לדלג לתוכן

סורוקה (עיר)

סורוקה
Soroca
סמל סורוקה
סמל סורוקה
סמל סורוקה
מראה העיר והדניסטר
מראה העיר והדניסטר
מראה העיר והדניסטר
מדינה מולדובהמולדובה מולדובה
מחוז סורוקה (מחוז)סורוקה (מחוז) סורוקה
ראש העיר אלנה בונדרנקו
תאריך ייסוד 1499 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 11.88 קמ"ר
גובה 45 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 22,196 (2014)
 ‑ צפיפות 3,173.4 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 48°10′0″N 28°18′0″E / 48.16667°N 28.30000°E / 48.16667; 28.30000
אזור זמן UTC +2
www.primsoroca.md
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סורוקהרומנית: Soroca, אוקראינית: Сороки, בפולנית: Soroki, ביידיש: סאָראָקע) היא עיר בצפון מולדובה, סמוך לגבול עם אוקראינה. שוכנת לגדת נהר הדניסטר, ומרוחקת כ-160 ק"מ צפונית מהבירה קישיניב. העיר משמשת כבירת מחוז סורוקה. בעבר הייתה קהילת יהודי סורוקה קהילה משמעותית.

ההתיישבות בעיר החלה בימי הביניים, אז סחרו תושבי סורוקה עם הרפובליקה של ג'נובה. בשנת 1499 בנה שטפן הגדול מצודה בעיר, הקיימת עד היום. מקור השם סורוקה אינו ידוע.

המצודה המקורית שהוקמה מעץ, הייתה חוליה חשובה בשרשרת הביצורים שהגנה על נסיכות מולדובה. לגדת הדניסטר הוקמו ארבעה מבצרים, לגדת הדנובה שניים, ועוד שלושה בגבול הצפוני של הנסיכות. בין השנים 15431546 נבנה המבצר מחדש מאבן, תחת שלטונו של פטרו רארש.

במלחמה הטורקית הגדולה בשלהי המאה ה-17, הגנו בהצלחה כוחותיו של יאן סובייסקי על המבצר מפני העות'מאנים. למבצר הייתה חשיבות אסטרטגית לשני הצדדים שנלחמו במלחמה העות'מאנית-רוסית, שהתקיימה בין 17101711. העות'מאנים כבשו את המבצר, והם החזיקו בו עד לכיבושו מחדש על ידי הרוסים במהלך המלחמה ב-1735–1739.

שנות המאה ה-19 היו שנים של שגשוג יחסי, העיר גדלה במהירות, חולקה לשכונות, נבנו בה רחובות מודרניים, בתי חולים, בתי ספר, וכנסיות. תחת שלטון ברית המועצות הפכה סורוקה למרכז תעשייתי חשוב בצפון מולדובה.

הקהילה היהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קהילת יהודי סורוקה

בין רבני העיר, וככל הנראה הראשון בה, בלט רבי דוד שלמה אייבשיץ, מצדיקי תנועת החסידות ומחבר הספר "לבושי שרד". הרב אייבשיץ, פעל בעיר בראשית המאה ה-18 (תקס"ג) והחל לפעול לענייני היהדות בעיר. הוא הקים בה את הישיבה הראשונה בבסרביה, וכן הפיץ בה את משנת החסידות. בשנת 1897 מנתה הקהילה היהודית בסורוקה 8,763 תושבים, שהיו למעלה ממחצית תושבי העיר. מרבית יהודי העיר עסקו בחקלאות, בעיקר בגידול טבק וענבים.

לפני מלחמת העולם השנייה היה לקהילת יהודי סורוקה בתי ספר, בית חולים ובית אבות משלה. הקהילה הושמדה כולה עם כניסת הנאצים לעיר. כיום מתגוררים בעיר כ-150 משפחות יהודיות, בעיר פועל בית חב"ד[1].

שנה תושבים שינוי
1930 14,661 -
1959 14,895 Increase 1.6%
1970 24,465 Increase 64.2%
1979 31,831 Increase 30.1%
1989 42,297 Increase 32.9%
2004 28,362 Decrease 32.9%
2012 37,500 Increase 32.2%
2014 22,196 Decrease 40.8%

על פי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2012, התגוררו בעיר 37,500 תושבים.

בעיר מתגוררים מיעוט ניכר של צוענים, לעיתים מכונה סורוקה "בירת הצוענים במולדובה".

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסורוקה הסכם ערים תאומות עם:

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סורוקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הקהילה היהודית - סורוקה באתר הקהילה היהודית קישינב ומולדובה