רוב מיוחס
תמיכה של רוב מיוחס (או רוב מיוחד) היא תמיכה של רוב הגדול מרוב רגיל, הנדרשת בדרך כלל עבור קבלת החלטות משמעותיות במיוחד.
מצב בו קובעים דרישה לרוב מוחלט או לרוב מיוחס נקרא "שריון", זאת מכיוון שהוא מחייב הסכמה רחבה כדי לבצע שינויים במצב הקיים, כך למעשה נמנעים שינויים רבים בעלי רוב קטן, ונשמרים האינטרסים של קבוצות הרוב בחברה, מצב שעלול להוביל לפגיעה בקבוצות המיעוט[1].
לדוגמה, הדחת נשיא במדינת ישראל כרוכה בהשגת רוב מיוחס של שלושה רבעים מהמספר הכולל של חברי הכנסת, כלומר 90 חברי כנסת שיצביעו בעד הדחתו על מנת שההחלטה תתקבל.
רוב מיוחס בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]במועצת השרים של האיחוד האירופי נדרש רוב מיוחס כדי לאזן את האינטרסים של המדינות הגדולות והקטנות החברות באיחוד.[2]
החוקה ההודית דורשת רוב מיוחס של שני שלישים מן החברים הנוכחים בהצבעה בשני בתי הפרלמנט ההודי כדי לבצע תיקון חוקתי. בנוסף, בעניינים המשפיעים על מחוזים או מדינות מסוימות, לפחות 50% מהמדינות המושפעות מכך, צריכות לאשר את התיקון על מנת שיתקבל.
בקנדה ניתן לפרלמנט הכוח להחליט האם משאל עם בנוגע לעצמאות מחוזית השיג "רוב ברור" ונרמז לכך שרוב מיוחס נדרש לכך. במידה ולא הושג רוב ברור, תוצאות משאל העם מבוטלות והמחוז לא יוכל להכריז על עצמאות באופן חוקי.
במשאלי עם המתקיימים ברפובליקה של סין ועוסקים בנושא טאיוואן, נדרש רוב של כל הבוחרים הרשומים (לא רק אלה שהצביעו) כדי להעביר החלטה.
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב של שלוש חמישיות נדרש בארצות הברית על מנת להביא לשינוי משמעותי. לדוגמה, הוא משמש כרוב הנדרש ברוד איילנד במקרה בו רוצים לבטל וטו, או בניו יורק הוא נדרש כדי לאשר העלאת מיסים.
חוקת ארצות הברית דורשת רוב מיוחס על מנת לבצע שינויים משמעותיים בפעולות מסוימות. הצעת תיקונים לחוקה יכולה להתבצע באחת מהדרכים הבאות:
- על ידי רוב של שני שלישים מקולותיו של כל בית בקונגרס
- על ידי ועידה חוקתית המכונסת לפי בקשתן של שני שלישים מהמדינות (כיום מדובר ב-34 מדינות)
לאחר שהוצע התיקון באחת הדרכים הנ"ל, ניתן לאשררו באחת מן הדרכים הבאות:
- העברתו בבתי המחוקקים של שלושה רבעים מן המדינות
- כינוס ועידות חוקתיות בכל אחת מהמדינות והעברתו בשלושת רבעי מן הוועידות הללו[3].
במדינות רבות בארצות הברית, רוב מיוחס של מחוקקים יכול להציע שינוי בחוקה, אך השינוי יתבצע רק לאחר הצבעת הבוחרים. לדוגמה, במישיגן המחוקק מאפשר מציע שינויים בחוקת מישיגן, אך אלה מתבצעים בפועל רק לאחר שאושרו בבחירות הבאות המתקיימות במדינה.[4]
ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל קיימים מספר סעיפים בחוקי יסוד ששינויים דורש רוב מיוחס:
פעולות חקיקתיות הדורשות רוב מיוחס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סעיף 44 המגן על חוק היסוד מתקנות שעת חירום
- סעיף 9א(א) המסדיר דחיית בחירות במצב חירום
- סעיף 45 המשריין את הנ"ל
פעולות לא חקיקתיות הדורשות רוב מיוחס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פסילת מועמד יחיד (להבדיל מרשימה) מהתמודדות בבחירות לכנסת מסיבות לא טכניות, ברוב של שני שלישים מחברי ועדת הבחירות המרכזית
- דחיית מועד הבחירות לכנסת, ברוב של שמונים חברי הכנסת[5]
- העברת נשיא המדינה[6] או יושב ראש הכנסת[7] מתפקידם, ברוב של תשעים חברי הכנסת
- מסירת שטחים לישות מדינית זרה ללא משאל עם, ברוב של שמונים חברי הכנסת[8].
- בפינוי בינוי מספיק רוב מיוחס.[דרוש מקור] המקובל בעולם הוא רוב מוחלט.[דרוש מקור]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Robert's Rules of Order Newly Revised, tenth edition, 2000, pp. 389-90
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילן סבן, המשך המדרון: התניית הכרעות בדבר נסיגה טריטוריאלית בגדה המערבית, בירושלים או ברמת הגולן בקבלתן 'ברוב מיוחס', משפט וממשל כ"ה, 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מהו רוב? באתר מטח.
- ^ "Treaty of Nice" (PDF). Amending the Treaty on the European Union, the Treaties establishing the European Communities and certain Related Acts. Official Journal of the European Communities. 10 במרץ 2001. נבדק ב-2 במאי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Constitution, whitehouse.gov
- ^ חוקת מישיגן משנת 1963באתר מישיגן
- ^ סעיף 9א לחוק־יסוד: הכנסת
- ^ סעיף 20(ב) לחוק־יסוד: נשיא המדינה
- ^ סעיף 8(א) לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994
- ^ סעיף 1 לחוק־יסוד: משאל עם
