שפיות

שפיות היא מונח משפטי המצביע על היותו של אדם בעל כשירות נפשית מספקת כדי לשאת באחריות פלילית למעשיו. כלומר, שיכולתו של אותו אדם להבדיל בין מציאות לבין דמיון ולהפעיל שיקול דעת סביר היא טובה מספיק בשביל לשאת באחריות פלילית.

קביעת השפיות כרוכה בדרך כלל בקביעת היעדרה של מחלת נפש או לקות נפשית חמורה על ידי מומחים לרפואה ולפסיכולוגיה. אף שדעותיהם של מומחים רפואיים מהוות לעיתים קרובות משקל מכריע בהחלטה על שפיות, המונח שפיות אינו מונח רפואי. שפיות אינה ההפך ממחלת נפש. אדם יכול לגלות תסמינים שונים של מחלת נפש, כולל תסמינים התנהגותיים, ועדיין להיות מסוגל לזהות את המציאות ולהפעיל שיקול דעת המאפשר לקיחת אחריות פלילית. דוגמה לאנשים שפסיכולוג לא יראה כשפויים אך משפטן כן יראה ככאלה, היא למשל אנשים שאינם מבדילים כלל בין הנאה לכאב.

תאוריה של שפיות פותחה על ידי אלפרד קורזיבסקי במסגרת הסמנטיקה הכללית. הוא האמין כי שפיות קשורה להתאמה המבנית (או לחסרונהּ) בין תגובותינו לעולם לבין מה שמתרחש בעולם באופן עובדתי. את הרעיון הזה הוא ניסח בדוגמת המפה-טריטוריה: "מפה איננה הטריטוריה שאותה היא מייצגת, אולם, אם המפה נכונה, יש לה מבנה דומה לטריטוריה, דבר המסביר את שימושיותה." לאור העובדה שהמדע שואף כל העת להתאים את התאוריות המדעיות, מן הבחינה המבנית, לעובדות, בדומה לדרך שבה מנסים להתאים מפה לתנאי השטח, ולכן המדע מתקדם במהירות רבה יותר מכל שטח ידע אחר, קורזיבסקי האמין כי המפתח להבנת השפיות הוא במחקר שיטות המדע (ולימוד המבנה כפי שהוא מתגלה על ידי המדע). אימוץ ההשקפה המדעית והגישה של התאמות מתמידות שאותן מבצע הפרט ביחס להשערותיו, היא הדרך לטענת קורזיבסקי. במילים אחרות, ישנם "גורמי שפיות שניתן לאתר בשיטות הפיזיו-מתמטיות של המדע."

בספרו "החברה השפויה", שיצא לאור בשנת 1955, הציע אריך פרום את ההשערה כי לא רק פרטים בחברה הם חסרי שפיות, אלא כי אף חברות שלמות יכולות להיות נעדרות שפיות. פרום טען כי אחד מן המאפיינים המטעים יותר של חיי החברה הוא "אימות קונצנזוסאלי":

קיימת הנחה נאיבית כי העובדה שרוב האנשים חולקים ברעיונות או בתחושות מסוימים מוכיח את אמיתות הרעיונות והתחושות הללו. אין דבר הרחוק יותר מן האמת... באותה מידה שקיים "שיגעון בשניים" (בצרפתית: Folie à deux) קיים גם "שיגעון במיליון". העובדה שמיליוני בני אדם חולקים באותם חטאים אינה הופכת את החטאים הללו למידות טובות, העובדה שההמונים חולקים באותן שגיאות אינה הופכת את השגיאות הללו לאמיתות, והעובדה שמיליוני בני אדם חולקים באותם ביטויים של הפרעות נפשיות אינה הופכת אנשים אלה לשפויים.

— פרום, החברה השפויה (במקור: עמ' 14–15)

ראו גם

• נורמליות
• מחלת נפש
• שיגעון
• הגנת אי-שפיות