ריצ'רד טרולי

ריצ'רד טרולי
Richard Harrison Truly

לידה	12 בנובמבר 1937 פאייט, מיסיסיפי, ארצות הברית
פטירה	27 בפברואר 2024 (בגיל 86) גנסי, קולורדו, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	בית הספר לטייסי ניסוי של חיל האוויר האמריקני המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה
מנהל נאס"א 1 ביולי 1989 – 31 במרץ 1992 (שנתיים) תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש
פרסים והוקרה
מדליית השירות המצויין של נאס"א (1981, 1988) היכל התהילה של האסטרונאוטים צלב התעופה המצוינת מדליית השירות המצוין של נאס"א לגיון ההצטיינות של ארצות הברית בדרגת לגיונר מדליית האזרחים הנשיאותית פרס צופה הנשר הנכבד

ריצ'רד טרולי
Richard Harrison Truly

לידה	12 בנובמבר 1937
פטירה	27 בפברואר 2024 (בגיל 86) גנסי, קולורדו, ארצות הברית
מידע כללי
בשירות	אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום	אמריקאי
השכלה	בית הספר לטייסי ניסוי של חיל האוויר האמריקני המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה
עיסוק בעבר	טייס ניסוי
תקופת השירות	1969–1992 (כ־23 שנים)
דרגה	תת אדמירל
זמן שהייה בחלל	8 ימים, 7 שעות, 21 דקות
ביוגרפיה בנאס"א	ריצ'רד טרולי
משימות
ALT, ‏STS-2,‏ STS-8
עיטורים

ריצ'רד הריסון טרוּלי (באנגלית: Richard Harrison Truly;‏ 12 בנובמבר 1937 – 27 בפברואר 2024) היה תת-אדמירל בצי האמריקאי, אסטרונאוט והמנהל השמיני של נאס"א, בשנים 1989–1992.

השכלה

בוגר בהנדסה אווירונאוטית מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה מ-1959.

שירות צבאי

בתום לימודיו התגייס טרולי לצי האמריקאי. סיים את לימודיו בבית הספר לטיסה של הצי האמריקאי ב-7 באוקטובר 1960. לאחר מכן הוצב בטייסת הקרב מס' 33, שם הטיס מטוסי F-8 קרוסיידר על סיפון ה-USS אינטרפיד ואנטרפרייז, וביצע יותר מ-300 נחיתות על נושאת מטוסים. בין 1963 ל-1965 היה תלמיד ולאחר מכן מדריך בבית הספר לטייסי מחקר אירוספייס של חיל האוויר האמריקאי בבסיס חיל האוויר אדוארדס. ב-1965 היה בין הראשונים שנבחרו כאסטרונאוטים צבאיים לתוכנית המעבדה הלוויינית המאוישת, תוכנית של הצבא האמריקאי לבניית תחנת חלל מאוישת לצורכי ריגול. תוכנית זו בוטלה ב-1969.

שירות בנאס"א

באוגוסט 1969 הפך לאסטרונאוט של נאס"א. היה חבר בצוות התמיכה באסטרונאוטים וקאפ-קום בשלוש המשימות המאוישות של סקיילאב (1973) ובמשימת אפולו-סויוז (1975). היה טייס באחד הצוותים שניסו את מערכת הנחיתה של המעבורת בשלבי הניסוי, כאשר שוחררה באוויר מעל גבו של מטוס בואינג 747 במהלך שנת 1977. לאחר מכן הוצב כטייס גיבוי של STS-1. לאחר מכן היה טייס במשימת STS-2. במשימה STS-8 היה מפקד המעבורת. עזב את נאס"א בשנת 1983.

בתום שירותו בנאס"א התמנה לתפקיד מפקד פיקוד החלל של הצי, שנוסד בשנת 1983, והיה הראשון שנשא בתפקיד זה.

ב-1986, לאחר אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר, חזר לנאס"א והתמנה לתפקיד מנהל שותף לטיסות חלל. בתפקיד זה שיקם ובנה מחדש את תוכנית מעבורת החלל של נאס"א. תהליך זה הסתיים בשיגור מעבורת החלל דיסקברי בשנת 1988. בין 1989 ל-1992 כיהן בתפקיד מנהל נאס"א.

לאחר נאס"א

לאחר שסיים את תפקידו כמנהל נאס"א, התמנה לתפקיד סגן נשיא המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה ומנהל מכון המחקר של המכון, באטלנטה.

בשנת 1997 התמנה למנהל המעבדה הלאומית לאנרגיה מתחדשת של מחלקת האנרגיה בממשלת ארצות הברית. הוא כיהן בתפקיד זה עד סוף 2004.

לאחר מכן כיהן כדירקטור בשלוש חברות העוסקות בתחום האנרגיה ושירותים טכניים.

היה חבר בוועדה למדיניות הגנה, וועדת המדע של צבא היבשה, וועדת מושל קולורדו למדע וטכנולוגיה, וחבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת ריג'יס.

חבר באקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית.

נפטר ב-27 בפברואר 2024 בגיל 86.

היה נשוי עד מותו לקולין קודי הנר, ונולדו להם שלושה ילדים.

אותות ועיטורים

• מדליית האזרח הנשיאותית (1989)
• אות השירות הראוי לציון של נאס"א (פעמיים)
• אות המנהיגות הבולטת של נאס"א
• אות השירות יוצא הדופן של נאס"א (פעמיים)
• אות טיסת החלל של נאס"א (פעמיים)
• מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה
• אות השירות ההגנה הראוי לציון של משרד ההגנה
• צלב התעופה המצוינת
• דוקטור לשם כבוד במדעים ממכללת מילסאפ ואוניברסיטת דיקנס
• דוקטור לשם כבוד בהנדסה מבית הספר למכרות של קולורדו והמכון הטכנולוגי סטיבנס.

ועוד אותות וגביעים מארגונים אזרחיים שונים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד טרולי בוויקישיתוף

• ריצ'רד טרולי באתר נאס"א (באנגלית)
• מידע נוסף על טרולי, באתר נאס"א (באנגלית)
• איתי נבו, האסטרנואוט הראשון שניהל את נאס"א, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 4 במרץ 2024