עטלפון אירופי
עטלפון אירופי | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | עטלפים |
תת־סדרה: | עטלפים קטנים |
משפחה: | נשפוניים |
סוג: | עטלפון |
מין: | עטלפון אירופי |
שם מדעי | |
Pipistrellus pipistrellus שרבר, 1774 | |
תחום תפוצה | |
עטלפון אירופי (שם מדעי: Pipistrellus pipistrellus) הוא מין של עטלף ממשפחת העטלפונים הנשפוניים, הניזון מפרפרי עש ומזבובים קטנים. הוא שוקל כארבעה גרמים, ומתגורר בנקיקים או בבניינים, בחורים שבצוקים או בעצים, ובמערות.
תיאור המין
[עריכת קוד מקור | עריכה]עטלפון אירופי הוא מין עטלף קטן יחסית: אורכו כ-30 מ"מ, משקלו כארבעה גרמים ומראה פרוותו אחיד - גוני חום-כתמתם.[2] העטלפון האירופי נחלק לשני מינים, הנבדלים ביניהם במבנה הקולות ובממצאים הגנטיים.
בשנת 1999 התברר כי תחת השם "עטלפון אירופי" כלולים שני מינים שונים, ולכן באירופה הם הופרדו לשניים:[3]
- עטלפון אירופי (שם מדעי: Pipistrellus pipistrellus) - תדירות השיא היא כ-45 קילוהרץ
- עטלפון פיגמאוס (שם מדעי: Pipistrellus pygmaeus) - תדירות השיא מעל כ-50 קילוהרץ.
תנאי מחיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סביבת מחייתו של העטלפון האירופי מתפרשת על מקומות מגוונים: שולי יער, שדרות עצים, סדקים בעצים גדולים סמוך למים, חוות, גנים, כפרים ואף אזורים עירוניים. בחורף הוא לן בדרך כלל בבניינים או בסדקים או במערות, בהתאם לזמן הרבייה. העטלפון אינו נוהג לנדוד ממקום למקום, אך נצפו תזוזות של מושבות עקב עיור. הוא ניזון מפרפר העש ומזבובים קטנים.[4]
עונת הקיץ היא תקופת הרבייה של העטלפון האירופי, החי במושבות של 25–50 יחידים. יחד עם זאת, נצפו מושבות של כ-200 יחידים.
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העטלפון האירופי הוא אחד המינים הנפוצים והשכיחים ביותר. הוא מצוי באזורים נרחבים, כגון: האזור הפלארקטי המערבי (אירופה, המזרח התיכון), צפון מערב אפריקה, מרכז אסיה ומזרחה.[2]
באירופה מוגדר המין בקטגוריית סיכון: ניכרת התמעטות במספרם של העטלפונים בחלק מהארצות באירופה, כמו סרביה ורוסיה. יחד עם זאת, בבריטניה מספרם יציב.[3]
ישראל שוכנת בגבול הדרומי של תחום התפוצה של העטלפון האירופי. העטלפון מצוי בעיקר בגליל העליון, בעמק החוּלה ובחרמון, אך גם באתרים אחדים באזור יהודה ואף במרכז הארץ.[2][3]
סיכונים ופתרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]העטלפון הוא חיה המוגנת תחת חוקים בינלאומיים, ברוב המדינות שבהן הוא מצוי.[4]
גורמים המהווים סיכון קיומי לעטלפון האירופי: שימוש בקוטלי חרקים בשטחים חקלאיים לצד כריתת עצי צפצפה גדולים סמוך למקורות מים, וכן הריסת מבנים - כיוון שהמושבות שלו ממוקמות בחלקן בבנייני מגורים.[4]
צעדים להפחתם הסיכונים: הגנה על קבוצות של עצים גדולים (צפצפות, אקליפטוס) ליד מים כדי לשמר את סביבת המחיה של העטלפון, שמירה על מקווי מים נקיים והפחתת כמות קוטלי חרקים בשימוש חקלאי.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עטלפון אירופי, באתר ITIS (באנגלית)
- עטלפון אירופי, באתר NCBI (באנגלית)
- עטלפון אירופי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עטלפון אירופי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עטלפון אירופי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עטלפון אירופי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 3 "עטלפון אירופי". מן השדה. 2014-07-10. נבדק ב-2018-05-07.
- ^ 1 2 3 4 החברה להגנת הטבע - עֲטַלֵּפוֹן אֵירוֹפִּי*, באתר www.teva.org.il
- ^ 1 2 3 Pipistrellus pipistrellus (Common Pipistrelle), www.iucnredlist.org