תותים ושוקולד
 | |
| מבוסס על | El Lobo, el bosque y el hombre nuevo |
|---|---|
| בימוי |
תומאס גוטיירס אלאה חואן קרלוס טביו |
| הופק בידי |
קמילו ויווס פרנק קבררה חורחינה בלסארטי |
| תסריט | סנל פאס |
| שחקנים ראשיים |
ולדימיר קרוס חורחה פרוגריה מירטה איבארה פרנסיסקו גטורנו |
| מוזיקה | חוסה מריה ויטייר |
| מדינה |
 קובה |
| חברה מפיצה |
מירמקס, נטפליקס  |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 1994 |
| משך הקרנה | 108 דקות |
| שפת הסרט | ספרדית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט רומנטי, סרט להט"בי, דרמה קומית, סרט קומדיה |
| מקום התרחשות |
קובה |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 strawberryandchocolate |
| פרסים | דב הכסף, פרס השופטים בפסטיבל סאנדנס, פרס טדי, פסטיבל הוואנה לקולנוע, פסטיבל גרמאדו, קונדור הכסף |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
תותים ושוקולד (בספרדית: Fresa y chocolate) הוא סרט קולנוע בבימויים של הבמאים הקובנים תומאס גוטיירס אלאה וחואן קרלוס טביו ובהפקה משולבת קובנית-ספרדית-מקסיקנית. הסרט יצא לאקרנים ב-1994, והוא מבוסס על הסיפור הקצר "El Lobo, el bosque y el hombre nuevo" ("הזאב, היער והגבר החדש"; הופץ בעברית גם כן בשם "תותים ושוקולד"), שכתב סנל פאס. פאס גם כתב את התסריט. את המוזיקה המלווה את הסרט כתב חוסה מריה ויטייר.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילת הסרט מתרחשת בהוואנה ב-1979. דוד (ולדימיר קרוס), צעיר החבר במפלגה הקומוניסטית של קובה מגיע לגלידריה "קופליה" שברובע ודאדו. הוא פוגש שם את דייגו (חורחה פרוגוריה) ותמה מדוע דייגו בוחר בגלידה בטעם תות, ביום שבו הגלידרייה מציעה מצרך נדיר - גלידה בטעם שוקולד. עד מהרה מתברר לו כי דייגו הוא הומוסקסואל שמתנגד למשטר קסטרו. דייגו, שנמשך לדוד, מזמין אותו לביתו. דוד נרתע מכך, אך דמותו של דייגו מסקרנת אותו. דווקא חברו למפלגה, מיגל (פרנסיסקו גטורנו) מעודד אותו ללכת אליו, כדי שיוכל לעקוב אחריו ולאסוף מידע על פעילותו נגד המשטר. ככל שהם ממשיכים להיפגש, זונח דוד את רעיון הריגול ואילו דייגו מבין שלא יצליח לפתות את דוד. בין השניים נרקמת ידידות, ודייגו מצליח לעורר בדוד ספקות לגבי המשטר. בסופו של דבר, מצליח דייגו לעזוב את קובה, והשניים נפרדים.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"תותים ושוקולד" היה הסרט הקובני הראשון, ונכון לשנת 2011 - היחיד, שהיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. הוא היה מועמד גם לפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין, וזכה בפרס דב הכסף מטעם חבר השופטים ובפרס טדי. כן זכה בפרס גויה לסרט הזר הטוב ביותר בשפה הספרדית, בפרס השופטים בפסטיבל סאנדנס, בפרס קונדור הכסף מטעם מבקרי הקולנוע הארגנטינאים בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר ובשישה פרסים בפסטיבל גרמאדו (בחירת הקהל, בחירת המבקרים, הסרט הלטיני הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (לקרוס ולפרוגריה) ושחקנית המשנה הטובה ביותר (למירטה איבארה). כן זכה הסרט בשמונה פרסים בפסטיבל הוואנה לקולנוע, בהם פרס הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (לפרוגוריה), שחקנית המשנה הטובה ביותר ובחירת הקהל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"תותים ושוקולד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"תותים ושוקולד", באתר נטפליקס
"תותים ושוקולד", באתר AllMovie (באנגלית)
"תותים ושוקולד", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"תותים ושוקולד", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "תותים ושוקולד", באתר אידיבי
"תותים ושוקולד", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
