עולש (צמח)
עולש | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | אסטראים |
משפחה: | מורכבים |
סוג: | עולש |
שם מדעי | |
Cichorium לינאוס, 1753 |
עֹלֶשׁ ידוע גם בשם ציקוריה (שם מדעי: .Cichorium L) הוא סוג של צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים ממשפחת המורכבים. סוג זה כולל 7 מינים ותפוצתו משתרעת במקרונזיה, מצפון וצפון מזרח אפריקה הטרופית עד חצי האי ערב, ומאירופה עד מרכז אסיה ומערב ההימלאיה[1]. המין המוכר ביותר הוא עולש מצוי, מהיר צמיחה וגדל באזורים רבים בעולם. יש לו שימושים רבים: כתבלין, כתוסף או תחליף לקפה, ובתחילת המאה ה-20 אפילו לאיפור.
מאפייני הסוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים המסתעפים בעונת פריחתם. השורשים קשים ועמוקים.
העלים מסורגים ומרוכזים בתחתית הצמח.
הקרקפות יושבות על פי רוב בחיק העלים. קשקשי (החפים) המעטפת ערוכים בשני דורים. המצעית שטוחה וחשופה על פי רוב. כל הפרחים לשוניים ודו-מיניים, צבעם כחול, ארגמני או לבן. הכותרת קטומה ובעל 5 שיניים.
הזירעונים דמויי ביצה הפוכה או פירמידה הפוכה ובעלי ציצית משתיירת של מוצים או קשקשים.[2]
פרחי העולש המצוי מתאפיינים במופע של פריחה בשעות הבוקר המוקדמות ובסגירה לפני הצהריים.
מיון ומספר המינים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי אתר POWO, שבעה מינים משויכים לסוג עולש (Cichorium), מתוכם 4 מינים תועדו בישראל[1]. עם זאת, בקרב הבוטנאים הישראלים קיימת מחלוקת בנוגע למספר המינים המקומיים: חלקם מזהים מין אחד בלבד, עולש מצוי, אך שמו המדעי שנוי במחלוקת.
לדעת מיכאל זהרי ואבינעם דנין, השם המדעי של עולש מצוי הוא Cichorium pumilum. לעומת זאת, באתר "צמחיית ישראל וסביבתה" ואתר "כלנית" מצוין שמו המדעי של עולש מצוי כ-Cichorium endivia[3].
אלו שמות המינים בישראל כפי שמופיעים באתר POWO:
- Cichorium pumilum Jacq – מין בר נפוץ ובעל תפוצה רחבה שמזוהה כעולש מצוי במגדיר של מיכאל זהרי;[3]
- Cichorium endivia – מזוהה כעולש מצוי באתר "צמחיית ישראל וסביבתה" ונחשב כצמח מתורבת שמקורו במין הנ"ל באזור מזרח הים התיכון;[4][5]
- Cichorium calvum Sch.Bip – נחשב כצמח גר בישראל שמקורו באתיופיה, אבל אין ביטחון שהוא מצוי בישראל;[6]
- Cichorium intybus המכונה עולש תרבותי, הוא בעל תפוצה רחבה בעולם, שמשרעת תפוצתו המקורית כוללת את ירדן, אך אינה כוללת את ישראל.[7][8]
מינים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוֹלֶשׁ מָצוּי – Cichorium pumilum
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמח עשבוני חד-שנתי בעל שושנת עלים בצבע ירוק כהה הגדלים בחודשי החורף,[9] העלים משמשים למאכל. התפרחת באביב המאוחר מגביהה עד גובה מטר. הפרחים יושבים במקומות ההסתעפות (פרחים לשוניים בצבע תכלת עם אבקנים בצבע כחול כהה). פרחי העולש נפתחים מוקדם בבוקר ונסגרים לפני הצהריים, ויפתחו שוב למחרת בבוקר. הזירעונים מוארכים, צבעם שחור והם ניתנים לקלייה ולהכנת משקה הציקוריה שמשמש כתחליף או כתוספת לקפה.[10] נפוץ בקרקעות כבדות בבתי גידול פתוחים ובצדי דרכים בחבל הים-תיכוני ובצפון הנגב. תפוצתו ים-תיכונית ומערב אירנו-טורנית.
בימי הצנע בארץ, כשהיה מחסור ובעקבותיו הונהג קיצוב במזון, נהגו לשתות תחליפי קפה, ובהם ה"ציקוריה", אותה היו מפיקים מצמח העולש.[דרוש מקור]
אנדיב – Cichorium endivia
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמח המשמש כירק ומקורו בהודו ובאיראן.[11] עליו נאכלים טריים או מבושלים והוא עשיר בוויטמינים, במינרלים ובסיבים תזונתיים - חומצה פולית, ויטמין A וויטמין K.[12]
מקורות ופולקלור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת חז"ל נהגו כנראה להשתמש בו כירק ופרי יומיומי. הוא אף מובא מספר פעמים במשנה ובתלמוד בבלי: "כל שהוא מאכל אדם… העולשין והכרשין והרגילה" (משנה, מסכת שביעית, פרק ז', משנה א'). "ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת ובעולשין"... (משנה, מסכת פסחים, פרק ב', משנה ו'), ראו ערך מרורים. נראה שהיו משתמשים בהם גם כמאכל לבהמות. "התולש עולשין... אם לאכילה... אם לבהמה..." (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ג, עמוד א').
תכונות רפואיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברפואה העממית נוהגים להשתמש בכל חלקי הצמח לריפוי אנמיה, חוסר תיאבון, דלקות במערכת השתן ורמת סוכר גבוהה בדם. העולש נחשב לצמח הטוב ביותר לריפוי מחלות כבד ולניקוי מערכת הדם מזיהומים.[13][14]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עזריה אלון, 300 פרחי בר בצבעי הקשת, הוצאת החברה להגנת הטבע. 1987, עמוד 48.
- נסים קריספיל, המדריך השלם לצמחי מרפא בארץ ובעולם. מעריב – הד ארצי.
- מיכאל זהרי, כל עולם הצמחים, הוצאת עם עובד, 1978. עמודים 570, 572.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סלט עולש / רותי קינן, באתר ynet
- יעל גרטי, אנדיב – "הזהב הלבן": מחדר חשוך אל מרכז הצלחת, 1 בינואר 2006
- עולש מצוי, משרד החינוך, תקשוב דרום
- עולש מצוי, מרכז הרופאים המומחים
- אורי וטלי מאיר-צ'יזיק, שירת העשבים – ליקוט עשבי בר למאכל, 19 במרץ 2007
- עולש באתר גמנון
- עולש באתר: 'דף יומי'.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Cichorium L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 457
- ^ 1 2 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 484
- ^ עולש תרבותי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ שיר ורד, חודש אִיָר – עולש מצוי Cichorium endivia, באתר כלנית, 2015
- ^ .Cichorium calvum Sch.Bip, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Cichorium intybus L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Cichorium intybus, uro+Med PlantBase
- ^ חודש אִיָר – עולש מצוי Cichorium endivia | כלנית, באתר www.kalanit.org.il
- ^ תחליף קפה עולש: תועלת ופגיעה על בריאות על iLive, באתר he.iliveok.com
- ^ אוריון-שיווק באינטרנט, Cichorium intybus, ראן בוטניקלס
- ^ כיוון חדש – המגזין לאזרח הותיק רעננה – אוקטובר 2018 – גיליון 256, באתר user-1723486.cld.bz
- ^ עולש מצוי : תבלין,צמח רפואי, באתר www.wildflowers.co.il
- ^ פרחים של עולש ברפואה העממית. מהם היתרונות של פרחים עולש וכיצד להשתמש בהם?, באתר iw.trendexmexico.com