סנדרה (הונגריה)
| |||
 | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | צפון הונגריה | ||
| מחוז |
 בורשוד-אבאוי-זמפלן | ||
| נפה | נפת אדלן | ||
| ראש העיר | János Szaniszló | ||
| שטח | 53.56 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 3,961 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 48°24′12″N 20°43′42″E / 48.403333333333°N 20.728333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| http://www.szendro.hu | |||
  | |||
סנדרה (בהונגרית: Szendrő) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, שבצפון מזרח הונגריה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים התיישבו בעיירה במחצית השנייה של המאה ה-18. רובם עסקו בין במסחר, בעיקר בשיווק תוצרת חקלאית. כמו כן, הם עסקו בגידול גפנים וייצור היין ששווק בעיקר לבודפשט הסמוכה.
בעיירה נבנו בית כנסת, מוסדות חינוך ומוסדות צדקה ופעלה החברה קדישא. בעקבות הקרע ביהדות הונגריה (1869-1868), הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי. ב-1929 נמנו עם קהילת יהודי סנדרה 42 סוחרים, שלושה חקלאים, שני תעשיינים, מורה, עורך דין, שני רופאים, מהנדס, שלושה פקידים, שישה בעלי מלאכה. בעיירה היה בית עלמין יהודי עתיק שנפתח עם ראשות ההתיישבות היהודית בעיירה.
ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בסנדרה 277 יהודים[1].
| שנה | מספר היהודים בעיירה[2] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 165 | |
| 1880 | 211 | 2,340 |
| 1910 | 244 | |
| 1920 | 232 | |
| 1930 | 277 | |
| 1941 | 233 | 3,314 |
רבנים בסנדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין הרבנים בסנדרה נמנה הגאון רבי שרגא צבי טננבוים בעל נטע שורק מגדולי הפוסקים בהונגריה, ואחר כך בטשאטה,
הקהילה היהודית בזמן מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
ב-1942 נכלאו במחנה הסגר בקישטרצ'ה 15 מנכבדי הקהילה בעקבות הלשנתו של ראש העירייה, חבר מפלגה אנטישמית. לאחר כמה חודשים הם שוחררו, אך מיד גויסו לעבודות כפייה הם נשלחו לחזית באוקראינה, שם הועסקו בפינוי מוקשים. רובם נספו בעבודה זאת.
מיד עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, במרץ 1944, תפסו חיילים גרמנים כמה ממנהיגי הקהילה בסנדרה כבני ערובה. על היהודים נכפה להישאר בבתיהם והנוצרים הוזהרו לבל יושיטו עזרה ליהודים. במאי 1944 הוקם הגטו בסנדרה, אליו הובאו גם יהודים מיישובי הסביבה. הגברים נשלחו לעבוד במכרה סמוך, אחרים נשלחו לעבודות כפייה מחוץ לעיירה. בחג השבועות הועברו כל יהודי גטו סנדרה למישקולץ ומשם נשלחו לאושוויץ[3].
הקהילה היהודית לאחר מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה חזרו לסנדרה כ-30 יהודים וחידשו את חיי הקהילה בראש הקהילה עמד הרב יצחק צבי דייטש, אחר כך בדטרויט בעל שיח יצחק.
ב-1948 הקימו גלעד לזכר 280 קדושי סנדרה. בניין בית הכנסת שופץ למטרת תפילה בציבור אולם בשל התנכלות התושבים במקומיים החלו היהודים להגר מהונגריה[3].
במקום נשארו בתי קברות יהודיים[4][5].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סנדרה- "סנדרה (הונגריה)", באתר JewishGen (באנגלית)
- קהילת יהודי סנדרו באתר בית התפוצות
- סנדרו (Szendrő), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קהילת יהודי סנדרו באתר בית התפוצות
- ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
- ^ 1 2 פנקס הקהילות – אנציקלופדיה של הישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1975, עמ' 403-404
- ^ בית הקברות היהודי בסנדרה 1
- ^ בית קברות יהודי בסנדרה 2
| יישובים בנפת אדלן | ||
|---|---|---|
| יישובים | אדלן • אבוד • בלאיט • בצ'קהאזה • בודוואלנקה • בודווראקו • בודווסילש • בולדווה • בורשודסיראק • דמק • דברטה • אגרסג • גלוואץ' • הנגאץ' • הג'מג • הידווגרדו • אירוטה • קומיאטי • לאדבשניה • לק • מרטוני • מסש • ניומאר • פרקופה • רקצה • רקצאסנד • סקאצ'י • סלונה • סנדרה • סנדרלאד • סין • סינפטרי • סגליגט • סלשרדו • סוהוג' • טרסטניה • טומור • טורנברקון • טורנקאפולנה • טורננאדשקה • טורנסנטאנדראש • טורנסנטיאקאב • וארבוץ • ויסלו • זיליז | |
