רבקה הול
 | |
| הול, 2010 | |
| לידה |
3 במאי 1982 (בת 42) לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| שם לידה |
Rebecca Maria Hall |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1992 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
מורגן ספקטור (2015–?) |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
רבקה מריה הול (באנגלית: Rebecca Maria Hall; נולדה ב-3 במאי 1982) היא קולנוענית ושחקנית קולנוע בריטית. היא הופיעה לראשונה על המסך בגיל עשר בסדרת הטלוויזיה של אביה "המדשאה" ב-1992. הופעת הבכורה שלה בתיאטרון הגיעה בהפקה של אביה משנת 2002 "המקצוע של גברת וורן", שזיכתה אותה בפרס איאן צ'ארלסון (אנ').
בשנת 2006, לאחר הופעת הבכורה שלה בסרט "שאלת הפתיחה" (אנ'), קיבלה הול באותה שנה את תפקיד הפריצה שלה בסרטו של כריסטופר נולאן "יוקרה". ב-2008 היא כיכבה בתפקיד ויקי בדרמה של וודי אלן, "ויקי כריסטינה ברצלונה", תפקיד בעבורו קיבלה מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר. לאחר מכן הופיעה הול במגוון רחב של סרטים, כולל הדרמה ההיסטורית של רון הווארד "פרוסט/ניקסון" (2008), דרמת הפשע של בן אפלק "גנב עירוני" (2010), מותחן האימה "ההתעוררות" (אנ') (2011), סרט גיבורי-העל "איירון מן 3" (2013), סרט המדע הבדיוני "התעלות" (2014), בדרמה הביוגרפית "פרופסור מרסטון ונשות החיל" (אנ') (2017). בשנת 2016, הול זכתה לשבחים על ידי המבקרים על גילומה של כתבת החדשות כריסטין צ'אבק (אנ') בדרמה הביוגרפית "כריסטין". היא עשתה את הופעת הבכורה שלה בבימוי עם "חוצָה את הקו" (אנ') (2021), וזכתה לשבחי המבקרים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הול נולדה ב-3 במאי 1982 בלונדון, אנגליה; בתם של זמרת האופרה האמריקאית מריה יואינג (אנ') ובמאי הבמה האנגלי ומייסד הלהקה השייקספירית המלכותית, סר פיטר הול (אנ'). אמה נולדה בדטרויט, לאב אפרו-אמריקאי מעורב ולאם הולנדית.
הוריה נפרדו כשהייתה צעירה, ולבסוף התגרשו ב-1990. לה חמישה אחים-למחצה מנישואיו השניים של אביה: במאי התיאטרון אדוארד הול (אנ'), המפיק כריסטופר הול (אנ'), השחקניות ג'ניפר קארון הול (אנ') ואמה הול, ומעצבת התפאורה לוסי הול.
היא למדה בבית הספר התיכון רודיאן (אנ'), בית ספר אנגליקני ופנימייה לבנות-בלבד בפאתי ברייטון. היא למדה לאחר מכן ספרות אנגלית בסנט קתרינס קולג' (אנ') של אוניברסיטת קיימברידג' לפני שנשרה ב-2002, ממש לפני שנתה האחרונה. במהלך תקופתה בקיימברידג', היא הייתה פעילה בתיאטרון הסטודנטים וגם הקימה להקת תיאטרון משלה. היא הייתה חברה באגודת מארלו (אנ').
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1992, בהיותה בת 10, הופיעה הול לראשונה בטלוויזיה בסדרה של אביה "The Camomile Lawn". כשהתבגרה, הופיעה הול בראשית דרכה במחזות סטודנטים רבים.
ב-2006, היא ביצעה את הופעת הבכורה שלה בקולנוע בקומדיה הבריטית "שאלת הפתיחה". לאחר מכן, הופיעה בברוקלין במחזה השייקספירי "כטוב בעיניכם" ובהמשך אותה שנה קיבלה תפקיד במותחן המסתורין של כריסטופר נולאן "יוקרה" בו גילמה את שרה, אשתו של הקוסם אלפרד בורדן (כריסטיאן בייל), לצורך התפקיד העתיקה את אזור מגוריה מצפון לונדון ללוס אנג'לס. הופעותיה צדו את עיניו של וודי אלן שהחליט ללהק אותה לתפקיד הראשי בסרטו "ויקי כריסטינה ברצלונה", בו היא גילמה את ויקי, דמות של אמריקאית שמפתחת רומן עם אמן בקטלוניה.[1] הול זכתה על תפקיד זה במועמדות לפרס גלובוס הזהב.
בשנת 2008, השתתפה הול בדרמה הפוליטית של רון הווארד "פרוסט/ניקסון", בסרט הופיעה בתפקידה המשני של קרוליין רוסינג, חברתו של דייוויד פרוסט (מייקל שין), אחד הכוכבים הגדולים של הטלוויזיה הבריטית. הסרט מתאר שלושה מפגשים בין פרוסט וניקסון, בחודש מאי 1977, כשנתיים וחצי לאחר התפטרותו של ניקסון מתפקיד נשיא ארצות הברית, במטרה לדון לראשונה באירועים שהתרחשו טרם ההתפטרות. חשיבות ראיונות אלו היו בהצלחתו של פרוסט לראשונה לגרום לניקסון להודות חלקית במעשים שהובילו להתפטרותו.
ב-2010 זכתה הול בפרס באפט"א על הופעתה בסדרה הבריטית "Red Riding", בנוסף הופיעה בסרטו של בן אפלק "גנב עירוני" בדמותה של קלייר ובסרטים "הכל צריך ללכת" ו"נותנים ת'לב". בשנת 2011, כיכבה בסרט "ההתעוררות". ב-2012, שיחקה בסרט "להמר בגדול" לצד ברוס ויליס והופיעה בקליפ של ג'יימס בלייק לשיר "A Case of You". בשנת 2013, הופיעה בסרטים "איירון מן 3" ו"מעגל סגור". ב-2014, שיחקה לצד ג'וני דפ בסרט "התעלות", וב-2015, שיחקה לצד ג'ייסון בייטמן בסרט "המתנה".
בשנת 2019 עבדה שוב עם וודי אלן בסרט "יום גשום בניו יורק", שצולם בזמן לחץ ציבורי על שחקנים לשקול את שיתוף הפעולה עם אלן בשל האשמות נגדו מצידה של דילן פארו, בתו המאומצת של אלן, שהאשימה אותו בתקיפה מינית. שנה לפני צאת הסרט, הול פרסמה התנצלות פומבית על השתתפותה בו. היא תרמה את השכר שלה מהסרט לקרן Time's Up Legal Defense. בשנת 2024, אמרה הול כי היא מצרה על כך שהתנצלה באופן פומבי על עבודתה עם אלן וטענה שלא ראוי ששחקנים ייאלצו להביע עמדה בנושאים משפטיים או אישיים הקשורים לבמאים שעבדו עמם. היא הבהירה שהיא לא מתחרטת על העבודה עם אלן, ושזו הייתה עבורה הזדמנות מקצועית גדולה והוסיפה כי אינה רואה בעצמה "שחקנית-אקטיביסטית" ולא חושבת שזה תפקידם של שחקנים לשמש כשופטים במקרים כאלה.[1]
בשנת 2021 עברה הול לצד השני של המצלמה, וביימה את סרטה הראשון "חוצָה את הקו", דרמה בשחור-לבן בכיכובן של רות נגה וטסה תומפסון. הול גם הפיקה וכתבה את הסרט, המבוסס על ספרה באותו שם של הסופרת נלה לרסן.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2010, היו ספקולציות תקשורתיות רבות, חרף הכחשות מצידה של הול, לגבי רומן בינה לבין הקולנוען הבריטי-יהודי סם מנדס, שהיה נשוי לשחקנית האנגלייה קייט וינסלט באותה עת. הול ומנדס היו בזוגיות כשנתיים מ-2011 עד 2013.
בשנת 2014, הול הכירה את השחקן האמריקאי ממוצא יהודי מורגן ספקטור, בזמן שהשתתפו יחד בהפקה בברודוויי. הם נישאו ב-2015. בנם המשותף הראשון נולד ב-2018.[2][3]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1992 | המדשאה | סופי הצעירה | 4 פרקים |
| 1993 | The World of Peter Rabbit and Friends | לוסי | דיבוב; פרק: "The Tale of Mrs. Tiggy-Winkle and Mr. Jeremy Fisher" |
| Don't Leave Me This Way | ליזי נייל | סרט טלוויזיה של BBC | |
| 2006 | ים סרגסו הרחב | אנטואנט קוסווי | סרט טלוויזיה של BBC Four |
| 2007 | Joe's Palace | טינה | סרט טלוויזיה של BBC ONE |
| 2008 | איינשטיין ואדינגטון | ויניפרד אדינגטון | סרט טלוויזיה של BBC Two |
| 2009 | טרילוגיית כיפה אדומה | פולה גרלנד | מיני-סדרה |
| 2012 | הג'נטלמן האחרון | סילביה טיטיינס | 5 פרקים
מועמדת פרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר (2013) מועמדת פרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה (2013) |
| 2016 | הוראס ופיט | רייצ'ל | פרק: "#1.1" |
| 2020 | עלילות מהלולאה | לורטה | 6 פרקים |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבקה הול, ברשת החברתית אינסטגרם
רבקה הול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רבקה הול, באתר AllMovie (באנגלית)
רבקה הול, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- רבקה הול, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
רבקה הול, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רבקה הול, באתר Discogs (באנגלית)
- אמיר קמינר, קאן, טאץ' וודי, באתר ynet, 4 בפברואר 2009
- אמיר קמינר, ונציה, אמנות בע"מ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Max Pilley, Rebecca Hall regrets apologising for appearing in Woody Allen film, NME, 2024-11-17 (באנגלית בריטית)
- ^ Schneller, Johanna (8 בפברואר 2018). "Rebecca Hall's fight for nuance in the #TimesUp era". The Globe and Mail.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Celebrities attend Sir Peter Hall Service of Thanksgiving at Westminster Abbey". alamy.com. 11 בספטמבר 2018. נבדק ב-30 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה)
| זוכות פרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית המשנה הטובה ביותר | |
|---|---|
|