גידולים בעזרת השקיה שיספקו מוצרים לצרפת. בשנים 1928–1939 רוכזו עיקר ההשקעות על ידי "הרשות של ניז'ר" שהגיעו בתקופה זו לכ-4 מיליארד פרנק. מדיניות זו איפשרה את העלאת הייצוא.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מושלים בסודאן הצרפתית 1880-1920
- סודאן הצרפתית (צרפתית)
- - Jean Pierre Maury - Digithèque de materiaux juridiques et politiques MJP - Mali - le Soudan français 2022
- Djibril Issa Niaré Contribution à l'histoire économique du Soudan Français, le commerce colonial de 1870 à 1960
2003 Memoire on line
Archives nationales d'outre-mer 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Norman Dwight Harris, French Colonial Expansion in West Africa, The Sudan, and the Sahara, The American Political Science Review
- ^ 1 2 3 2013 M.Dj Niaré
